הנחת תפילין

הטעם שלא נמצא עיקר הלכות תפילין במשנה הטעם שלא נמצא במשנה הלכות תפילין כמו שמצאנו בהלכות סוכה ד' מינים ועוד, לפי שהיו דברים אלו מפורסמים בזמן חיבור המשנה והיה הדבר ידוע לכל ע"כ לא ראה רבי צורך ו שלא הסדיר נוסח התפילה ואיך יתנהג הש"ץ י שהיה מפורסם לכל (רמב"ם פירוש משניות מנחות, ספר תפילה למשה).

לבישת הטלית לפני התפילין

טלית קודמת להנחת תפילין::: לפי שמעלים בקודש ע כה, א, עיין ביאור הלכה ריש סימן כה(,,,,

שמצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות (בנ"י הובא א.( והוסיף הב"ח שלכך ראוי להקדים כיון שע"י שמקיים מצות ציצית נגרר לקיים מצות תפילין. שמצות ציצית תדירה יותר שכן לובשים בשבת תפילין, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם והוא אסמכתא בעלמא (לבוש כה, א.)

חיובה

במצות הנחת תפילין חייבים אנשים בלבד מגיל י"ג ויום אחד, נשים פטורות ממצות תפילין,,,, והטעם::: דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא לפי ששבת ויו"ט לאו זמן תפילין, וקי"ל דכל מצווה שהזמן גרמא נשים פטורות (שו"ע לח ג, משנ"ב שם ס"ק יא.)

לבישת תפילין ל''' יום לפני הבר מצווה

"ג שנים מתחיל להניח תפילין שלושים יום קודם ג שנים ויום אחד לפי שצריך לחנך אותו סדר הנחת ן וכל הדינים כדי שיהיה בקי ומכיר בהם וע"כ מתחילים ל' יום כמו שמתחילים לדרוש בה' החג שלושים יום קודם לפי שהלכות רבות הם (עין שו"ע לז ג,ספר מטעמים החדש תפילין א).

נין הנחת תפילין ח"א

ה רצוננו לקיים את כל התורה כולה אבל ה תניחו תפילין ואני מעלה עליכם

כאילו קימתם את כל התורה כולה דכתיב (שמות יג,,,, ט) "למען תהיה מדרש שם טוב מזמור א(....

מקור מצות תפילין מהתורה

והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה אך יהוה ממצרים" (שמות יג, ט), "והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים" וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" (דברים ו, ח), ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם והיו לטוטפת בין עיניכם" (דברים יא, יח).

טעמי המצווה

היותו בעל חומר ימשך בהכרח אחר תאוות כי כן טבע החומר לבקש כל הנאות אליו, אם לא שהנפש אשר חננו תמנעו לפי כוחה מן החטא וצוונו האל להעמיד שומרים לבל נפסיק מדברי תורה יומם ולילה

תינו ומזוזה בפתחינו והתפילין בידינו ובראשינו מעושק ידינו ולא נתור אחרי עניניו ואחרי יצר

דווקא אלו ד''' פרשית

פרשיות אלו קבלת עול מלכות שמים ואחדות ה' יתברך וענין יציאת מצרים שהוא מכריח אמונת חידוש העולם והשגחת האל בתחתונים ואלו הן יסודות דת יהודית לכן נצטונו להניח יסודות אלו כל היום בין עניניו ועל לוח לבנו (חינוך מצווה

הטעם שלא נמצא עיקר הלכות תפילין במשנה הטעם שלא נמצא במשנה הלכות תפילין מצה, שופר, סוכה ד

