זוהי גרסת טקסט של העלון, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא העלון המקורי.
נשים פטורות משום דנשים לאו בני כיבוש נינהו דהיינו אינן בני
הלכות סוכות סי' ריט ע"פ האליה רבה ר"ס תרכה.(
הטעם דבעי גם לטעם של "האזרח" ולא משום שהוי מצוות עשה שהזמן דלא נימא שנלמד ט"ו ט"ו מפסח מה פסח נשים חייבות במצות יבות בסוכה ת"ל האזרח (סוכה כח, א.)
ברכת לישב בסוכה
אומר "אקב"ו לישב בסוכה" (עיין סוכה מו)
מברך כל פעם שנכנס מחדש לסוכה אע"פ שאינו אוכל שיבה בסוכה היא מצווה,,,, ומנהג העולם::: לברך כשנכנס לאכול בסוכה ולא בכל כניסה וכניסה (משנ"ב תרלט ס"ק מו). אורחות רבינו ח"ב עמוד רכה( כדעת הגר"א )מעשה רב אות ר( לברך בכל פעם שנכנס לסוכה.
שלא ישב בסוכה בלא ברכה ולכן אם אינו רוצה לסעוד בית הכנסת יברך מזונות על מאכל מחמשת מיני דגן ויאכל מעט יותר מכביצה ויברך לישב ולא יברך אח"כ בשעת האכילה
לנוהגים לברך גם בלא אכילה הטעם שאין מברכים לפני שנכנס בה פ שכל המצוות חייב לברך עליהם עובר לעשיתן וא"כ גם בסוכה לברך קודם שנכנס בה שהרי מיד שנכנס בה מקיים המצווה כיון שהמצווה נמשכת כל זמן האכילה וכל זמן ששוהה בה וכיון שיש לו לישב בסוכה כל זמן האכילה דילפינן תשבו כעין תדורו, א"כ כל זמן אכילתה מיקרי קודם לעשיתה (לבוש תרמג ב.)
ברכת לישב אחר ברכת המוציא [או מזונות] קודם שטועם והטעם::: כדי שיתחיל בסעודה שעל ידה היא עיקר חיוב והטעם דלא הוי הפסק::: לפי שהוא צורך הסעודה והוי כמו א תרמג ב.( טעם אחר: שברכת המוציא קודמת משום שהיא
ושינה בסוכה
ת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו תיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני
שו"ע תרמ(
כל איש ישראל הזכרים מגיל י"ג שנים ומעלה חייב מהתורה "כ יש לו פטור.[
לפי שהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא
"ק א.(
שנשים פטורות משום דכתב רחמנא ה' יתריה דכתיב (ויקרא כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" ודרשינן מדכתיב "האזרח" ולא אזרח למעוטי נשים דהאזרח משמע המיומן שבאזרחים שהם
שנשים פטורות ממצות סוכה, דענין הסוכות הוא זכר לענני שפלט הענן את החוטאים בעגל וכשמחל להם הקב"ה ביוה"כ על כן עושים אז סוכות (עיין חת"ס בדרשות לשבת שובה
דסוכות הוא זכר למה שחזרו וקלטום ענני הכבוד לאחר
והנשים שלא חטאו בעגל לא פלטן הענן מעולם (דרשות חתם
ים שנשים יהיו חייבות מדין שאף הן היו באותו הנס כוסות
שאף הם היו( כי בסוכות הושבתי קאי
בעשה דאורייתא אבל בארבעה כוסות דרבנן תיקנו גם לנשים כיון ל ומבואר מדברי התוס' דבמצוה דאורייתא אין
הגהות ומנהגים קפט מ"מ תתקיט.(
אלא דווקא כשהנס נעשה על ידם, כחנוכה
ובפורים הנס נעשה על ידי אסתר, ולא
שיטה לא נודע למי קידושין לד, א.(
ד סוכות ממש עשו להם מדוע נשים פטורות מסוכה יש הכוונה לסוכות שבנו בשעת מלחמת סיחון ועוג
ולכן נשים פטורות משום דנשים לאו בני כיבוש נינהו מלחמה (חת"ס הלכות סוכות סי
הטעם דבעי גם לטעם של
גרמא דלא נימא שנ
ה"נ חייבות בסוכה ת
נכנס לישב בה אומר
זמן הברכה
יש אומרים::: שמברך כל פעם
שהרי גם עצם הישיבה בסוכה היא מצווה כשנכנס לאכול בסוכה ולא בכל כניסה וכניסה דעת החזו"א (אורחות רבינו ח
לברך בכל פעם שנכנס לסוכה
כתבו הפוסקים שלא
בבואו מבית הכנסת יברך
מעט יותר מכביצה ויברך לישב ולא יברך אח (משנ"ב שם).
