שבת חזון

לכבוד שבת שרי (הגריש"א), והטעם::: דלא חמיר מכיבוס שמותר לכבוד שבת (שו"ת בית אבי קלד, אורחות רבינו ח"ב עמוד קלג בשם לפי שאין אבילות בפרהסיא (אבני ישפה או"ח קיב ד).

אף שנהגו שלא לשטוף הריצפה בתשעת הימים לכבוד אורחות רבינו ח"ב עמוד קלג כ, קובץ מבית לוי ח י"ג עמוד כה(. ויש לשטוף רק עם מים (הגרשז"א הליכות שלמה פרק יד כא) כחומרת ר' שמואל מסלנט שכתב שלא ישטפו כל כך (הובא בקרא עלי מועד פרק ד הערה

לבישת בגדי שבת

א ללבוש בגדי שבת כרגיל (חיי אדם קלג כא), והטעם::: כדי שלא להראות בשבת אבילות בפרהסיא (כמבואר בשו"ע יור"ד ח) שתמיד נוהג ללבוש בגדי שבת ועכשיו לובש בגדי יום חול (ערוה"ש תקנא יא.) טעם לפי שלא ראוי לאסור בגדי שבת שהיא מצווה מדברי קבלה של כבדהו בכסות נקיה (שו"ת רדב"ז תקנא י.)

ויש הנוהגים כדעת הרמ"א שאין ללבוש בגדי שבת בשבת זו, והטעם דלא חשיב אבילות בפרהסיא,,,, לפי שהרואה אומר שמא אין לו בגדי שבת (מהרי"ל הלכות תשעה באב בשם מהר"י סג"ל.(

דברי הרמ"א היו בימים שלא היה ניכר ההבדל בין בגדי שבת כ ובדורנו שיש הבדל גדול וניכר לכל שזה בגד של חול הוי אבילות בפרהסיא, ומסיים שלפי זה שביטלו צורת מלבושי שבת שיהיו כחול והפרש רק בין זול ליקר ראוי ונכון לקיים מנהג קדמונינו (ערוה"ש על פי הכלל שבמקום שכולם אבלים אין חשש אבילות ע יור"ד תקנא יא, מועדים וזמנים חז רנו הערה א.(

זמן לבישת בגדי שבת::: יש אומרים שאפשר ללבוש בגדי שבת מחצות היום בקרא עלי מועד פרק ד הערה יט בשם מג"א.( והטעם מחצות::: לפי שמחצות יש כבר הארה של שבת (נטעי גבריאל בין המיצרים פרק מה הערה ממנחה קטנה (הגרנ"ק קרא עלי מועד פרק ד הערה יט), ויש שלא ילבש אלא סמוך לשבת (שש"כ פרק מב נו.)

גם לנוהגים ללבוש בגדי שבת בשבת זו אין ללבוש בגדים כשיש לו בגדים אחרים, והטעם: דלא עדיף מחתן דאף שמתירים

ותשעה באב שחל במוצ"ש

שבת חזון

על שם שמפטירים בה בישעיה (א, א) "חזון

על פי המדרש שאמר לא היו ימים טובים לישראל וכו' כי כל הימים שהיה בהם צרה יהיה נהפך לששון ולשמחה וליו"ט וכן כתבו "עוד ל שבת חזון יהיה ליום טוב גדול וע"כ נקרא על שם הנחמות ספר מטעמים ענין שבת כא בשם דברי שלום.(

לפי שהחודש הזה חציו זעם וחציו נחמה על כן נקרא שבת חזון חמה להיות שעוד ינחם אותנו ה' (מטעמים שם כב

יש שקוראים לשבת זו שבת השחורה, והטעם::: לפי שיש בה לוח דבר בעתו חודש אב.(

כל שיש בו בשר לפני שבת

לקט יושר עמוד 110(, ויש אומרים::: שלטעום

שרי רק שלא יבלע את מה שטועם מן התבשיל, כיון שהמנהג הוא שלא מב סא, הגריש"א בהליכות והנהגות בין

א שסז.(

שהרגיל לטעום בכל ערב שבת שרי, והטעם::: כיון שטעימה זו משום טועמיה חיים זכו כמבואר בשער הכוונות (דף

דהוי כמכין סעודה למלך שטועם התבשילים אם הם טובים וזה סוד אור לציון פרק כו ה ד(.

הרגיל לרחוץ במים חמים בכל ערב שבת רשאי

בערב שבת חזון לרחוץ פניו ידיו ורגליו, ולחפוף ראשו בחמין אולם לא מיהו כל גופו אסור אפילו בצונן (רמ"א תקנא טז, משנ"ב שם

באב יזהר לכתחילה לחפוף ראשו

חמין קודם חצות ובדיעבד גם אחר חצות מותר (בה"ל תקנא סוף סט"ז)....

הרגיל לטבול במקווה בכל ערב שבת מותר לו לטבול ת שבט הלוי (ח"ב ס' פא ס"ק ו) כתב

שהמדקדקים מקפידים שלא לטבול בחמין.

