מנחה ונעילה ביום הכיפורים

שמע ישראל"::: אין אומרים לא "על הכל" ולא "שמע ישראל" אלא ככל מנחה (משנ"ב תרכב ס"ק י). ולא י"ג מידות (מטה אפרים ויש שנהגו לומר י"ג מידות (דרכי חיים ושלום אות תשנט). מהטעם שלא אומרים אשרי וובא לציון[.

בפרשת אחרי מות פרשת עריות (ויקרא יח א) (מגילה לא, א).... שקוראים פרשת אחרי מות::: כדי להזכיר מיתת הצדיקים כדי , טעם אחר: כדי שיתנו לב השומעים כמה אדם צריך שערי טעמי המצוות ענין ימי הנוראים שיא(....

פרשת עריות לפי שעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו ואם יש אדם שנכשל בעבירה זו יזכרו חטאו וישוב י מגילה לא, א ד"ה קורין בעריות(.

לפי שבחג הנשים מקושטות לפיכך מזהירים שלא יכשלו בהם בד"ה במנחה(.

שמרמזים לקב"ה שכשם שהזהיר אותנו שלא לגלות ערוה כך עוונותינו (מדרש מובא בתוס' מגילה שם.)

לפי שנפשו של אדם חשקה בעריות יותר מכל עבירות ולכן רים ביום קדוש זה מעבירה זו שחקוק יום זה בלב האדם יותר מכל ק ב, משנ"ב שם ס"ק ז(.

קוראים במנגינה הרגילה ולא בשל ימים הנוראים (מנהגי ורמייזא).... על פי הגמרא בשבת (קל, א) על הפסוק (במדבר יא י) "וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו" ופירש רש"י (שם) שנאסרו בעריות ע"כ אין קוראים במנחה בניגון של ימים הנוראים ניגון של עצבות כדי שלא יהא נראה כבוכים על שנאסרו בעריות (אכמ"י סימן לא יא.) טעם אחר::: ללמדנו שהקריאה היא מדין תענית ציבור ולא מדין יו"כ (ספר שבת שבתון ע קלא.) עושים מי שברך כשחרית (מקו"ח תרכב קיצור הלכות המועדים ובמנגינה הרגילה,,,, והטעם: כבניגון הקריאה.

אין אומרים קדיש בשעת קריאת התורה,,,, והטעם::: לפני מפטיר לא כיון שהשלישי הוא המפטיר, ואחרי מפטיר הטעם לפי שסומכים על הקדיש שאומרים קודם תפילת מנחה (מטה אפרים תרכב א, אלף המגן שם א.)

תפילות מנחה ונעילה

וה ליטול ידים לפני כל תפילה לא יטול

כ עשה צרכיו או ישן קודם מנחה, והטעם::: משום לסוברים שלא תקנו נט"י אלא רק בשחרית כשקם אישי ישראל פרק מו יז מג(.... ויטול רק עד קשרי

ון ליבו בכוונה גדולה כמו שאמרו חז"ל

לעולם יהא זהיר אדם בתפילת מנחה שאף אליהו לא נענה יקן תפילת מנחה (שם כו, ב) (מטה

" "ובא לציון" קודם תפילת מנחה,,,,

כדי להפסיק בין תפילת מוסף לתפילת מנחה לפי שאין להתפלל תפילות סמוכות זו לזו בלי הפסק פסוקים בין תפילה לתפילה (אלף

ובא לציון" (תרכב א)

כדי שלא יעבור זמן תפילת מנחה ודי בהפסקה של קריאת התורה ב שם ס"ק ג, ט"ז שם ב.(

אשרי" במנחה כל השנה כדי לעמוד

אבל במנחה של יו"כ אנו סומכים על דברי

שחרית (שו"ת רשב"ש קמט.)

חל יו"כ בשבת (שו"ע תרכב א)....

כשבח לישראל שאומרים לקב"ה אנו

שביום חגם אוכלים ושותים ומשתכרים ואילו אנו אוכלים ושותים ואחרי זה מתפללים וביו"כ שאין אכילה ושתיה אין צריך

כ כל היום הוא עת רצון ולא רק במנחה (התעוררות

אמירת "שמע ישראל

"גדלו לה'" ככל מנחה

תרכא ס"ק יט(, ויש שנ

[נראה שהטעם מהטעם

קוראים בפרשת אחרי מות פרשת עריות

הטעם שקוראים פרשת אחרי מות

שיתכפרו עוונותינו,

לישמר מהחטא (שערי טעמי המצוות ענין ימי הנוראים שיא

הטעם בקריאה פרשת עריות

מחמדתן ויצרו תוקפו

אל ה' וירחמהו (רש"י

טעם אחר: לפי שבחג הנשים מקושטות לפיכך מזהירים שלא יכשלו בהם (תוס' מגילה לא, א בד

טעם אחר::: שמרמזים לקב

לא יגלה ערותינו בעוונותינו

טעם אחר: לפי שנפשו של אדם חשקה בעריות יותר מכל עבירות מזהירים ביום קדוש זה מעבירה זו שחקוק יום זה בלב האדם יותר מכל השנה (ט"ז תרכב ס"ק ב