לנוהגים לברך גם בלא אכילה
אע"פ שכל המצוות חייב לברך עליהם עובר לעשיתן וא היה ראוי לברך קודם שנכנס בה שהרי מיד שנכנס בה מקיים המצווה כיון שהמצווה נמשכת כל זמן
לו לישב בסוכה כל זמן
אכילתה מיקרי קודם לעשיתה
סדר ברכת לישב
בחול מברך ברכת לישב אחר
(שו"ע תרמג ג), והטעם
הברכה, והטעם דלא הוי הפסק
קידוש (מג"א תרמג ב
תדירה.
"בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בס דרותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם" (ויקרא כג מב מג).
חיוב סוכה (שו
אנשים: כל איש ישראל הזכרים מגיל י
בישיבה בסוכה בכל ימי החג [אלא א"
נשים::: פטורות מהסוכה.
הטעם::: לפי שהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (שו"ע תרמ מ, משנ"ב שם ס"
טעם אחר::: שנשים פטורות משום דכתב רחמנא ה כג מב( "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות
ולא אזרח למעוטי נשים דהאזרח משמע המיומן שבאזרחים שהם אנשים ולא נשים (סוכה כח, ב.)
טעם אחר::: שנשים פטורות ממצות סוכה
הכבוד שפלט הענן את החוטאים בעגל וכשמחל להם הקב חזר וקלטם הענן, על כן עושים אז סוכות
כט, א ד"ה בילקוט שכתב דסוכות הוא זכר למה שחזרו וקלטום ענני הכבוד לאחר
חטא העגל( והנשים שלא חטאו בעגל לא פלטן הענן מעולם
סופר לסוכות נג ד"ה שאלה.(
הטעם שאין אומרים שנשים יהיו חייבות מדין שאף הן כדאמרינן בחנוכה ובפורים ובד''' כוסות
כתבו התוס' (פסחים קח, ב ד"ה שאף הם היו
בעשה דאורייתא אבל בארבעה כוסות דרבנן תיקנו גם לנשים כיון שהיו באותו הנס עכ"ל ומבואר מדברי התוס נשים חייבות מטעם היו באותו הנס (הגהות ומנהגים קפט מ טעם אחר::: דלא אמרינן הכי אלא דווקא כשהנס נעשה על ידם שהנס נעשה על ידי יהודית, ובפורים הנס נעשה על ידי אסתר מספיק מה שהיו בעצם הנס (שיטה לא נודע למי קידושין לד
הטעם למ"ד סוכות ממש עשו להם
אומרים שסוכות ממש הכוונה לסוכות שבנו
שיברך אחר הישיבה כיון שיש להסמיך הברכה על עיקר המצווה שהיא האכילה וכמו שנבאר בסימן תרלט שנוהגים שאין מברכים לישב אלא על האכילה.
לברך לישב אחר הישיבה כשיטת הרא"ש (פרק ד' והטעם שאין חסרון עובר לעשיתן::: לפי שברכת לישב דווקא על הישיבה כי אם על כל זמן האכילה ולכן אם ישב קודם הברכה אין חסרון עובר לעשיתן (רמ"א תרמג ב). ::: לברך לישב בעמידה ואחר כך לשבת כשיטת הלכות סוכה פרק ו הלכה ב, שו"ע תרמג א(.
ברכת לישב בקידוש ביום
קידוש הוא רק ברכה בעלמא, וקידש על דעת ליטול ידיו ולאכול סעודת שבת
דאין להפסיק בברכת לישב בין הברכה לשתיה דעל שתיה אין חיוב סוכה ויברך לישב רק לאחר ברכת המוציא. כיון שמכין עצמו בקידוש זה לאכילה יברך קודם שיטעם
דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד (דהיינו איך שיעשה יש משנ"ב תרמג ט.(
הבדלה
והטעם::: שכן כל השנה מבדיל בביתו (משנ"ב תרלט ס"ק ל).
