מנחה של שבת

תקנו בה קדושת ובא לציון, וכן בימים טובים (סדר היום

סדר תפילת מנחה של שבת( ] .ובר"ח ובחול המועד אע"פ שיש בו מוסף מ"מ אין סידור בית יעקב מנחה של שבת.[

לפי שהיו אחר התפילה קוראים מקרא משנה ושמועות, וכיון שרבתה העניות ולא היו יכולים לעסוק בתורה היו קוראים בנביא ובא לציון ואני זאת בריתי, ובשבת [ויו"ט] שיש בהן ביטול מלאכה לעם שנה לקרות בתורה ולתרגם מענין היום, וע"כ אין אומרים בשחרית שהרי כבר קראו בנביא, ואעפ"כ אומרים במנחה כדי שלא תשתכח מימות החול (שבלי הלקט בשם רש"י, מטה משה ריא.) לפי שסדר קדושה בכל יום הוא לשמור מדין גיהינום לכך הניחו עד מנחה כדי לצנן אש הגיהינום (רוקח שסב).

והטעם שאומרים כן רק במנחה בשבת: לפי שסדר קדושה מדבר מגאולה ובזכות שבת הם נגאלים (ספר מנהיג.)

חצי קדיש אומרים כשרוצים להפסיק בין שתי עניינים וכאן לקריאת התורה.

"ואני תפילתי"

פסוק זה על פי המדרש (איכה רבתי פרק ג יב) "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שכר" וכתיב "ואני תפילתי" (תהילים סט יג יד) אמר ה אין אומה זו כאומות העולם שכשאוכלים ומתשכרין הולכים ופוחזים ואנו לא כן אלא ואני תפילתי (מנהיג שבת ס, טור רצב, לבוש שם א). לפי שאליהו נענה במנחה והוא עת רצון לכן אומרים "ואני " (המנהיג ס.)

לפי ששעה זו עת רצון מחמת קריאת התורה שבה (עיין מג"א

לפי ששעת מנחה על פי הקבלה היא שעת רצון מיוחדת שבה מתקבלות התפילות ולכן אומרים קודם לכך "ואני תפילתי... עת

ג דף קכט(..

לפי שצרה אחרונה שלא נהיתה כמוה לעתיד לבוא (מיכה ה תהיה בעקבי הקץ ט' חודשים והיום האחרון תכבד הצרה ויהיה ביום שבת עד עת מנחה ואז ישראל יהיו נענין בשמחה בשעת מנחה ומיד

לעולם יהא אדם זהיר בתפילת מנחה שהרי אליהו לא ויהי בעלות המנחה וייגש אליהם"

לבישת הטלית לש"ץ

בטלית בתפילת מנחה, והטעם: מפני

בית יעקב מנחה של שבת ט.(

יש שנהגו להתעטף קודם אשרי (שו"ת רבבות אפרים ח"ז ס' י). יש שנהגו שהשליח ציבור לובש בטלית במנחה רק אחרי קדושת ובא והטעם: כדי שהעיטוף יהיה בעת

סידור בית יעקב מנחה של שבת ט(.

להתפלל תפילת מנחה לפני העמוד, והטעם: כדי להשלים

תשובות והנהגות ח"ה ס סט(.

ובא לציון"

לפי שתקנת קדושא דסידרא בסוף

מפני עמי הארצות שהיו מאחרים לבוא לתפילה ובכדי שלא עת הקדושה אמרו בסוף התפילה ובשבת ויו"ט שכולם באים לבית הכנסת בזמן אין אומרים בשחרית (מטה משה ריא). לפי שהיו דורשים קודם תפילת מנחה ובסוף

לדרוש בפסוקי גאולה וקדושה לכן מתחילים מנחה

אבודרהם שחרית של חול(.

במנחה: לפי שבכל יום צריך לומר

מחמת טורח הציבור שמאריכים

כל בו סימן מ, רוקח שסב.( יש שכתבו

כול מפני כבוד השבת (ספר המנהגות

כבר נתוסף בו תפילת מוסף, שיש בו

", לכן כדי שיהיה לתפילת מנחה

תוספת קדושה תקנו בה קדושת ובא לציון

סדר תפילת מנחה של שבת

בהם קדושה גמורה, סידור

טעם אחר: לפי שהיו

שרבתה העניות ולא היו יכולים לעסוק בתורה היו קוראים בנביא ובא לציון ואני זאת בריתי