בזמן חיבור המשנה והיה הדבר ידוע לכל לכתוב אותם כמו שלא

לפי שהיה מפורסם

הטעם שלבישת הטלית

ואין מורידים (שו"ע

טעם אחר::: לפי שמצוות

בהגהות רע"א כה, א

שמקיים מצות ציצית נגרר לקיים מצות תפילין טעם אחר::: לפי שמצות

ויו"ט, משא"כ תפילין

אסמכתא בעלמא

במצות הנחת תפי

נשים פטורות ממצות תפילין

גרמא לפי ששבת ויו

גרמא נשים פטורות

לבישת תפילין ל

הטעם שנער בן י"

שיגיע לבן י"ג שנים ויום אחד

תפילין וכל הדינים כדי שיהיה בקי ומכיר בהם וע יום כמו שמתחילים לדרוש בה

שהלכות רבות הם

"אמרו ישראל לפני הקב"ה רצוננו לקי

אין אנחנו יכולים,,,, אמר להם הקב"ה תניחו תפילין ואני מעלה עליכם כאילו קימתם את כל התורה כולה דכתיב

תורת ה''' בפיך" (מדרש שם טוב מזמור א)

מקור מצות תפילין מהתורה

"והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים

על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים (שם טז) "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך "ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם

טעמי המצווה

לפי שהאדם בהיותו בעל חומר ימשך

טבע החומר לבקש כל הנאות אליו

האל תמנעו לפי כוחה מן החטא ו

סביב לה, והם שנצטווינו לבל נפסיק מדברי תורה יומם ולילה וארבע כנפות כסותינו ומזוזה בפתחינו והתפילין בידינו ובראשינו והכל למען נחדל מעושק ידינו ולא נתור אחרי ענינ מחשבות לבנו (חינוך מצווה תכא).

הטעם שנבחרו דווקא אלו ד

לפי שיש בד' פרשיות אלו קבלת עול מלכות שמים ו יתברך וענין יציאת מצרים שהוא מכריח אמ והשגחת האל בתחתונים ואלו הן יסודות דת יהודית להניח יסודות אלו כל היום בין ענינ

תכד(.

גליון מ

מלשון חיבור: דכתיב (בראשית ל, ח) "נפתולי אלוהים נפתלתי" ה נפתולי אלהים( שם נתחברתי עם אחותי, הביאור השם הזה מורה שאנו דבוקים בה' על ידי מצוות תפילין (יסודי ישורון.) תפילין מלשון פלא: שפירוש הבדלה ופרישה כמו (תהילים פרק ד, ד) חסיד לו" והביאור שע"י התפילין נהיה פרושים חשבות רעות (הכתב והקבלה).

השם א''ר אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהם פאר יז( "פארך חבוש עליך" )ברכות יא, א(.

מסכת מגילה (טז, ב) "ויקר" אלו התפילין."

חיוב הנחת תפילין במשך היום

להניח תפילין בכל יום מדמצאנו פטור לגבי שבת , א, קידושין לג, ב( מכלל דשאר הימים חובה להניח.... מדכתיב (שמות יג י) "למועדה" מלא ו' לומר לך כי ששה ימים בשבוע חייב בתפילין, ויש ששה ימי מועד שאין בהם תפילין , יו"כ, סוכות, ושמיני עצרת (בעל הטורים שם.)

תפילין מעיקר הדין חיובו במשך כל היום, והטעם לפי שאי אפשר לשמור על גוף נקי כל היום, כמו להישמר שלא להסיח הדעת ולכן תקנו שיניחו התפילה (חיי אדם יד יח),

ובעיקר צריך שיהיו עליו תפילין בשעת ק"ש ותפלה והטעם::: לפי שכל הקורא ק"ש בלי תפילין הרי הוא שקר בעצמו, לפי שאומר "וקשרתם אותם לאות קושר (משנ"ב כה שם יד.)

כיס התפילין

כיס של תפילין ראוי שיהיה נאה והוא בכלל מה ב( זה אלי ואנווהו )ספר חסידים קכט, חוות יאיר בספרו ע או"ח(. וכדמצאנו שהכלי שמניחים בו את המזוזה יהיה נאה ונכלל במצות זה אלי ואנווהו.