צחצוח נעלים: לכבוד שבת שרי

שמותר לכבוד שבת

החזו"א(, טעם אחר::: לפי שאין אבילות בפרהסיא

שטיפת הרצפה: אף שנהגו שלא לשטוף הריצפה בתשעת הימים לכבוד שבת מותר (אורחות רבינו ח

שנהגו לשטוף רק עם מים

שמואל מסלנט שכתב שלא ישטפו כל כך

יז.(

יש הנוהגים כהגר"א ללבוש בגדי שבת כרגיל

שלא להראות בשבת אבילות בפרהסיא

נוהג ללבוש בגדי שבת ועכשיו לובש בגדי יום חול

אחר::: לפי שלא ראוי לאסור בגדי שבת שה

כבדהו בכסות נקיה

ויש הנוהגים כדעת הרמ

חשיב אבילות בפרהסיא

הלכות תשעה באב בשם מהר

טעם אחר: דברי הרמ

לבגדי יום חול כ"כ ובדורנ

הוי אבילות בפרהסיא

כחול והפרש רק בין זול ליקר ראוי ונכון לקיים מנהג קדמונינו תקנא יא.( טעם אחר:::

בפרהסיא (עיין שו"ע יור

זמן לבישת בגדי שבת

(הגריש"א, בקרא עלי מועד פרק ד הערה יט בשם מג

שמחצות יש כבר הארה של

יא(, ויש אומרים::: ממנחה קטנה

אומרים::: שלא ילבש אלא סמוך לשבת

בגדים חדשים: גם לנוהגים ללבוש בגדי שבת בשבת זו אין ללבוש בגדים חדשים, כשיש לו בגדים אחרים

שבת חזון

הטעם שנקראת בשם שבת חזון::: על שם שמפטירים בה בישעיה ישעיה" (תשובות הגאונים דף קמג.)

טעם אחר::: על פי המדרש שאמר לא היו ימים טובים לישראל וכו הימים שהיה בהם צרה יהיה נהפך לששון ולשמחה וליו חזון למועד" ר"ל שבת חזון יהיה ליום טוב גדול וע

(ספר מטעמים ענין שבת כא בשם דברי שלום

טעם אחר::: לפי שהחודש הזה חציו זעם וחציו נחמה על כן נקרא שבת חזון חזון ר"ת חציו זעם וחציו נחמה להיות שעוד ינחם אותנו ה בשם ש"י.(

שבת השחורה: יש שקוראים לשבת זו שבת השחורה מנהגי אבילות או כעין אבילות (לוח דבר בעתו חודש אב

טעימת האוכל שיש בו בשר לפני שבת

יש אומרים::: שלא לטעום כלל (לקט יושר עמוד

שרי רק שלא יבלע את מה שטועם מן התבשיל

לאכול בשר בתשעת הימים (שש"כ ח"ב מב סא

המצרים עמוד ,11 שו"ת רבבות אפרים ח"א שסז

ויש אומרים::: שהרגיל לטעום בכל ערב שבת שרי

אינה לשם הנאה אלא משום טועמיה חיים זכו כמבואר בשער הכוונות סב( דהוי כמכין סעודה למלך שטועם התבשילים אם הם טובים וזה סוד טועמיה חיים זכו (מקור חיים תקנא ט, אור לציון פרק כו ה ד

רחיצת גופו בערב שבת::: הרגיל לרחוץ במים חמים בכל ערב שבת רשאי בערב שבת חזון לרחוץ פניו ידיו ורגליו

ישתמש בסבון. מיהו כל גופו אסור אפילו בצונן

ס"ק טו.(

זמן הרחיצה::: ערב שבת חזון שחל בח' באב יזהר לכתחילה לחפוף ראשו בחמין קודם חצות ובדיעבד גם אחר חצות מותר

טבילה במקווה::: הרגיל לטבול במקווה בכל ערב שבת מותר לו לטבול בער"ש חזון (משנ"ב תקנא ס"ק צח.) ובשו"ת שבט הלוי שהמדקדקים מקפידים שלא לטבול בחמין

גליון נ'א

ויש שאין מקפידים בזה, והטעם::: כיון שקוראים את הפטרה מתוך הקלף ויש בעל קורא קבוע שקורא ואין העולה קורא ההפטרה לכן אין נפק"מ בדבר ספר הקריאה בתורה להלכותיה פרק סז הערה יג(.

תשעה באב שחל בשבת

תפילות ומנהגים של שבת זו

שירה באמירת לכה דודי ושאר חלקי התפילה::: הנוהגים לשיר בקבלת שבת חלקי התפילה, יכולים לשיר גם בשבת זו, והטעם: לפי שאם ימנעו בשבת זו הוי אבילות בפרהסיא, ובבתי הכנסת שאין נוהגים לשיר פשיטא שלא ישירו בשבת זו, ובבתי כנסת שלפעמים שרים ולפעמים לא שרים לא דיני ת"ב שחל ביום א מאת הגאון ר' שריה דבליצקי(.

