ט״ו בשבט

בספר שערי ניסים הביא שכל המצוות התלויות בארץ מספרם י"ז רמוזים בר"ת של התאריך חמשה עשר בשבט

ערלה עוללות, ש''' שמיטה, ר''' רבעי, ב''' ביכורים, ש''' שבע , ב''' בכור בהמה, ט''' טבל.

נפילת אפים

ו בשבט

ונוהגים בהם קצת יו"ט א"א בו תחנון בשחרית ובמנחה (שו"ע קלא ד.) ו בשבט אין אומרים תחנון (מהרי"ל בספר מנהגים הלכות טבת שבט, ב שם ס"ק לה(.... והטעם::: לפי שהוא ראש השנה לענין שאין תורמים מפירות האילן שחנטו קודם לכן על פירות אילן שחנטו לאחר מכן, וכיון שזה היא התחלה לדבר כמו יו"ט (לבוש תרפה ד)....

כדי שיהיה ניכר שהיום הוא ט"ו בשבט והתחילה שנה חדשה לגבי דיני אילנות (נפש דוד עמוד 136)....

כי שמחת האילן משפיעה על שמחת האדם (דברים כ יט) כי אדם עץ השדה".

מנחה ערב ט"ו בשבט אין אומרים תחנון (כנה"ג הגב"י קלא, כ; שו"ע קלא ו, משנ"ב שם ס"ק לב.( הטעם::: לפי שסוברים אומרים בו תחנון, אין אומרים תחנון גם במנחה

ואף אם מתפלל מנחה גדולה אחר חצות ג"כ אין אומרים תחנון ספר אפיקי מגינים סימן קלא חלק ביאורים ס"ק ח(.

לומר תחנון, והטעם::: דאמרו חז"ל פ"ק דר"ה ט"ו בשבט ה לאילנות ולמאי הלכתא לענין ערלה (שם י, א) א"כ אם לא

ו בשבט

באחד בשבט ראש השנה לאילן דברי בית

שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו (משנה ר"ה פ"א מ"א)....

משום שבט"ו שבו ראש השנה

בכל יום מאחד מימות השבוע מלבד מיום א' וו'

פרק א משנה א(

באחד בשבט ראש השנה לאילן דברי בית שמאי ובית הלל

ה לאילנות בכל הארצות ואפילו

באותם מקומות שזמן הגשם הוא לאחר הפסח כגון אוסטרליה, ח סימן כט(.

משתייכים פירות האילן

לאיזו שנה שייכים פירות האילן

מעשרות שאין מעשרים מפירות

ו בשבט למה שגדלו לאחריו, וכן לענין מעשר שני מנין שנות ערלה ומנין שנות נטע רבעי[ הוא ו בשבט שייך לשנה שעברה (ראש

ש פ"א ה"ב.(

השנה ועלה השרף באילנות ונמצאו

מכיון שחמשה עשר בשבט הוא

לתקופת ניסן, ומאחר שעברה

כוחה, ואין הקרירות חזקה כל

מאירי שם יד, א.(

רמזים בט"ו בשבט

בספר שערי ניסים הביא שכל המצוות התל כמנין טוב, רמוזים ב

ח''' חלה, חדש, מ

העומר, ע''' ערלה עוללות

שמיטות [יובלות],

סדר התפילות

תחנון –

תחנון בט"ו בשבט

ונוהגים בהם קצת יו

בט"ו בשבט אין אומרים תחנון

שו"ע קלא ו, משנ"ב שם ס

לאילנות, לענין שאין תורמים מפירות האילן שחנטו קודם לכן על פירות אילן שחנטו לאחר מכן

מצווה עשאוהו כמו יו

טעם אחר::: כדי שיהיה ניכר שהיום הוא ט

חדשה לגבי דיני אילנות

טעם אחר::: כי שמחת האילן משפיעה על שמחת האדם "כי אדם עץ השדה

וכן במנחה ערב ט

שכנה"ג שם אות כג, שו

שכל יום שאין אומרים

שלפניו (שם.)

