זוהי גרסת טקסט של העלון, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא העלון המקורי.
הטעם שלא הזכירה תורה יום מתן תורה
לפי שאין צורך להזכיר את יום קבלת התורה מאחר שאם אין תורה אין וכמו שלא רצו למנות מציאות הבורא בכלל המצוות כיון שאם אין בורא אין מקום למצוות (מטה משה תרצ). טעם אחר::: לפי שלא רצה הבורא ליחד יום לפי שכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו היום קיבלה, כדכתיב (שמות יט א) "היום הזה באו מדבר סיני" דברים כו טז( "היום הזה ה' אלוהיך מצווך" )מטה משה תרצ, בשם
הטעם שחג השבועות יום אחד
לפי שהוא בעונת מלאכה וחס הכתוב לבטל ישראל ממלאכתם, כ פסח וסוכות שאינם בעונת מלאכה (ספרי דברים פ' ראה פיסקא ולכן גם נקרא עצרת יותר משאר המועדים אע"פ שלשון עצרת נזכר בתורה גם על שמיני עצרת ועל שביעי של פסח לפי שנעצרים בו כ פסח וסוכות שאינם באיסור מלאכה.
הטעם לב''' ימים טובים בחו"ל
הטעם שחוגגים בחו"ל חג זה ב''' ימים משום ספיקא דיומא אף שאין מקום לספק כלל אפילו בזמן שקידשו על פי הראייה תמיד היה חל ט ימי הספירה
כדי שלא תחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעים לשם עושים שני ימים אפילו יום טוב של עצרת (רמב"ם
ג מהלכות קידוש החודש הלכה יב.(
הטעם שניתנה תורה בחודש השלישי ולא בחודש הראשון [ניסן] אמר רבי יצחק ראויים היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתינתן אלא אמר הקב"ה עדיין לא בא זיום של בני שיצאו עכשיו משעבוד טיט ולבנים ואין יכולים לקבל את התורה מיד, משל נו מחליו אמר לו מורו למלך ילך בנך לבית הספר אמר עדיין לא בא זיו פניו של בני ואתה אומר לו לילך לבית הספר אלא יתעדן שנים או שלושה ירחים במאכל ומשתה ויבריא כ ילך לבית הספר, כך אמר הקב"ה יתעדנו בני שנים שלושה ירחים במן ובבאר ובשלו ואחר כך אני נותן להם את התורה (קהלת
בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם שמחה יתירה,,,, מפני שהוא יום שניתנה בו תורה והכל מודים בקדושתו,,,, הגדול מקדושת שאר הימים
ימים שבהם יחול חג השבועות
לא בימי אבדו, רמז לדבר::: ע"פ הפסוק
אבדו גוים מארצו", ביאור הדבר שהגוים אבדו התורה ולכן לא יחול עצרת אלא ב -
אות רלא(.
זמן מתן תורתנו
לשון רבים[,,,, בשלמא בחג פסח ובחג
ימים אומרים זמן חרותנו שמחתנו,,,, אבל ר"ה ויו"כ רינן יום תרועה,,,, יום סליחה,,,, ולפי"ז היה ראוי
מתן תורה לפי שלא ניתנה כולה ביום זה
לאדם הראשון צווה ו' מצוות, ב. לנח
לאברהם אבינו נתן מצוות ברית מילה,
ה. ליהודה נתן מצוות יבום, ו.
, פסח ופדיון בכור, ז במרה "שם
ואמרו חז"ל (סנהדרין נז, א) שבת וקצת
בסיון כל התורה כולה, ולכן אומרים "זמן
מטה משה תרצ(.
דבג' ימים ניתנה התורה, כמבואר
דקבלת התורה נמשכה ג' ימים, תחילת
סיון שאמרו נעשה ונשמע, ובו' בסיון היתה המחשבה הראשונה לתת את התורה וע"י מחשבה זאת ברא הקב"ה בסיון היתה נתינת התורה בפועל, ולכן בו' סיון ולכן גם בזמן שקידשו את החודש על פי
סיון או בו' או בז' כיון שימים אלו
, ב(.
