תשליך

תשליך

נהגו לילך אחר מנחה לנהר או לבאר לומר הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (שו"ע תקפג ב בשם מנהגים) כמו כן אומרים הפסוקים "מי אל כמוך" "ותתן אמת ליעקב" כמבואר במחזורים.

שם תשליך: תשליך על שם הפסוק (מיכה ז, יט) "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" שבקטע הפתיחה לתפילה זו.

מקור לאמירת תשליך על המים: מובא בנביא (נחמיה א, ב) דכתיב "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויביא עזרא את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה לשמוע ביום א' לחודש השביעי" א' דחודש השביעי זה א' של ראש השנה.

זמן אמירתו: לאחר תפילת מנחה ביום א' של ראש השנה ואפשר לילך עד הלילה (סידור בית יעקב יעב"ץ).

מנהג החסידים: מנהג החסידים לאומרו ביום שלפני יו"כ כשאומרים בסליחות י"ג מידות [וכשמקדימים הסליחות של י"ג מידות מקדימים גם את אמירת התשליך[, והטעם: שבחרו ביום זה מפני שאומרים בו י"ג מידות וגם פסוקי תשליך הם כנגד י"ג מידות (ליקוטי מהרי"ח סדר ראש השנה).

הטעם שאין הם אומרים אותו בר"ה

מפני שהיה קשה להם לעשותו ביו"ט מפני תשישות כוח לילך ברגליהם (ליקוטי מהרי"ח סדר ראש השנה).

טעם אחר: לפי שבב' ימים של ר"ה גמרו את התפילה כמעט כשפנה יום והיו צריכים לקיים סעודת יו"ט לכן קבעו לאומרו ביום שאומרים בו בסליחות י"ג מידות לפי שגם פסוקי דתשליך מרומזים כנגד י"ג מידות (שער יששכר מאמר שובה ישראל).

הטעם שאומרים תשליך אחרי מנחה

לפי שבשעת מנחה חטא אדם הראשון כדאמרינן בסנהדרין (לח, א( בעשירי סרח ואז נתגבר בעולם הזה הקליפות בחטאו ולכן מנהג ישראל בר"ה בזמן החטא לילך לנהר ולעורר י"ג מילי דרחמים כי לולי כן ח"ו היה חרון אף ה' על אדם הראשון (יערות

דבש ח"ב דרוש י(.

טעם אחר: דידוע דמנחה נוסד על ידי יצחק, וביום א' דר"ה נעקד יצחק וכיון שתשליך אליבא דמהרי"ל יש בו זכר לעקידת יצחק לכן זמנה בתפילת מנחה שיצחק תקנה (ספר אוריתא תשליך). טעם אחר: לפי שזמן מנחה היא המועלת ביותר לתפילה כמבואר ברכות (ו, ב) שאליהו לא נענה אלא בתפילת מנחה ולכן כשהגיע זמן מנחה מתפללים תחילה מנחה שהיא תדירה ולאחריה תשליך (שם).

מקום אמירת תשליך

והולכים אל הנהר, ובכתבים כתבו נהר או באר (שו"ע תקפג ב, משנ"ב שם ס"ק ח בשם האר"י ז"ל(.

ויש שנהגו שלא לילך לא לנהר ולא לבאר (מעשה רב אות כט). והטעם: לפי שלא מובא מנהג זה בקדמונים (הגר"ש דבילצקי).

בדברי הגר"א הסתפקו בדבר אם רק לא הלך לנהר אבל אמר תשליך (כ"כ עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק כה סעיף ו), ויש שכתבו שלא אמר כלל.

וטוב שיהיה מחוץ לעיר (משנ"ב תקפג ס"ק ח).

והטעם: לפי ששונאים של ישראל חששו בזה שנותנים סם בבאר להזיק את המים ששואבים ממנה (ילקוט הטעמים וביאורים מובא בסוף מטה אפרים(.

לראות את הים: כשיש קושי להגיע סמוך לנהר אפשר לעלות למקום גבוה שמשם רואים את הים (חת"ס, וכן מובא באורחות רבינו שכך נהג הגרי"י קניבסקי(.

במקום שאין נהרות ובארות

אומרים על שפת בורות, וה"ה על ידי בורות שנגמר המים או נתייבשו מכיון שטעם אמירת של התשליך הוא לרמז בלבד כשם שמנער בגדיו ליד הבור כך יתנערו עונותיו מנשמתו ויושלכו לים העליון וטעם זה שייך אף אם נגמרו המים בבור (כף החיים תקפג ל.)

בירושלים נהגו לומר ליד בור מים והיום שאין בורות יש שאומרים ליד מקווה של טבילת כלים.