הטעם שנוהגים לעשות כיס רחב::: כדי שיכול להניח בתוכם הטלית וכיס התפילין זה ליד זה (כה"ח כח ס"ק טו.)

כיס מעור של עגל::: יש הנוהגים לעשות כיס של תפילין מעור עגל לזכר שהתפילין מכפרים על חטא העגל (שולחן מלכים עמוד שלח.) השתמשות בתיק התפילין: תיק שיחדו לתפילין והניחו בו אפילו פעם אחת אסור להשתמש בו לדבר אחר (חיי אדם יד כא.)

מנהגים שונים בהקדמת הנחת תפילין לפני הבר מצווה: יש שנהגו יש שנהגו להקדים חודש (ערוה"ש

יש שנהגו שלשה חודשים (משנ"ב לז

שמניח בפעם הראשונה

, יש אומרים::: שיברך ברכת

שם שמברכים שהחיינו על כיסוי הדם בפעם (, ויש אומרים::: שלא יברך וכן

משום שסוברים דאין מברכים שהחיינו

על מצווה שאדם מקיים פעם ראשונה בחייו, טעם אחר::: כיון שאין

ילבש בגד חדש ויברך שהחינו ויפטור

ציץ אליעזר ח יג כד.(

ג רק הניחו ולא נתנם במתנה רק

והברכה היא על ההנחה וגם על המתנה של התפילין ואף שמצות לא ליהנות ניתנו, היינו בקונה במעותיו,

הליכות שלמה תפילה פרק רביעי יד(.

שמות לתפילין

"והיה לאות על ידכה ולטוטפת

ה ולטוטפות( על שם שהם ארבעה

טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים, ביאור כתפי שם מקום כשרוצים לומר שתים אומרים טט, ואפריקי גם

סנהדרין ד, ב רש"י שם ד"ה כתפי וד"ה

כמו ולזכרון בין עיניך האמורה בפרשה שהרואה אותם קשורים בין העינים, יזכור הנס וידבר בו. על שם שהם בראש בין העינים לשון

שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטייפין

שאנו מופלאים ומובדלים מן אומות

ורה עלינו ולא עליהם, ועוד טוטפות תרגומו שערי טעמי המצוות תפילין לא(.

ויכוח כנאמר בתהילים (פרק קו,

סנהדרין דף מד,א( ויפלל שעשה

פלילות עם קונו על שם שהם עדות והוכחה שהשם נקרא עליו ( "וראו כל עמי הארץ כי שם ה'

אלו תפילין שבראש (תוס' מנחות לד, ב ד"ה לטוטפות).

תפילין מלשון חיבור

ופירש רש"י (ד"ה

השם הזה מורה שאנו דבוקים בה

תפילין מלשון פלא

"כי הפלה ה' חסיד לו

ומובדלים ממחשבות רעות

פאר::: מקור השם

המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהם פאר שנאמר (יחזקאל כד

"ויקר": מצאינו במסכת מגילה

מנין שחייבים להניח תפילין בכל יום

ויו"ט (עיין עירובין צו,

רמז לדבר::: מדכתיב

ימים בשבוע חייב בת

פסח, עצרת, ר"ה,

כל היום::: חיוב תפילין

שאין נוהגים כן::: לפי

כן אי אפשר להישמר

התפילין רק בזמן

שעת תפילה: ובעיקר

(שו"ע כה, ד), והטעם

כאילו מעיד עדות

על ידכם" ואינו קושר

כיס תפילין נאה::: כיס של תפילין ראוי שיהיה נאה והוא בכלל שאמרו (שבת קלג, ב

מקור חיים על שו"ע או

יהיה נאה ונכלל במצות זה אלי ואנווהו

הטעם שנוהגים לעשות כיס

וכיס התפילין זה ליד זה

כיס מעור של עגל

לזכר שהתפילין מכפרים על

השתמשות בתיק התפילין

פעם אחת אסור להשתמש בו לדבר אחר

מנהגים שונים בהקדמת הנחת תפילין לפני הבר מצווה להקדים בשבוע, ויש בשבועיים, יש שנהגו להקדים חודש סימן לז ד(, יש שנהגו חודשיים, ויש שנהגו

