זוהי גרסת טקסט של העלון, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא העלון המקורי.
לדעת הפוסקים שאסור להסתפר בליל ל"ג בעומר ה"ה שאסור לשמוע כלי שיר (שו"ת שבט הלוי "ח קסח ה) ובחתונה שרי לפי שהניגון הוא חלק ממשמחת חתן וכלה,
להלכה דיכול להסתפר ולשמוע כלי שיר מהלילה (בשו"ת כפי א הלוי אפשטיין סימן נב(.
תספורת
ג בעומר
ג בעומר תלויה בדין תחנון במנחה שלפניו
יב( בשם המהרי"ל לאסור,וכן סוברים שאומרים תחנון וכן כתב בכה"ח דאין להסתפר כל זמן שלא האיר פני מזרח לפי שהם ימי דין.
ויש שכתבו להקל ובא"ר ובשערי תשובה כתבו להקל וכן הביא המשנ"ב דברי הא"ר. והטעם לפי שסוברים שבתחילת ליל ל"ג פסקה וראייתם ממה שנוהגים שלא לומר תחנון במנחה שלפניו.
ג בעומר
נוהגים איסור תספורת עד יום ל"ג בעומר (טור תצג, א, רמ"א שם ב), והטעם שרק עד הבוקר: משום שמקצת היום ככולו (משנ"ב תצג ס"ק י). להסתפר רק בל"ד בבוקר, והטעם::: ע"פ מה דאיתא במדרש שמתו מפסח עד פרוס עצרת הוא ט"ו יום קודם עצרת וכשנחסיר ט"ו יום מהבוקר דמקצת היום ככולו (שו"ע תצג, ב).
ביום ראשון
א להסתפר ביום ו' שלפניו, והטעם::: לכבוד שבת כיון שאחרי השבת יסתפרו יש להקדים לערב שבת (שו"ע תצג ס"ק ב), ולא הותר
מותר להסתפר ביום שישי בבוקר לכבוד שבת, והטעם::: ש מבעל ברית בימי הספירה שמסתפר לכבוד הברית שחלה בשבת, א"א, ז( שיכול להסתפר מהבוקר מפני כבוד השבת.
ספירת העומר שבועות"
ג בעומר
ג בעומר שלושים ושלשה ימים לספירת העומר שהוא לעולם חל בי"ח
ג בעומר חל באותו יום שחל פורים שלפניו,
פלג אלהים מלא מים" פורים ל"ג בעומר (שו"ע תכח, א), "ת, פורים ל"ג בעומר שווים (ספר
זהירות בספירת העומר
ג בעומר מבין השמשות שלא יאמר היום ל"ג בעומר עד שלא יברך ויספור בלילה ככל יום, והטעם::: כדי שלא להיכנס חיים על חיי אדם כלל קמא ס"ק יא(. אמר קודם בין , והטעם::: משום שאינו זמן הספירה
ג בעומר
משום שסברי שביום זה פסקו מלמות (שו"ע תצד משום שסוברים כתוס' דמתו רק בל"ג ימים
ג בעומר [אע"פ שלא נהגו להסתפר],,,, כיון
כ תספורת שהיא רשות לא התירו[. ויש
ושרי גם עם כלי זמר לפי שהניגון הוא
ג [ל"ד]
יש לעשות החופה לפני השקיעה ואפשר להמשיך הריקודים אף לליל כיון שהתחיל החופה מבעוד יום יש להתיר גם בליל ל"ד.
שהנוהגים לעשות נישואים בליל ל"ג בעומר מותר בכלי זמר גם ביחיד וכל שכן במקום מצווה וכן נהגו (דרכי הוראה ל"ג בעומר, שו"ת
ויש שכתבו: שלדעת הפוסקים שאסור להסתפר בליל ל שאסור לשמוע כלי שיר
הוא חלק ממשמחת חתן וכלה
ויש שכתבו::: להלכה דיכול להסתפר ולשמוע כלי שיר מהלילה אהרון להג"מ הר"א הלוי אפשטיין סימן נב
תספורת בליל ל"ג בעומר
תספורת בליל ל"ג בעומר תלויה בדין תחנון במנחה שלפניו דעת הרמ"א (תצג, יב
במנחה שלפניו, וכן כתב בכה
מזרח לפי שהם ימי דין
ויש שכתבו להקל ובא
(תצג ס"ק יא) דברי הא
האבלות, וראייתם ממה שנוהגים שלא לומר תחנון במנחה שלפניו
תספורת בל"ג בעומר
בני אשכנז נוהגים איסור תספורת עד יום ל
והטעם שרק עד הבוקר
מנהג ספרד: להסתפר רק בל
שמתו מפסח עד פרוס עצרת הוא ט
נשאר ל"ד ושרי מהבוקר דמקצת היום ככולו
חל ל"ג בעומר ביום ראשון
נוהגים לדעת הרמ"א להסתפר ביום ו
שאחרי השבת יסתפרו יש להקדים לערב שבת
אלא ביום שישי.
