הושענות וסדר תפילה

היינו מיד אחרי שני הפיוטים הראשונים, ובתנאי שלא חל באותו

אדון המושיע" הוא תפילה על המים והגשם לכן קבעו לאומרו ביום אחרון בערב הושענא רבה, כי גשמים בחג הסוכות

תמיד "אום אני נצורה", פיוט המוקדש ליום השבת

זמן אמירתו

מקומות שנוהגים לומר את "הושע נא" אחרי אמירת "הלל" (רב

ש תרנט ג,,,, לוח א"י(

לפי שנמצא הלולב כבר בידו ואם מניחו כדי להתפלל מוסף נראה קצת כמעביר על המצוות (שו"ת אג"מ ח"ג ס' צט.)

אומרים אחר תפילת מוסף (טור תרס,,,, ב"ח שם)

לפי שהושענות רק מנהג משא"כ קריאת התורה ומוסף לפיכך יש להקדים את החובה למנהג (אג"מ שם.) על פי המשנה (סוכה פרק ד' משנה ה) ואתו היום (בהו"ר) מקיפים את המזבח שבעה פעמים בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח יופי לך מזבח משמע שהקפות במקדש היו סמוך לשעה שנפטרים לבתיהם (ב"ח תרס ד"ה ורב).

לומר את הושענות של ימות השבוע אחר הלל ושל ר אחר מוסף (וכן נהג החזו"א דינים והנהגות ס' כד ס' טז).

צורת אמירת הושענות

הקיף הבימה באות ראשון מאותיות א' ב' ומסיימים

מטה משה תתקמח, מעשה רב רכה(.

לפני כל אות אומר "הושע נא" וכן לאחריו (מטה משה תתקמח.)

הושענות"

תפילה שמתפללים בשעת ההקפות "הושע נא" מלשון תי ישראל מכל הצרות הסובבים אותו בזכות

מימי חול המועד אומרים את "הושע נא" שלו

ביאור סדר ההושענות

דסוכות ביום שני בשבוע הסדר הוא:

אערוך שועי", "אום אני חומה",

::: "למען אמיתך", "אבן שתיה",

אום נצורה", "אדון המושיע",

::: "למען אמיתך", "אבן שתיה",

אל למושעות", "אדון המושיע",

::: "אום נצורה", "למען אמיתך",

אל למושעות", "אדון המושיע".

ההושענות של שבת לעולם דוחות את ההושענות של יש הושענות שנדחות לגמרי, ויש מהם שנאמרות

למען אמיתך" הוא כבוד השכינה,

כבוד בית המקדש, לכן נקבעו לומר בשני ימים ט שני של גליות( וזאת בתנאי שאין

סיבה לדחותם כגון כאשר הם חלים בשבת.

גילתי בצום פישעי", וביו"ט אין ראוי

לאומרה דהוי כמו תחינה לכן קבעו אותו לומר קרוב ביותר ליו"כ

היינו מיד אחרי שני הפיוטים הראשונים

יום שבת.

פיוט "אדון המושיע

לאומרו ביום אחרון בערב הושענא רבה

אינם סימן ברכה.

בשבת אומרים תמיד

(לבוש תרס, ג)....

יש מקומות שנוהגים לומר

סעדיה גאון ,,,, ערוה"ש תרנט ג

והטעם::: לפי שנמצא הלולב כבר בידו ואם מניחו כדי להתפלל מוסף נראה קצת כמעביר על המצוות

ויש שאומרים אחר תפילת מוסף

והטעם::: לפי שהושענות רק מנהג משא

לפיכך יש להקדים את החובה למנהג

טעם אחר::: על פי המשנה

מקיפים את המזבח שבעה פעמים בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח יופי לך מזבח משמע שהקפות במקדש היו סמוך לשעה שנפטרים לבתיהם

יש שנהגו לומר את

שבת והו"ר אחר מוסף

מתחיל להקיף הבימה באות ראשון מאותיות א באות ת' (מטה משה תתקמח

לפני כל אות אומר

"הושע נא" תפילה שמתפללים בשעת ההקפות ישועה,,,, הושע את שאריתי ישראל מכל הצרות הסובבים אותו בזכות התורה.. כל יום מימי חול המועד

כמבואר בסידורים (ערוה"ש תרס א)....

ביאור סדר ההושענות

סדר הושענות::: אם חל יום א''' דסוכות ביום שני בשבוע הסדר הוא "למען אמיתך", "אבן שתיה", "אערוך שועי "אל למושעות", "אום נצורה".

