שבת הגדול

הטעם שהיו שיניהם קהות עכשיו וכי לא היו יודעים שישראל שוחטים ואוכלים אילים וכבשים בכל יום ויום

שישראל הודיעו למצרים שמצות השם עלינו לשחוט למטה כי [ למעלה )זהר בא לט, ב( וזהו על ששחטו את אלהיהם דאת מרבה את אלהיהם למעלה (ב"ח תל א.)

ואת אלהיהם" משמע את אלהים של ישראל כי רובם של ישראל עבדו עבודה זרה וכדברי חז"ל (מכילתא בא פרשת יא) משכו ( מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצווה ולכן היו שיניהם קהות כי עד עתה עבדו לו ועכשיו שוחטים את אלהיהם של עצמם למטה כי בזה נשחט למעלה (ב"ח שם.)

הטעם שדווקא נס זה נקרא גדול: לפי שנמשך חמשה ימים ועיקר הנס שכן אחר השבת כבר הורגלו בנס, לכן נקרא שבת הגדול שבו היה הנס גדול משאר הימים (תורת חיים חולין צב.)

ו את הנס לשבת ולא לתאריך עשירי בניסן שבו היה הנס לפי שבעשירי קבעו צום (עיין שו"ע תקפ ב) לפי שבאותו יום נפטרה את הנס של הקרבן בשבת (מג"א תל א.)

לפי שבאותו יום עשירי לחודש היה עוד נס שנבקע הירדן עיין יהושע פרק ז פסוק יט(, וכדי שלא יחשבו שהנס הוא על בקיעת הירדן לכן יחסו הדבר אל שבת שידוע שעלייתם מן הירדן לא

תל א בשם הר"ר משה חריף(.

מפני שהנס בא על ידי שמירת השבת לפי שהיו יודעים המצרים שישראל שומרים שבת במצרים (כדאיתה במדרש שמות רבה א כח) והיו תמהים האיך מטפלים בבעלי חיים בשבת, ולכן תלו הדבר בשבת

לפי שהיו יודעים המצרים שאסור לישראל לעשות קשר בשבת וראו אותם קושרים בכרעי מיטתם את השה [לבדקו שאין לכן שאלום מהו, ולא היו יודעים שיש חילוק בין קשר של

שבת הגדול"

י עץ חיים לונדון נפטר יו"ט שני של פסח

(שו"ע תל)

שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שהיה בו (שו"ע תל א) חל עשרה בניסן בשבת (כמבואר

שביום חמישי שלאחריו יצאו ממצרים( ולקחו כל אחד מישראל ( והמצרים ראו זאת ושאלום למה

זה לכם והשיבו לשחטו לשם פסח כמצות ה' והיו שיניהם קהות על דהמצרים עבדו לצאן[ ולא היו עושים להם דבר

ומפני שאז היה בעשירי לחודש בשבת לכן קבעהו לקרות שבת שלפני

ב תל ס"ק א.(

סח אחר כשראו המצרים כך חגרו חרבם

הודים והשם ברחמיו המרובים הגן

ם שונים ולא יכלו להזיק לבני ישראל

לישראל באחד בשבת שהיה לפני

פסח נקרא שבת לפני פסח שבת הגדול.

שראו המצרים שישראל לוקחים שה לשחוט שאלו להם מה ואמרו להם ישראל לפי שימותו בכורות המצרים ובכורי ישראל כיון ששמעו זאת בכורי מצרים בקשו מאבותיהם רצו לשלחם, התחילו להלחם זה בזה

ועל שם דבר זה תקנו שבת הגדול (בית יוסף תל ע"פ

ב ד"ה ואתו.(

עד ערב פסח ימים גדולים שבכולם

עיקר הנס היה בהתחלה שאז היה

עיקר קהיון שיני המצרים אבל אחר שעבר היום הראשון כיון דדשו וכן לפי הכל בו שהחלאה את מצרים בחלאים משונים הנס היה בהתחלה שאז החלו היסורים.