החזירו העטרה ליוש

אומרים בשחרית שהרי כבר קראו בנביא

שלא תשתכח מימות החול

טעם אחר: לפי שסדר

הניחו עד מנחה כדי לצנן אש

והטעם שאומרים כן רק במנחה בשבת

מגאולה ובזכות שבת הם נגאלים

חצי קדיש: חצי קדיש אומרים כשרוצים להפסיק בין שתי ענייני בין "ובא לציון" לקריאת התורה

הטעם באמירת פסוק זה

יושבי שער ונגינות שכר

דוד לקב"ה אין אומה זו כא

ופוחזים ואנו לא כן אלא ואני תפילתי

טעם אחר: לפי שאליהו נענה במנחה והוא

תפילתי ... עת רצון"

טעם אחר: לפי ששעה זו עת רצון מחמת קר

רצא א(.

טעם אחר: לפי ששעת מנחה על פי הקבלה היא שעת רצון מיוחדת שבה מתקבלות התפילות ולכן אומרים קודם לכך רצון" (זוהר ח"ג דף קכט

טעם אחר: לפי שצרה אחרונה שלא נ

ב( תהיה בעקבי הקץ ט

השבת עד עת מנחה ואז ישראל יהיו נענין בשמחה בשעת מנחה ומיד

אמר ר' חלבו: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת מנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת מנחה שנאמר "ויהי בעלות המנחה וייגש אליהם (ברכות ו).

לבישת הטלית

נוהגים שהשליח ציבור מתעטף בטלית בתפילת מנחה כבוד קריאת התורה (סידור בית יעקב מנחה של שבת ט

זמן העטיפה: יש שנהגו להתעטף קודם אשרי

יש שנהגו שהשליח ציבור לובש בטלית במנחה רק אחרי קדושת ובא לציון וקדיש (ספר כוונות בשם האר"י). והטעם

רצון (האר"י שלמי ציבור, שער הכוונות סידור

להיות בעל תפילה במנחה בשבת

יש מחזרים להתפלל תפילת מנחה לפני העמוד מאה ברכות על ידי חזרת הש"ץ (תשובות והנהגות ח

"ובא לציון

הטעם שלא אומרים בשחרית: לפי שתקנ

התפילה מפני עמי הארצות שהיו מאחרים לב יפסידו שמיעת הקדושה אמרו בסוף התפילה ובשבת ויו לבית הכנסת בזמן אין אומרים בשחרית

הטעם שאומרים במנחה לפי שהיו דורשים קודם תפילת מנחה הדרשה רגילים היו לדרוש בפסוקי גאולה וק

בענין קדושה וגאולה (מטה משה שם, אבודרהם

טעם אחר באמירת "ובא לציון" במנחה

"קדושא דסידרא" ולא אמרו בבוקר

בתפילה לכן תקנו להשלים במנחה (כל בו

בדומה לפי שממהרים לצאת ולאכול מפני כבוד השבת

עמוד טו, א(

טעם אחר: כיון שבתפילת שחרית כבר

תוספת קדושה שהיא "כתר יתנו לך"

גליון נח

קריאת התורה

תפילת שחרית קוראים בתורה אחרי שמו"ע ובתפילת קודם שמו"ע

לפי שמעיקר הדין צריך לקרות קודם התפילה כדי לעמוד בתפילה , אלא שבשחרית שיש הרבה שמאחרים ויפסידו אותה לסוף התפילה, אבל במנחה שמי שרוצה לבוא להתפלל מזדרז לבוא שאין בה אלא שמונה עשרה בלבד ולכן קוראים

סידור צילותא דאברהם עמוד שסה.(

קוראים בתורה את הפרשה של השבת הקרובה עד שני (מגילה לא, ב,

עזרא תיקן להם לישראל שיקראו במנחה בשבת מפני ק פב,א, משנ"ב רצב ס"ק ב(, ביאור יושבי קרנות, בעלי מלאכה שאין להם פנאי לשמוע קריאת התורה בשני וחמישי (רא"ש), יושבי קרנות כפשוטו שיושבים בקרנות העיר ועוסקים בשיחה בטלה ובשביל שלא ילך זמן לבטלה תיקן שישמעו קריאת

שער הציון קלה א(.