הטעם שקוראים במנגינה הרגילה ולא בשל ימים הנוראים על פי הגמרא בשבת

העם בוכה למשפחותיו

קוראים במנחה בניגון של

נראה כבוכים על שנאסרו בעריות

שהקריאה היא מדין תענית ציבור ולא מדין יו

"מי שברך" עושים מי שברך כשחרית

להגרי"ש דבילצקי.( ובמנגינה הרגילה

אין אומרים קדיש בשעת קריאת התורה

שהשלישי הוא המפטיר

שאומרים קודם תפילת מנחה

מנחה

נטילת ידים למנחה::: אף שיש מצוה ליטול ידים

ידיו למנחה אלא א"כ עשה צרכיו או ישן קודם מנחה שביו"כ חוששים לסוברים שלא תקנו נט

ממיטתו (תרי"ג משנ"ב ס"ק ה, אישי ישראל פרק מו יז מג אצבעותיו (שו"ע תריג ג.)

כוונה בתפילה::: בהגיע זמן מנחה יכוון ליבו בכוונה גדולה כמו שאמרו חז (ברכות ו, ב) "לעולם יהא זהיר אדם בתפילת מנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפילת מנחה", וגם כי יצחק תי

אפרים תקצח ס"ק ב.(

אמירת "אשרי" "ובא לציון"

לדעת המחבר (תרכב א) אומרים "אשרי"

והטעם::: כדי להפסיק בין תפילת מוסף לתפילת מנחה ב' תפילות סמוכות זו לזו בלי הפסק פסוקים בין תפילה לתפילה המגן תרכב ב, משנ"ב שם ס"ק א.(

ולדעת הרמ"א אין אומרים "אשרי" "ובא לציון

הטעם::: כדי שלא יעבור זמן תפילת מנחה

בין מוסף למנחה (לבוש תרכב, משנ"ב שם ס

טעם אחר::: לפי שהטעם שאומרים "אשרי

ולהתפלל מתוך דברי תורה, אבל במנחה של יו תורה של קריאת התורה והפטרה בשחרית

אמירת "ואני תפילתי"

אין אומרים "ואני תפילתי" אפילו כשחל

הטעם::: לפי שבשבת אומרים זאת כשבח לישראל שאומרים לקב לא כאומות העולם שביום חגם אוכלים ושותים אוכלים ושותים ואחרי זה מתפללים וביו

זאת (אלף המגן תרכב ג, משנ"ב שם ס"ק ב).

טעם אחר::: משום שביו"כ כל היום הוא עת רצון ולא רק במנחה לתשובה בהגהות לאו"ח סימן תרצב.(

גליון נד

ובתענית שיש בה נעילה כיו"כ כיון שמתפללים מנחה בעוד היום גדול כדי להתחיל נעילה קודם שקיעת החמה אתי לאחלופי במנחה של כל ימות ן אין נושאין כפיהם (שו"ע קכט א משנ"ב שם ס"ק ה) [ונעילה דלא אתי בכל יום לא אתי לאחלופי ולכן עולים לדוכן (גמ' תענית כו, ב]). ואם עלה הכהן אין מורידים אותו (שו"ע תרכב ז).

נו בברכה:" במקום ברכת כהנים אומר הש"ץ "או"א נו בברכה המשולשת" שאומרים ביום רגיל כשאין כהן בבית כנסת והטעם::: כיון שהוא זמן שראוי לברכת כהנים שהרי אם עלה הכהן אין מורדים אותו נקרא ראוי לנשיאת כפים (שו"ע קכח).

אף שאומרים בכל מנחה "שלום רב" ביו"כ יאמרו "שים תרכב ס"ק טו.(

עלינו לשבח

מרים בסיום התפילה "עלינו לשבח". והטעם::: כיון שמיד מתחיל דהיינו כיון שתקנת אמירת עלינו לשבח לאומרו בגמר שמתפלל [וכמו שאין אומרים עלינו לשבח אחר ט[ וכיון שביו"כ מתפללים ברציפות א"א עלינו עד אחר מטה אפרים ס"ק תרכב ס"ק א(....