ואף אם מתפלל מנחה גדולה אחר חצות ג

(ספר אפיקי מגינים סימן קלא חלק ביאורים ס

ויש שכתבו לומר תחנון

ר"ה לאילנות ולמאי הלכתא לענין ערלה

ארבעה ראשי שנים הם.. באחד בשבט ראש השנה לאילן שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו

ראש חודש שבט

ראש חודש שבט הוא מלך, והטעם::

לאילנות והוא חל בכל יום מאחד מימות השבוע מלבד מיום א (מהרי"ל טבת שבט אדר ב).

ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות

מקורו במסכת ראש השנה (פרק א משנה א

באחד בשבט ראש השנה לאילן ד

אומרים בחמשה עשר בו.

ט"ו בשבט בחו"ל::: יום זה הוא ר"ה לאילנות בכל הארצות ואפילו באותם מקומות שזמן הגשם הוא לאחר הפסח כגון אוסטרליה ארגנטינה וכו' (הר צבי ח"ב או"ח סימן כט

מהו ט"ו בשבט

התאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים

חכמים קבעו שהתאריך הקובע לאיזו

לגבי המצוות התלויות בארץ [מעשרות

שחנטו קודם ט"ו בשבט למה שגדלו לאחריו ומעשר עני, ערלה – מנין שנות ערלה ומנין שנות ט"ו בשבט, ופרי שחנט לפני ט"ו בשבט שייך לשנה שעברה

הטעם::: "הואיל ויצאו רוב גשמי השנה

הפירות חונטים מעתה." כלומר: מכיון

תחום אמצעי שבין תקופת טבת לתקופת

חצייה של תקופת טבת, כבר תש

כך, והחנטה הולכת ומתגברת (מאירי

גליון נט

באכילת פירות::: לכבוד שמו של יום (מגן אברהם קלא טז.) לתת שבח והודיה להשי"ת שמחדש הפירות משנה נות מהם בני אדם (ערוה"ש רכה ה.)

על פי הפסוק (תהילים קכב ד) "שבטי י"ה עדות לישראל כלומר י"ה שבט דהינו ט"ו בשבט נועד לישראל ת בברכות וכל ברכה טעונה אמן לאחריה (תולדות

בשבלי המנהג ט"ו בשבט.(

כיון שהיום הוא ראש השנה לאילנות, לכן נוהגים רות לברך עליהם כדי שיתברכו גידולי האילנות ץ ח"ב לחודש שבט אות טו יז(, יש שכתבו בדומה כי על ידי אכילת פירות יזכרו שהוא ר"ה ויתפללו שיתברכו פירות וכשם שמעמדים אילנות בבתי הכנסת בעצרת שהוא יום הדין לאילנות כדי להזכיר להתפלל עליהם כ"כ בט"ו בשבט (אדני

לזכור את דיני מעשרות וערלה ונטע רבעי התלויים כנסת יחזקאל.( טעם אחר: כדי להדגיש את חביבות הארץ

לפי שעל פי רוב חל ט"ו בשבט בפרשת בשלח המסתיימת במחית עמלק, וט"ו בשבט בשנה פשוטה הוא ל' יום לרמז שמיום שנחרב בית המקדש וניטל הטהרה ניטל כ הטעם והריח והשומן שבפירות, וכשיעבור רוח הטומאה מן הארץ ויתגלה הטהרה ממילא יחזרו הטעם והריח בפירות כמו

ספר מטעמים החדש בשם ספר תורת אמת.(

כידוע שעל ידי שאדם נהנה ממה שברא הקב"ה בעולמו ומשבח ומקלס להשי"ת יגיע מזה נחת להשי"ת, כדכתיב (משלי טז למענהו", היינו כדי לשבחו ולקלסו, ולכן בט"ו תן מחדש השרף באילנות, וגידול הפרי שהוא ג"כ אך בכל זאת אין הדבר בהכרח שכל אדם יאכל לכן מנהג ישראל לאכול פירות ביום זה לשבח ת על העבר, דהיינו על הפירות שגדלו אשתקד, ובכוח זה יתחדש הכוח והשרף באילנות שיוציאו את פרות בטוב טעם ויגדלו פירות טובים לצרכי האדם (ספר תורת אמת מהה"ק ר' ליב

מנין הפירות לאכילה

יש שכתבו בשם האר"י לאכול ט"ז מיני פירות (ספר עטרת

ד לשובבים ר"ח שבט ד"ה אז"ל(.