ס"ק יב.(

ברכת שהחיינו שמניח

המניח תפילין בפעם הראשונה,

שהחיינו, והטעם::: כשם שמברכים שהחיינו על כיסוי הדם הראשונה (כמבואר ברמ"א יור"ד כח ב

דעת רוב הפוסקים, והטעם::: משום שסוברים דאין מברכים שהחיינו על מצווה שאדם מקיים פעם ראשונה בחייו זמנה קבוע (ש"ך יור"ד כח ס"ק ה).

וכדי לצאת ידי כל השיטות ילבש בגד חדש ויברך שהחינו ויפטור את התפילין (ביאור הלכה סימן כב, ציץ אליעזר ח יג כד מנהג הגרשז"א::: לפני גיל י"ג רק הניחו ולא נתנם במתנה רק במלאת להם י"ג שנים, והברכה היא על ההנחה וגם על המתנה של התפילין ואף שמצות לא ליהנות ניתנו אבל לא במתנה שזה ממש רכוש (הליכות שלמה תפילה פרק רביעי יד

ד''' שמות לתפילין

טוטפות::: מקור מהפסוק (שמות יג טז) "

בין עיניך" ופירש רש"י (שם בד"ה ולטוטפות בתים קרוין טטפת, טט בכתפי שתים

כתפי שם מקום כשרוצים לומר שתים אומרים טט שם מקום וקוראים לשתים פת (סנהדרין ד

ואפריקי.(

טעם אחר::: לשון דבור, כמו ולזכרון בין עיניך האמורה בפרשה ראשונה, שהרואה אותם קשורים בין העינים טעם אחר: לשון הבטה, על שם שהם בראש בין הע הבטה כמו (מגילה דף יד, ב) שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטי

(תוס' מנחות לד, ב ד"ה לטוטפות).

תפילין מלשון פלילא: פלילא שאנו מופלאים ומובדלים מן העולם שהשכינה שורה עלינו ולא עליהם לתפילין (טור כה א,שערי טעמי המצוות תפילין לא תפילין מלשון פלילה::: פלילה מלשון

א( "ויעמד פנחס ויפלל" ואמרו )סנהדרין דף מד פלילות עם קונו על שם שהם עדות והוכחה שהשם נקרא עליו ויראים ממנו כגון דאמרינן (דף לה, ב)

נקרא עליך "וגו' אלו תפילין שבראש

החצי כיון שהתחיל בשל יד (הגרשז"א, הליכות שלמה תפילה פרק רביעי א

הטעם להנחת תפילין בביתו ומנהג העולם

כתב מי שהוא זהיר בט"ק ילבשנו ויניח תפילין וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת... והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול קודם ואח"כ מניח התפילין והולך לבית הכנסת.

פ הזוהר דכתב דכל מי שהולך לבית הכנסת ויוצא ן לראשו וציצית בבגדו כשהוא אומר "אשתחווה בהיכל קדשך ביראתך" הקב"ה אומר "איה מוראו" ומעיד עדות

פרשת ואתחנן ח"ג רסה.(

מנהג העולם שלא להניח בביתו,,,, והטעם בכך: לפי שחוששים למובאות המטונפים (משנ"ב כה ס"ק ח.) מ יניח בחצר בית הכנסת, ונהגו העולם להניח בחדר הסמוך לבית הכנסת (משנ"ב ס"ק י.)