זמן התספורת::: מותר להסתפר ביום שישי בבוקר לכבוד שבת דל"ש מבעל ברית בימי הספירה שמסתפר לכבוד הברית שחלה בשבת וכ"כ הפרי מגדים (א
ל"ג בעומר
ל"ג בעומר שלושים ושלשה ימים לספירת העומר שהוא לעולם חל בי באייר וחל רק בימי אגה"ו (מנהגי מהרי"ל)
באיזה יום חל ל"ג בעומר: ל"ג בעומר חל באותו יום שחל פורים שלפניו וסימנך (תהלים סה, י) "פלג אלהים מלא מים
יש שכתבו סימן אחר פלג"ש כלומר ר"
מטעמים(.
זהירות בספירת העומר
צריך להיזהר בערב ל"ג בעומר מבין השמשות שלא יאמר היום ל בעומר עד שלא יברך ויספור בלילה ככל יום
בחשש ספק ברכה (תוס' חיים על חיי אדם כלל קמא ס השמשות היום כך וכך, אין בכך כלום,
(שו"ע תפט ד).
נישואין בל"ג בעומר
הטעם דהתירו בנישואין משום שסברי שביום זה פסקו מלמות א(. והטעם שמותר בל"ג משום שסוברים כתוס לסירוגין ונוהגים ל"ג יום כנגדם.
הטעם שהתירו נישואים בליל ל"ג בעומר
דהוי מצוה לכן יש להקל [משא"כ תספורת שהיא רשות לא התירו לעשות החופה אחר צאת הכוכבים. ושרי גם עם כלי זמר לפי שהניגון הוא חלק משמחת חתן וכלה.
מוצאי ל"ג
יש לעשות החופה לפני השקיעה ואפשר להמשיך הריקודים אף לליל ל"ד, והטעם::: כיון שהתחיל החופה מבעוד יום יש להתיר גם בליל ל
שמיעת כלי זמר בליל ל"ג בעומר
יש שכתבו::: שהנוהגים לעשות נישואים בליל ל
גם ביחיד וכל שכן במקום מצווה וכן נהגו
שבה"ל ח"ח ס' קסה(.
גליון ל"ג בעומר
לפי שרשב"י עצמו שמח ביום מיתתו (אוצר כל מנהגי ישורון עמוד פז). השמחה היא על גילוי הסודות והאדרא זוטא ע"י רשב"י ביום בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר גל עיני אות כג(.
לפי שמכל הצדיקם לא היה מי שהבטיח לכלל ישראל להצילם מיום הדין ולפטרן מן הדין (עיין סוכה מה, ב) והואיל וביום פטירתו הוא גם ממליץ טוב בעד כלל ישראל ע"י הסנגוריה שהוא מלמד עליהם לכן עושים סעודה ושמחה באותו יום (שיח יצחק, לרבי יצחק אלפייה עמוד קכו).
נוהגים להדליק מדורות ביום זה,,,, והטעם::
לפי ששבעת השבועות של ספירת העומר הם כנגד ז' קולות שבמזמור בתהילים "הבו לה' בני אלים" והשבוע החמישי הא כנגד חוצב להבות אש" ע"כ מרבים אנו אור בל"ג בעומר שהוא השבוע החמישי שהספירה היא "הוד שבהוד" והוא ג"כ הילולא דרשב"י (טעמי
לפי שהמדורה הם זכר למשואות שהיו מעלים להודיע על והרומאים הכובשים אסרו לעושת זאת לכן המדורות הם ולכן ביום הילולא דרשב"י שהיה המדור הגדול נגד הרומאים תלמידו של ר"ע שהיה נושא כליו של בר כוכבא (שנלחם מדלקים מדורות על קברו ובמקומות שונים, לרמז על חרותינו ופדות נפשינו מכל שלטון זר (זיו המנהגים עמוד קה).