אומרים אב הרחמים בתפילת מוסף (משנ"ב תקנב ס"ק ט בשם לפי שתוכנו דומה לקינות הנאמרות בת"ב (אליה רבא

אין אומרים צדקתך במנחה (שו"ע תקנב יב בשם מהרי"ל), והטעם::: ב בחול אין אומרים בו תחנון, משום דאקרי מועד שנאמר קרא עלי מועד", וכן (איכה ב כב) "תקרא כיום מועד" וכלל הוא שבימים שאין אומרים בהם תחנון בחול, אין אומרים בשבת "צדקתך" ולפי שצדקתך הוא צידוק הדין על משה רבינו והוי כתחינה (שו"ע תקנט א).

לימוד אחר חצות

ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כ"א בדברים המותרים ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות (שו"ע תקנג ב),,, ז מפקפק בענין מניעת הלימוד בשבת, ומסיים דהלומד בשבת אחר ' כשחל ת"ב בשבת וכ"ש שחל עת"ב בשבת.

נראה שהרוצה להקל בזה אין מוחים בידו, והטעם::: לפי שהוא מביא לידי ביטול תורה ללומדים שמתרשלים ללמוד דברים המותרים בט"ב דאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ, ועוד שבחיי אדם (כלל קלד י) כתב שהוא חומרא בעלמא, ועוד דאפילו כשחל בחול כמה אחרונים מקילים משנ"ב תקנג ס"ק ט י.(

שהיה מחמיר שלא ללמוד בשבת אחר חצות אלא דברים המותרים בתשעה באב (אורחות רבינו ח"ב לו.)

סעודה שלישית

אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת ע תקנב י(,,,, והטעם::: כדי שלא לזלזל בכבוד שבת )לבוש

אסור להימנע מאכילת בשר ואע"ג דאין חיוב לאכול בשר, כיון שנמנע משום אבל עבירה היא (משנ"ב תקנב ס"ק כג)....

ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה (משנ"ב תקנב ס"ק כג.) ולמעשה לא נהגו כן אלא כדעת הבכור שור שהובא שם במשנ"ב וכן הורה א לשיר את הזמירות הרגילים.

בסימן תקנא בס"ק ו( שאין ללבוש בגדים

יש הנוהגים לשיר את הפיוט "לכה דודי" במנגינה של ויש שנהגו לשיר במנגינת של קינת "אלי ציון" הנאמרת בסיום

כדי שלא להראות אבילות בפרהסיא בשבת

קריאת התורה

לעולם פרשת דברים לפני תשעה באב (שו"ע

כדי לקרוא בתוכחותיו של משה קודם תשעה באב, ומפטירים בחזון כדי לקרוא בתוכחותיו של ישעיה על החורבן (ביאור הלכה

איכה אשא לבדי" ויפטירו בחזון "איכה היתה

מחזור ויטרי רסא.(

עד כוכבי השמים לרוב" בפסוק י'

אלוהי אבותיכם" (רמ"א תקנד יט, משנ"ב ס"ק לט),

שכתב שיש להתחיל ולסיים קריאת התורה

בדבר טוב ולכן מסיים הכהן פסוק קודם שני כדי שלא להתחיל באיכה

יג איכה יש שנהגו לנגן במנגינה של איכה

ח בסדר קריאת התורה לשבת(, והטעם::: כדי להודיע שהשבוע

כדי שלא להראות אבילות בפרהסיא (חזו"א

בהערותיו על ספר חסידים( הסובר שאין לשנות את

ספר אבלות החורבן פרק ז הערה ד.(

הפטרת חזון היא אחרונה מתלתא דפורענותא, ומפטירים בחזון ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"

יש שקוראים ההפטרה בניגון של איכה (ע"פ מג"א

מלבד פסוקי הנחמה שבה שנקראת בניגון

"אם תאבו" (שם ט) "לכן נאום וכו'"

לפי שחששו משום אבילות שבפרהסיא (דינים

דולה ומשקה עמוד כח בשם החזו"א ובשם הגרח"ק.(

מג"א רפב יד, שערי אפרים שער ט כז(,

לפי שחלקים מן הפטרה של שבת חזון נאמרים בניגון של מגילת איכה לכן עולה למפטיר הרב שיודע לקונן על החורבן (שם.) שריך סוררים" מוטב שיתבייש מעצמו

ליקוטי חבר בן חיים סימן רפב(.