הנס היה ביום הראשון (דרישה תל א

הטעם שהיו שיניהם קהות עכשיו וכי לא היו יודעים שישראל שוחטים ואוכלים אילים וכבשי

נראה שישראל הודיעו למצר

בזה ישחט [הקב"ה]

דאת מרבה את אלהיהם למעלה

טעם אחר" :ואת אל

ישראל עבדו עבודה זרה וכד

ידיכם (שמות יב כא)

שיניהם קהות כי עד עת

עצמם למטה כי בזה נשחט למעלה

הטעם שדווקא נס זה נקרא גדול

היה ביום הראשון, שכן אחר השבת כב

הגדול שבו היה הנס גדול משאר הימים

הטעם שיחסו את הנס לשבת ולא לתאריך עשירי בניסן שבו היה הנס לפי שבעשירי קבעו צום

מרים, ולכן קבעו את הנס של הקרבן בשבת

טעם אחר::: לפי שבאותו יום עשיר

(עיין יהושע פרק ז פסוק יט

ולא על נס זה, לכן יחסו הדבר אל שבת שידוע שעלי היתה בשבת (ט"ז תל א

טעם אחר: מפני שהנס בא על ידי

המצרים שישראל שומרים שבת במצרים

והיו תמהים האיך מטפלים בבעלי חיים בשבת

(לבוש תל א).

יש שכתבו בשונה לפי שהיו יודעים המצרים שאסור לישראל קשר בשבת וראו אותם קושרים בכרעי מיטתם את השה בו מום[ לכן שאלום מהו

שבת הגדול (

שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שהיה מהו הנס::: שבשנה שיצאו ממצרים חל

בשבת פז, ב שביום חמישי שלאחריו יצאו ממצרים

שה וקשרו בכרעי המיטה (שמות יב ג)

זה לכם והשיבו לשחטו לשם פסח כמצות ה

ששוחטים אלהיהם [דהמצרים עבדו לצאן

ומפני שאז היה בעשירי לחודש בשבת לכן קבעהו לקרות שבת שלפני פסח לעולם שבת הגדול (טור תל, משנ"ב תל ס

בכל בו (סימן מז) מובא בנוסח אחר

ובקשו להשמיד ולהרוג את כל היהודים והשם ברחמיו המרוב עליהם והחלה המצרים בתחלואים שונים ולא יכלו להזיק ל ועל שם הנסים הגדולים שנעשו לישראל באחד בשבת שהיה לפני פסח נקרא שבת לפני פסח שבת הגדול

טעם אחר: שראו המצרים שישראל לוקחים שה לשחוט שאלו להם מה זה, ואמרו להם ישראל לפי שימותו בכורות המצרים ובכורי ישראל ישארו בחיים, כיון ששמעו זאת בכורי מצרים בקשו מאב ומפרעה שישלחו את ישראל ולא רצו לשלחם

ונהרגו מהם עם רב, ועל שם דבר זה תקנו שבת הגדול

המדרש שמות רבה טו יב, תוס' שבת פז, ב ד

הטעם שלא נקראים הימים שמעשור עד ערב פסח ימים גדולים שבכולם היה הנס,,,, לטעם א משום קהיון שינים::: עיקר הנס היה בהתחלה שאז הי עיקר קהיון שיני המצרים אבל אחר שעבר היום הראשון כיון דדשו דשו (ב"ח תרל א.) וכן לפי הכל בו שהחלאה את מצרים בחלאים משונים צ"ל שעיקר הנס היה בהתחלה שאז החלו היסורים לטעם ב שהנס שנלחמו זה בזה,,,, הנס

בשם ב"י.(

גליון סג

פ דברי הגמרא מגילה (כז, א) על הפסוק (מלכים ב כה ט) ואת כל בית גדול שרף באש" ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה, וכן בשבת זו דברי תורה לכן נקראת שבת הגדול דהיינו שמגדלים בה

ספר איבא דאברהם עניני שבת הגדול.(

המילה פסח במילוי אותיות זה פ"ה סמ"ך ח"ת סה"כ 613 כמנין תרי"ג מצות ובא ללמדנו שהכופר בפסח ככופר בכל התורה כולה (חת"ס בתורת משה פרשת בא.) פי הגמרא בחולין (קלד, ב) על הפסוק והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו היינו שאם אין לכהן רכוש וממון משלו אז אחיו אותו ולמדנו מכאן שקבלת רכוש נקראת גדולה כשיצאו בני ישראל ממצרים בשבוע זה ברכוש גדול אז ראוי שבת הגדול (ספר עטרת דוד על המועדים).

