חנוכה תשע״ד

נתינת מים קודם נתינת השמן

יש שנהגו לתת מים קודם נתינת השמן בזכוכית בכדי שיצוף ע"פ מה דאיתא בבעהש"ט פרשת תולדות (כו צב) דהיונים גזרו שלא יטבלו כדי למנועם מפריה ורביה, ונעשה להם נס ונזדמן להם מקווה לכל אחת ואחת, וכדי לעשות רמז לאותו נס נותנים מים תחת השמן לרמז על כך (שו"ת שבט הקהתי ח"ג סימן רו.)

הטעם דהדלקת הנר למטה מעשרה טפחים

לפי שנתנו לו חכמים אחד מן השיעורים הקבועים בשאר מצוות טפחים שהוא שיעור הכשר סוכה (רשב"א שבת כא:.) לפי שמדליקו למטה מעשרה פירסום הנס גדול יותר לפי שנר העשוי להאיר אין מניחים אותו למטה מעשרה (משנ"ב תרעא,

אכילת סופגניות

נהגו לאכול סופגניות, והטעם לפי שבחנוכת בית חשמונאי טיהרו ואילו אבני המזבח ששקצו היונים לא יכלו לטהרם , והצטערו על כך, ולכן נהגו לאכול מאכלים שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש שבה מוזכר "ועל מזבחך", ברכת המזון שאין מוזכר בה מזבח ביחוד, (שלמי מועד נג).

רמז לשמונה נרות

שמונה פעמים נכתב בתורה בפרשת המנורה לשון נר, רמז לשמונה במדבר ח( "בהעלותך את הנרות א. אל מול פני יאירו ג. שבעת הנרות ד. אל מול פני המנורה ה. העלה וזה מעשה המנורה ז. כן עשה את המנורה ח( .מטה משה

עוד רמזים ר"ת וגימטריאות

מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד וצריך אדם ליזהר יע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על

"ד ה"יב.(

הטעם שתקנו דין מהדרין רק במצוות חנוכה

כיון שבשנה הראשונה לא נתקנה חובת הדלקה וכל אחד ואחד הדליק בעצמו נרות לכבוד הנס שאירע וכל אחד נהג בהדלקה על כן בשנה הבאה כשחכמים תיקנו להדליק

השאירו מקום להבדלים השנוים בקיום המצווה (מנחת ברוך.) ע"ע

חנוכה לא הוזכר במשנה

לפי שרבינו הקדוש מסדר המשנה היה מזרע דוד המלך ע"ה, ונס חנוכה היה על ידי בית חשמונאים שתפסו המלוכה ולא היו מזרע ובכתבו המשנה ע"פ רוח הקודש

פ הרמב"ם בפירוש המשניות (מנחות

שמסביר מדוע במשניות לא מוזכר עניני תפילין ומזוזות על אף היותם חלק ממצות התורה, לפי שבזמן שחיברו את המשנה היו דינים אלו ידועים היטב לכל אדם ואדם, יתכן איפה לומר שגם הלכות חנוכה היו שגורים וידועים בפי כל, עד שרבי ון להעלותם בכתב במשניות (בית נפתלי

הנרות הללו

הטעם באמירת הנרות הללו מה שלא מצאנו בשאר קיום מצוות שיש חיוב לפרש ולהוציא בפה טעם המצווה בשעת קיומה אלא סומכים על הכוונה שמכונים בשעת עשיתה

ם פירסומא ניסא שהרי עיקר מצווה הדלקה בשביל פרסום הנס, מתפרסם הנס (ערוה"ש תרעו ס"ח.) טעמים

נתינת מים קודם נתינת השמן

יש שנהגו לתת מים קודם נתינת השמן בזכוכית בכדי שיצוף השמן על המים ע

דהיונים גזרו שלא יטבלו כדי למנועם מפריה ורביה ונזדמן להם מקווה לכל אחת ואחת

נותנים מים תחת השמן לרמז על כך

הטעם דהדלקת הנר למטה מעשרה טפחים

לפי שנתנו לו חכמים אחד מן השיעורים הקבועים בשאר מצוות והוא שיעור י' טפחים שהוא שיעור הכשר סוכה

טעם אחר: לפי שמדליקו למטה מעשרה פירסום הנס גדול יותר לפי שנר העשוי להאיר אין מניחים אותו למטה מעשרה כז( טעמים נוספים

נהגו לאכול סופגניות

את המקדש, ואילו אבני המזבח ששקצו היונים לא י וגנזום (ע"ז נב:),

שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש שבה מוזכר משא"כ בברכת המזון שאין מוזכר בה מזבח ביחוד

שמונה פעמים נכתב בתורה בפרשת המנורה לשון נר נרות של חנוכה (במדבר ח

המנורה ב. יאירו ג

נרותיה ו. וזה מעשה המנ

תתקעז.(

עוד

עיין בספרנו

מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא

בה מאוד כדי להודיע הנס ולהוסיף בשב

הניסים שעשה לנו (רמב"ם חנוכה פ"

הטעם שתקנו דין מהדרין רק במצוות חנוכה

כיון שבשנה הראשונה לא נתקנה חובת הדלקה וכל אחד ואחד הדליק בעצמו נרות לכבוד הנס שאירע וכל אחד נהג בהדלקה הזאת בצורה אחרת, על כן בשנה הבאה כשחכמים תיקנו להדליק השאירו מקום להבדלים השנוים בקיום המצווה

הטעם שנס חנוכה לא הוזכר במשנה

לפי שרבינו הקדוש מסדר המשנה היה מזרע דוד המלך ע חנוכה היה על ידי בית חשמונאים שתפסו המלוכה ולא היו מזרע דוד, וזה הרע לרבינו הקדוש, ובכתבו המשנה ע נשמט הנס מחיבורו (בשם החת"ס.)

יש שמבארים טעם אחר ע"פ הרמב

פרק התכלת( שמסביר מדוע במשניות לא מוזכר עניני תפילין ומזוזות על אף היותם חלק ממצות התורה

המשנה היו דינים אלו ידועים היטב לכל אדם ואדם לומר שגם הלכות חנוכה היו שגורים וידועים בפי כל מסדר המשניות לא מצא נכון להעלותם בכתב במשניות

הנרות הללו

הטעם באמירת הנרות הללו מה שלא מצאנו בשאר קיום מצוות שיש חיוב לפרש ולהוציא בפה טעם המצווה בשעת קיומה אלא סומכים על הכוונה שמכונים בשעת עשיתה

משום פירסומא ניסא שהרי עיקר מצווה הדלקה בשביל פרסום הנס וע"י אמירת "הנרות הללו" מתפרסם הנס