הטעם שקוראים מפרשה של שבוע הבא

כדי להקדים ולהודיע לעם ענין הפרשה ויעסוק כל אחד בה כפי דרכו סדר היום סדר תפילת מנחה של שבת(, טעם אחר: כדוגמת המשמרות בבית המקדש שהיו מתחלפות המנחה וכיון שתפילות כנגד הקרבת קרבנות ומשמר של בוקר הקריב התמיד של שחר ומשמר הבא הקריב תמיד של

רבי משה יחזקאל צל"ח.(

ורה במנחה של שבת שחל בו יו"ט

שת של השבוע הבאה ככל שבת ולא של יו"ט (שו"ע רצב לפי שלא נתקנה קריאה זו אלא בשביל שבת ואלמלא במנחה ביו"ט (לבוש שם א, משנ"ב שם ס"ק ה)

שו"ע קלח ח( לא יפחות מעשרה פסוקים )שו"ע רצב א.( לא יפחות לכל עולה פחות משלוש פסוקים (טור קלז א.) באמצע הקריאה , אם שמע ג' פסוקים יצא ידי חובת

ח חלק ד ס' כב(.

מזמורים בשעת הגלילה

מזמורים בשעת גלילת הספר, מזמור אודה ה' (תהילים " (שם קיב), והטעם: לפי שמבואר בגאונים שבמנחה רים עשרה פסוקים בכתובים, ובמזמור "אודה ה'" כמו כן אשרי האיש" יש עשרה פסוקים וכפי הנראה אלו היו המפטיר אין המנהג להפטיר במנחה על כל פנים מזמורים אלו

טעמי המנהגים, ליקוטי מהרי"ח.(

"בעת רצון עניתם" דהיינו שעת

קדמון מנחה שבת סימן כ, הובא בא"ר רצב ב(.

לפי שנהגו להתפלל מנחה אחר שאכלו ושתו הרבה ואמרינן שתוי יין אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תפילה, לכן אבודרהם מנחה של שבת.(

ל תפילתנו ועבודתנו לפני הקב"ה

בשבת מסובב בשבת עניינים קשים

לפי שהוא עת רצון משום שאז עלה במחשבה לפניו להבראות כי התחלת בריאה היתה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד והרצון השבת שקודם יום א' שהתחיל

הבריאה ואז עלה במחשבה לפניו לברוא העולם ולכן במנחה בשבת הקדום ולזה אנו מתפללים "עת רצון" שיתגלה הרצון להטיב לברואיו בעת הזאת שעת מנחה (טעמי המנהגים שפג.)

"אני תפילתי"

שערי תשובה רצא א וכ"כעמק ברכה ושל"ה(,

כיון שפסוק זה מעורר ענין היחוד ומעורר רחמים ורצון מן הראוי טעם אחר: על פי סוד (עיין כה"ח שם ט).

כיון שנהגו לעמוד בשעת הקדיש ממילא עומדים גם באמירת הפסוק ואני תפילתי לפי שאין ראוי לשבת בשביל רגעים א שראוי לעמוד וכתב שאינו רואה בזה טעם והטעם

נוסח ספרד נהגו לכופלו ב' פעמים

לפי שהוא חשוב כפרשה אחת בפני עצמה ונראה מנחה של שבת.( ]וכמו שמצאנו )שו"ע נא ז( בפסוק שכופלים פסוק זה לפי שהוא סוף ענין[.

והטעם שבני אשכנז אין אומרים

ערוה"ש ולא ידעתי טעם למה וכתב

שכתוב שם שעל המפטיר לומר שמע

ן כשאין מפטירים אין אומרים "שמע ישראל" (ערוה"ש רצב לטעם שאומרים שחרית מפני המאחרים שלא קראו ק"ש לא

בריך שמיה" הוא בעת הוצאת ס"ת במנחה

גם בשחרית[. )שער אפרים שער י א פתחי

הטעם שבתפילת

מנחה קוראים קודם

לפי שמעיקר הדין צריך לקרות קודם התפילה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה,

קריאת התורה דחו אותה

להתפלל מזדרז לבוא שאין ב

קודם התפילה (סידור צילותא דאברהם עמוד שסה

קוראים בתורה את הפרשה של השבת הקרובה עד שני

שו"ע רצב א(.