לפי שיום פטירתו של רשב"י היה יום ארוך יותר שבאותו יום גילה סודות ולא היה רשות לשמש לשקוע עד שסיים לגלות הסודות, ועוד שבשעת פטירתו הקיף עמוד דנהורא [עמוד של אור] את מטתו (בני יששכר
שמן שביעית להדלקת המדורה
סור להשתמש בשמן של שביעית להדלקת מדורת ל"ג בעומר מפני דיני השביעית(.
עליה לציון הקדוש במירון
לקברו של רשב"י ובנו רבי אליעזר שבמירון....
יש מתנגדים למנהג זה,,,, והטעם::: לפי שלא היה דעתו נוחה לעשות יום שמחה ממה שתקנו חז"ל ומוסיף שהרי על מיתת צדיקים מתענים ואין
הובא בשדי חמד ח"א מערכת א"י אות ו בשם בפ"ת יור"ד סימן רנא ס"ק ד
ד ס' רלז, שואל ומשיב במהדורא חמישאה ס' טח סו ד"ה הנה(....
חלאקה בל"ג במירון
מנהג קדום מובא בשער הכוונה (ענין ספירת העומר דף פו עד ודף פז, א) והרב ש העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ל [האר"י] הוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילח את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה (עיין שערי כ בלחם מן השמים (ענין ספירת העומר) שטוב לעשות כן.
אינו יכול לעשות כן במוצאי שבת אלא ימתין
לפי שזמן אבלות הספירה עד יום ל"ג,
הוג מקצת היום באבלות כיון דליכא כבוד משום כבוד שבת, וגם אין זה כבוד שבת שנשאר בשערותיו בשבת ומסתפר מיד לאחריה
ולמחמירים בכל השנים להתגלח רק בל"ד אין שום טעם להתיר להתגלח ספירת העומר דבר הלכה יא לא(.
ומרבים בו קצת בשמחה (שו"ע תצג,,,, ב)
פ שביום מיתת צדיק יש להתענות (פרי חדש
ר"ע למות (דרשות מהרי"ל, טור תצג א,
לא ניחא ליה בטעם זה דמה בכך שפסקו למות הרי לא נשאר מהם אפילו אחד ומה טיבה של שמחה זה. לפי שביום זה הסמיך ר"ע את חמשת תלמידיו י והם לא מתו כקודמיהם והם המשיכו את התורה (פר"ח
א דכיון שפסקו למות מרבים בשמחה
שביום ט"ו באב פסקו מתי המדבר
למות ואמרינן התם דמשום הכא לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ט ולפי דברי חז"ל שבאתו יום פסקו תלמידי
א בהגהותיו לשו"ע תצג ס"ק ט(.
שימי הספירה מכוונים לחמישים שנות האדם לאחר עשרים שנות הנעורים וכיון שעברו עליו ל"ג שנים ולא חטא שוב אינו וזכר לדבר שאנו מדקדקים לעשות יו"ט קצת בל"ג בעמר לזכר חלקים ממ"ט ימי הספירה (מהרש"א חידושי
י ורצונו הוא שישמחו ביום הילולא
בני יששכר מאמרי אייר מאמר ג' אותיות ב'
לפי שביום זה התחיל לרדת המן לבני ישראל היוצאים ני [אייר] באו למדבר סין (כמבואר
רון ונמשך הדבר ג' ימים עד שירד המן
ד סימן רלג ד"ה אמנם, וכ"ה בחת"ס עה"ת פרשת
לפי שהשמחה היא על הנס שנעשה לרשב"י שניצול מחרב וקבעו את השמחה ביום מיתתו לפי שהרוגי
ונמצא שקברו מוכיח על הנס שמת בידי שמים ולא שו"ת שם אריה או"ח סימן יד(.
לפי שביום זה נסתלק מן העולם וגם יצא מהמערה שבה
טעם אחר::: לפי שרשב
טעם אחר::: השמחה היא על גילוי הסודות והאדרא זוטא ע פטירתו (בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר גל עיני אות כג טעם אחר: לפי שמכל הצדיקם לא היה מי שה
מיום הדין ולפטרן מן הדין
ממליץ טוב בעד כלל ישראל ע
עושים סעודה ושמחה באותו יום
נוהגים להדליק מדורות ביום זה
לפי ששבעת השבועות של ספירת העומר הם כנגד ז לדוד (פרק כט) בתהילים
"קול ה' חוצב להבות אש
החמישי שהספירה היא
המנהגים אות תרז(.