תפילת נעילה

הגדול עומד להסתיים זו שעת נעילת השערים וזה זמן חתימת גזר דין שנכתב בראש השנה לשכר ולעונש, ולכן הוסיפו תפילה זו ביום הקדוש הזה בעת נעילת שערי היכל העליון, שקודם שינעלו יכנסו תפילותינו ויקבלו אותם ברצון למלאות משאלותינו ולמחול לנו ולסלוח על ו ולכן יזדרז אדם בכוונה בתפילה זו, ויכניס בליבו דאגה ופחד גדול על חתימת הגזר דין הנורא שנעשה עליו בעולם עליון בעת הזאת, ומה טוב אם יוכל להוריד דמעות שכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות ואף אם נגזר עליו דין לרעה על ידי הדמעות אפשר לשנות (אלף המגן תרכג

יזדרז מאוד בתפילה זו לפי שתכלית כל עשרת ימי תשובה זה יו"כ, כ הוא תפילת נעילה שהכול הולך אחר החיתום ואם לא ואף אם הוא חלש מחמת התענית, מ"מ יתאמץ להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל על עצמו גדרי התשובה והבא ליטהר מסיעים בידו וכתב בספר חיים טובים (משנ"ב תרכג ס"ק ג).

הטעם שתפילה רביעית נקראת בשם נעילה משום שמתפללים אותה "בעת " (עיין ירושלמי ברכות פרק ד הלכה א.) ויש אומרים כיון בשעת נעילת שערי היכל" (ירושלמי שם.)

מנהג שהרב או אדם חשוב יהיה החזן לתפילת נעילה ואם אפשר להעמיד לו שנים מחשובים אחד לימינו ואחד לשמאלו (מטה אפרים

מפטיר יונה

כל ספר יונה ומסיימים בפסוקים שבסוף

כ.(

את כוח התשובה (באר היטב תרכב

שאי אפשר לברוח מהקב"ה (אבודרהם יו"כ). והטעם כדי לסיים בדבר טוב (שערי ימים הנוראים פרק י ז)

קב"ה: כיון שהקב"ה אמר לו ללכת

להזהיר את העיר נינווה שיחזרו ממעשיהם הרעים והוא לא רצה ללכת ם הם יחזרו בתשובה יהיה קטרוג על כלל

ומה הם שהם גויים חזרו בתשובה, ישראל שהם בניו של הקב"ה ולכן החליט לצאת לחו"ל באוניה, לפי שאין

גלה לנביאים רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ, ושם לא יאמר

על התורה ועל העבודה" רק חותמים "במגן

שהרי כבר פסק העבודה מהשחר ובירך

טעם אחר: כדי שלא לשנות משאר

שאין מברכים על התורה ועל העבודה, ועוד שהפטרה שמפטירים במנחה אינו אלא משום שמתענים [כשאר תענית ציבור] ולא ם ואין זה שייך לעבודה כלל (מרדכי שבת פרק ב תנו,

שמפטיר יונה סגולה לעשירות (בספר

נטעי גבריאל כתבו שהמקור מהריי"ץ מלובביץ( בספר הביא ששאל את הרה"ג ר' שריה דבליצקי ואת ק ואמרו שלא יודעים מקור לזה....

ורבים נהגו לקנות מפטיר יונה יותר משאר מפטירים ספר זכותא דאברהם בדרוש ז לש"ת(.

ממקומו הוא יפן" אף במנחה ונעילה

ה יושב כל היום על כסא דין ולכן

הוא יפן ברחמים" (או"ז ח"ב רפא בשם

והטעם::: לפי שאין בה נשיאת כפים

ברכת כהנים

כל צום

פים במנחה של תענית גזירה אטו

הטעם שנושאים כפים בכל תענית לפי בתענית

כיון שתפילת מנחה סמוך לשקיעה

היא דומה לתפילת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר הימים.

ובתענית שיש בה נעילה

להתחיל נעילה קודם שק

השנה ולכן אין נושאין כ

בכל יום לא אתי לאחלופי ולכן עולים לדוכן

ואם עלה הכהן אין מורידים אותו

אמירת "או"א ברכנו בברכה

ברכנו בברכה המשולשת

(שו"ע קכט ב). והטעם

הכהן אין מורדים אותו

"שים שלום"::: אף שאומרים בכל מנח

שלום" (משנ"ב תרכב ס

אין אומרים בסיום התפילה

בתפילת נעילה, דהיינו כיון

סדר כל התפילות

שחרית בשבת ויו"ט

תפילת מעריב (מטה אפרים ס

היום הגדול עומד להסתיים ז

שנכתב בראש השנה לשכר ולעונש

הזה בעת נעילת שערי היכל העליון

למעלה, ויקבלו אותם ברצון למלאות משאלותינו ולמחול לנו ולסלוח על כל עונותינו ולכן יזדרז אדם בכוונה

גדול על חתימת הגזר דין הנורא שנעשה עליו בעולם עליון בעת הזאת ומה טוב אם יוכל להוריד דמעות שכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות ואף אם נגזר עליו דין לרעה על ידי הדמעות אפשר לשנות בפתיחה(.