בהבדלה
שאין מברכים לישב בהבדלה לפי שאין אוכלים לאחר מכן פרק יט ח.( טעם אחר: לפי שהסיבה שמברכים על היין בקידוש משום שקידוש במקום סעודה והרי הבדלה א"צ להיות במקום סעודה ולכן נהגו לא לברך (שערי חג הסוכות פרק ד' לישב.)
שמברכים לישב בהבדלה (לוח א"י) ואע"פ שבשתית יין סתם אין לברך כמבואר במשנ"ב (תרלט ס"ק יג), שאני הבדלה שנקראת קביעות לפי שאין אדם מבדיל ברחוב אלא מקומה בבית ולכן חייבים א הליכות שלמה פרק ט יא, לוח א"י להגרי"ט, וכן נהג החזו"א.(
לאכול מיד אחר הבדלה פת או מזונות ומברכים לישב אחר ברכת הפת או המזונות (עיין משנ"ב תרלט ס"ק יג, אורחות רבינו עמוד ק, הגרשז"א שש"כ פ' כח הערה קג.(
לאוכלים מזונות אחר הבדלה
לישב אחר ברכת המבדיל לפני ברכת הגפן, והטעם::: דאז אין הפסק בין הברכת הגפן לקידוש (הגרשז"א הליכות שלמה פרק ט
שיש קידוש מברך לישב אחר הקידוש. והטעם::: לפי שאז ב תרמג ס"ק ט.(
בקול במשיכה בניגון כשאר ברכות
ה בכל שאר הברכות ירגיל לומר בקול כי הקול מעורר את
הובא בא"ר תרמג ד, משנ"ב תרמג ס"ק
הטעם שאין מברך ברכת לישב קודם ברכת המוציא כיון שאין מברכים כשנכנס לסוכה לטייל ולשינה, וכל זמן שלא בירך ועה לברך עליה עד שיקבע לעצמו
לבוש תרמד ג.(
כיוון שנהגו שאין מברכים אלא א"כ נכנס לסוכה כדי לאכול ראוי להקדים את ברכת האכילה לברכת הסוכה (רא"ש סוכה
הטעם שברכת לישב לא הוי הפסק ביו הברכה לטעימה לפי שברכת הסוכה היא צורך האכילה, שהרי האוכל בסוכה חייב וכל דבר שהוא צורך הסעודה אינו נחשב להפסק
אם אכל פת הבאה בכסנין יותר מכביצה
להינצל מחשש ברכה לבטלה יראה
בסוכה זמן מה אחר אכילתו ויכוון בברכתו על האכילה ועל לברך רק על אכילת פת.
עובר לעשיתן כלומר לפני זמן עשיית
ה עובר.(
יך את הברכה לעשית המצווה ולא להפסיק בין
נחלקו הפוסקים מתי יש לברך ברכת לישב האם לפני הישיבה ואז הוי ה לברכה.
[ כיון שנוסח הברכה לישב צריך
דו עומד ולהתישב אחר הברכה כיון שסובר שהישיבה היא תחילת העשיה ויש לברך עובר לעשיתן דהינו קודם תחילת עשית
אשון כיון שמברך לישב אחר הקידוש יש
שיטת הרמב"ם סוכה פרק ו הלכה יב([.
ויש אומרים::: שיברך אחר היש
המצווה שהיא האכילה וכמו שנבאר בסימן תרלט שנוהגים שאין מברכים לישב אלא
לדינא
מנהג בני אשכנז::: לברך לישב אחר
הלכות סוכה ס' ג(, והטעם
אינה דווקא על הישיבה כי אם על כ
הברכה אין חסרון עובר לעשיתן
ומנהג בני ספרד::
הרמב"ם (הלכות סוכה פרק ו הלכה ב
ברכת לישב בקידוש ביום
בשבת בבוקר שהקידוש
ידיו ולאכול סעודת שבת
יש אומרים::: דאין להפסיק בברכת לישב בין הברכה לשתיה דעל שתיה אין חיוב סוכה ויברך
ויש אומרים::: כיון שמכין עצמו בקידוש זה לאכילה יברך קודם שיטעם מהכוס.
