זוהי גרסת טקסט של העלון, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא העלון המקורי.
אחד וברוב השנים לא יבוא יו"ט במוצ"ש, אבל בני בבל שעושים ב' ימים טובים ויבוא ברוב השנים או יו"ט ראשון או יו"ט שני במוצ"ש לכן סידור עיון תפילה, תפלת ג' רגלים(.
קידוש יקנה"ז
יו"ט ראשון במוצאי שבת ישנו סדר מיוחד והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד כיון שמדובר ביו"ט יש לומר קידוש של יו"ט, גם במוצאי שבת יש לומר הבדלה.
"ז, יין - ברכת הגפן, קידוש - נוסח הקידוש, נר - הבדלה - ברכת הבדלה, זמן - ברכת שהחיינו.
לפי שהיין גורם לקדושה שתאמר שאם אין יין אין מקדשים, שיין הוא תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (גמ' ברכות נא, א), והטעם: לפי שקדושת היום עדיפא מהבדלה, טעם אחר::: לפי שאם יבדיל תחילה מיחזי עליו קדושת השבת כמשאוי (רשב"ם פסחים קב, ב
והטעם::: ככל מוצאי שבת שנר קודם להבדלה (רשב"ם שם
לפי שלא נתקנה על הכוס שאם לא אמרו בשעת (עירובין מ, ב).
אין מברכים ביו"ט,,,, והטעם::: לפי שהטעם בבשמים בכל שבת כדי להפיג צער הפרידה מהנשמה היתירה (תוס' ד"ה ביצה לג, ב ד"ה כי, משנ"ב שם יש לנו נשמה יתירה (רשב"ם פסחים קב, ב ד"ה ושמואל), טעם אחר: ט ואכילה ושתיה מועילה כבשמים (תוס' שם ד"ה רב). טעם שחוששים שמא יבוא לקטום ההדס (מרדכי פסחים).
ת יין על גדותיו: אין למלאות את היין אף לנוהגים לעשות כן בכל והטעם::: כיון שסיבת השפיכה כתב ברמ"א לסימן ברכה שבוע ועכשיו שהוא יו"ט ואסור בהרווחת שכר, אם יעשה כן ט (שש"כ פרק ס"ב הערה כו).
ט שחל במוצאי שבת ומגילת רות
בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם שמחה יתירה,,,, מפני שהוא יום שניתנה בו תורה והכל מודים בקדושתו,,,, הגדול מקדושת שאר הימים
ט שחל במוצאי שבת
" (שו"ע תקכט ב),,,,
כ בכלל שמחה (משנ"ב שם ס"ק יב.)
ילבשם בערב שבת (ע"פ משנ"ב תצד
שילבש אחרי מנחה של שבת ויכון
הטעם::: משום דהוי מכין ליו"ט (כה"ח
, והטעם::: לפי שאם ילבש ביו"ט הוי
ק בשם אביו הובא במבקשי תורה עמוד ריב(.
יכול לקיים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד ולכתחילה יש לאכול לפני שעה עשירית (שו"ע תקכט א, משנ"ב שם ס"ק לפי שאסור לקבוע סעודה בערב יו"ט מפני כבוד יו"ט כדי תקכט א, משנ"ב שם ס"ק ז( .
לא יאמר שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח ללמוד בלילה משום
אין להביא בשבת את המחזור לבית
והטעם::: משום דהוי הכנה משבת ליו"ט
הבאה ע"י קטן: בשע"ת (תרצג סוף ס"א)
הבאה בצינעא::: אפשר להביא בצינעא
, והטעם::: דלא הוי כ"כ הכנה (שע"ת
ותודיענו"
בשמו"ע של לחש אחרי "אתה בחרתנו"
ורב ושמואל תקנהו בבבל (ברכות
משום דבני א"י עושים יו"ט רק יום
אחד וברוב השנים לא יבוא יו
טובים ויבוא ברוב השנים או יו
תיקנוהו בבבל (סידור עיון תפילה
יקנה"ז - כאשר חל יו
של קידוש עם הבדלה ביחד כיון שמדובר
אך כיון שמדובר גם
סדר הברכות::: יקנה"
ברכת האש, הבדלה
הטעם בסדר הזה,,,,
יין ראשון,,,, לפי שהיין גורם לקדושה שתאמר שאם אין יין אין מקדשים ועוד שיין הוא תדיר ותדיר ו
קידוש לאחריו,,,, והטעם
שאם יבדיל תחילה מיחזי עליו קדושת השבת כמשאוי ד"ה כדאמר(.
נר קודם להבדלה,,,, והטעם
ד"ה רב(.