הטעם שלא הזכירה תורה יום
לפי שאין צורך להזכיר את יום קבלת התורה מ
בכלל מצוות, וכמו שלא רצו למנות מציאות הבורא בכלל המצוות שאם אין בורא אין מקום למצוות
רצה הבורא ליחד יום לפי שכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו היום קיבלה
ואומר (דברים כו טז
בעל עקדת יצחק ס"ז(.
לפי שהוא בעונת
משא"כ פסח וסוכות שאינם בעונת מלאכה
קמ(. ולכן גם נקרא עצרת יותר משאר המועדים אע נזכר בתורה גם על שמיני עצרת ועל שביעי של פסח לפי שנעצרים בו מלאכה, משא"כ פסח וסוכות שאינם באיסור מלאכה
הטעם שחוגגים בחו
מקום לספק כלל אפילו בזמן שקידשו על פי הראייה תמיד היה חל ביום שתמו מ"ט ימי הספירה
כדי שלא תחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעים לשם עושים שני ימים אפ
פ"ג מהלכות קידוש החודש הלכה יב
הטעם שניתנה תורה בחודש השלישי ולא בחודש הראשון אמר רבי יצחק ראויים היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתינתן להם התורה מיד, אלא אמר הקב
עכשיו משעבוד טיט ולבנים ואין
למלך שעמד בנו מחליו אמר לו מורו למלך ילך ב שלי, אמר עדיין לא בא זיו פניו של בני ואתה אומר לו לילך לבית הספר אלא יתעדן שנים או שלושה ירחים במאכל ומשתה ויבריא ואח"כ ילך לבית הספר
ירחים במן ובבאר ובשל
רבה פרק ג(.
"בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם שמחה יתירה שניתנה בו תורה והכל מודים בקדושתו
טובים" (סדר היום סדר חג השבועות.)
ימים שבהם יחול חג השבועות
חג השבועות יחול בימים גה"ז ולא בימי אבדו
בתהילים (י, טז) "אבדו גוים מארצו
בשביל שלא רצו לקבל את התורה ולכן לא יחול עצרת אלא ב אבדו (ספר קושיות לאחד מהראשונים אות רלא
זמן מתן תור
הטעם שאומרים זמן מתן תורתנו [לשון רבים
סוכות כיון שהם ז''' ימים אומרים זמן חרותנו שמחת שהם יום אחד בלבד אמרינן יום תרועה
לומר יום מתן תורה....
לפי שיום זה אינו ממש יום מתן תורה לפי שלא ניתנה כולה ביום זה אלא בשמונה זמנים ניתנה, א. לאדם הראשון צווה ו צווה מצוות אבר מן החי, ג. לאברהם אבינו נתן מצוות ברית מילה ד. ליעקב צווה מצוות גיד הנשה, ה
במצרים קיבלו מצות קידוש החודש,
שם לו חק ומשפט" (שמות טו כה) ואמרו חז
דינים במרה ניתנו, ח. ובו' בסיון כל התורה
מתן תורתנו" שהוא הזמן השמיני (מטה משה תרצ
טעם אחר::: דאינו יום מתן תורה, דבג
בגמרא בפסחים (סח, ב) דקבלת התורה נמשכה ג הקבלה היתה בה' סיון שאמרו נעשה ונשמע המחשבה הראשונה לתת את התורה וע
את העולם, ובז' בסיון היתה נתינת התורה בפועל אומרים זמן מתן תורתנו, ולכן גם בזמן
הראייה שבועות היה יוצא או בה' סיון או בו
נקראים זמן מתן תורה (צל"ח פסחים סח,
גליון מט
לפי שהיין גורם לקדושה שתאמר שאם אין יין אין שיין הוא תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (גמ'
הטעם: לפי שקדושת היום עדיפא מהבדלה, טעם אחר::: לפי שאם יבדיל תחילה מיחזי עליו קדושת השבת כמשאוי (רשב"ם ה כדאמר(.