מקום הנחתם

ש היה מסדר הברכות וכשהיה מגיע ל"עוטר ישראל היה מניח תפילין ומברך "עוטר ישראל", והטעם::: כדי ליתן שבח והודיה בברכה זו גם על התפילין שנקראים פאר (שו"ע

ק יב.(

ט כתב ולא ראיתי נוהגים כך רק מניחים תפילין קודם ברכת והטעם אחר ברכות השחר::: כדי שלא יאמר פסוקי אחר ברכות השחר (כה"ח כה כו), וכל אחד לפי מנהגו

הוצאת התפילין מן התיק

לא ינער את התפילין מן התיק אלא ייקחהו בידו משום ביזוי מצווה (משנ"ב כח ס"ק ט, ספר חסידים רעג,

אוצר הלכה ומנהגים תפילן ד.(

הפרדת התפילין מהרצועות

לא יחזיק הבתים בידו ויגלגל הרצועות, והטעם::: כיון שיש בבתים אף שיש קדושה ברצועות מכל מקום בבתים יש יותר

ר סימן קמז ו, משנ"ב כח ס"ק ט.(

הנחת תפילין בעמידה או בישיבה

בני ספרד נוהגים להניח תפילין של יד בישיבה, בעמידה [וטעמם על פי המקובלים].

"כי יד על כס" (בית דוד או"ח סימן יא).

מראה שמשתמש בה כדי לדייק

בהנחת תפילין של ראש מותר ליתנה בתוך תיק התפילין, והטעם::: והזמנת התיק היתה לתפילין ולכל צרכיה,

(הגרשז"א הליכות שלמה תפילה פרק

הטלית והתפילין בתיק

הטעם שמניחים את הטלית למעלה מכיס של תפילין::: המניחים כיס צריך להניח את הטלית למעלה

כדי שלא יפגע תחילה בתפילין ויצטרך להניח דלא כסדר קודם התפילין ואחר כך את הטלית כדי שלא יהא

בכיס של תפילין מניח תפילין,

ים על מצוות (שו"ע שם).

בכיס התפילין לפני תפילין של ראש:::

יפגע תחילה ביד ולא יהא מעביר על

פגע תחילה בשל ראש מעביר על של ראש ומניח של יד וקשרתם והדר לטוטפות" (שו"ע כה ו, חיי אדם יג ה).

בתוך כיס התפילין::: המנהג להניח זה ליד

משום שקדושת תפילין של ראש

אין ראוי שתפילין של יד יהיו

תפילין של ראש בצד ימין ושל יד בצד שמאל (ערוה"ש משום שקדושתם של תפילין של ראש חמורה מניחים בצד ימין שחשוב יותר (ליקוטי מהרי"ח)....

בצד ימין תפילין של יד ובצד שמאל של התיק והטעם::: כדי שהיד תפגע תחלה

בשל יד כשיבוא להוציא את התפילין מן התיק ולא בשל ראש

תיק התפילין שמצוי כיום שנפתח ע"י רוכסן, והרוכסן נפתח מצד השל יד לשל ראש, מותר לפתחו לכל אורכו, י כך תהיה ידו סמוכה לשל ראש ויצטרך להעביר על המצוות כדי ליקח השל יד אין לחוש לכך, והטעם::: דכיון שהתחיל להתעסק בשל יד תחילה רשאי להמשיך ואינו חייב לפתוח רק עד

החצי כיון שהתחיל בשל יד

דבר הלכה שם א.(

הטעם ל

בשו"ע (כה, ב) כתב מי שהוא זהיר בט

בביתו וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול

והולך לבית הכנסת

והטעם: ע"פ הזוהר דכתב דכל מי שהולך לבית הכנסת ויוצא מביתו בלי תפילין

בהיכל קדשך ביראתך

שקר בעצמו (פרשת ואתחנן ח

מנהג העולם::: מנהג העולם שלא להניח בבית שחוששים למובאות המטונפים

להניח בחצר: מ"מ יניח בחצר בית הכ

בחדר הסמוך לבית הכנסת

הרא"ש היה מסדר הברכות וכשהיה מגיע ל בתפארה" היה מניח תפילין ומברך

ליתן שבח והודיה בברכה זו גם על התפילין שנקראים פאר

כה ג משנ"ב שם ס"ק יב

ובה"ט כתב ולא ראיתי נוהגים כך רק מניחים תפילין קודם ברכת השחר או אח"כ, והטעם

"וארשתיך" אחר ברכות השחר

(משנ"ב כה ס"ק יג.)

