חנוכה תשע״ה

נתינת מים קודם נתינת השמן

יש שנהגו לתת מים קודם נתינת השמן בזכוכית בכדי שיצוף ע"פ מה דאיתא בבעה"ט פרשת תולדות (כו כב) דהיונים גזרו שלא יטבלו כדי למנועם מפריה ורביה, ונעשה להם נס ונזדמן להם מקווה לכל אחת ואחת, וכדי לעשות רמז לאותו נס נותנים מים תחת השמן לרמז על כך (שו"ת שבט הקהתי ח"ג סימן רו.)

אכילת סופגניות

נהגו לאכול סופגניות, והטעם לפי שבחנוכת בית חשמונאי טיהרו ואילו אבני המזבח ששקצו היונים לא יכלו לטהרם , והצטערו על כך, ולכן נהגו לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש שבה מוזכר "ועל מזבחך", ברכת המזון שאין מוזכר בה מזבח ביחוד, (שלמי מועד נג).

הפטרת פרשת מקץ

הטעם שישנה הפטרה לפרשת מקץ הלא מפטרים בשל חנוכה, לפי שמפטירים בה אחת לכמה שנים, והיינו בשנה שהיא חסרה כאשר חשוון וכסליו הינם כ"ט יום, וא' דר"ה של אותה שנה חל ונר חנוכה חל בליל שישי, וזאת חנוכה חל ביום שישי אז נאמרת הפטרה זו בשבת שאחרי חנוכה [השנה הקרובה היא שנת תשפ"א[.

רמז לשמונה נרות

שמונה פעמים נכתב בתורה בפרשת המנורה לשון נר, רמז לשמונה במדבר ח( "בהעלותך את הנרות א. אל מול פני יאירו ג. שבעת הנרות ד. אל מול פני המנורה ה. העלה וזה מעשה המנורה ז. כן עשה את המנורה ח( .מטה משה

עוד רמזים ר"ת וגימטריאות

מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד וצריך אדם ליזהר יע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על

רק ד הלכה יב.(

הטעם שתקנו דין מהדרין רק במצוות חנוכה

כיון שבשנה הראשונה לא נתקנה חובת הדלקה וכל אחד ואחד הדליק בעצמו נרות לכבוד הנס שאירע וכל אחד נהג בהדלקה על כן בשנה הבאה כשחכמים תיקנו להדליק

השאירו מקום להבדלים השנוים בקיום המצווה (מנחת ברוך.) ע"ע

בנות הבית בהדלקת נרות

והטעם: לפי שאין זה דרך ארץ

שהנשים תפטרנה בהדלקת בעליהם ובנותיהם תדלקנה (משמרת

לבני הבית אינה מעיקר הדין אלא

מהדרין ועל נשים לא תקנו תקנת מהדרין (שו"ת עולת שמואל.) לפי שעיקר חיוב הדלקת הנר

כל כבודה בת מלך פנימה" לא

תיקנו שידליקו הבנות ברשות הרבים (שבת כא.)

הנרות הללו

הטעם באמירת הנרות הללו מה שלא מצאנו בשאר קיום מצוות שיש חיוב לפרש ולהוציא בפה טעם המצווה בשעת קיומה אלא סומכים על הכוונה שמכונים בשעת עשיתה

ם פירסומא ניסא שהרי עיקר מצווה הדלקה בשביל פרסום הנס, מתפרסם הנס (ערוה"ש תרעו ס"ח.)

יש שנהגו לתת מים קודם נתינת השמן בזכוכית בכדי שיצוף השמן על המים ע

דהיונים גזרו שלא יטבלו כדי למנועם מפריה ורביה ונזדמן להם מקווה לכל אחת ואחת

נותנים מים תחת השמן לרמז על כך

נהגו לאכול סופגניות

את המקדש, ואילו אבני המזבח ששקצו היונים לא י וגנזום (ע"ז נב:),

שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש שבה מוזכר משא"כ בברכת המזון שאין מוזכר בה מזבח ביחוד

הטעם שישנה הפטרה לפרשת מקץ ה

לפי שמפטירים בה אחת לכמה שנים

כאשר חשוון וכסל

בשבת, ונר חנוכה חל בליל שישי

שלאחריו, אז נאמרת הפטרה זו ב

הקרובה היא שנת תשפ

שמונה פעמים נכתב בתורה בפרשת המנורה לשון נר נרות של חנוכה (במדבר ח

המנורה ב. יאירו ג

נרותיה ו. וזה מעשה המנ

תתקעז.(

עוד

עיין בספרנו

מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא

בה מאוד כדי להודיע הנס ולהוסיף בשב

הניסים שעשה לנו (רמב"ם חנוכה פרק

הטעם שתקנו דין מהדרין רק במצוות חנוכה

כיון שבשנה הראשונה לא נתקנה חובת הדלקה וכל אחד ואחד הדליק בעצמו נרות לכבוד הנס שאירע וכל אחד נהג בהדלקה הזאת בצורה אחרת, על כן בשנה הבאה כשחכמים תיקנו להדליק השאירו מקום להבדלים השנוים בקיום המצווה

בנות הבית בהדלקת נרות

בנות הבית אינן מדליקות, והטעם

שהנשים תפטרנה בהדלקת בעליהם ובנותיהם תדלקנה שלום(.

טעם אחר: כיון שהדלקה לבני הבית

מהדרין ועל נשים לא תקנו תקנת מהדרין

ומפורסם טעמו של החתם סופר לפי שעיקר חיוב הדלקת הנר להניחו ברשות הרבים, ומטעם ש"כל כבודה בת מלך פנימה תיקנו שידליקו הבנות ברשות הרבים

הנרות הללו

הטעם באמירת הנרות הללו מה שלא מצאנו בשאר קיום מצוות שיש חיוב לפרש ולהוציא בפה טעם המצווה בשעת קיומה אלא סומכים על הכוונה שמכונים בשעת עשיתה

משום פירסומא ניסא שהרי עיקר מצווה הד

וע"י אמירת "הנרות הללו" מתפרסם הנס

גליון מג