זוהי גרסת טקסט של העלון, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא העלון המקורי.
משמע היו כך וכך לעומר למה שהיה כבר בעומר וא"א לפרשו בט"ז שבו מע בתוך משא"כ בלמד משמע לשעבר.
לעומר" ולא "בעומר": לפי דמילת לעומר משמע שהוא ליום העומר כך וכך ימים, משא"כ בעומר משמע שעכשיו הוא זמן העומר ואינו שזמן העומר הוא רק יום אחד בט"ז בניסן (ספר מצות העומר סימן ז).
מסכת אבות הטעם בלימוד מסכת זו
לפי שזמן זה הוא זמן עונת לבלוב האילנות והפרדסים, והאדם עלול להימשך אחר היצר האומר לו לטייל בגנות ובפרדסים ולאכול את הפירות שכבר גדלו, לכן לומדים פרקי אבות כדי לעורר את לב האדם לבל ימשך אחר עצת היצר וישתדל לרדוף אחר המצוות והמעשים הטובים כדי שיזכה לעולם הבא ולגן עדן שהם מקום העונג באמיתי, ולא ילך שולל אחר הבלי העולם הזה שאין נשאר מהם כלום (אבודרהם הובא
ל"ג בעומר
הטעם שמחמירים בנשיאת נשים אחר ל"ג בעומר ולא מחמירים בתספורת משום הגזרות שבשנת תתנו בעת מסעי הצלב שנהרגו רבים בישראל והיו בימי העומר והחמירו לענין נישואין שיש בהם הרבה שמחה ולא לענין תספורת לכן הקילו (ט"ז תצג ב, עין ערוה"ש).
לפי שאיסור תספורת לא הוזכר בצורה ודאית בפוסקים ולכן ג בעומר (ב"ח תרצ).
בשאלה האיך קיים רשב"י את מצות קידוש
על פי מה דאיתא במדרש תלפיות (אות ה' ענף חרוב) כתב שחכם אחד ל מהזקנים איש מפי איש עד רשב"י שאילן חרובים שהיה לרשב"י היה מתהפך בערב שבת לאילן תמרים, ומ"ט בערב שבת דאמרו דאם בירך ברכת המזון על תמרים יצא ידי חובה כיון דמיזן וכתב הפמג"ד (רעג א"א ס"ק מו) דלפי זה אפשר לצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה, ולפי זה אפשר לומר שהחרובים נהפכו ים כדי שיוכל לקיים סעודת שבת בתמרים (ספר בירורי חיים חלק ג' עמוד
ספירת העומר שבועות" ח"א
ע"ה
ספירה בציבור
משום דברוב עם הדרת מלך כמו
שמצאנו בקצירת העומר שהיה נקצר בעסק גדול (סדר היום, יסוד ושורש
במקום שיש חבורה שמתפללים בזמנו ראוי להתחבר להם כי אז מצווה גוררת מצווה ק"ש בזמנו וספירת העומר (של"ה
מקום ספירת העומר
הטעם שסופרים בסוף התפילה ולא בתחילתה
לפי שדורות הראשונות היה המנהג להתפלל ערבית קודם הלילה ובסיום המעריב התחיל הלילה ואז היו סופרים כדין בתחילת הלילה (בה"ל סעיף א דמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה
ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (חיי אדם ס"ק טז).
"עלינו לשבח" (משנ"ב תפט ס"ק ב),
לספור אחרי אמירת עלינו לשבח וקדיש יתום שאחר כך
עלינו לשבח"::: דכל כמה שאפשר להקדים
הספירה מקדימים כדי שיהיה תמימות (משנ"ב תפט ס"ק ב). הטעם לנוהגים כיון שתפילת עלינו נתקנה כחלק מהתפילה וספירת
העומר מצוה בפני עצמה לכן אין להפסיק את התפילה במצווה אחרת
מנהג לספור שנית אחר תפילת שחרית
יש שנהגו בכל יום אחר תפילת שחרית שסופר החזן מה שספרו בלילה כדי שאם אחד שכח לספור בלילה
תעלה לו ספירה של הבוקר ויכול להמשיך לספור אם ברכה (כה"ח תפט פ).