כדי להוציא מליבם של צדוקים שטענו דמחרת השבת העומר היינו ממחרת שבת בראשית וכפרו בקבלת ל דהיינו ממחרת יו"ט ראשון של פסח דיו"ט נמי איקירי שבת , א( וכדי להוציא מטעותם של הצדוקים נהגו לקרות דול כדי לפרסם שיש עוד ימים הנקראים שבת כגון יו"ט של פסח שעתיד להיות בשבוע, אלא שיום השבת הוא הגדול והקדוש ם וכמו שתקנו בברכת רצה והחליצינו את יום השבת הגדול הזה שבת הוא גדול זה ונהגו להכריז ולפרסם זאת במיוחד בשבת זו כדי להשריש בלב כל ישראל שגם יו"ט איקרי שבת (הגרשז"א

ניסן אורחות הלכה 17(.

שבת הגדול על שם הכתוב בפרשת בשלח (יד א" )וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים "ועל שם היד הגדולה נקראת שבת הגדול (שו"ת אור לציון ח"ג פרק ה סוף הערה ב).

שבת הגדול המבורך:" ונהגו המדקדקים לברך איש לרעהו שבת הגדול ומבורך" (מחזיק ברכה לחיד"א הלכות הפסח). ויש שכתבו לומר שבת הגדול שלום" (נתיבי עם עמוד קלט), והטעם::: לפי שקשה מדוע סעיף אחד בכל הסימן לכך שנקרא שבת הגדול למאי שיש שנהגו מטעם זה לומר שבת שלום ומבורך כדי שנזכור את הנס

שנעשה בשבת זו

ע הביא

ללמדנו

שאדם צריך לזכור

ת בית דוד

קיימא ובין קשר שאינו בר קיימא והשיבו ישראל כי מצות ה' עליהם ועיקר הנס היה בשבת לכן קבעהו בשבת (פרישה תל א.) לזיכרון יציאת מצרים ולכן התחיל

הנס בשבת ולכן קראהו שבת הגדול כי הוא גדול משבת בראשית, את יכולת השם יתברך והיא אות על הבריאה

שחידש מאין כמו שמורה מעשה בראשית (חידושי הגהות תל יא בשם

עשו כן כענין שקלים שבאחד באדר משמיעים על השקלים וקבעו בשבת דבלאו הכי הוא יום הכניסה וכענין אנשי הכפרים

לטעם שנקרא שבת הגדול על שם הנס, מאחר שלשונם ה לשון ארמית היה צריך לקרוא שבת רבא כמו צומה רבא

ולכן כתבו שהטעם שנקרא שבת הגדול על שם ההפטרה לפי שביום זה הנה אנוכי שולח וכו' לפני בוא יום ה'

ששבת חזון ושבת נחמו ושבת שובה נקראות על

כך גם שבת הגדול נקראית ע"ש ההפטרה (ביאור

ל לטור הובא גם בדרישה תל א בשמו.(

מדוע נקראת שבת הגדול ולא שבת רבה משום

מטה משה תקמב(.

כ היו צריכים לקרוא על שם פתיחתה שבת "וערבה" ולא על שם סיומה (ביאור מהרש"ל על

הגדול לפי שבמילה הגדול מרומז הפטרה

' הגדול והנורא[ והנס.

שבת הגדול::

לפי שבשבת זו עשו ישראל את המצווה הראשונה שנצטוו בה והיא

ת השבוע באה מכח השבת הקודמת לו

רש הכל ולפיכך התעוררות הגאולה בפסח באה על יד שבת מהר"ל מפראג בביאור הגדה(.

רות הקטנות מתקבצים לעיר לכבוד החג

היו ממתינים בני העיר עם הדרשה של הרב עד שבת לפני פסח כדי וכיון שמתקבצים לעיר הגדולה

מפני הדרשה הגדולה שדורשים בשבת זו, דהיינו שמנהג בני אדם כשאינם הולכים לכאן ולכאן כל היום אלא יושבים במקום אחד הרי הם נוהגים לומר כמה גדול היום (שבלי הלקט הלכות פסח רה.) לכן נקרא שבת הגדול (מטה משה).