ולמעשה: דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד לו על מי לסמוך( )משנ
מבדיל בסוכה, והטעם
בברכת לישב בהבדלה
יש אומרים::: שאין מברכים לישב
(קובץ מבית לוי פרק יט ח
בקידוש משום שקידוש במקום סעודה והרי הבדלה א סעודה ולכן נהגו לא לברך
ויש אומרים: שמברכים
סתם אין לברך כמבואר במשנ
קביעות לפי שאין אדם מבדיל ברחוב אלא מקומה בבית ולכן חייבים בסוכה (הגרשז"א הליכות שלמה פרק ט יא
ויש שנוהגים::: לאכול מיד אחר הבדלה פת או מזונות ומברכים לישב אחר ברכת הפת או המזונות
רכח שכך נהג הגריי"ק
מתי מברך לישב לאוכלים מזונות אחר הבדלה
יש הנוהגים::: לברך לישב
דאז אין הפסק בין הברכת הגפן לקידוש
בשבת או ביו"ט שיש קידוש מברך לישב אחר הקידוש הוא זמן תחילת הסעודה (משנ"ב תרמג ס
מנגינת ברכת לישב
ראוי לומר ברכת לישב בסוכה בקול במשיכה הקידוש וה"ה בכל שאר הברכות ירגיל לומר בקול הכוונה (של"ה ריש מסכת סוכה ד"ה לשון, הובא בא
ה.(
הטעם שאין מברך ברכת לישב קודם ברכת המוציא כיון שאין מברכים כשנכנס לסוכה לט
ברכת המוציא לא נחשב ישיבה קבוע
סעודה דהיינו בין הברכה לבציעה (לבוש תרמד ג
טעם אחר::: כיוון שנהגו שאין מברכים אלא א
בה לכן ראוי להקדים את ברכת האכילה לברכת הסוכה פרק ד ג טור תרמג.(
הטעם שברכת לישב לא הוי הפסק ביו הברכה לטעימה לפי שברכת הסוכה היא צורך האכילה
לברך על המצווה, וכל דבר שהוא צורך הסעודה אינו נחשב להפסק (ב"י תרמג, לבוש שם.)
אכילת פת הבאה בכיסנין
מנהג בני אשכנז לברך אף אם אכל פת הבאה בכ וכתב המשנ"ב (תרלט ס"ק טז) שבכדי להינצ
להישאר בסוכה זמן מה אחר אכילתו
הישיבה שאחריה. ומנהג בני ספרד לברך
ברכה בישיבה או בעמידה
כלל הוא כל ברכה יש לעשותה עובר לעשיתן כלומר לפני זמן עש המצווה (גמ' פסחים ז, ב רש"י שם ד"ה עובר
כמו כן יש להסמיך את הברכה לעשית המצווה ולא לה הברכה לעשיה.
נחלקו הפוסקים מתי יש לברך ברכת לישב
עובר לעשיתן או שיש להסמיך המצווה
יש אומרים [וכן הוא מנהג בני ספרד]
לברך בעודו עומד ולהתישב אחר הברכה
תחילת העשיה ויש לברך עובר לעש
המצווה (משנ"ב שם).
[ולכן בקידוש בלילה הראשון כיון שמברך לישב אחר הקיד לעמוד בשעת הקידוש (שו"ע תרמג ב שיטת הרמב
על פי הכלל כל מצוה שאדם צריך לקיימה בעצמו ואי אפשר אחר כגון ציצית תפילין מברכים עליה בל'.