טעם הקריאה: עזרא תיקן להם לישראל שיקראו במנחה בשבת מפני יושבי קרנות (ב"ק פב

מלאכה שאין להם פנאי לשמוע ק

ביאור אחר: יושבי קרנות כפשוטו שיושבים בקרנות העיר ועוסקים בשיחה בטלה ובשביל שלא ילך זמן לבטלה תיקן שישמעו קריאת התורה (שער הציון קלה א

הטעם שקוראים מפרשה של שבוע הבא

כדי להקדים ולהודיע לעם ענין הפרשה ויעסוק כל אחד בה כפי דרכו

(סדר היום סדר תפילת מנחה של שבת

המקדש שהיו מתחלפות המנחה וכיון שתפילות כנגד הקרבת קרבנות ומשמר של בוקר הקריב התמיד של שחר ומשמר הבא הקריב תמיד של בין הערביים (רבי משה יחזקאל צל

קריאת התורה במנחה של שבת שחל בו יו

קוראים בפרשת של השבוע

א(, והטעם: לפי שלא נתקנה

שבת אין קריאה במנחה ביו

בדיני הקריאה

עולים ג' קרואים (שו

לא יפחות לכל עולה פחות משלוש פסוקים

איחר ועומדים כבר

הקריאה (אגרו"מ או"ח חלק ד ס

יש שאומרים ב' מזמורים בשעת גלילת הספר קיא( "ואשרי האיש"

היו מפטירים עשרה פסוקים

במזמור "אשרי האיש

של מנחה ואף שאין המנהג להפטיר במנחה על כל פנים מזמורים אלו אומרים (טעמי המנהגים

יבוא המשיח כדכתיב (ישעיה מח ח) "

המנחה שבו נענה אליהו (תניא קדמון מנחה שבת

טעם אחר: לפי שנהגו להתפלל מנחה אחר שאכלו ושתו הרבה ואמרינן בעירובין (סד, א) שתוי יין אל יתפלל ואם ה

מבקשים שתהיה תפלה זו עת רצון (אבודרה

טעם אחר: אנו מתפללים שתתקבל תפילתנו ועבודתנו לפני הקב לרצון למרות שמזל שבתאי השולט בשבת

(רשב"א בתשובה ח"ה סוף ס' א).

טעם אחר: לפי שהוא עת רצון משום שאז עלה במחשבה לפניו להבראות כי התחלת בריאה היתה ויהי ערב ויהי בוקר יום העליון שקודם הבריאה היה ביום השבת

הבריאה ואז עלה במחשבה לפניו לברוא העולם ולכן במנחה בש מתעורר כביכול הרצון הקדום ולזה א

הרצון להטיב לברואיו בעת הזאת שעת מנחה

עמידה באמירת ו"

יש לעמוד באמירת פסוק זה (שערי תשובה רצא א וכ והטעם: כיון שפסוק זה מעורר ענין היחוד

ומן החיוב לעמוד (כה"ח רצב ט), טעם אחר

ערוה"ש כתב כיון שנהגו לעמוד בשעת הקדיש ממילא עומדים גם באמירת הפסוק ואני תפילתי לפי שאין ראוי לשבת בשביל רגעים אחדים ומביא שי"א שראוי לעמוד וכתב שאינו רואה בזה טעם והטעם כמו שביארנו (ערוה"ש רצב ב.)

נוסח אשכנז אומרים רק פעם אחת, נוסח ספרד (טור רצב). והטעם: לפי שהוא חשוב כפר

כמסיים הפרשה (אבודרהם מנחה של שבת

כל הנשמה בפסוקי דזמרה שכופלים פסוק זה לפי שהוא סוף ענין

"גדלו לה' איתי"

בהוצאת הס"ת אומר הש"ץ גדלו, והטעם ש "שמע ישראל" כשחרית: כתב ערוה

ואולי על פי מסכת סופרים (פרק יד) שכתוב שם שעל המפטיר לומר שמע ישראל ולכן כשאין מפטירים אין אומרים

ב(. ]טעם אחר: לטעם שאומרים שחרית מפני המאחרים שלא קראו ק שייך טעם זה במנחה[.

"בריך שמיה"

על פי האר"י עיקר אמירת "בריך שמיה

של שבת [ומיהו המנהג לומר גם בשחרית

שעירים שם א בשם הרמ"ז(

כמו שאתה אחד ואין כמוך גם ישראל "מי כעמך ישראל שהם רצו לקבל את התורה ולא האומות.

הטעם שאומרים במנחה "וינחו בם"

לפי שהבקשה במנחה היא על השבתות הבאות ולכן אומרים "וינחו בם" על השבתות הבאות (מג"א בא"ח ס רסה סידור הגר"א.) ליל שבת הוי ככלה בבית אביה שעיקר השמחה היא בה, וביום השמחה היא כמו כלה בבית חמיה שעיקר השמחה היא בחתן ולכן ובמנחה שניהם שווים ולכן אומרים וינחו בם (שירי כנה"ג

הטעם שאומרים "שים שלום" אע"פ שבתפילת מנחה של שלום רב" לפי שאין ברכת כהנים, אך בשבת כיון שקראו שים שלום", שכן בה נאמר "כי באור פניך נתת לנו

צלותא דאברהם(.