יש שנהגו לאכול עד ט"ו מיני פירות ובפרט מפירות משבעת המינים שהשתבחה בהם א"י, והטעם::: כנגד ט"ו שיר

יאמר תחנון במנחה שלפניו יחשבו העולם שעכשיו נכנס ר"ה ואתו לאכול ערלה ובאמת מן התורה אין קביעות יום חלה עד צאת הכוכבים והואיל ואומרים במנחה שלפניו גזרו גם במנחה של

נוהג כצאן יוסף עמוד קצב.(

כשחל ט"ו בשבט ביום שני או

כמו למנצח ראה להלן דדינם של

משנ"ב קלא ס"ק מה.(

תהילים כ( ]ו"תפילה לדוד"[)שם פז(

יענך ה' ביום צרה" [ואת מזמור

וכן נהגו בני עדות המזרח, נחלי יהודה

ב זילבר בספרו זה השולחן על החיי אדם ח"ג ע"פ הגר"א

כיון שסוברים שבימים שאין אומרים נפילת תפלה לדוד" (פרי חדש קלא שכנה"ג שם לז.)

וכן מנהג העולם לומר מזמור "יענך ה" (דרכי משה "ק לה, וכן מובא בלוח א"י(. והטעם:

בימים טובים אין אומרים למנצח, משום דלא שייך לומר ו בשבט שאינו יו"ט אמרינן (דרכי משה שם).

גרשום מאור הגולה סימן יד,,,, שו"ע תקעב ג.(

לאילנות נזכר במשנה (ראש השנה פרק א

וכשם ששאר ראשי השנים א'

בתשרי אסורים בתענית, אף הרביעי שהוא ט"ו ת רבינו גרשון שם, בגדי ישע לשל"ה(.

כדי שיהיה ניכר שהיום הוא ט"ו בשבט והתחילה שנה

בגדי ישע לשל"ה בשם מרדכי ר"ה סימן תשא.(

ביום זה, והטעם: כיון שיום זה

בשונה מחודש ניסן שחתן מתענה בו[ )מג"א תקעג א,

ו בשבט (משנ"ב קלא ס"ק לא)

ונוהגים אשכנזים להרבות בו במיני פירות של אילנות (מג"א קלא טז ק צז( כתב שכן יש נוהגין בספרד....

כתב איתא בצואת ר' אליעזר הגדול בני הוי ו בשבט שמנהג ותיקין הוא....

הטעם באכילת פירות

טעם אחר: כדי לתת שבח והודיה להשי

לשנה כדי להנות מהם בני אדם

רמז לדבר::: על פי הפסוק

להודות לשם ה'" כלומר י

להודות לשי"ת בברכות וכל ברכה טעונה אמן לאחריה

יצחק, בשבלי המנהג ט

טעם אחר: כיון שהיום הוא ראש ה

להביא מיני פרות

היום (סידור יעב"ץ ח

ידי אכילת פירות יזכרו שהוא ר

האילן וכשם שמעמדים אילנות בבתי הכנסת בעצרת שהוא יום הדין לאילנות כדי להזכיר להתפלל עליהם כ

פז סימן קלא.(

טעם אחר::: כדי לזכור

ביום זה (כנסת יחזקאל

ומצוותיה (שם.)