אמירה על יד גיגית עם מים

דעת הגריש"א (הגר"מ גרוס תל תלפיות סב עמ' יב) שאין לאומרו אלא על ידי מים המחוברים לקרקע. דעת הגרח"ק (סדר תשליך ומנהגיו עמוד מג( שאם אין נהר או מקוה יכול לומר על יד גיגית עם מים שיש בו דגים.

עדיפות מקווה בר"ה על פני נהר בעשרת ימי תשובה: כשיש מקווה בר"ה, או נהר בעשרת ימי תשובה מתי עדיף ללכת האם למקווה בר"ה או לנהר ובעשי"ת, ע"י מקווה בראש השנה עדיף מעל יד נהר בעשרת ימי תשובה (הגרח"ק).

הטעם שאומרים ליד נהר

כדי להזכיר את זכות העקידה כי כשהלך אברהם אבינו לשחוט את יצחק בנו על גבי המזבח, עשה השטן נהר גדול בדרך לפניהם וניסה לעכב את אברהם מקיום המצווה אמר אברהם "הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש" אז גער ה' בשטן ויבש הנהר וכדי להזכיר זכות העקידה אנו מתפללים ליד נהר (מדרש תנחומא פ' וירא, אלף המגן תקצח ס"ק ה(.

טעם אחר: מפני שאנו ממליכים את הקב"ה והדרך היה למשוח את המלכים בנהר (כמבואר בכריתות ה, ב, והוריות יב, א) לרמז שתמשיך מלכותו (אלף המגן תקצח ה).

ועוד על שם הפסוק (שמואל א,ז) "וישאבו מים וישפכו לפני ה'" ובת"י שם פירשו ישפכון לבהון בתיובתא כמיא לפני ה', ופרש"י ז"ל סימן הכנעה הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים (אלף המגן תקצח ה(.

ועוד דבמצולות הים ניכר מעשה הביראה ור"ה מן הדין שכל אחד יהרהר על בריאת העולם ועל הבורא מלך כל ארץ היושב ביום זה ופנקסי חיים ומתים לפניו

הטעם שאומרים תשליך במקום שיש בו דגים לסימן טוב שנרבה ונפרה כדגים ושלא ישלוט בנו עין הרע כדגים אלו שאין עין הרע שולט בהם (אלף המגן תקצח ס"ק ה). טעם אחר: לפי שאנו משולים לדגים הללו שנאחזים במצודה כך אנו נאחזים בר"ה במצודת המות והדין, ומתוך כך נתעורר בתשובה (אלף המגן תקצח ס"ק ה).

יש שכתבו בנוסח שונה, בכדי שנתבונן ונחוש שאנו כדגים שנתפסים במצודות של הדייגים גם אנו נתפשים במצודה של היצר הרע וע"י זה נשוב בתשובה שלמה.

טעם אחר: לפי שלדגים אין גבינים ועיניהם תמיד פקוחות כדי לעורר עיני פקיחא דלעילא שרומז על רחמים גדולים (א"ר תקצו ג). טעם אחר: לפי שדגים ר"ת י"ג מכילין דרחמים ולזכר זה הולכים למקום שיש דגים לפי שאומרים שם מי אל כמוך שרמזים על י"ג מידות (טעמי המנהגים עניני ר"ה בשם ספר בת רבים).

נוהגים לנער הבגדים אחרי אמירת תשליך, והטעם: דהוא רמז בעלמא ליתן לב להשליך החטאים ולתקן דרכים מן היום הזה והלאה עד שיהיו בגדינו לבנים ונקיים מכל חטא (מטה אפרים תקצח ס"ק ד(.

טעם אחר: כדי לנער הקליפות שנאחזים בנו ע"י עונותינו (א"ר תקצו בשם קיצור השל"ה וכן סידור השמים לשל"ה(.

לנער בגד הציצית: יש שנהגו על פי האר"י לנער בגד הציצית דווקא (ליקוטי מהרי"ח סדר ראש השנה, עיין סידור השל"ה).

ראש השנה שחל בשבת

אומרים תשליך ביום השני (מט"א תקצח ס"ק ו, משנ"ב תקפג ס"ק ח). והטעם: והטעם: דכיון שהנהר מחוץ לעיר חששו להוצאה של ספרים באסור, דהוצאה אסורה בשבת (משנ"ב שם בשם הפמ"ג). טעם אחר: כמו שאין אומרים י"ג מידות כך אין אומרים תשליך שהוא כעין י"ג מידות.

ראש השנה"

בבתי הכנסת

התוספות 6 אלעד