": לפי נוסח ספרד שאומרים בכל התפילות שמו"ע , הטעם שאין אומרים בתפילת מנחה: לפי ששעת מנחה של שבת היא עת פטירתם של יוסף, משה ודוד ולא עת שמחה א אזולאי רצב ו(. טעם אחר: לפי שהלשון ישמחו במלכותך הולך על דוד המלך שהוא המלכות וכיון שעכשיו הוא זמן פטירתו אין אומרים זאת (שו"ת קרית חנה דוד או"ח ח"ב אות נב.)

צדקתך

סוקים שבתהילים "צדקתך צדק" (תהילים קיט קמב), שם עא יט(, "צדקתך כהררי אל" )לז ז.(

בפסוקים אלו: לפי שפסוקים אלו הם של צידוק הדין משום כבוד של משה שנפטר בשבת (תוספות מנחות ל, א בד"ה מכאן, ט"ז רצב ב). רת משה רבינו: אין הכוונה שבאותו יום ממש שהרי מצאנו (שבת שבאותו יום כתב י"ג ס"ת, אלא בערב שבת בזמן מנחה מת ולפי שבשבת ניתנה תורה על ידי משה עושים זיכרון לדבר בזמן המנחה לבטל המדרש[, יש שכתבו שמשה רבינו נפטר בערב שבת ולא קברהו עד שבת במנחה, ואומרים צידוק הדין על זמן הקבורה (באר היטב

דכתיב (יהושע א ב) "משה עבדי מת" אותיות שניות שבת

שצידוק הדין נאמר גם על יוסף ודוד המלך שנפטרו בשבת

זוהר פרשת תרומה ק קנא( )טור רצב ב, מחצית השקל רצב ה, באר

צדקתך צדק.. ותורתך" כנגד משה שניתנה תורה על ידו, אשר עשית גדולות" כנגד יוסף שעליו נאמר (בראשית איננו גדול בבית הזה ממני", ואח"כ "צדקתך כהררי אל" כנגד דוד לפי שהרים מרמזים למלכות (סידור יעב"ץ).

במקום מה שהלוים היו אומרים בשבת במנחה (עין ראש השנה

אין אומרים חצי קדיש אחר הקריאה אלא לפני שמו"ע א"כ אומר שום דבר תחילה, וכן

נו בקדיש במנחה שאומרים תחילה "אשרי" ואח"כ קדיש, ואם יאמר קדיש נמצא גמר תפילתו מאשרי עד קריאת התורה וכשיאמר והטעם ש"יהללו": לא הוי הפסק

אמירת "מזמור לה' הארץ ומלואה" לא

"א רצב ב, משנ"ב שם ס"ק ד(.

מזמור שיר ליום השבת" (תהילים צב) לא הוי

מג"א רצב ב, משנ"ב שם ס"ק ד(, טעם

לפי שהוא בא במקום הפטרה שנהגו בזמן חז"ל לומר מספרי ת התורה במנחה והפטרה שייכת לקריאת התורה ח מנחה של שבת(. טעם אחר: משום טורח ציבור

ץ מנחה של שבת.(

שאומרים כשמכניסים הס"ת להיכל אינם הפסק כיון שאינו פרק שלם ממקום אחד אלא פסוקים מלוקטים וא"א אחריהם

ם שוב אשרי אחרי שנכרך הס"ת כמו בשחרית לפי שכבר פתחו לפני התיבה אשרי והאיך לפי שלא ניתקן לאומרו כי אם ג' פעמים ביום

מנחה של שבת(.

והטעם: לפי שדרשו עד לחשכה לא

רצו חכמים להטריח בהוספת ההפטרה (מגילה כא,א רש"י ד"ה ואין.) טעם לפי שכבר עמדו רובו של יום בקדושה ותפילה ודרשה ויש טעם אחר: כדי שלא לבטל את העם

לדוד מזמור

והציבור אומר "לדוד מזמור" (תהילים כט),

במזמור זה לפי שמזמור זה אמר שלמה המלך כשביקש להכניס

"א ומקורו במסכת שבת ל, א(.

כדי שידעו הציבור שהגיע ש"ץ לפני

ע מיד לאחר הקדיש (לבוש תצב א.)