יזדרז מאוד בתפילה זו לפי שתכלית כל עשרת ימי תשובה זה יו ותכלית כל היו"כ הוא תפילת נעילה שהכול הולך אחר החיתום ואם לא עכשיו אימתי, ואף אם

במחשבה זכה וברורה ולקבל על עצמו גדרי התשובה והבא ליטהר מסיעים בידו וכתב בספר

הטעם שתפילה רביעית נקראת בשם נעילה

נעילת שערי שמים"

שמתפללים אותה "בשעת נעילת שערי היכל

שליח ציבור::: מנהג שהרב או אדם חשוב יהיה החזן לתפילת נעילה ואם אפשר להעמיד לו שנים מחשובים אחד לימינו ואחד לשמאלו תרכג ס"ק ג(.

מפטיר יונה

ומפטיר בנביא יונה (שו"ע תרכב ב) כל ספר יונה

מיכה "מי אל כמוך" (פרק ז פסוקים יח – כ

והטעם שמפטירים ביונה::: לפי שרואים את

ג(, ועוד להראות שאי אפשר לברוח מה

שמסיימים בסוף מיכה::: כדי לסיים בדבר טוב

הטעם שיונה הנביא ניסה לברוח מהקב

להזהיר את העיר נינווה שיחזרו ממעשיהם הרעים והוא לא רצה ללכת להזהיר, כיון שחשש שאם הם יחזרו בתשובה יהיה קטרוג על כלל ישראל, ומה הם שהם גויים חזרו בתשובה

מדוע לא חוזרים בתשובה, ולכן החליט לצאת לחו הקב"ה נגלה לנביאים רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ לו ללכת לנינווה (פסיקתא דר"א פרק י).

ברכות הפטרה: אין אומרים "על התורה ועל

דוד" (שו"ע תרכב ב,), והטעם::: שהרי כבר פסק העבודה מהשחר ובירך עליה שחרית (משנ"ב תרכב ס"ק י.) טעם אחר

תענית ציבור שאין מברכים על התורה ועל העבודה שמפטירים במנחה אינו אלא משום שמתענים

משום קדושת היום ואין זה שייך לעבודה כלל

ערהו"ש תרכב ב.(

בסגולת מפטיר יונה::: מקובל לומר שמפטיר יונה מנהג ישראל תורה ובנטעי גבריאל כתבו שהמקור מהריי היכל שמואל (עמוד קנו) הביא ששאל את הרה

הרה"ג ר' פישל איזנבך ואת הגרח"ק ואמרו של

קניית מפטיר יונה::: ורבים נהגו לקנות מפטיר יונה יו (אלף המגן תרכא ב בשם ספר זכותא דאברהם בדרוש ז לש

קדושה - הטעם שאומרים קדושת "ממקומו הוא יפן לפי שיו"כ הוא יום הדין והקב"ה יושב כל היום על כסא דין ולכן מתפללים "שממקומו [כסא דין] הוא יפן ברחמים הגאון.(

ותערב: אין אומרים במנחה "ותערב", והטעם

(לבוש תרכב א.)

ברכת כהנים

אין נושאים כפיים במנחה ביו"כ כנהוג בכל צום

והטעם::: לפי שהסיבה שאין נושאים כפ

מנחה של כל ימות השנה, והטעם שנושאים כפים בכל תענית שאין בה נעילה נושאים כפים, הטעם::: כיון

היא דומה לתפילת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר

ברכת כהנים

הכהנים נושאים כפים (שו"ע תרכג ה) לפני השקיעה ואם אין מספיק זמן מדלגים הפזמונים ומשלימים לאחר חזרת הש"ץ (שו"ע תרכג

והטעם שנושאים כפיהם לפני השקיעה דאיתקש נשיאת כפים לעבודה לשרתו ולברך בשמו" ועבודה היא דווקא ביום (משנ"ב תרכג ס"ק

לא הספיקו ברכת כהנים לפני השקיעה יאמרו "אלהינו ואלהי אבותינו והטעם::: שבזה אין קפידא כ"כ לפי שהתחלת התפילה באר היטב תרכג ג, משנ"ב שם ס"ק ט.(

סגירת הארון בברכת כהנים::: בברכת כהנים סוגרים הארון קודש ופותחים ל בסדר ר"ה.( והטעם: כדי שלא יהיה אחוריהם לספר שאם גבוה עשרה טפחים אין צריך לסגור הארון (ספר ברכת הורי ויס סימן ח הערה יח.(

הטעם שהוסיפו בתפילת נעילה תפילת "מה אנו מה חיינו" כדי להרבות ברחמים ולפייס מידת הדין כי אם היו דנים אותנו לפי מידת הדין לא היה תקבל תשובתנו ולכפר לנו, לכן אנו אומרים מה אנו מה ינו להיות לו כפרה (אלף המגן תרכג בסוף הפתיחה.)