הבדלה קודם לזמן:::
קידוש אומרו בשוק
בשמים::: אין מברכים ביו
להפיג צער הפרידה מ
ס"ק ג(. וביו"ט יש לנו נשמה יתירה
משום שמחת יו"ט ואכילה ושתיה מועילה כבשמים אחר:שחוששים שמא יבוא לקטום ההדס
למלאות יין על גדותיו
מוצאי שבת, והטעם
בתחילת השבוע ועכשיו שהוא יו
הוי בזיון קדושת יו"ט
"בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם שמחה יתירה שניתנה בו תורה והכל מודים בקדושתו
טובים" (סדר היום סדר חג השבועות.)
יו"ט שחל במוצאי שבת
"ובגדי יו"ט יהיו יותר טובים משל שבת"
והטעם::: משום דחייב בשמחה וזהו ג"כ בכלל שמחה זמן לבישת בגדי יו"ט - יש אומרים: שילבשם בערב שבת ס"ק ט( או כשיהיה ודאי לילה. וי"א::: שילבש אחרי מנחה של שבת לכבוד שבת (גלאט כד).
לא ילבשם בשבת סמוך לחשיכה, הטעם
תקכט כג.(
הקה"י נהג ללבוש בגדי יו"ט גם בשבת,
בזיון לשבת (הגרח"ק בשם אביו הובא במבקשי תורה עמוד ריב
סעודת שלישית - יכול לקיים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד שבת, ולכתחילה יש לאכול לפני שעה
ח(, והטעם: לפי שאסור לקבוע סעודה בערב יו שיאכל בליל יו"ט לתאבון (שו"ע תקכט א
שינה::: לא יאמר שהולך לישון כדי שיהיה לו כוח ללמוד בלילה משום איסור הכנה (מג"א רצ א, ספר חסידים ס' רסו).
הבאת המחזור לבית הכנסת - אין להביא בשבת את המחזור לבית הכנסת ואפילו במקום שיש עירוב, והטעם
(עיין קצוש"ע קמא יז, משנ"ב תרפח ס"ק יח), הבאה ע
כתב ויש להחמיר גם על ידי קטן, הבאה בצינעא מבעוד יום ולעיין בה קצת דרך לימוד,
שם.(
ברכת "ותודיענו
כשחל יו"ט במוצאי שבת אומרים בשמו
"ותודיענו", שהוא כעין "אתה חננתנו",
לג, ב(, והטעם שנתקן בבבל ולא בא"י: משום דבני א
גליון סד
רות כי רות הוא מספר תר"ו [מספר המצוות שקיבלו במתן תורה]. (בשם מטעמים דף כט(.
כדי שיקראו ביום מתן תורה, מקרא, נביאים, כתובים, שמרועה אחד מקרא קריאת התורה, נביאים הפטרה, משלימים בכתובים והטעם הראשון של כתובים כמו ששנינו (בב"ב יד, ב) סדרן של כתובים רות תהילים וכו'. (אוצר המנהגים).
התגיירה ונכנסה לכלל ישראל למרות מה שנאמר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'" משום שדרשו חז"ל (יבמות עו, עמוני ולא עמונית" "מואבי ולא מואבית", לפיכך קוראים בחג השבועות ללמדנו שתורה שבכתב ותורה שבע"פ אחת היא ואי אפשר לזו ם עה"ת עניני דשבועות(.
ללמדנו מה גדולה ויקרה המתנה שהעניק לנו בורא עולם ביום זה - עד שאף הגויים מכירים ברוממותה, עוזבים את הבלי להתענג על ה' ולחסות באור תורתו (ספר טעמים לדבר.)
מקדימים קריאת המגילה לקריאת התורה
מקדימים את קריאת התורה שהיא תדיר בכל שבת למגילת רות כמו שמצאנו במגילת אסתר....
אינו תדיר אומרים כאשר שני הדברים חובה, וכאשר אחד מהדברים אינו חובה אלא רק מנהג מקדימים את המנהג מפני חביבותו, ולכן במגילת אסתר שהיא חובה מקדימים קריאת התורה לקריאתה כהלכתו פרק נח הערה קו(.