וה שאפשר לקיימה על ידי אחר, כגון מילה, שחיטה מברכים בעל וכיון שמצות ישיבה בסוכה א"א לקיימה על ידי אחר לכן ברכתה ן פסחים ז, א.(
הטעם שבסוכה מברך כל פעם שיושב בה משא"כ במצה מברך רק בלילה
לפי שבסוכה יש חיוב שינה כל שבעה וא"א לו לאדם להיות ז' ימים נמצא חיוב סוכה נמשך כל שבעה, יותר ממצה שאין חיוב אכילה כל שבעה אלא אפשר לאכול פירות וירקות (כל בו המאור הגדול הרי"ף בד"ה ויש ששואלים.(
אכילת מצה כל שבעה אינה משום מצות מצה, אלא אוכל ביל להשביע רעבונו, לפי שאינו רשאי לאכול חמץ אוכל מצה, ודומה למי שאכל בהמה טהורה לפי שאינו יכול לאכול בהמה טמאה ב"ו לאכול בהמה טהורה, משא"כ ישיבה בסוכה בשביל להשביע רעבונו אלא לקיים המצוה לכן תקנו ברכה כל
שינה בסוכה
אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה" (שו"ע
אין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת ארעי (שו"ע תרלט ב), והטעם::: פיק לו לאדם שינת ארעי וזה שנתו והוי ליה קבע (ירושלמי סוכה כו,א אמר רבא, משנ"ב תרלט ס"ק יא.(
שחוששים שמא תיפול עליו שינה ויישן שינת קבע (סוכה כו,
כשמעמיד שומר להעירו, לטעם א' שחוששים שמא תכבד עליו מותר לישון מחוץ לסוכה, ולטעם ב' משום שדי לו לאדם בשינת "ג (סוכה כו, א.)
הטעם שאין מברכים על שינה בסוכה אע"פ שהשינה חמורה מאכילה (עיין שהרי אכילת ארעי שרי מחוץ לסוכה ושינת ארעי אסורה בספר הפרדס לרבינו אשר שער ט מובא ששאל רבינו אשר מלוניל ז"ל מר"ת
שמא לא ישן והוי ברכתו לבטלה שהרי אין בידו לישון ברכות יא, ב ד"ה שכבר.(
שהנכנס לישון מברך המפיל חבלי שינה בשם מלכות ולא חוששים שמא לא ירדם ותהא ברכה לבטלה,,,, ובסוכה חוששים שמא לא
הבדלה לפני שתית היין (לוח א"י),
ויש להביאם אחר הבדלה או לכסותם בשעת הבדלה (שו"ע רצט ס ט.)
נשים בברכת לישב
נשים אינן מברכות ברכת לישב בסוכה
כשיטת הרמב"ם שאין לנשים לברך על
שב (אגרו"מ ח"ד ס' כא אות ט).
ל דנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא (ע"פ משנ"ב
אינן מברכות,,,, והטעם::: לפי שבמצות
להוציא הנשים ולא שייך לומר "וציונו"
לפי שאין לנשים לברך אלא במצוות שקיבלו על עצמן ואינן אבל במצות שלא קיבלו עליהן ואין
כגון ישיבת סוכה שהרבה פעמים
גם כשיושבות בסוכה אין להם לברך (שו"ת דברי
בברכת לישב
אשקב"ו לישב בסוכה"
מים לא רק בישיבה אלא גם בשאר פעולות
ות כגון אכילה שתיה טיול ושינה, מ"מ תקנו לשון בסכת תשבו שבעת ימים" (ספר
כשם שמברכים על אכילת מצה
לפי שבמצה יוצא ידי חובה באכילה אחת של כזית ולכן מברכים על כ בסוכה אילו יברך על ישיבה בסוכה יהא משמע צא ידי חובה וזה אינו שהרי המצוה נמשכת כל שמשמע ישיבת קבע ופעמים הרבה (תניא
ה שקיומה מתמשך כגון ציצית ותפילין שגם
ולבישת התפילין נמשך קיום המצוה
וף בציצית ועטור בתפילין מברך בלשון לישב. ה שקיומה מסתיים במעשה אחד כגון מילה, ביעור חמץ, וכיון שמצות סוכה היא מצוה מתמשכת בכל זמן עיין ספר העיטור הלכות ציצית שער ג ח"ב,
טעם אחר::: על פי הכלל כל מצ
לו לקיימה על ידי אחר
אבל מצוה שאפשר
בעל וכיון שמצות ישיבה בסוכה א
בלשון ל'ישב (רמב"ן
הטעם שבסוכה מברך כל פעם שיושב בה משא
הראשון
לפי שבסוכה יש חיוב שינה כל שבעה וא
ללא שינה, נמצא חיוב סוכה נמשך
אכילה כל שבעה אלא
פסחים דף עח בדפי הרי
טעם אחר: אכילת מצה כל שבעה אינה משום מצות מצה בשביל להשביע רעבונו
ודומה למי שאכל בהמה טהורה לפי שאינו יכול לאכול בהמה טמאה שאינו מברך אקב
שאינה בשביל להשביע רעבונו אלא לקי
שבעה (מטה משה.)
"אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה
תרפט ב.(
שינת ארעי
אין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת ארעי
דלפעמים מספיק לו לאדם שינת ארעי
סוכה סוף ה"ה, סוכה כו
טעם אחר: שחוששים שמא
א.(
נפק"מ כשמעמיד שומר
השינה מותר לישון מחוץ לסוכה
ארעי אסור גם בכה"
הטעם שאין מברכים על שינה בסוכה
שו"ע תרלט ב( שהרי
(בספר הפרדס לרבינו אשר שער ט מובא ששאל
שאלה זו(
לפי שחוששים שמא לא ישן והוי ברכתו לבטלה שהרי אין בידו לישון כל שעה (תוס' ברכות יא
[הטעם לפ"ז שהנכנס לישון מברך המפיל חבלי שינה בשם מלכות ולא חוששים שמא לא ירדם ו
ירדם
יא(, ויש נוהגים: לברך לישב בגמר הבדלה
ויש להביאם אחר הבדלה או לכסותם בשעת הבדלה
נשים בברכת לישב
מנהג בני ספרד שנשים אינן מברכות ברכת לישב בסוכה והטעם::: לפי שהם סוברים כשיטת הרמב
מצוות עשה שהזמן גרמא.
ומנהג בני אשכנז שנשים מברכות לישב
והטעם::: דקי"ל דנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא תרמ ס"ק א(.
אך יש בני אשכנז שנוהגים שהנשים אינן
סוכה כתיב במפורש "האזרח" להוציא ה
(חתן סופר שער הגדילים סימן כג.)
טעם אחר::: לפי שאין לנשים לברך אלא במצוו בטלות לעולם, כמו שופר ולולב, אבל במצות שלא קיבלו עליה מקיימים אלא כשיש להן זמן פנוי, כגון ישיבת סוכה שהרבה פעמים אוכלות מחוץ לסוכה, גם כשיושבות בסוכה אין להם לברך ישראל סימן קצז.(
בברכת לישב
נוסח הברכה "ברוך אתה אמ"ה אשקב
הטעם שנקטו הברכה בלשון "לישב"
אע"פ שמצות סוכה מקיימים לא רק בישיבה אל שדרכו של אדם לעשות כגון אכילה שתיה טיול לישב כלשון הפסוק (ויקרא כג מב) "בסכת תשבו שבעת ימים הפרדס עמוד קצח רמב"ן פסחים ז, א(.
הטעם שלא מברכים על ישיבה בסוכה כשם שמברכים על אכילת מצה לפי שבמצה יוצא ידי חובה באכילה אחת של כזית ולכן מברכים על אכילת מצה משא"כ בסוכה אילו יברך על ישיבה שבאותו ישיבה יצא ידי חובה וזה אינו שהרי שבעה, לכן מברכים לישב, שמשמע ישיבת קבע ופעמים הרבה רבתי מובא במטה משה תתקמב(.
טעם אחר::: כללא הוא מצוה שקיומה מתמשך כגון ציצית אחר מעשה התעטפות בציצית ולבישת התפילין בהיותו עטוף בציצית ועטור בתפילין מברך בלשון לישב אבל על מצוה שקיומה מסתיים במעשה אחד כגון מילה שחיטה מברך בעל, וכיון שמצות סוכה היא מ הישיבה מברכים בלשון לישב (עיין ספר העיטור הלכות ציצית שער ג ח רא"ש פסחים פרק א סימן י.(
וכן מביא בשם המג"א (תרלט ס"ק ה) דאומר דאינו נפטר משום זה וכותב יש מקילים, משום צער עיין שם.
הטעם שמי שאין לו סוכה מיוחדת ואין יכול לידור עם אשתו בסוכה דפטור משום מצטער (מג"א תרלט יח) למה אין מחייבים אותו לבנות ואפשר דכיון שציווי התורה הוא לבנות דירת ארעי לכן דירה כזו אין דרך האדם לטרוח לבנות אלא אחת ולא שתים שלמה פרק תשיעי דבר הלכה לז.(
בשנה ראשונה לנישואיו יש להקל מלישון בסוכה, בשנה ראשונה חייב אדם לשמח את אשתו וכדי שלא ריך לישון עמה (עיין שו"ת דברי יציב רעד.)