שבת הגדול על שם שבת הראשונה שנכנסו ישראל למצות

טעם אחר::: ע"פ דברי הגמרא מגילה

"ואת כל בית גדול שרף באש

שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה שמרבים בה דברי תור

תורה (ספר איבא דאברהם עניני שבת הגדול

טעם אחר: המילה פסח במילו

בגימטרייא עולה 613

ככופר בכל התורה כולה

טעם אחר::: על פי הגמרא בחולין

גדלהו משל אחיו היינו שאם אין לכהן רכוש וממון משלו אז אחיו הכהנים מעשירים אותו ולמדנ

וממילא כשיצאו בני ישראל ממצרים בשבוע זה ברכוש גדול אז ראוי לקרוא לשבת זו שבת הגדול

טעם אחר::: כדי להוציא מליבם של צדוקים שטענו דמחרת השבת האמור בספירת העומר היינו ממחרת שבת בראשית וכ חז"ל דהיינו ממחרת יו

(כמבואר במנחות סה,

שבת הגדול כדי לפרסם שיש עוד ימים הנקראים שבת כגון יו פסח שעתיד להיות בשבוע

מכולם וכמו שתקנו בברכת רצה והחליצינו את יום השבת הגדול הזה דהיינו שכל יום שבת הוא גדול

בשבת זו כדי להשריש בלב כל ישרא

הליכות שלמה חודש ניסן אורחות הלכה

טעם אחר::: שבת הגדו

ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה

נקראת שבת הגדול

אמירת "שבת הגדול המבורך

"שבת הגדול ומבורך

"לומר שבת הגדול שלום

השו"ע כתב סעיף אחד בכל הסימן לכך שנק

נפק"מ ולכן כתבו שיש שנ

שנזכור את הנס

שנעשה בשבת זו

ולכן השו"ע הביא

דין זה כדי ללמדנו

שאדם צריך לזכור

הנס (שו"ת בית דוד

קסב.(

קיימא ובין קשר שאינו בר קיימא והשיבו ישראל כי מצות ה ועיקר הנס היה בשבת לכן קבעהו בשבת

טעם אחר::: לפי שהשבת היא ג"כ לזיכרו

הנס בשבת ולכן קראהו שבת הגדול כי הוא גדול משבת בראשית כיון שבעינינו ראינו את יכולת השם יתברך והי שחידש מאין כמו שמורה מעשה בראשית

מהרל"ח.(

טעם אחר::: עשו כן כענין שקלים שבאחד באדר משמ וקבעו בשבת דבלאו הכי הוא יום הכניסה וכענין בקריאת המגילה (מלבושי יו"ט תל א).

יש שהקשו לטעם שנקרא שבת הגדול על שם הנס הייתה לשון ארמית היה צריך לקרוא שבת רב הושענה רבא.

ולכן כתבו שהטעם שנקרא שבת הגדול

קוראים בהפטרה (מלאכי ג כג) "הנה אנוכי שולח וכו הגדול והנורא" וכשם ששבת חזון ושבת נחמו

שם ההפטרה שלהן כך גם שבת הגדול נקרא

מהרש"ל לטור הובא גם בדרישה תל א בשמו

ולפי זה מיושב מדוע נקראת שבת הגדול ולא שבת רבה משום ההפטרה שנאמר בה הגדול (מטה משה תקמב

ודחה טעם זו דא"כ היו צריכים לקרוא על שם פתיחתה כמו שבת "חזון" ושבת "נחמו" ולא על שם סיומה הטור(, ומתרץ שנקראת שבת הגדול לפי שבמילה הגדול מרומז הפטרה [הנה אנוכי שולח וכו' לפני בוא יום ה'

טעם אחר מדוע נקראת שבת זו שבת הגדול

לפי שבשבת זו עשו ישראל את המצווה הראשונה שנצטו לקיחת השה (חזקוני שמות יב ג.)

טעם אחר::: לפי שכל התעוררות השבוע באה מכח השבת הק שהיא שורש הכל ולפיכך התעוררות הגאולה בפסח באה על יד שבת זו וע"ש הגאולה נקראת שבת הגדול (מהר

טעם אחר::: לפי שהיו בני העיירות הקטנות מתקבצים לעיר לכבוד החג היו ממתינים בני העיר עם הדרשה של הרב עד שבת לפני פסח כדי שגם בני העיירות יוכלו לשמוע, וכיון

נקראת שבת הגדול.

טעם אחר::: מפני הדרשה הגדולה שדורשים בשבת זו בני אדם כשאינם הולכים לכאן ולכאן כל היום אלא יושבים במקום אחד הרי הם נוהגים לומר כמה גדול היום

טעם אחר: לפי שהגדול שבעיר דורש לכן

טעם אחר::: שבת הגדול על שם שבת הראשונה

(פר"ח תל.)