,,,, הטעם::: ככל מוצאי שבת שנר קודם להבדלה (רשב"ם
::: לפי שלא נתקן על הכוס שאם לא אמרו בשעת קידוש אומרו בשוק (עירובין מ, ב).
בשמים
על הבשמים,,,, והטעם::: לפי שהטעם בבשמים בכל שבת כדי להפיג צער הפרידה מן הנשמה היתירה (תוס' ד"ה ביצה לג, ב "ק ג.( וביו"ט יש לנו נשמה יתירה )רשב"ם פסחים קב, ב טעם אחר: משום שמחת יו"ט ואכילה ושתיה מועילה
שם ד"ה רב.(
שחוששים שמא יבוא לקטום ההדס (מרדכי פסחים).
למלאת יין על גדותיו
אין למלאות את היין על גדותיו אף לנוהגים לעשות כן בכל מוצאי שהרי סיבת השפיכה כתב ברמ"א לסימן ברכה בתחילת שבוע ועכשיו שהוא יו"ט ואסור בהרווחת שכר, אם יעשה כן הוי בזיון קדושת יו"ט (שש"כ פרק סב הערה כו).
אמירת פסוקי "הנה אל ישועתי"
אין אומרים פסוקי "הנה אל ישועתי" ככל מוצ"ש, והטעם: כיון שטעם אמירת פסוקים אלו הוא לסימן טוב למעשה ידיו (כבמואר ברמ"א רצו א) שייך לומר זאת רק במוצאי שבת לחול שיש בו משום סימן טוב לעשות מלאכה ולא במוצאי שבת ליו"ט (שש"כ פרק ס הערה סד).
ים::: אין המנהג להביט כ"כ בציפורנים לאור הנר ככל בהליכות שלמה סדר ליל פסח קדש פרק תשיעי הערה 155(.
נשים בשתית כוס הבדלה של יקנה"ז
ואף שנהגו הנשים לא לשתות מכוס של הבדלה (כמבואר במשנ"ב רצו ה( כוס של יקנה"ז מותר לשתות, והטעם::: משום שהבדלה טפילה לקידוש ועל היין יש שם יין של קידוש ולא של בהליכות שלמה סדר ליל פסח פרק ט דבר הלכה מז(.
יום טוב שחל במוצאי שבת
זמן לבישת בגדי יו"ט
פ משנ"ב תצד ס"ק ט( או כשיהיה
שילבש אחרי מנחה של שבת
והטעם::: משום דהוי מכין ליו"ט (כה"ח
, והטעם::: לפי שאם ילבש ביו"ט הוי
ק מבקשי תורה יום טוב עומד ריב(.
סעודת שלישית
יכול לקיים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד יו"ט, ולכתחילה והטעם: לפי שאסור לקבוע סעודה
שיאכל בליל יו"ט לתאבון (שו"ע תקכט
לא יאמר שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח ללמוד בלילה משום איסור
הבאת המחזור לבית הכנסת
אין להביא בשבת את המחזור לבית הכנסת ואפילו במקום שיש משום דהוי הכנה משבת ליו"ט (עיין קצוש"ע קמא יז, בשע"ת (תרצג סוף ס"א) כתב ויש
הבאה בצינעא::: אפשר להביא בצינעא מבעוד
::: דלא הוי כ"כ הכנה (שע"ת שם).
ותודיענו"
בשמו"ע של לחש אחרי "אתה
אתה חננתנו", ורב ושמואל תקנוהו
והטעם שנתקן בבבל ולא בא"י: משום דבני א"י ט רק יום אחד וברוב השנים לא יבוא יו"ט במוצ"ש, אבל ימים טובים ויבוא ברוב השנים או יו"ט ראשון או (סידור עיון תפילה, תפלת ג' רגלים).
קידוש יקנה"ז
במוצאי שבת ישנו סדר מיוחד והוא
שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד כיון שמדובר ביו"ט יש לומר כיון שמדובר במוצאי שבת יש לומר גם הבדלה.
ברכת הקידוש, נר - ברכת האש,
ברכת שהחיינו.