ויש שאין מקפידים בזה

בעל קורא קבוע שקורא ואין העולה קורא ההפטרה לכן אין נפק זה (ספר הקריאה בתורה להלכותיה פרק סז הערה יג

תשעה באב שחל בשבת

שירה באמירת לכה דודי ושאר חלקי התפילה

ושאר חלקי התפילה

בשבת זו הוי אבילות בפרהסיא

שלא ישירו בשבת זו

ישירו בשבת זו (דיני ת

"אב הרחמים:" אומרים אב הרחמים בתפילת מוסף

א"ר תקנד.( והטעם::: לפי שתוכנו דומה לקינות הנאמרות בת תקנד יח.(

"צדקתך:" אין אומרים צדקתך במנחה

לפי שאם חל ת"ב בחול אין אומרים בו תחנון

(איכה א טו) "קרא עלי מועד

שבימים שאין אומרים בהם תחנון בחול

שצדקתך הוא צידוק הדין על משה רבינו והוי כתחינה

ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כ בת"ב,,,, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות

הט"ז מפקפק בענין מניעת הלימוד בשבת

חצות לא הפסיד אפי'

ולדינא,,,, נראה שהרוצה להקל בזה אין מוחים בידו

לידי ביטול תורה ללומדים שמתרשלים ללמוד דברים המותרים בט דאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ

שהוא חומרא בעלמא

ללמוד אחר חצות (מש

בשם החזו"א מובא

דברים המותרים בתשעה באב

אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו (שו"ע תקנב י

תקנב יט(....

אכילת בשר: אסור להימנ

והטעם: כיון שנמנע משום אבל עבירה היא

צורת אכילה::: ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה ולמעשה לא נהגו כן אלא כדעת הבכור שור שהובא שם במשנ הגרשז"א לשיר את הזמירות הרגילים

לו ללבוש בגדי שבת כתב המג"א (בסימן תקנא בס

חדשים (אגרות משה או"ח ח"ג סימן פ.)

ניגון לכה דודי::: יש הנוהגים לשיר את הפיוט

"איכה", ויש שנהגו לשיר במנגינת של קינת

קינות של תשעה באב (מנהגי פרנקפורט.)

ויש שלא נהגו כן,,,, והטעם::: כדי שלא להראות אבילות בפרהסיא בשבת (דרכי חיים ושלום.)

קריאת התורה

פרשת דברים לפני תשעה באב::: לעולם פרשת דברים לפני תשעה באב תכח ד(, והטעם::: כדי לקרוא בתוכחותיו של משה קודם תשעה באב ומפטירים בחזון כדי לקרוא בתוכחותיו של ישעיה על החורבן תכח ד ד"ה טוב.(

טעם אחר::: כדי שיקראו "איכה אשא לבדי

לזונה" (סידור רש"י סימן תג, מחזור ויטרי רסא

הפסקה לשני בפסוק יא::: קוראים לכהן "עד כוכבי השמים לרוב ולוי מתחיל (שם יא) מ"ה' אלוהי אבותיכם

והטעם::: על פי הרמ"א (קלח ד) שכתב שיש להתחיל ולסיים קריאת התורה בדבר טוב ולכן מסיים הכהן פסוק קודם שני כדי שלא להתחיל באיכה שהיא תוכחה.

קריאה במנגינת איכה בפסוק (שם) יג איכה

(ליקוטי מהרי"ח בסדר קריאת התורה לשבת

יחול תשעה באב (א"א סימן קלח.)

ויש שלא נהגו כן,,,, והטעם: כדי שלא להראות אבילות בפר הובא במועדים וזמנים ח"ח רנא בהג"ה.(

טעם אחר::: ע"פ החיד"א (בהערותיו על ספר חסידים

טעמי התורה לטעמי הכתובים (ספר אבלות החורבן פרק ז הערה ד

הפטרה: הפטרת חזון היא אחרונה מתלתא דפורענותא ישעיה (ישעיה א, א) עד פסוק כז "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (טושו"ע תכח ח).

הפטרה במנגינת איכה::: יש שקוראים ההפטרה בניגון של איכה רפב ס"ק יד בשם הריב"ש(, מלבד פסוקי הנחמה שבה שנקראת בניגון הפטרה רגילה "לכו נא ונוכחה" (שם יח)

עד סוף ההפטרה.

ויש שלא נהגו כן,,,, והטעם::: לפי שחששו משום אבי

והנהגות לחזו"א פרק יט ז, דולה ומשקה עמוד כח בשם החזו

יש הנוהגים שרב המקום עולה למפטיר, (מג

והטעם::: לפי שחלקים מן הפטרה של שבת חזון נאמרים בניגון של מגילת איכה לכן עולה למפטיר הרב שיודע לקונן על החורבן טעם אחר::: לפי שנאמר בהפטרה "שריך סוררים

ממה שיתבייש על ידי אחרים (ליקוטי חבר בן חיים סימן רפב

לפי שהרבה אנשים הולכים בבית ללא מנעלים ושוב לא נקרא הגריש"א לקנות חכמה.(

א נהג לשבת בבגדי שבת עד חצי שעה אחרי השקיעה ואז החליף לבגדי חול ומנעלי ת"ב (הליכות שלמה פרק טו יב.)

ישיבה ע"ג קרקע אינו נוהגת רק משתחשך, והטעם::: משום בה על גבי קרקע אינו אלא מנהג ולא מדינא וק"ו מנעילת הסנדל הלכות ומנהגים בין המיצרים פרק ח ה הערה 8(.