לקיחה בידו::: לא

ויוציאהו, והטעם::: משום ביזוי מצווה

אוצר הלכה ומנהגים תפילן ד

לא יחזיק הבתים בידו ויגלגל הרצועות

קדושה ואף שיש ק

קדושה (א"ר סימן קמז

הנחת

עמידה ישיבה: בני

ותפילין של ראש בעמידה

וסימנך (שמות יז טז) "

הנחת המראה בתיק הטלית::: מראה שמשתמש בה כדי לד בהנחת תפילין של ראש מותר ליתנה בתוך תיק התפילין דחשיב צורך מצווה והזמנת התיק היתה לתפיל ומ"מ עדיף שיניחנה בתיק הטלית (

רביעי לד דבר הלכה שם נ.(

צורת הנחת הטלית והתפילין בתיק

הטעם שמניחים את הטלית למעלה מכיס של תפילין של טלית ותפילין בכיס אחת, צריך להניח את הטלית למעלה מכיס של התפילין, כדי שלא יפגע תחילה בתפילין ויצטרך להניח דלא כסדר קודם התפילין ואחר כך את הטלית כדי שלא יהא מעביר על המצוות (שו"ע כה, א.)

בדיניו::: הכניס ידו ופגע תחילה בכיס של תפיל והטעם::: משום שאין מעבירים על מצוות

הטעם שמניח תפילין של יד בכיס התפילין כדי שיהא מונח בענין שיפגע תחילה ביד המצות (משנ"ב כח ס"ק ז).

בדינו::: פגע תחילה בשל ראש מעביר על של ראש ומניח של יד והטעם::: דכתיב "וקשרתם והדר לטוטפות

מקום הנחת תפילין של יד בתוך כיס התפילין זה ולא להניח זה על זה, והטעם::: משום שקדושת תפילין של ראש חמורה מקדושת תפילין של יד אין ראוי שתפילי מעליהם (משנ"ב כח ס"ק ז בשם המג"א),

יש שמניחים תפילין של ראש בצד ימין ושל יד בצד שמאל כח ח כה יט(, והטעם::: משום שקדושתם של תפילין של ראש חמורה משל יד לכן מניחים בצד ימין שחשוב

ויש שמניחים בצד ימין תפילין של יד ובצד שמאל של התיק תפילין של ראש (משנ"ב כח ס"ק ז),,,, והטעם

בשל יד כשיבוא להוציא את התפילין מן התיק ולא בשל ראש ולא יעבור על המצוות (משנ"ב שם.)

תיק עם רוכסן::: תיק התפילין שמצוי כיום ש והרוכסן נפתח מצד השל יד לשל ראש

ואע"פ שע"י כך תהיה ידו סמוכה לשל ראש ויצטרך המצוות כדי ליקח השל יד אין לחוש לכך להתעסק בשל יד תחילה רשאי להמשיך ואינו חייב לפתוח רק עד

על פי הזוהר (ויגש כה, ב) ומקישים סמיכת גאולה לתפילה תש"ר וכמו שאין להפסיק בין גאולה לתפילה כמו כן אין להפסיק בין תפילין לשל יד לשל ראש.

שיש בהם בארבעה פרשיות יחוד שמו, ויציאת כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח (שו"ע כה) והטעם שצריך לכוון המצוה בשונה משאר המצוות שיוצאים ידי פ שלא יכון בהם דבר, דבכל מקום שכתבה התורה טעם למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' צריך לכוון בשעת קיום מצוה אותו הטעם הכתוב בתורה

כה ס' תרכה(.