טעם אחר::: לפי שעל פי רוב חל ט

המסתיימת במחית עמלק

קודם פורים, לרמז שמיום שנחרב בית המקדש וניטל הטהרה ניטל ג"כ הטעם והריח והשומן שבפירות

הארץ ויתגלה הטהרה ממילא יחזרו הטעם והריח בפירות כמו שהיה (ספר מטעמים החדש בשם ספר תורת אמת

טעם אחר: כידוע שעל ידי שאדם נהנה ממה שברא הקב ומשבח ומקלס להשי

ד( "כל פעל ה' למענהו

בשבט שבו ניתן מחדש השרף באילנות

לצרכי האדם, אך בכל זאת אין הדבר בהכרח שכל אדם יאכל פרי העץביום זה לכן מנהג ישראל לאכול פירות ביום זה לשבח ולקלס להשי"ת על העבר

ובכוח זה יתחדש הכוח והשרף באילנות שיוציאו את פר טעם ויגדלו פירות טובים לצרכי האדם

איגר מלובלין.(

ט"ז מינים: יש שכתבו בשם הא

ישועה ח"ד לשובבים ר

ט"ו מינים::: יש שנהגו

משבעת המינים שהשתבחה בהם א

יאמר תחנון במנחה שלפניו יחשבו העולם שעכשיו נכנס ר לאכול ערלה ובאמת מן התורה אין קביעות יום חלה עד צאת הכוכבים והואיל ואומרים במנחה שלפניו גזרו גם במנחה של אותו יום אטו מנחה שלפניו (נוהג כצאן יוסף עמוד קצב

"אל ארך אפים"

יש שאומרים "אל ארך אפים" כש

חמישי בפתיחת היכל, והטעם: כמו למנצח ראה להלן "למנצח" ו"אל ארך אפים" שווה (משנ

אמירת מזמור "למנצח יענך ה'''" (תהילים כ

יש שנהגו שלא לומר::: מזמור "יענך

"תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני"[ )וכן נהגו בני

פרק טו, וכן פסק הגר"ב זילבר בספרו זה השולחן על החיי אדם ח

קלא ס"ק יד.( והטעם::: כיון שסוברים שבימים שאין אומרים נפילת אפים אין אומרים "למנצח" ו"תפלה לדוד

ויש שנהגו לומר::: וכן מנהג העולם לומר מזמור

קלא, מנהגי טרויש סימן ג, משנ"ב קלא ס"

לפי שרק בימים טובים אין אומרים למנצח

"יענך ה' ביום צרה", וט"ו בשבט שאינו יו

תענית

אין מתענים בט"ו בשבט (שו"ת רבנו גרשום

הטעם::: הואיל וראש השנה לאילנות

משנה א( יחד עם שאר ראשי שנים,

ניסן וא' אלול וא' בתשרי אסורים בתענית

בשבט אסור בתענית (שו"ת רבינו גרשון שם

טעם אחר: כדי שיהיה ניכר שהיום הוא ט

חדשה לגבי דיני אילנות (בגדי ישע לשל

חתן וכלה::: חתן וכלה לא יתענו ביום זה

הוזכר בגמרא [בשונה מחודש ניסן שחתן מתענה בו

משנ"ב שם ס"ק ז.(

מנהג אכילת פירות בט"ו בשבט

ונוהגים אשכנזים להרבות בו במיני פירות של אילנות בשם ספר תיקון יששכר( ובכה"ח )קלא ס"ק צז

בשבט מוסר (פרק טז) כתב איתא בצואת ר

זהיר לברך על פירות האילן בט"ו בשבט שמנהג ותיק

הפירות לאחר ברכת המזון יש אומרים כי אין הפירות לאחר ברכת המזון כדי להרויח ברכה אחרונה עיין מג"א רטו ו.( הטעם: שכן יש פוסקים הסוברים ברכה שאינה צריכה" (שם.)