הנוהגים בכל השנה להחמיר להוציא את השבת בזמן ר"ת בשבת זו יתחילו מנהגי אבילות בזמנה כפי הזמן המופיע בלוח, והטעם::: כיון שזו חומרא ראויה וטובה אך לא מעיקר הדין וכדי שלא יבואו עקב כך פרק טו ד"ה טו, מעו"ז ח"ז סימן רנז,הגריש"א קובץ הליכות

מותר לקפל את הטלית במוצאי שבת ליל תענית תשעה שאין עושים מלאכה בתשעה באב (נטעי גבריאל הלכות בין צרים פרק כג סעיף ה.(

לפי שמובא בספרים שמי שאינו מקפל את טליתו מיד במוצאי שבת הוא נמצא בסכנה גדולה (שם.) טעם אחר::: לא אסרו בתשעה באב אלא מלאכה שיש בה שיהוי (עיין רמ"א סימן תקנד סעיף כב), וקיפול הטלית לא נקרא מלאכה שיש בה שיהוי (שם.)

החלפת הבגדים

יחליף בגדיו עם צאת השבת,,,, והטעם::: לפי שבשעת אמירת איכה והקינות אין ראוי ללבוש בגדי שבת (זה השולחן ח"ב הערה תקנט.)

עוד בעניני איסור הכנה

הבאת קינות לבית הכנסת::: יש להיזהר שלא להביא קודם צאת הכוכבים את הקינות לבית הכנסת, והטעם::: משום איסור הכנה, אלא א"כ מעיין בהם קצת בבית הכנסת מבעוד יום (שמירת שבת כהילכתה פרק סב מא.)

אין לסדר הספסלים בבית הכנסת עד צאת השבת, והטעם::: שלא יהיה מכין משבת לחול.

מסירים הפרוכת מארון הקודש אחר צאת השבת (לוח א"י) והטעם::: משום איסור הכנה, ועוד שלא להראות סימני לקט הקמח ח"ג בקונטרס תומר דבורה אות עד.(

הבדלה מוצאי שבת

מבדיל בלילה בתפילה (שו"ע תקנט א) בברכת "אתה חוננתנו" ככל מוצאי ואין מבדילים על הכוס אפילו בביתו (לבוש תקנט ב), והטעם::: משום חיי אדם הלכות תשעה באב כלל קלו ה.(

שאין אומרים שיבדיל בביתו ויתן לקטן לשתות היין כמו שמצינו בתשעה באב, לפי דהתם [במילה] לא הוי מילתא דקביע, משא"כ הבדלה הוי דבר קבוע דהרבה פעמים יוצא תשעה בשבת או באחד

ומי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודת

דאם מונע אכילה כזאת הוי אבילות

ה לזמן (משנ"ב שם), והטעם: כיון שהוא

א הורה לתלמיד הישיבה שאת הזמירות הקבועות בסעודה ורגילים לזמרם בשאר השבתות השנה יזמרו גם בשבת זו בלי אבל שירים אחרים לא (ה"ש פרק טו הערה 33.)

בשבת אף למי שאין רגיל לזמר,,,, והטעם::

וכשם שמותר לאכול בשר בסעודה שלישית של ערב תשעה באב אף למי שאינו נוהג כן כל השנה כיון שהוא לכבוד שבת הכא

צריך להפסיק מבעוד יום, (שו"ע תקנב י) היינו קודם

ן שאחר השקיעה אסור לאכול ולשתות גם כשחל

לא יאכל בשבת ויאמר שאוכל כדי שיהיה לו כוח "א לקנות חכמה עמוד יב.(

אין לקחת תרופות בשבת להקלת

כיון שאין זה מאכל הראוי לאכילה נחשב לקיחתו כהכנה א לקנות חכמה בין המיצרים עמוד 12(.

חליצת הנעלים

מיד אחרי השקיעה נאסר בכל העינויים חוץ מנעילת הסנדל שמותר עד דכל העינויים אסורים גם בשבת בין השמשות,,,, ונעילת הסנדל דאלו שאיסורם הוא משום עינוי מותר להפסיק גם בשבת, כ נעילת הסנדל הוי משום אבילות, ואבילות בפרהסיא אסור בשבת

המבדיל בין קודש לחול בלא שם

כדי שלא יראה עינוי בשבת (משנ"ב תקנג

כתב שחולצים הנעלים אחר "ברכו" ונועלים נעלי תשעה

להסיר המנעלים בביתם בין השמשות באופן שלא ניכר שעושים מעשה אבילות כגון ששוכבים על גבי המיטה (ה"ש פרק טו הערה 44), וכשמגיע זמן התפילה הולכים לבית הכנסת (שש"כ ס' כח קלט.)

,,,, מפני שטעם שנחשב אבילות

בפרהסיא מפני אנשים שיבוא לביתו ויראו שחלצן, בין השמשות אינו זמן אנשים לביתו ולא נחשב כאבילות בפרהסיא (ע"פ מרדכי פ"ג דמ"ק).