היכן שהמגילה היא מענין של קריאת היום קוראים אחר כמו מפטיר שהוא מענין היום שתקנהו במקום קריאת התורה כשגזרו שלא לקרוא בתורה[ משא"כ כשענין המגילה אינו מענין פרשת ענין בפני עצמו קוראים קודם קריאת התורה, להראות שהוא "כ מגילת אסתר שהיא מענינא דיומא קוראים אחר כ מגילת רות ושאר מגילות (וילקט יוסף מונקשט שנה י תרסח סימן
יש לבאר על פי מה דמבואר באו"ח (סימן תל סח) שאין לברך על על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים [וכן נוהגים בני יקראו את המגילות אחר קריאת התורה יהיה בזה ביזוי לכתובים לפי שיברכו על התורה, ולא יברכו על הכתובים ויאמרו אינה חשובה לברך עליה ומשום כך קוראים קודם קרה"ת, קודם שיברכו על ועל הנביאים, ואח"כ קרה"ת, משא"כ מגילת אסתר שחייבים ברכות כמו שכתוב במגילה (כח, ובאו"ח תרצב א) שפיר קוראים אחר קריאת התורה (שם).
לפי שמפטירים בנביא לאחר קריאת התורה ואם יקראו את המגילה אחר הקריאה יראה הדבר כאילו יש ב' הפטרות ויבאו לברך על ברכות כמו מפטיר, משא"כ קריאת מגילת אסתר שקוראים אחר קריאת התורה כיון שאין הפטרה בפורים אין חשש שיטעו (הגריש"א
אין אומרים פסוקי "הנה אל ישועתי" ככל
כיון שטעם אמירת פסוקים אלו הוא לסימן טוב למעשה פסוקים אלו שייך לומר רק ממוצאי שבת שיש בו ת מלאכה ולא במוצאי שבת ליו"ט (שש"כ ס הערה סד).
אין המנהג להביט כ"כ בציפורנים לאור הנר ככל בהליכות שלמה סדר ליל פסח קדש פרק תשיעי הערה 155(.
ואף שנהגו הנשים לא לשתות מכוס
ק ו בשם השל"ה( כוס של יקנה"ז מותר
משום שהבדלה טפילה לקידוש ועל היין יש שם יין של הליכות שלמה סדר ליל פסח פרק ט דבר הלכה מז(.
שבת שחל חג השבועות
אין לקדש הלבנה במוצאי שבת שחל בו יו"ט, והטעם::: הואיל ויש לקדש הלבנה בשמחה ואין לערבב שמחה בשמחה (לבוש תכו ד.) משום דברכת הלבנה נראית כתחינה ואין לומר תחינה ביו"ט לפי שבליל יו"ט אנו כמקבלים פני
מלך בקידוש היום ואין דרך ארץ להקביל אז פני שכינה (רדב"ז).
נהגו לקרוא מגילת רות בשבועות (רמ"א תצ ס) בשבועות
מסופר מעשה הגירות של רות שאמרה (רות א טז) והוא זכר למתן תורה שכל ישראל היו בבחינת גרים המקבלים עליהם עול מלכות שמים (מחזור ויטרי הובא באבודרהם).
כמבואר בתוס' חגיגה יז, א ד"ה אף עצרת(
(כמבואר בקידושין לח, א) וכיון שמת
בעצרת נולד גם בעצרת ומגילת רות נכתבה ליחס את דוד כמו שמסיים שערי תשובה על שו"ע תצד א(.
ללמדך שאין התורה נקנית אלא בעוני
ח בשם ילקוט רות רמז תתקצו(.
יש שכתבו בשונה לפי שבמגילת רות נמצא שמונים וחמשה פסוקים להראות שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורים של עוני (אוצר
על גמילות חסדים, דבר שמתאים ליסוד התורה ל אמרו עליה שתחילתה חסד וסופה חסד (מדרש
לפי שדוד המלך נפטר בחג השבועות ובמגילת רות מבואר איך רות
משום שמגילת רות נכתבה על ידי שמואל הנביא לספר על יחוסו של חגיגה פ"ב ה"ג, בנין אריאל(.
, כב( שנעמי ורות חזרו לבית לחם
ושבועות נקרא חג הקציר (ברכי יוסף תצד יא).
לפי שישראל קיבלו עליהם במתן תורה תר"ו מצוות נוסף על ג מצוות, ולכן תיקנו לקרוא מגילת
רות כי רות הוא מספר תר
הגר"א מוילנא, מטעמים דף כט
ח. כדי שיקראו ביום מתן תורה
ניתנו מקרא קריאת התורה
ברות מפני שהוא הראשון של כתובים כמו ש
כתובים רות תהילים וכו
ט. רות המואבייה
(דברים כג, ד) "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה
ב( "עמוני ולא עמונית
השבועות ללמדנו שתורה שבכתב ו
בלי זו (חידושי הרי"ם עה
י. ללמדנו מה גדולה
התורה הקדושה. עד שאף הגויים מכירים ברוממותה העולם הזה, ובאים להתענג על ה
מק
הטעם שלא מקדימים את קריאת התורה שהיא תדיר בכל שבת כמו שמצאנו במגילת אסתר
לפי שתדיר ושאינו תדיר אומרים כאשר שני הדברים חובה מהדברים אינו חובה אלא רק מנהג מקדימים את המנהג מפני חביבותו ולכן במגילת אסתר שהיא חובה מקדימים קריאת התורה לקריאתה (שמירת שבת כהלכתו
טעם אחר::: היכן שהמגילה הי
קרה"ת, כמו מפטיר שהוא מענין היום שתקנהו במקום קריאת התורה [כשגזרו שלא לקרוא בתורה
היום אלא ענין בפני עצמו קוראים קודם קריאת התורה ענין בפני עצמו וע"
קרה"ת משא"כ מגילת רות ושאר מגילות
ה(.