התחלת לימוד מסכת מגילה

ס נהג בכל שנה להתחיל ללמוד מסכת מגילה בט"ו בשבט ולסיימה בפורים לקיים מה שנאמר (אסתר ח טז) "ליהודים היתה אורה זו תורה ו"שמחה" זה יו"ט, ויש בו ל' דפים כדי ובשנה מעוברת מתחילים ללמוד מפורים קטן.[

ללבוש בגדי יו"ט בט"ו בשבט, והטעם::: כיון שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות והאדם עץ השדה (ספר צמח צדיק בשם

ליקוטי מהרי"ח סדר דיני ומנהגי ט"ו בשבט.(

לימוד עניני ט"ו בשבט

ההלכות הקשורות לט"ו בשבט

ללמוד את ההלכות השייכות לט"ו בשבט, כגון

שאמרו חז"ל (מגילה ד, א:) "משה תיקן להם לישראל ודורשין בעניינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות והלכות חג בחג" (שם.)

לימוד הלכות מעשר::: בעל האדר"ת כתב שביום ט"ו בשבט למדתי הלכות מעשר מספר הרמב"ם ובמסכת ראש השנה (יד,ב) וחזרתי לחדש דבר ויהא חשוב כקיום המצווה במעשר האילן, והתפללתי ני באותה המצווה בפועל ממש מן התורה (נפש דוד טו.)

במשנה ובזוהר מענייני ט"ו בשבט

במשנה ובזוהר מעניינא דט"ו בשבט (ראה מועד

; כף החיים סימן קלא ס"ק צז.(

שאמרו חז"ל" :כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה

ללמוד מסכת תענית (ה, ב) מעשה "דאילן אילן במה קונטרס ברית משה פורים טו(, יש שנהגו ללמוד פרק ראשון של ראש השנה שבו מוזכר שט"ו בשבט ראש השנה לאילנות ב מנהגים דף י(, יש שנהגו ללמוד ט"ו פרקי משניות בעת

ליקוטי מהר"ם חגיז.(

ספר דרכי יוסף צבי ומועד לכל חי סימן

כדי לכון מספר המינים למספר ט"ו

ד מינים כמנין אח"ד (קובץ כרם שלמה

יש שהקפידו לאכול דווקא משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל (מועד

ספר איתנות השדה מנהגי ט"ו בשבט.(

להדר ולאכול מכל מיני הפירות הנמצאים בשוק, והוא פרק ד הלכה יב( אמר ר' חזקיה ר' כהן

בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראו עיניו ולא אליעזר חשש להדא שמועה והיה אוסף פרוטות כל השנה ואוכל מכל מין פעם בשנה ואולי בגלל זה קבעהו לאכול כל מיני מים חיים מספר 254(, טעם אחר::: לחביבות

זמן אכילת הפירות בלילה או ביום

מועד לכל חי סימן ל אות ז(, והטעם:::

כדרך שאוכלים את הסימנים בליל ראש השנה ה"ה יש לאוכל בליל התקדש חג ראש השנה לאילנות ולדעת מהר"ם מרוטנבורג שסימנא מילתא למען ימתקו

מגדים את תנובתם בכח הברכה שמברכים עליהם (וילקט יוסף שנה

והטעם: כיון שענין ר"ה לאילנות הוא

ביום כי שרף הפירות בא מכח השמש (שבט מיהודה להרה"ק רבי

סעודת ליל שבת תרסח ד"ה נסתפקנו שנסתפק

גים לומר ט"ו שיר המעלות (עיין מועד לכל

שבט מיהודה שם.(

יש נוהגים לאכול חרובים ביום זה, והטעם::: לפי שהוא נזכר בגמרא עם ראש השנה לאילנות עיין ר"ה טו, ב.

כל סעודה לפני ברכת המזון מזמור

שיר המעלות בשוב ה'" (שם קכו)

אין לאכול את הפירות

להביא את הפירות

לאחר אכילתם (עיין מ

שיש בזה משום "ברכה

התחלת לימוד מסכת מגילה

החת"ס נהג בכל שנה להתחיל ללמוד מסכת מגילה בט ולסיימה בפורים לקיי

אורה - אורה זו תורה ו

לסיימה בפורים. [ובשנה מעוברת מתחילים ללמוד מפורים קטן

לבוש בגדי יו"ט

יש שנהגו ללבוש בגדי יו

הוא ראש השנה לאילנות ו

הרה"ק מרוזין, ליקוטי מהרי

ראוי ללמוד את ההלכות

בט"ו בשבט ראוי

הטעם::: על שם שאמרו

שיהיו שואלין ודורשין

עצרת בעצרת, והלכות

לימוד הלכות מעשר

הלכות מעשר מספר הרמב

לחדש דבר ויהא חשוב כקיום המצווה

לה' שיזכני באותה המצווה בפועל ממש מן התורה

נוהגים לקרוא במשנה

יש נוהגים לקרוא

לכל חי סימן ל אות ח;

הטעם::: על פי מה שאמרו

לעולם" (שם.)