ע

הטעם בתפילה זו לפי שבבוקר התפללנו על שניתנה שמדבר על מתן תורה תקנו במנחה להתפלל

"אתה אחד" כמו שאתה אחד ואין כמוך גם ישראל גוי אחד" שהם רצו לקבל את התורה ולא האומות

הטעם שאומרים במנחה

לפי שהבקשה במנחה

– על השבתות הבאות

טעם אחר: ליל שבת הוי ככלה בבית אביה שעיקר השמחה היא בה וביום השמחה היא כמו כלה בבית חמיה שעיקר השמחה היא בחתן ולכן אומרים בו, ובמנחה

"שים שלום": הטעם שאומרים

חול אומרים "שלום רב

בתורה אומרים "שים שלום

תורת חיים (סידור צלותא דאברהם

"ישמחו במלכותך"

"ישמחו במלוכתך",

מנחה של שבת היא עת פטירתם של יוסף

(סידור יעב"ץ, מוהר"א אזולאי רצב ו

במלכותך הולך על דוד המלך שהוא המלכות וכיו פטירתו אין אומרים זאת

צדקתך: הוא ג' פסוקים

"צדקתך אלהים" (שם עא יט

הטעם בפסוקים אלו

של משה שנפטר בשבת

זמן פטירת משה רבינו

קיח, א( שבאותו יום כתב

[ולפי שבשבת ניתנה תורה על ידי משה עושים זיכרון לדבר בזמן המנחה לבטל המדרש

קברהו עד שבת במנחה

רצב ג(.

סמך לדבר דכתיב

(מטה משה תפה).

יש אומרים: שצידוק הדין

(שבת ל, א, זוהר פרשת ת

היטב שם ג(.

ביאור" :צדקתך צדק

"וצדקתך אלהים.. אשר עשית

לט ט" (איננו גדול בבית הזה ממני

דוד לפי שהרים מרמ

טעם אחר: במקום מה שהלוים היו אומרים בשבת במנחה

לא, א( )שו"ת רמע מפאנו סימן צב).

אין אומרים חצי קדיש אחר הקריאה

חצי קדיש: אין אומרים קדיש אלא א

מצאנו בקדיש במנחה שאומרים תחילה

יאמר קדיש נמצא גמר תפילתו מאשרי עד קריאת התורה וכשיאמר לפני שמו"ע נמצא אומר על חינם, והטעם

משום שהוא רק פסוק אחד, ואמירת

הוי הפסק כיון שאין זה מעיקר הדין (מג"

וכן לבני ספרד שאומרים "מזמור שיר ליום השבת הפסק כיון שאין זה מעיקר הדין (ע"פ מג

אחר: לפי שהוא בא במקום הפטרה שנהגו בזמן חז הכתובים לאחר קריאת התורה במנחה והפטרה שייכ ואינה הפסק (ליקוטי מהרי"ח מנחה של שבת

לא אומרים (סידור בית יעקב - יעב"ץ מנחה

פסוקי "ובנוחה" שאומרים כשמכניסים הס

שאינו פרק שלם ממקום אחד אלא פסוקים מלוקטים קדיש (שערי אפרים שער י מו בפתחי עולם).

הטעם שאין אומרים שוב אשרי אחרי שנכרך ולאחריו יאמרו קדיש לפי שכבר פתחו לפני התיבה אשרי והאיך יאמרהו שוב, טעם אחר: לפי שלא נית

(מטה משה תפא בשם אבודרהם מנחה של שבת

הפטרה במנחה בשבת

אין מפטרים במנחה של שבת, והטעם

רצו חכמים להטריח בהוספת ההפטרה

אחר: לפי שכבר עמדו רובו של יום בקדושה ותפילה ודרשה ויש בהארכתם טורח גדול (מאירי.) טעם אחר

מעונג שבת (לבוש רצב א.)

לדוד מזמור

מחזירים הספר לארון הקודש והציבור אומר

והטעם: במזמור זה לפי שמזמור זה אמר שלמה המלך כשביקש להכניס את הארון לבית המקדש (פמ"ג קלד ו א"

חצי קדיש: הטעם בחצי קדיש כדי שידעו הציבור שהגיע ש העמוד ויתחילו להתפלל שמו"ע מיד לאחר הקדיש

שמו"ע

"אתה אחד": הטעם בתפילה זו לפי שבבוקר התפל תורה לישראל [ישמח משה] שמדבר על מתן תורה תקנו במנחה

סדר הפסוקים

צדקתך צדק" (תהילים קיט קמב), "צדקתך אלהים" (שם עא י אל" (לז ז.)