טעם אחר: לפי שהמדורה הם זכר למשואות שהיו מעלים להודיע על קידוש החודש, והרומאים הכובשים אסרו לעושת זאת לכן המדורות הם סמל של מרד, ולכן ביום הילולא דרשב
הרומאים תלמידו של ר
ברומאים( מדלקים מדורות על קברו וב
ופדות נפשינו מכל שלטון זר
טעם אחר::: לפי שיום פטירתו של רשב
גילה סודות ולא היה רשות לשמש לשקוע עד שסיים לגלות הסודות שבשעת פטירתו הקיף עמוד דנהורא
ח' אייר מאמר ג ו(.
שמן שביעית להדלקת המדורה
אסור להשתמש בשמן של שביעית להדלקת
שמפסידו (דיני השביעית
לעלות לקברו של רשב
יש מתנגדים למנהג זה
שמחה ממה שתקנו חז
עושים יו"ט (הובא בשדי חמד ח
בשם הגה"ת חת"ס יור"ד ס
מנהג קדום מובא בשער הכוונה
רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהל ללמוד עם מורי ז"ל
ושם גילח את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה תשובה תקלא ז(. וכ"כ בלחם מן השמים
מי שלא הסתפר בערב שבת אינו יכול לעשות כן במוצאי שבת עד יום ראשון ל"ג בעומר, והטעם::: לפי שזמן אבלות הספירה עד יום ל ויש לו לנהוג מקצת היום באבלות כיון דליכא כבוד משום כבוד שבת וגם אין זה כבוד שבת שנשאר בשערותיו
ולא חש לכבד את השבת בתספורת.
ולמחמירים בכל השנים להתגלח רק בל
במוצאי שבת (הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר
ומרבים בו קצת בשמחה
הטעם ששמחים ביום זה אע"פ שביום מיתת צדיק יש להתענות תצג ב(
דסבירא ליה שביום זה פסקו תלמידי ר
משנ"ב תצג ס"ק ח, בשם הגר"א(.
ומיהו הפרי חדש (שם) לא ניחא ליה בטעם זה דמה לא נשאר מהם אפילו אחד ומה טיבה של שמחה זה וכתב שהטעם לשמחה::: לפי שביום זה הסמיך ר וביניהם היה רשב"י והם לא מתו כקודמיהם והם המשיכו את התורה שם(.
ראית הגר"א דכיון שפסקו למות מרבים בשמחה
על פי דברי הגמרא בתענית (ל, ב) שביום ט
למות ואמרינן התם דמשום הכא לא היו ימים טובים לישראל כט הרי כיון שפסקו למות הוי יו"ט ולפי דברי חז
ר"ע למות עושים יום שמחה (הגר"א בהגהותיו לשו
טעם אחר::: לפי שימי הספירה מכוונים לחמישים שנות האדם לאחר עשרים שנות הנעורים וכיון שעברו עליו ל
חוטא, וזכר לדבר שאנו מדקדקים לעשות יו
שבו עברו רוב ימים שבהם ב' חלקים ממ
אגדות מועד קטן כח, א(.
טעם אחר::: לפי שהוא יום פטירת רשב"י ורצונו הוא שישמחו ביום הילולא דיליה כדאיתה בזוהר (אר"י, בברכ"י תצג, בני יששכר מאמרי אייר מאמר ג ו,' חכמת אדם כלל קלא אות יא(.
טעם אחר::: לפי שביום זה התחיל לרדת המן לבני ישראל היוצאים ממצרים כי בחמשה עשר לחודש השני
בשמות טז א( וילונו על משה ואהרון ונמשך הדבר ג זכר לזה אנו שמחים (שו"ת חת"ס יו"ד סימן רלג ד
בשלח בד"ה בשבתנו על סיר הבשר(.
טעם אחר::: לפי שהשמחה היא על הנס שנעשה לרשב המלכות שגזרה עליו מיתה, וקבעו את השמחה ביום מיתתו לפי שהרוגי מלכות אינם נקברים, ונמצא שקברו מוכיח על הנס שמת בידי שמים ולא בידי אדם נמצא השמחה היא על הנס (שו
טעם אחר::: לפי שביום זה נסתלק מן העולם וגם יצא מהמערה שבה נתחבא הוא ובנו י"ג שנה (ערוה"ש תצג, ז).
דבמקום פיקוח נפש היה מותר לאכול וכיון שלא היה להם דבר ואם לא היה אוכלים היה בא לכלל פיקוח נפש לכך אכלו ולא חששו לאכילה (מחמדי תורה).