שלמי מועד עמוד קיד( כתב שלא מוזכר בשום מקום לפטור את החתן בשנה ראשונה לנישואיו. והוסיף ומ"מ אם האשה מפחדת לישון לבדה בבית אפשר להקל לו לישון מחוץ לסוכה (וכן כתב הגרח"ק ד' המינים כהלכתו תשובה קז שחתן שאינו מצטער חייב בסוכה, וכן בקובץ מבית
הישן לאונסו חוץ לסוכה האם צריך להקיצו ולעוררו כדי שלא ישן מחוץ
שחייב להעיר אותו (בן איש חי פרשת האזינו אות ח, שו"ת ח סימן יח יד.( והטעם::: דודאי ניחא ליה ואפילו את אביו הובא בגליון מים חיים מספר 223.(
ין צריך להקיצו (קובץ מבית לוי פרק יח יז), והטעם::: משום אינו בר חיובא כלל משום שבשעת השינה יש לו דין שוטה שון בסוכה מוטל רק על האדם שהוא ער שילך לשכב ולישון וכה ולא על הישן שאינו חייב במצוה באותו שעה (הגרשז"א הליכות
קנא, ב( אומרת שאסור לישון יחידי בבית וכל הישן זתו לילית השאלה אם מותר לישון יחידי בסוכה. והטעם::: משון ששומר מצוה לא ידע דבר רע (מעשה רב ריד
ת דובב מישירם ח"א ס"ס עט בשם הגר"א.(
בגימטרייא לילית דהיינו שמצות סוכה דוחה את
י בספר נפש כל חי מע' ס אות ד.(
מינים, מצות סוכה וסדר אושפזין, סדר הושענות, הושענה רבא
לפי שיש לחלק בין ברכת המצוות לישון בסוכה שאם לא ישן הוי ברכת השבח והודאה על מנהגו
וברכת הודאה יכול לברך בכל אופן ואף אם לא ישן לא הוי ר רלט ג.(
דשאני ברכת המפיל דסוף סוף יפול בתרדמה וישן שהרי פ שאינו ישן עכשיו, משא"כ בסוכה אם
יוצא ממנה נמצאת ברכתו לבטלה
לפי שברכת לישב שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך על ש ברכות יא, ב ד"ה אמר רב יהודה.(
דשאני שינה מאכילה דשינה אינה מצוה רק שאסור לישון
והטעם::: כיון שהשינה היא עיקר
דירתו ורק כשיש אכילה תיקנו ברכה על האכילה וכשאין אכילה יש ואין לחשוש שמא לא ירדם, דמ"מ הרי קבע לכך א עיין בהליכות שלמה ט טז ביאור בדברי
וכן כתב בספר נשמת אברהם תרלט אות ד וכן כתב החזו"א אורחות
הסוברים שצריך לברך על השינה נכון שיאכל כוון על השינה ובכך יוצא ידי חובה.
כתב משום הצינה שבמקומות הקרים יש
י שאין צער צינה.[
משום שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל וכיון שנשים פטורות מסוכה אם אינו רוצה לפרוש מאשתו נקרא דבר מצוה ופטור ואפילו אם אינה טהורה מ"מ שייך שמחה כשבעלה עימה ז תרלט ט וכן בספר גט מקושר בביאורו לתוס' הרא"ם
" (שו"ע תרלט ב), והטעם::: כנאמר
" וילפינן מינה "תשבו כעין תדורו"
מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו (שו"ע שם.)