לפי שהולכים ומוסיפים שבח של צדקות השי"ת (טור

פסוק ראשון אין בו שם ה,' פסוק שני נאמר בו אלהים, פסוק שלישי מוזכר בו שם הויה (נתיב בינה ח"ב.)

כדי לסיים בשם ה' בכדי לומר הקדיש סמוך לה' (מטה משה

לפי שפסוק צדקתך צדק הוא כנגד משה רבינו בסיום הפסוק שניתנה תורה על ידו[ ומפני כבוד של משה הקדימו

ש רצב ו.(

על פי המדרש (ילקוט פרשת וילך רמז תתקמ) ביקש משה שלא ימות והשיב לו הקב"ה הרי אתה עושה את תורתי פלסתר שכתוב בה ן מידי מציל ולזה אומר הפסוק "צדקתך צדק לעולם" במיתת משה "תורתך אמת" שלא יעשו פלסתר ח"ו.

כדי שידעו העם שפסוקים אלו נאמרים כצידוק הדין (מטה

מטעמים החדש שבת נד.(

לפי נוסח ספרד

צדקתך כהררי אל", "וצדקתך אלהים עד מרום", "צדקתך צדק והטעם בסדר הזה:

בתהילים (טור רצב).

י להגדיל בשבחו של הקב"ה בתחילת נראת שהגדולה ועוד גדולה מזו עד מרום, ולעולם צדקתו ותורתו אמת

מנחה של שבת, המנהיג שבת סב.(

כדי לסיים הפסוקים באמת לפי שחותמו של הקב"ה אמת ומנחה של שבת היא חתימת השבוע הא למדת שצריך לחתום באמת

נוהגים לומר פסוקים אלו בעמידה (תניא כ, שבלי הלקט קכו) לפי שפסוקים אלו נאמרים כצידוק הדין על מות משה וי"א גם על מות יוסף ודוד שמתו בשבת בתפילת מנחה, וצדוק הדין נעשה בעמידה "כאדם העומד לפני הדיין ומקבל עליו את הדין

שבלי הלקט קכו בשם אחיו ר' בנימין.(

בצדקתך" משום אמירת עדות על אמיתות התורה ותורתך אמת" ועדות היא בעמידה (שם).

כעין צידוק הדין על פושעי ישראל שעתידין לחזור לדינם בבראשית רבה מלאך הממונה על הרוחות

ובמוצאי שבת מכריז ואומר חזרו

שכבר השלימו ישראל סדריהם, וכל זמן שלא התפללו מנחה אינם דואגים ואומרים עדין לא פנה השמש אבל כיון שהתפללו מנחה והוא ערב דואגים על הלילה הבא לכך מצדיקים את

רוקח פירוש הסידור עמוד תקפג, מטה משה תעט, באר היטב רצב ג.(

לפי שניתנה תורה בשבת ובג' פסוקים אלו רמוז התורה פסוק יש בו עשרה תיבות כנגד עשרה דיברות, פסוק "וצדקתך": ימים שהיה משה רבינו במרום שעלה

צדקתך צדק": ה' תיבות כנגד חמשה חומשי

לפי שאחר מנחה אוכלים סעודה שלישית ואמרינן במסכת ים שלוש סעודות ניצול מג' פורעניות, מחבלו של משיח וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גיהינום, לכן אומרים ג' פסוקים ', "צדקתך צדק" כנגד דינה של

כנגד מלחמת גוגו ומגוג, "וצדקתך כהררי

מנחה של שבת.(

הוא שבח לקב"ה על שנתן תורה לעם ישראל ינו בתורה משתעי ואנו מודים לקב"ה

דמשתעי במלאכים שהם במרום ואנו מודים ה בחר בנו לשורר ביום השבת יותר מהמלאכים כמבואר אמר להם הקב"ה יש לי ..

שפסוק זה מדבר בגיהינום אנו מודים לקב"ה על ום השבת על עבירות שבידם (אור

מקדשים שחרבו משכן שילה, בית ראשון ובית שני שחרבו עת ערב מוצ"ש (סידור בית יעקב מנחה של

ם צידוק הדין שא"כ לא היו אומרים

אלא נתקנו כנגד תחנון של ימות החול וכיון שאין אומרים תחנון בשבת אומרים צדקתך במקום תחנון (זיו השבת תפילת

עיקרים שצריך האדם להאמין, מציאות ה' תורה צדקתך ותורתך אמת" כנגד תורה משמים, כנגד מציאות ה', "צדקתך.. משפטיך תהום

נוסח אשכנז – "צדקתך צדק

יט(, "צדקתך כהררי אל

והטעם בסדר הזה:

פרישה רצב ו(.