אם חל יום א''' ביום ג''' הסדר הוא::

"אערוך שועי", "אל למושעות", "אום נצורה

אם חל יום א''' ביום ה''' הסדר הוא::

"אום נצורה", "אערוך שועי", "אל למושעות

אם חל יום א''' בשבת הסדר הוא::

"אערוך שועי", "אבן שתיה", "אל למושעות

כלל הוא::: ההושענות של שבת לעולם דוחות את אותו היום, יש הושענות שנדחות לגמרי

למחר....

והטעם בסדר הזה::: לפי שפיוט "למען אמיתך ושל "אבן שתיה" כבוד בית המקדש

ראשונים (יו"ט ראשון ויו"ט שני של גליות סיבה לדחותם כגון כאשר הם חלים בשבת

פיוט "אערוך שועי" נאמר בו "גילתי בצום פישעי לאומרה דהוי כמו תחינה לכן קבעו אותו לומר קרוב ביותר ליו

גליון

אחיזת הלולב בימין ואתרוג בשמאל גם בשעת הקפות::: ורבים אינם נזהרים בזה מחוסר ידיעה (א"ר תרס ל, משנ"ב שם ס"ק טו). ויש ללמד זכות על מי שאינו נוהג כן דפעם היה אפשר להיזהר לפי שהיו מתפללים בלי סדורים משא"כ בימינו שאוחזים הסידור א לאחוז בה גם את האתרוג (יפה ללב ח"ב, חיים וברכה

מי שאינו לו לולב אינו מקיף (שו"ע תרס ב). והטעם::: כמו שאין מקיפים בשבת כיון שלא נוטלים לולב בשבת (טור תרס בשם רש"י.) דעיקר הקפה היא עם לולב (ברכ"י אות א).

נהגו לכבד את מי שאין לו לולב להחזיק הספר בשעת הקפות.

שיש לולב ואתרוג ואינו מקיף רעה הוא עושה (אלף למטה יש שכתבו הטעם משום דהוי פוגם ונפגם (פ"ת תר ס"ק ב שהביא ט לג אות י בשם המקובלים( ואם מחזיק ס"ת על הבימה בשעת הקפות לא יקיף כי ענין גדול הוא להחזיק הס"ת בידו

קונטרס אחרון תרס ס"ק ב.(

המתפלל יחידי אינו מקיף, והטעם::: דהקפה שייכת

יוסף תרס ס"ק ב, א"א בוטשאטאש תרנא ח.(

אין מי שיחזיק הס"ת: בימי החג שאומרים הושענות אם כל הקהל רוצה להקיף בלולביהם ואין מי שיחזיק הס"ת באמצע על הבימה יניחהו על הבימה וישאר כך עד גמר הקפות (הליכות שלמה ח"א

אחיזת הלולב בגמר הושענות

מנהג אנשי מעשה להחזיק הלולב עד אחר קדיש,,,, והטעם: כדי שלא להשליכו מיד אחר הושענות (בכורי יעקב תרנב ס"ק ד.)

נוטלים לולב,,,, ואין מקיפים (שו"ע תרסא ב)....

כמו שאן עושים זכר למקדש בלילה שהרי אין נוטלים אין עושים זכר למזבח בהקפה בשבת (מג"א תרס

ת (שו"ע תרס א)''' והטעם::: כיון שאין מקיפים את

לבוש תרס ב, משנ"ב שם ס"ק ה בשם ד"מ.(

פותחים ארון הקודש ואומרים נוסח הושענות המיוחד לשבת

אלא פעם אחת לכל קטע כגון "הושע נא

שער איתן פרק טו( כתב שגודל אמירת

"עושת אלים בלוד" ומסיימים

נהגו להקיף את הבימה של הבית כנסת בכל יום עם הלולב פעם

בכל יום היו מקיפים את המזבח פעם אחת אנא ה' הצליחה נא" (סוכה מה, א)

פעמים זכר למקדש( )שו"ע תרס א ט"ז שם.(

נוהגים להעלות ס"ת על הבימה (שו"ע תרס א.)