הטעם בסדר הזה,,,,
יין ראשון,,,, לפי שהיין גורם לקדושה שתאמר שאם אין יין אין מקדשים, ועוד שיין הוא תדיר ותדיר ו
ברכות נא, א(,
קידוש לאחריו,,,, הטעם
לפי שאם יבדיל תחילה מיחזי עליו קדושת השבת כמשאוי
פסחים קב, ב ד"ה כדאמר
נר קודם להבדלה,,,,
שם ד"ה רב(.
הבדלה קודם לזמן:::
קידוש אומרו בשוק
אין מברכים ביו"ט
שבת כדי להפיג צער הפרידה מן הנשמה היתירה
ד"ה כי, משנ"ב שם ס"
ד"ה ושמואל(, טעם אחר
כבשמים (תוס' שם ד
טעם אחר: שחוששים שמא יבוא לקטום ההדס
אין למלאות את היין
שבת, והטעם::: שהרי סיבת השפיכה כתב ברמ בתחילת שבוע ועכשיו שהוא יו
הוי בזיון קדושת יו
אין אומרים פסוקי
אמירת פסוקים אלו הוא לסימן טוב למעשה ידיו ושייך לומר זאת רק במוצאי שבת לחול שיש בו משום סימן טוב לעשות מלאכה ולא במוצאי שבת ליו
הסתכלות בציפורנים
מוצ"ש (הגרשז"א, בהליכות שלמה סדר ליל פסח קדש פרק תשיעי הערה
נשים בשתית כוס
ואף שנהגו הנשים לא לשתות מכוס של הבדלה
ס"ק ו בשם השל"ה
שהבדלה טפילה לקידוש ועל היין יש שם יין של קידוש ולא של הבדלה (הגרשז"א, בהליכות שלמה סדר ליל פסח פרק ט דבר הלכה מז
יום טוב שחל במוצאי שבת
זמן לבישת בגדי יו
יש אומרים שילבשם בערב שבת (ע"פ משנ
ודאי לילה דהיינו יו"ט. ויש אומרים
ויכון לכבוד שבת (גלאט כד).
לא ילבש בשבת סמוך לחשיכה, והטעם
תקכט כג(.
הקה"י נהג לבוש בגדי יו"ט גם בשבת,
זילזול לשבת (הגרח"ק מבקשי תורה יום טוב עומד ריב
סעודת שלישית
יכול לקיים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד יו יש לאכול לפני שעה העשירית והטעם
בערב יו"ט מפני כבוד יו"ט כדי שיאכל בליל יו א, משנ"ב שם ס"ק ח( .
שינה
לא יאמר שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח ללמוד בלילה משום איסור הכנה (מג"א רצ א, ספר חסידים ס' רסו).
הבאת המחזור לבית הכנסת
אין להביא בשבת את המחזור לבית הכנסת ואפילו במקום שיש עירוב, והטעם::: משום דהוי הכנה משבת ל
משנ"ב תרפח ס"ק יח(, הבאה ע"י קטן: בשע
להחמיר גם על ידי קטן, הבאה בצינעא
יום ולעיין בה קצת דרך לימוד, והטעם:::
ברכת "ותודיענו
כשיו"ט חל במוצאי שבת אומרים בשמו
בחרתנו" "ותודיענו", שהוא כעין "אתה חננתנו בבבל (ברכות לג, ב), והטעם שנתקן בבבל
עושים יו"ט רק יום אחד וברוב השנים לא יבוא יו בני בבל שעושים ב' ימים טובים ויבוא ברוב השנים או יו יו"ט שני במוצ"ש לכן תיקנוהו בבבל (
קידוש יקנה
יקנה"ז: כאשר חל יו"ט ראשון במוצאי שבת
שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד כיון שמדובר קידוש של יו"ט, ומכיון שמדובר במוצאי שבת יש לומר
סדר הברכות::
יקנה"ז, יין - ברכת היין, קידוש - ברכת הקידוש הבדלה - ברכת הבדלה, זמן - ברכת שהחיינו