זוהי גרסת טקסט של העלון, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא העלון המקורי.
שירגיש ההכאות בהזכרת שמו (מדרש אליהו מגילת אסתר עמוד פא).
בספר אסופות כת"י::: פעם אחת שאל ההגמון מרגנשבורג את רבי יהודה החסיד, למה אתם דופקים על הכתלים כשאתם מזכירים , כל כך דפיקות שאנו דופקים כך השדים דופקים לו אמר לו מנא לך. אמר לו בא ואראך. הלך עמו והראהו בפתח וראהו שהכוהו, פתח הגמון ואמר, אילו הייתי אצלכם הייתי
הטעם שחייבו חכמים לבסומי ועוד שהרי בכמה מקומות בתורה מוזכר שהוא מכשול גדול כגון בנח ולוט
לפי שבזמן נצחון מרדכי כתיב (אסתר ח יז) "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" אך מרדכי רצה לבחון מי הוא המתגיר בלב , ומי עושה כן רק לפנים ושנאתם נשאר בלבו נגד לכן צוה על כל היהודים שיקהלו וישתו יין רב וישתכרו, וידועים ל נכנס יין יצא סוד וע"י כך ראה מי שצעק גם בעת שיכרותו ארור המן ברוך מרדכי" סימן שנתגיר בלב שלם ולבו עמו, ומי שנתגיר ולבו אין עמו כשהינו שיכור יצא סוד והוציא מפיו מה שבלבו וקלל את מרדכי וברך את המן, ואז הרגו, ומכיון שהונהג כן בגזרת מרדכי בעת ההיא לא השתנה המנהג עד היום הזה (אמרי חיים מהמגיד מקמניץ עמוד
המן טש (אוזני המן)
לפי שעד נס של פורים היו רגילים לניסים גלוים כמו מפלת סנחריב כ בפורים הנס היה נראה כדרך הטבע שטבע האיש לבטל דעתו לאהבת אשתו, אכן מרדכי ושאר הקרובים למלך ידעו שטבע אחשורוש שלא לחזור מדבריו בשום פנים ואופן, והבינו שזה היה נס גדול רק שהיה מוצנע בתוך הטבע אבל עיקרו נס, לזכר זה התקינו הלחמים שעיקרם המילוי מוסתר בתוך הבצק כהצלתם נם מוסתר בתוך ספר מנוחה וקדושה להגאון רבי ישראל איסר זצ"ל מפונביז הובא בשלמי תודה סימן לב(
חודש אדר פורים"
טעם התענית
מובא בספרי המקובלים הקדמונים שגזרת המן לא נדחתה אלא כ במשך השנים ולכן קבעו להתענות
"ש שגזרות שהיו בשנת ת"ח ות"ט
היו גזרות שנדחו לשנה הזו רמז לדבר ששתי אותיות נכתבו גדולות ח' ותכתב אסתר המלכה" (אסתר ט כט) לרמז על
הנקרא חלק שני מספר יוספון, שו"ת שבט הקהתי ח"א
מרדכי או מגילת מרדכי ואסתר שהרי
בזכות שניהם נעשה הנס
נכנסה למלך אשר דתו להמית הנכנסים,
ואף שגם מרדכי מסר נפשו שלא השתחווה להמן, כיון שלא היה מוכרח אית המן או לבקש רשות מהמלך
לפיכך אין זה נחשב כמו המסירות נפש של
את נפשה לכן המגילה נקראת על
יבשיץ ישועה גדולה אסתר ט ל.(
משום שהיא שלחה לחכמים כתבוני לדורות וכיון שהיא נקראת על שמה (ספר עיני העדה שח"א לר'
הטעם שימי הפורים חלוקים בימיהם
יום אחד שבו כל כלל ישראל
אוכלים ושמחים ומתבטלים מתורה ומצוות לכן קבעהו לפורים באופן של ה שמחים ומשתכרים אלו עוסקים
ב ד"ה לך, דרשות ח"א דף רה טור ג.(
הכאה בהמן
בשעת קריאת המגילה כשמזכירים את המן נוהגים ל"הכותו" ע"י הקשה ע תרצ סעיף יז.(
כתב במדרש אליהו כשאומרים ארור המן או מזכירים שמו ושם אשתו ה שירגישו ההכאות כדי שיקבלו צער גדול יען שכל כאילו בימיהם נעשה הנס לפי שאם נעשה עצתו לא היו לכן כל הבאים לעולם צרכים לצערו ולכן עושה הקב"ה
שירגיש ההכאות בהזכרת שמו
כעין זה נכתב בספר אסופות כת
את רבי יהודה החסיד
את המן. אמר לו,
בגיהינום. אמר לו מנא לך
גיהינום, וראהו שהכוהו
מסייע לכם להכותו.