פותחים הארון בשעת הושענות ומוצאים את הס"ת ומשאירים פתוח עד אחר אמירת הושענות (קיצור שולחן ערוך קלז יא,

על הבימה::: לפי שבמקדש היו

בח ואנו עושים כנגד זאת לומר שאין לנו שיור

לפי שהספר תורה מכפר לנו כמזבח, ובמקדש היו

על הבימה::: לפי שהס"ת מכפר עלינו

לבוש שם ב(

מסביב לבימה משום שהבימה נשארת לנו במקום מזבח ל אברהם אבינו לפני הקב"ה רבש"ע

תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה ה לאברהם אבינו שכל זמן שיהיו קוראים

לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהם כאילו מקרבים לפני

ע תרס א(

כל פניות שאדם פונה לא יהיו אלא

אחיזת הלולב בימין ואתרוג בשמאל גם בשעת הקפות נזהרים בזה מחוסר ידיעה

ויש ללמד זכות על מי שאינו נוהג

לפי שהיו מתפללים בלי סדורים משא

ביד שמאל א"א לאחוז בה גם את האתרוג

אות קפו(.

מי שאינו לו לולב אינו

מקיפים בשבת כיון שלא נוטלים

טעם אחר: דעיקר הקפה היא עם לולב

נהגו לכבד את מי שאין לו לולב להחזיק הספר בשעת הקפות

כל מי שיש לולב ואתרוג ואינו מקיף רעה הוא תרס ג(, יש שכתבו הטעם

מעיקרי הד"ט לג אות י בשם המקובלים

בשעת הקפות לא יקיף כי ענין גדול הוא להחזיק הס

(קונטרס אחרון תרס ס

מתפלל יחידי: המתפלל יחידי אינו מקיף

רק בציבור (בכורי

אין מי שיחזיק הס

רוצה להקיף בלולביהם ואין מי שיחזיק הס יניחהו על הבימה וישאר כך עד גמר הקפות

תפילה פרק י"ב.(

אחיזת הלולב בגמר הושענות

מנהג אנשי מעשה להחזיק הלולב עד אחר קדיש יראה כמשאו להשליכו מיד אחר הושענות

בשבת אין נוטלים לולב

והטעם::: כמו שאן עושים זכר למקדש בלילה שהרי אין נוטלים לולב בשבת כך אין עושים זכר למזבח בהקפה בשבת

ס"ק ב, לבוש תרס א.(

אין מוצאים ס"ת

הבימה (לבוש תרס ב

פותחים ארון הקודש ואומרים נוסח הושענות המיוחד לשבת

(משנ"ב תרס ס"ק ו).

להערו הגר ז"ל

להצלחת

הרב נתן ב"ר יוסף מנחם

לפרנסה והצלחה בכל העניינים

מנהג הגר"א שאין לומר אלא פעם אחת לכל קטע כגון למען אמיתך".

בספר יסוד ושורש העבודה (שער איתן פרק טו ההושענות הוא דווקא בשעת הקפה.

ומסיימים "אנו והו הושיעה נא", כ"

"למען דעת" בקול רם.

נהגו להקיף את הבימה של הבית כנסת בכל יום עם הלולב אחת (שו"ע תרס א.)

והטעם::: זכר למקדש בכל יום היו מקיפים את המזבח פעם אחת ואומרים "אנה ה' הושיעה נא" "אנא ה

(בהושענא רבה מקפים ז' פעמים זכר למקדש

באמירת "הושע נא" נוהגים להעלות

פתיחת ההיכל: פותחים הארון בשעת הושענות ומשאירים פתוח עד אחר אמירת הושענות

מועד לכל חי ס' כג ס"ק קנ(.

"ומעלים על הבימה" הטעם שמעלים

מקיפים את המזבח ואנו עושים כנגד זאת לומר אלא התורה הזאת.

טעם אחר: לפי שהספר תורה מכפר לנו כמזבח עושים הקפות מסביב המזבח.

והטעם שאוחז הס"ת בידו על הבימה

כמזבח (פרי מגדים תרס.)

ומקיפים את הבימה (שו"ע תרס א, לבוש שם ב

והטעם::: מסביב לבימה משום שהבימה נשארת לנו במקום מזבח כדאמרינן (מגילה לא, ב) א"ל אברהם אבינו לפני הקב תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם א"ל הקב"ה לאברהם אבינו שכל זמן שיהיו קוראים בניך לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהם כאילו מקרבים לפני

(קונטרס אחרון בשם הגר"א, משנ"ב תרס א.)

מקיפים את הבימה מצד ימין (שו"ע תרס א

והטעם::: לפי שנאמר (סוטה טו, ב) כל פניות שאדם פונה לא יהיו אלא לימין (לבוש תרס ב.)