סדר הנחה

יד ולאחר מכן יניח של ראש, והטעם בסדר זה::: דברים ו, ח( "וקשרתם.. על ידכם" והדר "והיו לטוטפות כה, ה משנ"ב ס"ק יז(. ביאור "והיו" לשון רבים דהינו כל זמן שיהיו בין עינך יהיו שתים (ערוה"ש כה ט.)

של ראש רק אחר שהניח תפילה של יד::: האר"י היה נזהר שלא להוציא תפילה של ראש עד שהניח תפילה של יד ויקשרנו למעלה מן הקיבורת [וטעמו על פי הקבלה] (שו"ע כה יא

יד שמאל

תפילין של יד בזרוע שמאל (שו"ע כז א), ומנין לומדים שביד דברים יא יח( "וקשרתם אותם לאות על ידך" וסתם יד ומנין מדכתיב (ישעיהו מח, יג) "אך ידי יסדה ארץ " הרי שקורא סתם יד לשמאל (מנחות לו, ב.) מדכתיב בפרשת והיה כי יביאך (שמות יג טז) " והיה ודרשו חז"ל יד כהה מדכתיב בה"א משמע לשון שמאל שהיא תשש וכהה ואין יכולה לעשות בה

מנחות לז, א, משנ"ב שם.(

וקשרתם וכתבתם כתיב "וקשרתם לאות על ידך" וכתיב "וכתבתם על מזוזות" (שמות יג ט), מה כתיבה י שם (בד"ה מה (מזוזה) כתיבה בימין) כשכותבין המזוזה בימין דרוב בני אדם כותבין בימין, אף קשירה דהיינו שמהדק את התפילין על הזרוע בימין, וכיון שקשירה בימין הנחה בשמאל דאי הנחה על ימין שוב אינו יכול לקושרה בימין (מנחות שם.) איטר יד מניח על יד ימין (שו"ע כז ו).

עלון ראשון על תפילין המשך יבוא בעזר"י

בעמידה (שו"ע כה, יא), והטעם::: על

כהנחתם (משנ"ב כח ס"ק י).

ברכת התפילין

להניח תפילין" דהיינו כשמניח

של יד מברך להניח תפילין ואח"כ מניח של ראש ולא מברך, והטעם::: משום שסוברים שהוי ב'

על תפילין של יד מברכים "להניח

על מצות תפילין" (שו"ע כה, ה.)

שיכוון בברכה של יד שאם הלכה

אני מכון שלא לצאת בברכת

יכול לברך "על מצות" על של ראש

הובא ביאור הלכה סימן כה ד"ה וטוב.(

כ את עצה הזאת, וסיים ואין לנוהג כן, וכתב ואולי טעמו כדי שלא ירגיל אדם לפקפק פי שיטות הרבה מהראשונים.

והטעם שאינו נחשב כברכה שאינה צריכה או ברכה לבטלה: כיון שעושה כן לצורך וברכה לבטלה אינה רק בברכה שנתקנה מפני

ע מפאנו נט.(

תפילין של יד,,,, ועל מצוות תפילין על

אותו מצווה[,,,, לפי שמעיקר הדין

תפילין של ראש, אמנם חכמים לא

במצווה אחת, לכן תקנו על

המצווה לברך "להניח", ועל תפילין

מצוות תפילין" (רא"ש פסחים ס' י'.)

נאמר "וקשרתם אותם על ידכם"

מברך "להניח", בשונה מתפילין של

לטוטפות" ולא מוזכר בהם אלא לשון

מצוות תפילין" (דרישה או"ח כה.)

הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של

להניח חלה גם על תפילין של

והוי ברכה שאינה צריכה (חיי אדם יג

שיהיו סמוכים ודחופים זה לזה

לאות על ידך ולזיכרון בין עינך"

לשתיהן (משנ"ב שם).