יש שנהגו ללמוד מסכת תענית

אברכך" (קונטרס ברית משה פורים טו

של ראש השנה שבו מוזכר שט

(נחלת יוסף ח"ב מנהגים דף י

אכילת הפירות (ליקוטי מהר

המעלות שבתהלים שאמרם דוד (ספר דרכי יוסף צבי ומועד לכל חי סימן ל מבקשי תורה עמוד ו(. טעם אחר: כדי לכון מספר המינים למספר ט בשבט (ישמח משה.)

י"ד מינים::: יש שנהגו לאכול י"ד מינים כמנין אח

שנה יא קונטרס ד עמוד מד.(

שבעת המינים: יש שהקפידו לאכול דווקא הכתובים בפסוק (דברים ח ז- ח) שנתברכה בהם ארץ ישראל

לכל חי סימן ל ח, כה"ח קלא כו, ספר איתנות השדה מנהגי ט

יש שנהגו להדר ולאכול מכל מיני הפירות הנמצאים בשוק על פי הירושלמי סוף קידושין (פרק ד הלכה

בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראו עיניו ולא אכל ר' אליעזר חשש להדא שמועה והיה אוסף פרוטות כל השנה ואוכל מכל מין פעם בשנה ואולי בגלל זה קבעהו לאכול כל מיני פירות בט"ו בשבט (גיליון מים חיים מספר

היום (מקור חיים קיצור הלכות תרפד.)

זמן אכילת הפירות בלילה או ביום

יש אומרים שיש לאכול בלילה (מועד לכל חי סימן ל אות ז כדרך שאוכלים את הסימנים בליל ראש השנה ה בליל התקדש חג ראש השנה לאילנות ולדעת מהר (בתשובה סימן ה) שווים הם להדדי,

מגדים את תנובתם בכח הברכה שמברכים עליהם

ט"ו קונטרס י סימן טו.(

יש אומרים שיש לאכול ביום, והטעם

ביום כי שרף הפירות בא מכח השמש

אברהם איגר מלובלין ט"ו בשבט סעודת ליל שבת תרסח ד בענין זה.(

טעם אחר: כיון שיש שנוהגים לומר ט

חי סימן ל( ואין זמן תהילים בלילה )שבט מיהודה שם

אכילת חרובים::: יש נוהגים לאכול חרובים בי שהוא נזכר בגמרא עם ראש השנה לאילנות עיין ר

ברכת המזון

שיר המעלות אין אומרים כבכל סעודה לפני ברכת המזון מזמור (תהילים קלז) "על נהרות בבל" אלא "שיר המעלות בש כבימים שאין בהם תחנון (של"ה.)

מברכים על פירות מטוגנים דלא מינכר פירי לפי שאין שמחה כל כך ויפטור אותם במילי אחריני (מסגרת זהב לקיצור שו"ע סימן נט ס"ק ה.)

בסדר תיקון חצות אין אומרים "תיקון רחל" אלא נחלי יהודה פ ק טו.( והטעם::: לפי שבט"ו בשבט אין ובימים שאין אומרים תחנון אין אומרים אלא

זהירות מתולעים

הכל משתנה לפי המקום והזמן,,,, יש שנים שמתלעים ויש שנים על כן יש ביותר להיזהר ולברר בכל שנה ושנה איזה מינים הם שכיחים ואופן בדיקתם" (ב"ח יור"ד פד כב.)