טעם אחר::: לפי שהרב

אבילות בפרהסיא (הגריש

הגרשז"א נהג לשבת בבגדי שבת עד חצי שעה אחרי השקיעה לבגדי חול ומנעלי ת

ישיבה ע"ג קרקע: ישיבה ע

שישיבה על גבי קרקע אינו אלא מנהג ולא מדינא וק שלא נוהג בשבת (הלכות ומנהגים בין המ

לנוהגים כר"ת::: הנוהגים בכל השנה להחמיר להוציא את השבת בזמן ר בשבת זו יתחילו מנהגי אבילות בזמנה כפי הזמן המופיע בלוח שזו חומרא ראויה וטובה אך לא מעיקר הדין וכדי שלא יבואו עקב כך לעבור איסור (ה"ש פרק טו

והנהגות.(

קיפול הטלית::: מותר לקפל את הטלית במוצאי שבת ליל תענית תשעה באב, אף שאין עושים מלאכה בתשעה באב

המיצרים פרק כג סעיף ה

הטעם::: לפי שמובא בספרים שמי שאינו מקפל את טליתו מיד במוצאי שבת הוא נמצא בסכנה גדולה

מלאכה שיש בה שיהוי

נקרא מלאכה שיש בה שיהוי

יחליף בגדיו עם צאת השבת

ראוי ללבוש בגדי שבת

הבאת קינות לבית הכנסת

הקינות לבית הכנסת

קצת בבית הכנסת מבעוד יום

סידור הספסלים::: אין לסדר הספסלים בבית הכנסת עד צאת השבת שלא יהיה מכין משבת לחול

הסרת הפרוכת::: מסירים הפרוכת מארון הקודש אחר צאת השבת ואין להסירה קודם,,,,

אבילות בשבת (לקט הקמח ח

מבדיל בלילה בתפילה

שבת. ואין מבדילים על הכוס אפילו בביתו

דאינו יכול לטועמו (חיי אדם הלכות תשעה באב כלל קלו ה

והטעם שאין אומרים שיבדיל בביתו ויתן לקטן לשתות היין כמו במילה בתשעה באב

הבדלה הוי דבר קבוע דהרבה פעמים יוצא תשעה בשבת או באחד

דיבוק חברים::: לא ישב בדיבוק חברים, ומי שרגיל

שלישית עם חבריו שרי, והטעם דשרי::: דאם מונע אכילה כזאת הוי אבילות בפרהסיא ואסור (משנ"ב תקנב ס"ק כג.)

אכילה עם בני ביתו::: לכו"ע שרי, וה"ה לזמן

שבת (אליה רבא תקנב ס"ק יד.)

זמירות שבת: הגרשז"א הורה לתלמיד הישיבה שאת הזמירות הקבועות בסעודה ורגילים לזמרם בשאר השבתות השנה יזמרו גם בשבת זו בלי שינוי אף בסעודת שלישית, אבל שירים אחרים לא

באגר"מ כתב שמותר לזמר זמירות בשבת אף למי שאין רגיל לזמר דהוי לכבוד שבת, וכשם שמותר לאכול בשר בסעודה שלישית של ערב תשעה באב אף למי שאינו נוהג כן כל השנה כיון שהוא לכבוד שבת הכא נמי שרי (ח"ד סא.)

הפסק מבעוד יום::: צריך להפסיק מבעוד יום

השקיעה, והטעם::: כיון שאחר השקיעה אסור לאכול ולשתות גם כשחל בשבת (משנ"ב תקנב ס"ק כד.)

זהירות מאיסור הכנה: לא יאכל בשבת ויאמר שאוכל כדי שיהיה לו כוח לצום, והטעם::: משום איסור הכנה (הגריש"

לקיחת תרופות בשבת להקלת הצום::: אין לקחת תרופות בשבת להקלת הצום, והטעם::: כיון שאין זה מאכל הראוי לאכילה נחשב לקיחתו כהכנה מחול לשבת (הגריש"א לקנות חכמה בין המ

חליצת הנעלים

מיד אחרי השקיעה נאסר בכל העינויים חוץ מנעילת הסנדל שמותר עד הלילה, והטעם דכל העינויים אסורים גם בשבת בין השמשות מותר עד חשכה::: דאלו שאיסורם הוא משום עינוי מותר להפסיק גם בשבת משא"כ נעילת הסנדל הוי משום אבילות

(הגר"א תקנג ס"ק ז עמק ברכה ת"ב אות א.)

אחר צאת השבת אומר תחילה ברוך המבדיל בין קודש לחול בלא שם ומלכות וחולץ מנעליו, והטעם::: כדי שלא יראה עינוי בש ס"ק ז.(

הרמ"א (תקנג ב) כתב שחולצים הנעלים אחר

באב" וכך נהג החזו"א והקה"י.