השמש יבוא יפנה:" היום יפנה השמש יבוא יפנה יש לאומרו קודם הערב שמש, והטעם::: כדי שלא יראה כדובר שקרים (משנ"ב

ומרים אבינו מלכנו גם אם יו"כ חל בשבת [בשונה משאר לא אומרים א"מ כשחל בשבת[ )שו"ע תרכג ה(.

לפי שהוא גמר דין ואם לא עכשיו אימתי (מג"א תרכג ס"ק י, משנ"ב טעם אחר::: לפי ששבת כבר יצא בשעה זו. ויש נוהגים: לומר

שמע ישראל"

בסוף תפילת נעילה אומרים שמע ישראל, והטעם::: לפי שהוא שעת חתימת דין ומקבלים אנו בקול גדול מלכותו ביחד כמו שעשו י"ב שבטים ביחד , א( כדי שיחתמנו לזכות, ובכל דין יש להזכיר מלכות משלי כט ד( "מלך במשפט יעמיד ארץ" )סידור הגאונים מערכת תפילה שער ח פרק יא(.

הטעם שאומרים רק פעם אחת כדי שלא ישמע כשתי רשויות (ברכות לג,א.) יכון למסור נפשו על קדושת שמו יתברך ויחשב לו הכוונה כאילו עשה בפועל וכאילו עמד בניסיון קדושת שמו יתברך (אלף המגן תרכג ב).

אומרים ג' פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

יש מקומות שנהגו שהרב אומר דברי התעוררות לעורר לב כי על פי רוב מחמת חולשת התענית

נרפים העם בתפילת נעילה וכמשא כבד יכבד להם, והמשכיל בדבריו לשוב אל ה' שתכלית כל עשרת ימי תשובה עיין עוד בהמשך בענין ברכת כהנים.[

כשהחמה בראש האילנות והוא קצת זמן קודם תחילת חצי שעה לפני השקיעה, ובא"י נהגו

להקדים לשעת פלג המנחה והוא כשעה ורבע קודם השקיעה (משנ"ב תרכג ש דבליצקי(, והטעם: כיון שהכהנים

נשיאת כפים צריכה להיות לפני השקיעה

קיצור הלכות המועדים נעילה(,

ויש לו לבעל התפילה למהר ולגמור בעוד יום ולכן יקצר בפיוטים ואל ימשוך בכל מילה ומילה כדרך שמתפלל בכל התפילות (משנ"ב שם ס"ק ב.)

ובא לציון" (שו"ע תרכג א)

מנחה לתפילת נעילה לפי שאין להתפלל

שתי תפילות סמוכות זו לזו בלי הפסק פסוקים בין תפילה לתפילה תרכג ס"ק א.(

כדי לעמוד לתפילת נעילה מתוך דברי תורה (שו"ת רשב"ש

לציון" במנחה יאמר רק אשרי (מטה

קדיש על מה לחול (ערוה"ש תרכג א).

עוד מימי קדם ויעמדו לתפילת

בלי וידוי על חטא.

וכתוב" אומר "וחתום". "זכרנו לחיים...

ם לחיים טובים כל בני בריתך". וכן

" אומרים "א"מ חתמנו בספר חיים

הדין על בני אדם לטוב או לרע

פותחים את הארון הקודש בחזרת הש"ץ (לבוש תרכג ד), שתפילה זו עיקר כל התפילות שהכל הולך אחר החיתום על כן ראוי לפתוח הארון הקודש כל תפילת נעילה, כדי לעורר לבבות בני (אלף המגן תרכג, לבוש שם ב.)

משום שתפילת נעילה כנגד נעילת שערי ההיכל שבמקדש כעבד הרוצה לצאת מבית המלך וקודם שהוא יוצא הוא מבקש פרס ומנת

הכהנים נושאים כפים

השקיעה יש המדלגים

ה, משנ"ב שם ס"ק ח(.

והטעם שנושאים כפיהם לפני השקיעה

דכתיב "לשרתו ולברך בשמו

ט.(

לא הספיקו ברכת כהנים לפני השקיעה

ברכנו בברכה", והטעם

היה ביום (באר היטב תרכג ג

סגירת הארון בברכת כהנים

לאחר מכן (מהרי"ל בסדר

תורה, ויש אומרים::: שאם גבוה עשרה טפחים אין צריך לסגור הארון ברכת הורי ויס סימן ח הערה יח

"מה אנו מה חיינו"

הטעם שהוסיפו בתפילת נעילה תפילת

ברחמים ולפייס מידת הדין כי אם היו דנים אותנו לפי שום תקווה שתתקבל

חיינו להיות לו כפרה

אמירת "היום יפנה

לאומרו קודם הערב שמש

ס"ק יב.(

אבינו מלכנו::: אומרים אבינו מלכ

התפילות שלא אומרים א

והטעם::: לפי שהוא גמר דין

שם ס"ק י.( טעם אחר

פסוק פסוק.