על פי מה שאמרו רבותינו לא עביד קב"ה ניסא למגנא [הקב"ה לא עושה ניסים לחינם[ כיון שראה רשב"י שעשה לו הקב"ה האי ניסא ידע ה ניסא למגני וודאי דליכא שם איסור (מחמדי התורה).
בשאלה האיך קיים רשב"י את המצות במערה
י את המצוות ובפרט סעודת שבת דאמר באדרא "כל ימי לא בטילנא תלת סעודתו דשבתא" האיך אמר לא ביטל. והאיך קיים אכילת מצה בליל פסח ושאר דברים שצריכים פת (שו"ת רב פועלים חלק א
אונס רחמנא פטרא כיון שבאותם שנים שנתחבא מפני המלכות מסכנת מות פטור מג' סעודות ואכילת מצה ומרור בפסח וכל המצוות של קיים ולא נחשב כביטול (שו"ת רב פועלים חלק א יור"ד סימן נב). פי מה דאיתא במדרש תלפיות (אות ה' ענף חרוב) כתב שחכם ל מהזקנים איש מפי איש עד רשב"י שאילן חרובים שהיה היה מתהפך בערב שבת לאילן תמרים, ומ"ט בערב שבת , א( דאם בירך ברכת המזון על תמרים יצא ידי חובה ה בשו"ע רח, יז( וכתב הפמג"ד )רעג א"א ס"ק מו( דלפי זה אפשר לצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה, ולפי זה אפשר לומר שהחרובים נהפכו לתמרים כדי שיוכל לקיים סעודת שבת בתמרים (ספר בירורי חיים חלק
סדר התפילות
אין נופלים בתפילת מנחה על פניהם לאמירת תחנון
אין אומרים תחנון (שו"ע תצג ב בשם מהרי"ל).
ג בעומר חל ביום שני או חמישי אומרים "אל ארך אפים" בפתיחת
אומרים למנצח, והטעם::: משום דסבירא ליה שאומרים למנצח אף ביום שאין אומרים תחנון (פמ"ג תצג בא"א ס"ק ג), אין אומרים דסבירא ליה שלא אומרים "למנצח" ביום שאין
על פי הגמרא בשבת (קלח ,ב) תניא
י אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר א"כ הבטיח לנו רשב"י שלא תהא
ורה נשכחת מפי זרעינו וזרע זרעינו, לכן כשמכניסים אותו למצוות ולתלמוד תורה אומרים על קברו של רשב"י הבטחת שלא תשתכח תורה הבאנו את בנינו המיועד ליכנס לתורה ואנו מבקשים שזכות הצדיק יגן מובא בהקדמת לספר אבני חפץ בשם ר' יעקב מאיר שכטר(.
פיוט בר יוחאי מחברו חתום בראשי תיבות רבי שמעון בן לביא (שחיבר תוכן פיוט זה הוא תיאור כבודו ומעלתו של
ג לכבוד התנא רשב"י.
והטעם::: משום שמובא בגמרא (שבת לג, ב)
י ורבי אלעזר בנו התחבאו במערה מפני הרומאים י"ב שנה נהיה להם נס ונבראו עץ חרובים ומעין מים בפתח המערה שמהם ניזונו, לזכר הנס אנו אוכלים חרובים ביום ההלולא של רשב"י (שערי הלכה ומנהג
ג בעומר משחקים בחץ וקשת (אוצר דו"מ עמ 188), והטעם::: לפי ואמרינן בירושלמי (ברכות פרק ט הלכה ב) רב
חזקיה בשם רב ירמיה כל ימיו של רשב"י לא נראת הקשת בענן, לפי וביום עליתו למרום עושים סימן זכר לזה (בני
ג בעומר הוא יום שמסוגל לקבלת התפילה, וקשת ר"ת
י ובניו מעץ חרובים ולא חששו לערלה
י איתא הכי אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא ואיזברא פירוש רבי שמעון ובנו אלעזר התחבאו במערה
והיה להם נס שנברא להם עץ חרובים ומעין מים( ]שבת לג,,,, ב.)
י ובניו מעץ החרובים ולא חששו לערלה
כיון שהיה על יד הנס ועץ מנס אין בו דין ערלה דכתיב (ויקרא יט, כג) בא דרך נטיעה אלא דרך נס וליכא
, ז( בעובדא דנס השמן של אלישע
דכיון שהיה על ידי נס אין חיוב של ערלה (שו"ת בית יצחק). ק דערלה ה"ה( דאילן העולה במדבר שאינו
כיון שברחו למערה מחוץ לעיר שלא
ת גבעות עולם(.