ביאור אחר: פסוק ראשון אין בו שם ה

פסוק שלישי מוזכר בו שם

טעם אחר: כדי לסיים בשם ה

תפה.(

טעם אחר: לפי שפסוק צדקתך צדק הוא כנגד משה רבינו בסיום הפסוק "ותורתו אמת" [שניתנה תורה על ידו

לומר ראשון (ערוה"ש רצב ו

טעם אחר: על פי המדרש

ימות והשיב לו הקב

ואין מידי מציל ולזה אומר הפסוק

ואומר הטעם לפי ש"

טעם אחר: כדי שידעו העם

משה תפה, מטעמים החדש

סדר הפסוקים לפי נוסח ספרד

"צדקתך כהררי אל

לעולם", והטעם בסדר הזה

כסדר שכתוב בתהילים

טעם אחר: כדי להגדיל בשבחו של הקב

כהררי אל, ועוד גדולה מזו עד מרום

(אבודרהם מנחה של שבת

טעם אחר: כדי לסיים הפסוקים באמת

ומנחה של שבת היא חתימת השבוע הא למדת שצריך לחתום באמת (זיו השבת מנחה).

נוהגים לומר פסוקים אלו בעמידה

הטעם: לפי שפסוקים אלו נאמרים כצי

שנאמרים גם על מות יוסף ודוד ש

הדין נעשה בעמידה

ואומר יפה דנת" (שבלי הלקט קכו

ועוד לפי שיש "בצדקתך

כשאומרים "ותורתך אמת

טעם אחר: כעין צידוק הדין על פושעי ישראל שעתידין לחזור לדינם במוצאי שבת, כדאמרינן בבראשית רבה

מכריז בע"ש צאו פושעים מגיהינום ובמוצאי שבת מכריז ואומר חזרו פושעים לגיהינום שכבר השלימו ישראל

התפללו מנחה אינם דואגים ואומרים עדין לא פנה השמש אבל כיון שהתפללו מנחה והוא ערב דואגים על הלילה הבא לכך מצדיקים את הדין במנחה (רוקח פירוש הסידור עמוד תקפג

טעם אחר: לפי שניתנה תורה בשבת ובג

"צדקתך": יש בו עשרה תיבות כנגד עשרה דיברות יש ארבעים אותיות כנגד מ' ימים שהיה משה רבינו במרום שעלה להביא את התורה, פסוק "צדקתך צדק

תורה (כל בו סימן מ.)

טעם אחר: לפי שאחר מנחה אוכלים סעודה שלישית ואמרינן במסכת שבת (קיח, א) כל המקיים שלוש סעודות ניצ

משיח וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של

אלו כנגד ג' צדקות שיעשה עמנו ה'

גיהינום, ו"צדקתך אלהים" כנגד מלחמת גוגו ומגוג אל" כנגד חבלו של משיח (אבודרהם מנחה של שבת

טעם אחר: "צדקתך" הוא שבח לקב

בשבת "צדקתך צדק לעולם" דהיינו בתורה משתעי ואנו מודים לקב על שנתן לנו את התורה בשבת.

"וצדקתך..עד מרום" דמשתעי במלאכים שהם במרום ואנו מודים שהקב"ה בחר בנו לשורר ביום השבת יותר מהמלאכים כמבואר במדרש שש כנפיים אחד וכו' אמר להם הקב

"צדקתך כהררי אל" שפסוק זה מדבר בגיהינו שאין שומרי שבת נידונים בגיהינום ביו

זרוע חלק ב מוצאי שבת ס' פט.(

טעם אחר: כנגד ג' מקדשים שחרבו משכן שילה ומובא בתענית (כט, א) שחרבו עת ערב מוצ

שבת טו.(

טעם אחר: יש אומרים שאינו משום צידוק הדין שא אותם כלל בשבת, אלא נתקנו כנגד תחנון של ימות החול אומרים תחנון בשבת אומרים צדקתך במק

מנחה בשם סידור עבודת ישראל(.

טעם אחר: כנגד ג' עיקרים שצריך האדם להאמין משמים שכר ועונש, "צדקתך ותורתך אמת "וצדקתך אשר עשית" כנגד מציאות ה

רבה" כנגד שכר ועונש (ספר העיקרים)