אמירת "שמע ישראל

בסוף תפילת נעילה אומרים שמע ישראל

דין ומקבלים אנו בקול גדול מלכותו ביחד כמו שעשו י (כמבואר בפסחים נו,

על דרך הפסוק (משלי כט ד

מערכת תפילה שער ח פרק יא

הטעם שאומרים רק פעם אחת

בכוונתו: יכון למסור נפשו על קדושת שמו יתברך עשה בפועל וכאילו עמד

"ברוך שם"::: אומרים

דרשה מהרב: יש מקומות שנהגו שהרב אומר דברי העם לפני תפילת נעילה, והטעם::: כי על פי רוב מחמת חולשת התענית ועייפות נרפים העם בתפילת נעילה וכמשא כבד יכבד להם בעת ההיא ייקחם בדבריו לשוב אל ה

הוא יו"כ וכו' (מטה אפרים תרכג ב.) [עיין עוד בהמשך בענין ברכת כהנים

זמן התפילה::: כשהחמה בראש האילנות והוא קצת זמן קודם תחילת השקיעה בעוד יום, וזמנו יש אומרים::: חצי שעה לפני השקיעה להקדים לשעת פלג המנחה והוא כשעה ורבע קודם השקיעה ס"ק ב קיצור הלכות המועדים להגר"ש דב

נושאים כפים בתפילה זאת ונשיאת כפים צריכה להיות לפ לכן המנהג להקדים (קיצור הלכות המועדים נעילה

ויש לו לבעל התפילה למהר ולגמור בעוד יום ולכן יקצר בפיוטים ואל ימשוך בכל מילה ומילה כדרך שמתפלל בכל התפילות

סדר התפילה::: מתחילים "באשרי" "ובא לציון

והטעם::: כדי להפסיק בין תפילת מנחה ל

שתי תפילות סמוכות זו לזו בלי הפסק פסוקים בין תפילה לתפ כמבואר בפוסקים (משנ"ב תרכב ס"ק ד, ותרכג ס

טעם אחר: כדי לעמוד לתפילת נעילה מתוך דברי תורה קמט.(

ובמקומות שאומרים "אשרי" "ובא לצי

אפרים תרכג ס"ק א.( כדי שיהיה לקדיש על מה לחול

"קדיש:" אומר קדיש במנגינה הידועה

שמו"ע ואומרים רק "אשמנו בגדנו" בלי וידוי

"וכתוב וחתום:" בכל מקום שנאמר "וכתוב

וחתמנו בספר החיים". וכן "וחתום לחיים טובים כל בני בריתך בספר חיים "נזכר ונחתם לפניך."

"אבינו מלכינו חתמינו"::: ב"אבינו מלכנו"

טובים" וכו' במקום כתבנו.

והטעם: לפי שנעילה הוא זמן חתימת

(משנ"ב תרכג ס"ק ג.)

חזרת הש"ץ

פתיחת הארון פותחים את הארון הקודש

והטעם::: הואיל שתפילה זו עיקר כל התפילות שהכל הולך אחר החיתום על כן ראוי לפתוח הארון הקודש כל תפילת נעילה אדם לאמר להם כי עת שערים להיפתח

טעם אחר: משום שתפילת נעילה כנגד נעילת שערי ההיכל שבמקדש כעבד הרוצה לצאת מבית המלך וקודם שהוא יוצא הוא מבקש פרס ומנת המלך ונועל שער אחריו (לבוש תרכג ב.)

כדי לעורר הלבבות שלא ישליכו אחרי גוום את כל אשר עשו, באמרם יום כיפור עבר וכיפר לו על כל עונותינו, לכן תקנו לתקוע בשופר רמז על התשובה שאע"פ שיו"כ מכפר צריך הזהרה יתירה אחר יו"כ שלא יתקנא בו היצר הרע להחטיאו (אלף המגן תרכג ג.) התקיעה סימן להראות שהוא יו"ט ולהרבות בסעודה ומפני ט זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו בבית הכנסת בתקיעה (אלף המגן שם בשם תוס' שבת קיד ב ד"ה ואמאי וסמ"ג.)