"בעומר"
לעומר": לפי שביום הראשון שמונים
ז הכוונה בספירה במנין ימי העומר אשר יביאו מחר ביום הט"ז וכן בשאר הימים הכוונה לימי העומר של מחרת משא"כ שאומרים לעומר
משמע היו כך וכך לעומר למה שהיה כבר בעומר וא
שבעומר משמע בתוך משא
הטעם לאומרים "לעומר
ליום העומר כך וכך ימים
ואינו שזמן העומר הוא רק יום אחד בט
מסכת אבות הטעם בלימוד מסכת זו
לפי שזמן זה הוא זמן עונת לבלוב האילנות והפרדסים להימשך אחר היצר האומר לו לטייל בגנות ובפרדסים ולאכול את הפירות שכבר גדלו
לבל ימשך אחר עצת היצר וישתדל לרדוף אחר המצוות והמעשים הטובים כדי שיזכה לעולם הבא
ילך שולל אחר הבלי העולם הזה שאין נשאר מהם כלום
הטעם שמחמירים בנשיאת נשים אחר ל
משום הגזרות שבשנת תתנו בעת מסעי הצלב שנהרגו רבים בישראל והיו בימי העומר והחמירו לענין נישואין שיש בהם הרבה שמחה ולא לענין תספורת לכן הקילו
טעם אחר: לפי שאיסור תספורת לא הוזכר בצורה ודאית בפוסקים ולכן החמירו רק עד ל"ג בעומר
בשאלה האיך קיים רשב
על פי מה דאיתא במדרש תלפיות
שקיבל מהזקנים איש מפי איש עד רשב
במערה היה מתהפך בערב שבת לאילן תמרים
בברכות (יב, א) דאם בירך ברכת המזון על תמרים יצא ידי חובה כיון דמיזן זין (וכ"ה בשו"ע רח, יז) וכתב הפמג
חובת קידוש במקום סעודה
לתמרים כדי שיוכל לקיים סעודת שבת בתמרים
נ אברהם שמואל בן יהודה אריה ז"ל - וחיה לאה בת יוסף מרדכי ע
ספירה בציבור
מצווה מיוחדת לספור בציבור,,,, והטעם::: משום דברוב עם הדרת מלך כמו שמצאנו בקצירת העומר שהיה נקצר בעסק גדול
העבודה שער ט פרק שמיני(.
טעם אחר::: במקום שיש חבורה שמתפללים בזמנו ראוי להתחבר להם בימי הספירה, כי אז מצווה גוררת מצווה ק
מקום ספירת העומר
הטעם שסופרים בסוף התפילה ולא בתחילתה
לפי שדורות הראשונות היה המנהג להתפלל ערבית קודם הלילה ובסיום המעריב התחיל הלילה ואז היו סופרים כדין בתחילת הלילה ד"ה אחר בשם ספר מור וקציעה(. טעם אחר: דמדינא צריך להקדים ק לפי שהוא תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
יש שנוהגים: לספור ספירת העומר לפני "
ויש שנוהגים: לספור אחרי אמירת עלינו לשבח וקדיש יתום שאחר כך (הגר"א מעשה רב ס סט).
הטעם לנוהגים לספור לפני "עלינו לשבח
הספירה מקדימים כדי שיהיה תמימות
לספור אחרי "עלינו"::: כיון שתפילת עלינו נתקנה כחלק מהתפילה וספירת העומר מצוה בפני עצמה לכן אין להפסיק את התפילה במצווה אחרת (ליקוטי דינים וביאורים למעשה רב כב סט).
מנהג לספור שנית אחר תפילת שחרית
יש שנהגו בכל יום אחר תפילת שחרית שסופר החזן מה שספרו בלילה וחוזרים הציבור לספור עימו,,,, והטעם: כדי שאם אחד שכח לספור בלילה תעלה לו ספירה של הבוקר ויכול להמשיך לספור אם ברכה
"לעומר" או "
הטעמים לאומרים "בעומר" ולא "לעומר
בליל ט"ז הכוונה בספירה במנין ימי העומר אשר יביאו מחר ביום הט וכן בשאר הימים הכוונה לימי העומר של מחרת משא