טעם אחר::: יש לבאר על פי מה דמבואר באו
שאר מגילות לא על
ספרד[ וע"כ אם יקראו את המגילות אחר קריאת התורה יהיה בזה ביזוי לכתובים לפי שיברכו על התורה
חשובה לברך עליה ומשום כך קוראים קודם ק התורה, ועל הנביאים
לברך עליה ג' ברכות כמו שכתוב
קוראים אחר קריאת התורה
טעם אחר::: לפי שמפטירים בנביא לאחר קריאת התורה ואם יקראו את המגילה אחר הקריאה יראה הדבר כאילו יש ב ההפטרה ז' ברכות כמו מפטיר
אחר קריאת התורה כיון שאין הפטרה בפורים אין חשש שיטעו קב ונקי או"ח סימן מח(.
אמירת פסוקי "הנה אל ישועתי": אין אומרים פסוקי מוצ"ש, והטעם: כיון שטעם אמירת פסוקים אלו הוא לס ידיו (עיין רמ"א רצו א) ופסוקים אלו שייך לומר
משום סימן טוב לעשית מלאכה ולא במוצאי שבת ליו
הסתכלות בציפורנים::: אין המנהג להביט כ
מוצ"ש (הגרשז"א, בהליכות שלמה סדר ליל פסח קדש
נשים בשתית כוס הבדלה של יקנה"ז: ואף שנהגו הנשים לא לשתות מכוס של הבדלה (כמבואר במשנ"ב רצו ס"ק ו בשם השל לשתות, והטעם::: משום שהבדלה טפילה לקידוש ועל היין יש שם יין של קידוש ולא של הבדלה (הגרשז"א, הליכות שלמה
קידוש לבנה במוצאי שבת שחל חג השבועות
אין לקדש הלבנה במוצאי שבת שחל בו יו
הלבנה בשמחה ואין לערבב שמחה בשמחה
טעם אחר: משום דברכת הלבנה נראית כתחינה ואין (מהר"ל הלכות שבועות אות ז.) טעם אחר: לפי שבליל מלך בקידוש היום ואין דרך ארץ להקביל אז פני שכינה
נהגו לקרוא מגילת רות בשבועות
הטעם שנהגו לקרוא מגילת רות בשבועות
א. לפי שבמגילת רות מסופר מעשה הגירות של רות שאמרה "עמך עמי ואלהיך אלהי" והוא זכר למתן תורה שכל ישראל היו בבחינת גרים המקבלים עליהם עול מלכות שמים
ב. לפי שדוד המלך נפטר בעצרת (כמבואר בתוס והקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים (
בעצרת נולד גם בעצרת ומגילת רות נכתבה ליחס את דוד כמו שמסיים (רות ד, כב) "וישי הוליד את דוד" (שערי תשובה על שו ג. לפי שעצרת היא חג מתן תורה, ללמדך שאין התורה נקנית אלא בעוני ויסורים כרות (מג"א תצח ח בשם ילקוט רות רמז תתקצו יש שכתבו בשונה לפי שבמגילת רות נמצא שמונים וחמשה פסוקים כמנין בוע"ז, להראות שלא ניתנה תורה אלא ע המדרשים מצווה שח(.
ד.... במגילת רות מסופר על גמילות חסדים
שניתנה בשבועות שחז"ל אמרו עליה שתחילתה חסד וסופה חסד לק"ט מובא במג"א תצח ח(.
ה.... לפי שדוד המלך נפטר בחג השבועות ובמגילת רות מבואר איך רות נהייתה לאימה של מלכות.
ו. משום שמגילת רות נכתבה על ידי שמואל הנביא לספר על יחוסו של דוד המלך שנולד בשבועות (ירושלמי חגיגה פ
ו.... מפני שכתוב במגילת רות (פרק א,
ב"תחלת קציר שעורים" ושבועות נקרא חג הקציר ז. בדרך רמז, לפי שישראל קיבלו עליהם במתן תורה תר ז' מצוות בני נח ובסה"כ עולה לתרי"ג מצוות