תשר"ת::: הואיל ותקיעה זו זכר לתקיעה של יובל ושם תקעו המנהיג הלכות יו"כ ס' סט דף מט.(

תוקעים רק תקיעה::: לפי שהתקיעה באה לציין שמחה שיוצאים זכאי בדין לכן יש לתקוע רק תקיעה אחת המביעה שמחה ולא שברים ותרועה שמזכירים גניחה ויללה (מנהגי א"י זק"ש ס' פו).

לתקוע לפני הקדיש (רמ"א תרכג ו), והטעם::: כדי לסומכו לאמירת דאמרינן שעלה אלהים בתרועה ולכן אומרים אותו ז' רקעים שהשכינה עולה עימו (דרכי משה). ויש שנהגו לתקוע א שם( ]נראה הטעם לפי שאין זה שייך לתפילה[.

לתקוע בתוך הקדיש לפני תתקבל [ונראה הטעם כדי שתתקבל יהיה גם על זה שהתקיעה מעוררת רחמים[.

ואע"פ שתוקעים לפני הבדלה כיון שהוא רק חכמה ולא שבות דרבנן לא החמירו בזה והתירו לתקוע, ומוסיף ב ואפילו הוא בין השמשות מותר לתקוע שהוא שבות לצורך

בירושלים (משנ"ב תרכג ס"ק יג)

קלג כו( כתב לאומרו ג' פעמים,

יש המסיימים ירושלים הבנויה (לוח א"י), ויש שכתבו שלא לפי שאין לכך שום מקור (הגרי"ז הגדה בית לוי עמוד רלג), המקור לאמירת ירושלים הבנויה כיון שהיהודים גרו כבר בזמן הגלות בירושלים ואצלם לא היה סגי לומר לשנה הבאה בירושלים שהרי הם בירושלים לכן הוסיפו הבנויה (בית ישראל השלם לרב ישראל טויסיג בשם ף כו.(

בשנה "לשנה הבא בירושלים" בסיום ליל הסדר ובמוצאי ק יג(

לפי שנחלקו ר"א ור"י (ראש השנה יא, א) מתי עתידים ישראל אל חד אמר בתשרי עתידים להגאל, וחד אמר בליל שימורים עתידים ובכדי לצאת ידי חובת שניהם אומרים בתשרי [יו"כ] ובליל הסדר אוצר כל מנהגי ישורון סימן נא פסח כא.(

ימלוך לעולם ועד( "אלף המגן תרכג ב.)

יות אלא "שמע" שהוא עיקר קבלת

וכיון שקיבל עליו עול מלכות שמים פעם אחת אין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" יותר מפעם אחת וליכא מאן דאתי למטעי.

בסיום התפילה אומרים שבע פעמים "ה' הוא שבעה רקיעים שמשבחים לבורא שהוא

וכן מצאנו אצל אליהו בהר הכרמל

פעמים והוא רמז לעלית השכינה שתעלה

רקעים שבעת התפילה היתה שכינה עמנו

אלף המגן תרכג ב, משנ"ב שם ב"ק יא.(

להראות כי הטבע שהוא תחת הזמן המוקף משבעת ימים וז' ו יתברך ואם יסיר השגחתו אף רגע

ובוהו ולהוציא מליבות הפוקרים אומרים ז'

פעמים ואין חוששים לב''' רשויות כבקריאת שמע

לפי שאנו משבחים לבורא שהוא דר למעלה מז' מנהג כשר הוא וגם פעמים ה' הוא האלוקים לגבי אליהו (תוס'

ע תרכג ו(,,,, ויש שתוקעים רק תקיעה אחת

ל וכן יש מקומות בא"י שנוהגים כן....

זכר לתקיעת שופר של יובל שהיה ביום הכיפורים (טור והטעם שלא תקנו ברכה לתקיעה זו לטעם ז אף שהוא זכר ליובל לפי שאין לנו בירור חשבון היובל התקינו בכל

שערי טעמי המצוות ענין ימים הנוראים שטו.(

שהוא סימן לסילוק השכינה למעלה כדכתיב (תהילים בקול שופר" (משנ"ב תרכג ס"ק יב.)

במוצאי יום כיפור אינו אלא להודיע

שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו (תוס' שבת דף קיד,ב בד"ה ואמאי.) של משה רבינו להר סיני לקבל לוחות אחרונים כי כ וצווה לתקוע בעלייתו ובירידתו (מ"מ

א סימן שמחה וניצוח לומר נצחנו את השטן.