ויש שנהגו להסיר המנעלים בביתם בין השמשות באופן שלא ניכר שעושים מעשה אבילות כגון ששוכבים על גבי המיטה

וכשמגיע זמן התפילה הולכים לבית הכנסת

והטעם דלא חשיב אבילות בפרהסיא,,,,

בפרהסיא מפני אנשים שיבוא לביתו ויראו שחלצן

שיבאו אנשים לביתו ולא נחשב כאבילות ב

שאין הבדלה על הכוס ראוי לכתחילה שיבדילו בתפילה (הגרשז"א שלמי

אין אומרים ויהי נועם (שו"ע תקנט ב) לפי שפסוק זה אמרו משה כעין ברכה אחר גמר מלאכת המשכן (רש"י שמות לט יג) ואיך נאמר בליל תשעה באב ברכה זו אם אנו מתאבלים על החורבן (סמ"ק מצווה צו, משנ"ב

צורי" (תהילים קמג), אין אומרים "לדוד ברוך",,,, והטעם::: מפני שהטעם שאומרים זאת כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת, ותשעה באב אסור ת התעוררות תשובה סימן שנד.(

אין אומרים למנצח בנגינות (שו"ע תקנט ב),,,, והטעם: לפי שאין זמן חנינה היום (לבוש תקנט ב, משנ"ב רצג ס"ק א.) טעם אחר::: משום

משנ"ב תקנט ס"ק ח(,

אין אומרים ויתן לך (שו"ע תקנט ב),,,, והטעם::: דאין זמנו בתשעה דלאו זמן ברכה ושמחה היא (לבוש תקנט ב, משנ"ב שם ס"ק ט.) לפי שויתן לך הוי ברכה על מעשה ידינו, וקי"ל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה (נועם מגדים אות יז דף לג).

הבדלה במוצאי תשעה באב

ואין צריך להבדיל בתפילה, לפי שהבדיל אתמול (משנ"ב

אין אומרים "הנה אל ישועתי" ושאר פסוקים אלא כשמבדילים במוצאי שבת ולא כשמבדילים ביום חול, ומתחילים מברכת , שש"כ פרק סב סעיף מד(,,,, והטעם::: דכיון שפסוקים אלו נאמרים לסימן טוב בתחילת שבוע וכיון שעבר יום א' מימי השבוע אין ת ברוך השם ס"ג.(

"ל איתא כשהחשיך מברך בורא פרי הגפן והבדיל, כ משמע שמותר להבדיל על היין, וכן משמע שמותר לשתות בעצמו ולא צריך לתת לקטן אע"פ שעדיין אסור אכילת בשר ושתיית יין

אין מברך על בשמים

והטעם::: משום

דבשמים נתקנו משום הנשמה

היתירה שעוזבת במוצאי שבת

וטעם זה שייך רק במוצ"ש (משנ"ב

בעלי התוס' 6 אלעד

וגזרינן שמא יבוא לשתות התינוק כשיגדל (לבוש תקנו א, חיי אדם

והטעם שנותנים לתינוק לאכול ולשתות ולא חוששים שמא יבוא לאכול היינו מה שצריך בשבילו אבל לעשות דבר בשבילנו לתת לתינוק

קטן האוכל בתשעה באב המנהג הוא שאינו מבדיל לפני ישמע ההבדלה מאביו במוצאי תשעה באב, והטעם::: משום שיש לסמוך על הסוברים שקטן תמיד יכול לאכול לפני קידוש וה"ה לפני ג שעא(.

והטעם שאין צריך הקטן להבדיל לעצמו מדין חינוך,,,, לפי שאין שייך לחנך אותו בזה שהרי כשיגדל יצום ולא יבדיל בתשעה באב (שו"ת רבבות אפרים שקטן צריך להבדיל (שו"ת דברי יציב או"ח ח"ב רמג.)

בורא מאורי האש" (שו"ע תקנו א.)

ואין בזה משום תענוג כמו שיש בבשמים

בבית הכנסת (הגרשז"א הליכות שלמה טו כא.)

קודם קריאת מגילת איכה, והטעם: דכתיב (איכה ג ו) כ יברך קודם על האור, וגם שיהנה אח"כ מאור

שילהי תענית( שיש אומרים שאין

והביא ראיה מהפיטן שאמר "ואיך

דהיינו שאין לברך כלל על האש בליל

ולפי זה יש לומר לדידן דמברכים על

קודם שקוראים מגילת איכה, כדי שלא להזכיר ברכתו הלכות ומנהגים בין המצרים פרק ח' הערה

ע תקנו א(, והטעם::: מפני שעונג הוא לו

לבוש תקנו א.( ואע"פ שמותר להריח

מ כיון שבשמים באים במוצ"ש להתענג להשיב הנשמה יתירה א תקנו א.(

תפילת ערבית

נהגו לאחר תפילת מעריב כדי שיוכלו האנשים להחליף הבגדים והמנעלים

המנהג הוא לומר בכל מוצאי שבת והוא רחום וברכו בנועם (, כשחל תשעה באב בשבת אין

פ מה שכתב במסכת סופרים (סוף פרק יח)

אם כן אף אנו שאין נוהגים כן מ"מ להאריך בזה

שריה דבילצקי דיני ת"ב שחל בשבת.(

יש שאמרו שראוי לנשים לכתחילה להתפלל ערבית והטעם::: מכיון שעיקר תקנת הבדלה

ואחר כך תקנו על הכוס ובמוצאי שבת זו

שאין הבדלה על הכוס ראוי לכתחילה שיבדילו בתפילה מועד פרק צב(....