ידקדק ויזהר לבדוק את הפרות שאין בהם תולעים לפני שמברך עליהם, והטעם שיבדוק קודם::: כדי שלא יצטרך להפסיק ולבדוק את הפרי בין הברכה לטעימה משום שלכתחילה אין להפסיק בין הברכה לטעימה אפילו בהפסקה של שתיקה

ת ריש סימן רב.(

הטעם שרק בשנים אחרונות החלה התעוררות בנושא החרקים במזון לפי שהחרקים השתנו והחלו להתרבות הרבה יותר ולמרות שגם בעבר היה חרקים מצוים, בימינו הם מצוים יותר לפי שפעולת הריסוס גורמת להריגת חלק ניכר ממזיקי הצמחים, אך מאידך להריגת החרקים הגדולים [יחסית] שאוכלים את החרקים הקטנים ומימילא גורמים להרבות חרקים זעירים, החקלאים מעדיפים לרסס את הפירות והירקות ולהבריח את למרות שהכחדת סוג של מזיק תביא לריבוי רים מסוג אחר. סיבה נוספת: להתרבות החרקים יבוא ויצוי הפירות ממדינה למדינה גורם לריבוי של חרקים (ספר בדיקת

פ שהחרקים קטנים אנו מקפידים בזה

לפי שהכריעו הפוסקים ובכללם הגרשז"א שגודל של בע"ח שאדם בעל ראיה טובה ביותר יכול לזהותו בעינו הוא כבר אסור, ומה שאנו לא מזהים לפי שאין אנו בקיאים וזה לא מתיר לאכול, וגם כשרואים אין אנו יודעים שזהו בעצם חרק ושלנקודה אכן יש ולפעמים התולעת התיבשה ונשתנה צבעה מלבן לחום וכן לפעמים החרק בצבע של הפרי או הירק או שהוא קטן וקופץ במהירות וכן ביצי וחרקים (שם פרק ד.)

ראש ישיבת "בית הכרם"

האילנות

גידול האילנות (אדני פז סימן קלא.)

בחג השבועות ולא בט"ו בשבט

מקום גם בט"ו בשבט יש דין

יום התחלת גידולם (שם.)

שיזכהו הקדוש ברוך הוא לאתרוג

יששכר מאמר חודש שבט מאמר ב אות

השרף באילנות, והוא תחילת זמן

ה פרק א משנה א( "ראש השנה לאילן"

בלשון יחיד ולא לאילנות בלשון רבים להורות על האילן המיוחד המבואר בתורה למצוה שהוא האתרוג (שם.)

בספר לשון חכמים מהגאון הבן איש חי (ח"א סימן לח) חיבר בקשה

שיש להתפלל על הגפן שיהיה מצוי במשך השנה כדי

הובא באור ישראל מב קובץ 4 בשם הבן איש חי.(

סגולות היום

אתרוג אחר שעשו בו מצווה עושים ממנו מרקחת עם סוכר ונותנים ממנו למקשה ללדת, והיא אוכלת ממנו באותו סגולה שתלד ברווח ולא בצער, ויצא הולד בר קימא לחיים כ שהוא סגולה ליפקד בזרע של קיימא (ספר יפה ללב

ליקוטי מהרי"ח סדר דיני ומנהגי ר"ח שבט.(

אתרוג שניטל למצוה

שניטל למצות ארבעת המינים

לברך ברכת "שהחיינו" על ריבה

ברכת "שהחיינו" על אכילת

משנ"ב רכה ס"ק טז.(

שהחיינו" ביום טוב של סוכות

ובזה נפטר מברכת "שהחיינו" על

ברכת "שהחיינו" בשעה שראה

בשעת אכילתו (שם.)

,,,, והטעם::: כיון שאחר הטיגון אין

וקודם הטיגון אינו עומד לאכילה, ואין

מברכים על פירות מטוגנים דלא מינכר פירי לפי שאין שמחה כל כך ויפטור אותם במילי אחריני

"תיקון לאה" בסדר

"תיקון לאה" (נחלי

אומרים תחנון, ובימים

"תיקון לאה" (שם.)