טעם אחר: על פי הזוהר

לסמיכת תש"י לת

כן אין להפסיק בין תפילין לשל יד לשל ראש

כוונה בהנחה::: שיש

מצרים, על הזרוע כנגד

והטעם שצריך לכוון המצוה

חובה אע"פ שלא יכון בהם דבר

המצוה "למען תהיה תורת ה

ממצרים" צריך לכוון בשעת קיום מצוה א

(ע"פ ב"ח הלכות סוכה ס

יניח תחילה של יד

לפי דכתיב (דברים ו

בין עיניכם" (שו"ע כה

כל זמן שיהיו בין עינך יהיו שתים

להוציא תפילה של ראש

נזהר שלא להוציא תפילה של ראש עד שהניח תפילה של יד ויקשרנו למעלה מן הקיבורת

משנ"ב שם ס"ק לט(.

מניח תפילין של יד

שמאל: דכתיב (דברים יא יח

היא יד שמאל, ומנין מ

וימיני טפחה ארץ"

רב אשי אמר::: מדכתיב

לאות על ידכה" ודרשו חז

נקבה, היינו שמאל

מלאכה כנקבה (מנחות

ר''' נתן אמר::: וקשרתם וכתבתם

(דברים ו ח-ט) וכתיב

בימין פירש רש"י שם

בימין דרוב בני אדם כותבין בימין

התפילין על הזרוע

הנחה על ימין שוב אינו יכול לקושרה בימין איטר יד: איטר יד מניח על יד ימין

עלון ראשון על תפילין

בני אשכנז::: נוהגים להניח תפילין בעמידה פי הקבלה, וכן לחלוץ בעמידה כהנחתם

ברכת התפילין

בני ספרד::: מברכים ברכה אחת "להניח תפילין את של יד מברך להניח תפילין ואח

ובני אשכנז::: מברכים ב' ברכות, והטעם

מצוות (מקור חיים כה ה, לבוש שם ו), על

תפילין" ועל תפילין ש"ר מברכים "על מצות תפילין

עצה לצאת ידי כל השיטות::: שיכוון בברכה של יד כשיטת רש"י (כמו שפסק המחבר)

"להניח" על תפילין של ראש ויכול לברך לב' הדיעות (ר' עקיבא איגר בחידושיו הובא ביאור הלכה הפרי מגדים מביא ג"כ את עצה הזאת

עליו בביאור הלכה (שם) ואולי טעמו כדי שלא ירגיל אדם אחר מנהגן של ישראל שנתיסד על

והטעם שאינו נחשב כברכה שאינה צריכה או ברכה לבטלה שעושה כן לצורך וברכה לבטלה אינה רק בברכה שנתקנה מפני כבוד הציבור (עיין יומא ע, א( )רמ"ע מפאנו נט

הטעם שתקנו ברכת להניח על תפילין

תפילין של ראש [אע"פ ששתיהן אותו

היה צריך לברך "להניח" גם על תפילין

רצו לתקן שתי ברכות זו אחר זו

תפילין של יד שהוא תחילת המצווה

של ראש שהוא גמר המצווה "על מצוות

טעם אחר: לפי שבתפילין של יד נאמר

וקשירה והנחה הינו אך, לכן מברך

ראש שבהם נאמר "והיו לטוטפות

הויה לפיכך מברכים עליהם "על מצוות

אסור להפסיק בדיבור בין הנחת תפילין של ראש (שו"ע כה, ט),,,,

והטעם: לבני ספרד לפי שהברכה להניח ראש ואסור לפי שיהיה הפסק והוי ברכה שאינה צריכה

ה, משנ"ב שם ס"ק כח(.

ולבני אשכנז הטעם::: לפי שצריך שיהיו

מדכתיב (שמות יג, ט) "והיה לך לאות

ולומדים מזה שיהיה הויה אחת לשתיהן