כי השטן מתערבב בתקיעה זו, שכן בשעה הזאת הוא חוזר לממשלתו לאחר שלא שלט בכל יום כיפור, לכן תוקעים כדי לערבב

טעם אחר::: כדי לעורר הלבבות שלא ישליכו אחרי גוום את כל אשר עשו באמרם יום כיפור עבר וכיפר לו על כל עונותינו רמז על התשובה שאע

יתקנא בו היצר הרע להחטיאו

טעם אחר::: התקיעה סימן להראות שה

שאין יו"ט זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו בבית הכנסת בתקיעה במוצאי יום הקדוש

הטעם שתוקעים תשר

תשר"ת (המנהיג הלכ

הטעם שיש שתוקעים רק תקיעה

שיוצאים זכאי בדין לכן יש לתקוע רק תקיעה אחת המביעה שמחה וניצחון ולא שברים ותרועה שמזכירים גניחה ויללה

זמן התקיעה

יש שנהגו::: לתקוע לפני הקדיש

ה' הוא האלוהים, דאמרינן שעלה אלהים בתרועה ולכן אומרים אותו ז פעמים כנגד ז' רקעים שהשכינה עולה עימו

אחר הקדיש (רמ"א שם

ויש שנהגו::: לתקוע בתוך הקדיש

יהיה גם על זה שהתקיעה מעוררת רחמים

כתב המגן אברהם ואע

מלאכה ואינו אלא

המשנ"ב ואפילו הוא בין השמשות מותר לתקוע שהוא שבות לצורך מצווה (תרכג ס"ק יב.)

לשנה הבאה בירושלים

בקיצור שו"ע (קלג כו

הבנויה::: יש המסיימים ירושלים הבנויה

לאומרו, והטעם: לפי שאין לכך שום מקור

המקור לאמירת ירושלים הבנויה

בירושלים ואצלם לא היה סגי לומר לשנה הבאה בירושלים שהרי הם בירושלים לכן הוסיפו הבנויה

אביו סימן קלג סעיף כו

נהגו לומר פעמים בשנה

יו"כ (משנ"ב תרכג ס"ק

והטעם::: לפי שנחלקו ר

להגאל חד אמר בתשרי עתידים ל

להגאל, ובכדי לצאת ידי חובת שניהם אומרים בתשרי (ספרא חדתא, אוצר כל מנהגי ישורון

"ר שמעון

כנגד "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד

וכנגד כהנים, לוים, וישראלים.

וכתב הט"ז (סא ד) דלא חשיב כב''' רשויות

עול מלכות שמים, וכיון שקיבל עליו עול מלכות שמים פעם אחת אין חשש באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דהא קאי על פסוק "שמע ישראל" וליכא מאן דאתי למטעי

"ה''' הוא האלוקים:" בסיום התפילה אומרים שבע האלוקים" (שו"ע תרכג ו), כנגד שבעה רקיעים שמשבחים לבורא שהוא למעלה מכולם (מנהגי בית יעקב מח) וכן מצא

שבני ישראל הכריזו "ה' הוא האלוהים."

יש שכתבו בלשון אחרת ז' פעמים וה

ותסתלק עכשיו למעלה מז' רקעים שבעת התפילה היתה שכינה ע ועכשיו תעלה למקומה (אלף המגן תרכג ב

טעם אחר: להראות כי הטבע שהוא תחת הזמן המוקף משבעת ימים וז כוכבי לכת הכל הוא תחת השגחתו ית

אחת יחזור העולם לתוהו ובוהו ולהוציא מליבו פעמים ה' הוא האלוקים (ערוה"ש תרכג ח)

הטעם שאומרים ז''' פעמים ואין חוששים לב

לפי שאנו משבחים לבורא שהוא דר למעלה מז מצאנו בפסוק (מלאכי א יח) ב' פעמים ה

ברכות לד, א ד"ה אמר.(

תוקעים תשר"ת בסוף התפילה (שו"ע תרכג ו

(רמ"א שם) וכן נוהגים בחו"ל וכן יש מקומות בא

והטעם בתקיעה::: זכר לתקיעת שופר של יובל שהיה ביום הכיפורים תרכג.( והטעם שלא תקנו ברכה לתקיעה זו

שנאמר "תעבירו שופר", לפי שאין לנו בירור חשבון הי שנה לתקוע זכר ליובל (שערי טעמי המצוות ענין ימים הנוראים שטו טעם אחר שתוקעים::: שהוא סימן לסילוק השכינה למעלה מז ו( "עלה אלוקים בתרועה ה' בקול שופר

טעם אחר: אומר ר"י מה שתוקעים במוצאי

שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו

טעם אחר::: זכר לעלייתו של משה רבינו להר סיני לקבל לוחות אחרונים כי עלה בראש חודש אלול וירד ביו"כ וצווה לתקוע בעליית תתפה(

טעם אחר: לפי שהתקיעה היא סימן שמחה וניצוח טעם אחר: כי השטן מתערבב בתקיעה זו

לממשלתו לאחר שלא שלט בכל יום כיפור

אותו (אלף המגן תרכג ג.)