"הכל משתנה לפי המקום והזמן

שאינם מתלעים,,,, על כן יש ביותר לה

איזה מינים הם שכיח

זמן הבדיקה::: ידקדק ויזהר לבדוק את הפרות שאין בהם תולעים לפני שמברך עליהם

להפסיק ולבדוק את הפרי בין הברכה לטעימה מ אין להפסיק בין הברכה לטעימה אפילו בהפסקה של שתיקה בעלמא. (עיין שע"ת ריש סימן רב

הטעם שרק בשנים אחרונות החלה התעוררות בנושא החרקים במזון לפי שהחרקים השתנו והחלו להתרבות הרבה יותר ולמרות שגם בעבר היה חרקים מצוים

הריסוס גורמת להריגת חלק ניכר ממזיקי הצמחים גורם הריסוס להריגת החרקים הגדולים

החרקים הקטנים ומימילא גורמים

והחקלאים מעדיפים לרסס את הפירות והירקות ולהבריח את מכרסמי היבול,

חרקים זעירים מסוג אחר

ויצוי הפירות ממדינה למדינה גורם לריבוי של חרקים

המזון כהלכה פרק ג(.

הטעם שאע"פ שהחרקים קטנים אנו מקפידים בזה לפי שהכריעו הפוסקים ובכללם הגרשז

בעל ראיה טובה ביותר יכול לזהות

שאנו לא מזהים לפי שאין אנו בקיאים וזה לא מתיר לאכול כשרואים אין אנו יודעים שזהו בעצם חרק ושלנקודה אכן יש רגלים. ולפעמים

ונראה כלכלוך, וכן לפעמים החרק בצבע של הפרי או הירק או שהוא קטן וקופץ במהירות וכן ביצי וחרקים

הרה"

יש להתפלל על הצלחת גידול האילנות

ראוי להתפלל ביום זה על הצלחת גידול

הטעם::: אף שיום הדין לאילן הוא בחג

כמבואר בגמרא (ר"ה טז, א), מכל מקום

ומשפט לפירות האילן כיון שהוא יום

יש להתפלל שיזכה לאתרוג מהודר

ראוי להתפלל בט"ו בשבט שיזכהו

מהודר בסוכות הבא לטובה (בני יששכר

ב.( הטעם::: לפי שביום זה עולה השרף

גידול הפירות (שם.)

רמז לדבר: מדנקטה המשנה (ר"ה פרק א משנה א בלשון יחיד ולא לאילנות בלשון רבים להורות על האילן המיוחד המבואר בתורה למצוה שהוא האתרוג

בספר לשון חכמים מהגאון הבן איש חי

מיוחדת לבקש על אתרוג מהודר.

יש שכתבו שיש להתפלל על הגפן שיהיה מצוי במשך השנה כדי לקיים בו מצות קידוש (הובא באור ישראל מב קובץ

סגולות היום

מרקחת אתרוג: אתרוג אחר שעשו בו מצווה עושים ממנו מרקחת עם סוכר ונותנים ממנו למקשה ללדת

שעה, סגולה שתלד ברווח ולא בצער

טובים, וידוע ג"כ שהוא סגולה ליפקד בזרע של קיימא

לר' יצחק פלאזי ח"ב או"ח תרפס אות טו, ליקוטי מהרי

אין לברך "שהחיינו" על אכילת אתרוג

יש נוהגים לעשות ריבה מן האתרוג

ולאוכלה בט"ו בשבט. אולם אין לברך

זו גם לדעות הסוברות שמברכים

אתרוג (לקט יושר או"ח עמוד קמט ענין ב, משנ

הטעם::: הואיל ובירך כבר ברכת "שהחיינו

בעת נטילת האתרוג עם הלולב, ובזה

אכילת האתרוג, כשם שמי שבירך ברכת

פרי חדש ששוב אינו חוזר ומברך בשעת

אין לברך שהחינו על אתרוג מטוגן,,,,

ניכר בין חדש לישן, וקודם הטיגון אינו עומד לאכילה