מפני שחייב לשמח את אשתו ברגל
סוכה ואם אינו רוצה לפרוש מאשתו ולישון בסוכה "ב שם ס"ק יח כה"ח שם מה.(
ולאשתו[ פטור )שו"ע שם( ובמשנ"ב
א חולק וסובר דלא נפטר מסוכה משום כך,
וכן מביא בשם המג
טעם אחר למה יש מקילים
הטעם שמי שאין לו סוכה מיוחדת
דפטור משום מצטער
סוכה נוספת, ואפשר דכיון שצי
אומרים שדירה כזו אין דרך האדם לטרוח לבנות אלא אחת (הגרשז"א הליכות שלמה פרק תשיעי דבר הלכה לז
חתן שנה ראשונה
יש אומרים שחתן בשנה ראשונה לנישואיו יש להקל מלישון בסו והטעם: לפי שבשנה
תתבטל המצוה צריך לישון עמה
הגרשז"א (שלמי מועד עמוד קיד
החתן בשנה ראשונה
לבדה בבית אפשר להקל לו לישון מחוץ לסוכה המינים כהלכתו תשובה קז שחתן שאינו מ
לוי פרק יט.(
הישן לאונסו חוץ לסוכה האם צריך להקיצו ולעוררו כדי שלא ישן מחוץ לסוכה
יש אומרים::: שחייב להעיר אותו
(הגרח"ק הובא בגליון מים חיים מספר
ויש אומרים::: שאין צריך להקיצ
שהישן אינו בר חיובא כלל משום שבשעת הש והחיוב לישון בסוכה מ
בסוכה ולא על הישן שאינו חייב במצו
שלמה פרק תשיעי יז.(
לישון יחיד בסוכה
הגמרא בשבת (קנא
בבית יחידי אוחזתו לילית השאלה אם מותר לישון יחידי בסוכה הדין::: שמותר, והטעם
ששאלו לגר"א, שו"ת דובב מישירם ח
בדרך רמז "סכת" בגימטרייא לילית דהיינ
הלילית (הגר"ח פלאז'י בספר נפש כל חי מע
בענין נטילת ד' מינים
לפי שיש לחלק בין ברכת המצוות לישון בסוכה שאם לא ישן ברכה לבטלה. לברכת המפיל שהיא
של עולם, וברכת הודאה יכול לברך בכל אופן ואף אם לא ישן לא הוי ברכה לבטלה (מהרי"ץ חיות ברכות, א"ר
טעם אחר::: דשאני ברכת המפיל דסוף סוף יפו א"א לו לאדם בלא שינה אע"פ שאינו י
יצטער ולא יוכל לישון בסוכה ויוצא ממנה נמצא (אליה רבא תרלט.])
טעם אחר::: לפי שברכת לישב שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך השינה (שם בתוס' ר"ת הובא רא"ש ברכות יא
טעם אחר::: דשאני שינה מאכילה דשינה אינה מצ מחוץ לסוכה (צפנת פענח סוכה פרק ).
ויש אומרים::: שיש לברך על השינה,
דירתו ורק כשיש אכילה תיקנו ברכה על האכילה וכשאין אכילה יש לברך על השינה, ואין לחשוש שמא לא ירדם והו"ל קביעות חשובה (הגרשז"א עיין בהליכות שלמה ט טז ביאור בדברי התוס', וכן כתב בספר נשמת אברהם תרלט אות ד וכן כתב החזו רבינו חלק ב עמוד רכה.(
ולכתחילה: כיון שיש הסוברים שצריך לברך על השינה נכון שיאכל מזונות ויברך לישב בסוכה ויכוון על השינה ובכך יוצא ידי חובה
הטעם שיש מקילים שלא לישון בסוכה
טעם אחר: בהג"ה (תרלט ב) כתב משום הצינה שבמקומות הקרים יש צער לישון בסוכה [וצ"ב לבני א"י שאין צער צינה טעם אחר::: משום שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל וכיון שנשים פטורות מסוכה אם אינו רוצה לפרוש מאשתו נקרא דבר מצוה ופטור מן הסוכה (ואפילו אם אינה טהורה מ
עיין עירובין סג, א( )ט"ז תרלט ט וכן בספר גט מקושר דף קטו, ב.(
שינה עם אשתו
"וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו
בפסוק (ויקרא כג מב) "בסוכות תשבו"
מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו
טעם למקילים לישון עם אשתו בבית מפני שחייב לשמח ונשים פטורות מסוכה ואם אינו רוצה לפרוש מאשתו ולישון בס נחשב כדבר מצווה (ט"ז תרלט מה, משנ"
טעם אחר::: כשאין לו סוכה אחרת [לו ולאשתו
(תרלט ס"ק יח) מביא שהגר"א חולק וסובר דלא נפטר מסוכה