"ויהי נועם:" אין אומרים ויהי נועם

כעין ברכה אחר גמר מ

תשעה באב ברכה זו אם אנו מתאבלים על החורבן תקנט ס"ק ז(.

"לדוד ברוך ה''' צורי

שהטעם שאומרים זאת כדי לעמוד בתפילה מתוך ד בלימוד תורה (שו"ת התעוררות תשובה סימן שנד

"למנצח בנגינות:" אין אומרים למנצח בנגינות

שאין זמן חנינה היום

שאינו מסדר היום (משנ

"ויתן לך": אין אומרים

באב, דלאו זמן ברכה ושמחה היא

טעם אחר::: לפי שויתן לך הוי ברכה על מעשה ידינו

בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה

מבדיל על הכוס, ואין צריך להבד

תקנו ס"ק ג(.

"הנה אל ישועתי:"

כשמבדילים במוצאי שבת ולא כשמבדילים ביום חול הגפן (מט"א תרכד ה,

נאמרים לסימן טוב בתחילת שבוע וכיון שעבר יום א לאומרו (שו"ת ברוך השם ס

שתית היין::: במהרי"

א"כ משמע שמותר להבדיל על היין

ולא צריך לתת לקטן אע

(משנ"ב תקנו ס"ק ג.)

בשמים::: אין מברך על בשמים

(שו"ע תקנו ס"ק א),

דבשמים נתקנו משום הנשמה

היתירה שעוזבת במוצאי שבת

וטעם זה שייך רק במוצ

תקנו ס"ק ד(.

בשבת, וגזרינן שמא יבוא לשתות התינוק כשיגדל

קלו ה.(

והטעם שנותנים לתינוק לאכול ולשתות ולא חוששים שמא יבוא לאכול לכשיגדל,,,, היינו מה שצריך בשבילו אבל לעשות דבר בשבילנו לתת לתינוק אסור (חיי אדם קלו ה.)

קטן בהבדלה::: קטן האוכל בתשעה באב

שאוכל וישמע ההבדלה מאביו במוצאי תשעה באב לסמוך על הסוברים שקטן תמיד יכול לאכול לפני קידוש וה הבדלה (הגריש"א שו"ת רבבות אפרים ח"ג שעא

והטעם שאין צריך הקטן להבדיל לעצמו מדין חינוך

אותו בזה שהרי כשיגדל יצום ולא יבדיל בתשעה באב ח"ג שעא.( ויש שכתבו::: שקטן צריך להבדיל

ברכת האש כשרואה הנר אומר "בורא מאורי האש

הטעם::: לפי שאין טעון כוס, ואין בזה משום תענוג (משנ"ב תקנו ס"ק א.)....

יש שנהגו לברך ברכת האש בבית הכנסת

זמן הברכה::: קודם קריאת מגילת איכה

"במחשכים הושבני" וע"כ יברך קודם על האור

כשקוראים איכה (משנ"ב תקנו ס"ק א.)

טעם אחר::: ע"פ מה שכתב המאירי (שילהי תענית מברכים כלל על הנר במוצאי שבת זו, והביא ראיה מהפיטן שאמר אברך על לבת ובהיכל עברה לבת" דהיינו שאין לברך כלל על האש בליל זה הואיל ועל ידי זה נשרף ההיכל, ולפי זה יש לומר לדידן דמברכים על האש מברכים קודם שקוראים מגילת איכה

לאחר מכן מכיון שע"י נשרף ההיכל (הלכות ומנהגים בין המצרים

בשמים::: אין מברכים על בשמים (שו"ע תקנו א

ודבר של תענוג אסור בט' באב (לבוש תקנו א

בתענית, מ"מ כיון שבשמים באים במוצ

אין נכון לעשות כן בתשעה באב (מג"א תקנו א

תפילת ערבית

נהגו לאחר תפילת מעריב כדי שיוכלו האנשים להחליף הבגדים והמנעלים קודם מעריב

והוא רחום::: המנהג הוא לומר בכל מוצאי שבת והוא רחום וברכו בנועם ובאריכות כמבואר בשו"ע (סימן רצג ג)

להאריך (תיקון תפילה), והטעם::: ע"פ מה שכתב במסכת סופרים דאין אומרים ברכו כלל, אם כן אף אנו שאין נוהגים כן מ בודאי אין ראוי מפני האבל (הגאון ר' שריה דבילצקי דיני ת נשים בתפילת ערבית::: יש שאמרו שראוי לנשים לכתחילה להתפלל ערבית בתשעה באב שחל במוצאי שבת, והטעם

היתה בתפילה (ברכות לג, א) ואחר כך תקנו על הכוס ובמוצאי שבת זו