טעם אחר: דבמקום פיקוח נפש היה מותר לאכול וכיון שלא היה להם דבר אחר לאכילה, ואם לא היה אוכלים היה בא לכלל פיקוח נפש לכך אכלו ולא חששו לאכילה
טעם אחר::: על פי מה שאמרו רבותי
לא עושה ניסים לחינם
דלא עביד הקב"ה ניסא למגני ו
בשאלה
איך קיים רשב"י את המצוות
לא בטילנא תלת סעודתו דשבתא
אכילת מצה בליל פסח
יור"ד סימן נב(.
תירוץ א'''::: אונס רחמנא פטרא כיון שבאות
מסכנת מות פטור מג
קיים ולא נחשב כביטול
תירוץ ב::: על פי מה דאיתא במדרש תלפיות
אחד שקיבל מהזקנים איש מפי איש עד רשב לרשב"י במערה היה מתהפך בערב שבת לאילן תמרים דאמרו בברכות (יב,
כיון דמיזן זין (וכ"ה בשו
לצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה
נהפכו לתמרים כדי שיוכל לקיים סעודת שבת בתמרים ג' עמוד תתנג(.
סדר התפילות
תחנון
ערב ל"ג בעומר::: אין
(משנ"ב תצג ס"ק ט) .
ל"ג בעומר::: אין אומרים תחנון
"אל ארך אפים"
כשל"ג בעומר חל ביום שנ
הארון.
"למנצח"
נוסח אשכנז::: אומרים למנצח
אף ביום שאין אומרים תחנון
נוסח ספרד: אין אומרים דסבירא ליה שלא אומרים תחנון (שלחן הטהור).
הטעם שנהגו לעשות חלאקה במירון: על פי הגמרא רבי שמעון בן יוחאי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר (דברים לא כא) "כי לא תשכח מפי זרעו", א
התורה נשכחת מפי זרעינו וזרע זרעינו
ולתלמוד תורה אומרים על קברו של רשב
הבאנו את בנינו המיועד ליכנס לתורה ואנו מבקשים שזכות הצדיק יגן עליו שלא תשתכח תורה (מובא בהקדמת לספר אבני חפץ בשם ר
נהגו לשיר פיוט "בר יוחאי" ביום זה....
פיוט בר יוחאי מחברו חתום בראשי תיבו
ספר כתם פז על הזוהר( תוכן פיוט זה הוא תיאור כבודו ומעלתו של רשב"י ולכן שרים זאת בעיקר בל"ג לכבוד התנא רשב
אכילת חרובים
יש שנהגו לאכול חרובים ביום זה,,,, והטעם
כאשר רשב"י ורבי אלעזר בנו התחבאו במערה מפני הרומאים י נהיה להם נס ונבראו עץ חרובים ומעין מים בפתח המערה שמהם ניזונו לזכר הנס אנו אוכלים חרובים ביום ההלולא של רשב סימן רכב(.
משחק חץ וקשת
נוהגים שבל"ג בעומר משחקים בחץ וקשת
שיום זה הוא הלולא דרשב"י ואמרינן בירושלמי חזקיה בשם רב ירמיה כל ימיו של רשב
שזכות הצדיק הגנה על העם וביום עליתו למרום עושים סימן זכר לזה יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ג אותיות ד, ה(.
טעם אחר::: לפי של"ג בעומר הוא יום שמסוגל לקבלת התפילה שמע קול תפילותינו לרמז על כך.
בשאלה האיך אכלו רשב"י ובניו מעץ חרובים ולא חששו לערלה בעובדה דרשב"י איתא הכי אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא ואיזברא להו חרובתא ועינא מים [פירוש רבי שמעון ובנו אלעזר התחבאו במערה והיה להם נס שנברא להם עץ חרובים ומעין מים
השאלה האיך אכלו רשב"י ובניו מעץ החרובים ולא חששו לערלה כיון שהיה על יד הנס ועץ מנס אין בו דין ערלה דכתיב "ונטעתם כל עץ מאכל" והוא לא בא דרך נטיעה אלא דרך נס וליכא איסור כמו שמצאנו ברד"ק (במ"ב פרק ד,
דכיון שהיה על ידי נס אין חיוב של ערלה
טעם אחר::: על פי הירושלמי (פ"ק דערלה ה
מקום ישוב פטור מערלה, א"כ כיון שברחו למערה מחוץ לעיר שלא במקום ישוב פטור מערלה (שו"ת גבעות עולם