הטעם שחייבו חכמים ל
לפי שבזמן נצחון מרדכי כתיב
כי נפל פחד היהודים עליהם
שלם לשם שמים,
היהודים, לכן צוה על כל
דברי חז"ל נכנס יין יצא סוד וע
"ארור המן ברוך מרדכי
ולבו אין עמו כשהינו שיכור יצא סוד והוציא מפיו מה שבלבו וקלל את מרדכי וברך את המן
ההיא לא השתנה המנהג עד היום הזה
קסו.( טעמים נוספים עיין עוד בספר
לפי שעד נס של פורים היו רגילים לניסים גלוים כמו מפלת סנחריב סיסרא ועוד משא"כ בפורים הנס היה נראה כדרך הטבע שטבע האיש לבטל דעתו לאהבת אשתו
שטבע אחשורוש שלא לחזור מדבריו בשום פנים ואופן נס גדול רק שהיה מוצנע
הלחמים שעיקרם המילוי מוסתר בתוך הבצק כהצלתם נם מוסתר בתוך הטבע (ספר מנוחה וק
תודה
טעם התענית
מובא בספרי המקובלים הקדמונים שגזרת המן לא נדחתה אלא שנתקיימה בפורעניות שבאו אח"כ במשך השנים ולכן קבעו להתענות בכל שנה בכדי לבטל את גזרת המן [וע"
היו גזרות שנדחו לשנה הזו רמז לדבר ששתי אותיות נכתבו גדולות ח ב"חור" (אסתר א ו) ות' ב"ותכתב אסתר המלכה
שנת תח[ )שארית ישראל הנקרא חלק שני מספר יוספון
פורים סימן כג א.[( טעמים נוספים עיין עוד בספר
הטעם שאין המגילה נקראת מגילת מרדכי
בזכות שניהם נעשה הנס
כיון שאסתר מסרה נפשה כשנכנסה למלך אשר דתו להמית הנכנסים ואף שגם מרדכי מסר נפשו שלא השתחוו
לעשות כן והיה יכול להחביא עצמו מרא
ללכת לעיר או מדינה אחרת, לפיכך אין
אסתר, שהיא היתה מוכרחה למסור את
שמה (ר' יונתן איבשיץ ישועה גדולה אסתר ט ל
טעם אחר: משום שהיא שלחה לחכמים כתבוני לדורות וכיון שהיא נתעוררה שיקבעוה לדורות לכן נקראת על שמה
אליהו הכהן.( טעמים נוספים עיין עוד בספר "
הטעם שימי הפורים חלוקים בימיהם
לפי שלא רצו מרדכי ואסתר שיהיה
אוכלים ושמחים ומתבטלים מתורה ומצוות לכן קבעהו לפורים באופן של יום של זה אינו יום של זה נמצא שכאלה שמחים ומשת בתורה (חת"ס תו"מ פרשת תצווה דף פא, ב ד
הכאה בהמן
בשעת קריאת המגילה כשמזכירים את המן נוהגים ל בשולחן או לרקוע ברגלים (שו"ע תרצ סעיף יז
כתב במדרש אליהו כשאומרים ארור המן או מזכירים שמו ושם אשתו ומכין, עושה הקב"ה שירגישו ההכאות כדי שיקבלו צער גדול יען שכל הבאים לעולם כאילו בימיהם נעשה הנס לפי שאם נעשה עצתו לא היו באים לעולם, לכן כל הבאים לעולם צרכים לצערו ולכן עושה הקב
גליון סא
חדש
הטעם שמעברים חודש אדר ולא חודש אחר.
ועד מתי אומרים אותו.
יותר משאר שש זכירות.
בעל הניסים כחנוכה
וקבעו
לאחר קריאת המגילה בלילה.
ולא שאר אבות.
ומדוע קבעו לפי כרכים המוקפים מימות
ולמה תלו הדבר ביהושע ולא במשה.
ומה הסיבה שנקראת מגילת אסתר ולא
ושאר מגילות
ומה הסיבה שתקנו משלוח מנות לב'
אנשים
ומה הטעם שאין מברכים על מצוה זו.
כל אלו ועוד טעמים ומנהגים
שאר
ספרי
הידעת
שנה מעוברת
הטעם שמעברים חודש אדר ולא חודש אחר
הטעם שמוספים במוסף
ולכפרת פשע"
ועד מתי אומרים אותו
זכור
הטעם שתקנו לקרוא פרשת
זכור"
יותר משאר שש זכירות
הטעם שאין מברכים על מצות זכירת עמלק.
תפילות
על הניסים"
הטעם שאין מסיימי
ם
בעל הניסים כחנוכה
הסיבה שנוהגים לומר
ואתה קדוש"
לאחר קריאת המגילה בלילה
שושנת יעקב"
הטעם
שמזכירים את
יעקב
ולא שאר אבות
הפורים
ימי
הפורים
ימי
הפורים
ימי
הפורים
ימי
הטעם שימי הפורים חלוקים בימיהם,
יהושע ולא תלו את הכבוד בשושן שבו אירע הנס,
ולמה תלו הדבר ביהושע ולא במשה
מגילת אסתר-"
מדוע לא מוזכר שם ה'
במגילה,
ומה הסיבה שנקראת מגילת אסתר ולא
מגילת אסתר ומרדכי.
הטעם שמגילת אסתר נקראת אחר קריאת התורה,
ושאר מגילות
שהש"
ר,
רות,
וקהלת[
נקראות קודם קריאת התורה....
משלוח מנות
מה טעם המצווה,
ומה הסיבה שתקנו משלוח מנות לב
ומתנות לאביונים לאדם אחד.
ומה הטעם שאין מברכים על מצוה זו