בין המצרים

תענית פרק ד( מתרץ שגם בבית ראשון היה בי"ז בתמוז ומה שנכתב בירמיה שהובקעה בט' מחמת הצרות טעו בחשבון (הובא נפק"מ בין התירוצים האם בעל נפש יחמיר על עצמו לתירוץ א' בעל נפש יחמיר על עצמו, לתירוץ ב' אין צריך לצום אפילו משום מידת חסידות (עיין באר היטב תקמט ג.)

שלא גזרו להתענות גם בט''',,,, לפי שאין מטריחים על הציבור

א תקמט ב בשם הרמב"ן.(

צום נדחה

ז בתמוז בשבת הצום נדחה עד לאחר השבת (שו"ע תקנ ג) לפי שיש מצווה להתענג באכילה ושתיה בשבת שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכבד" (מנחת חינוך מצוה

לפי שנאמר (משלי י כב) "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף והביאור ברכת ה' זו השבת שנאמר (בראשית ב, ג) "ויברך אלהים את יום השביעי", ועליה נאמר "ולא יוסיף עצב עמה" (תוס'

ה מאן דאמר.(

דנדחה ולא מקדימים ליום חמישי משום דאקדומי פורענותא

מגילה ה, א, משנ"ב תקנ ס"ק ט.(

חומרות בי"ז בתמוז

ז בתמוז אין נוהגים בחומרות כשל ת"ב,,,, והטעם::: לפי שבתחילה שרצו וקיבלו עליהם לצום לא קיבלו שיהיה כחומר של תשעה באב לפי שאין רוב הציבור יכול לעמוד בגזרה זו (מג"א תקנ ג משנ"ב שם ס"ק חוץ מתשעה באב הואיל והוכפלו בו צרות החורבן ב' פעמים (לבוש

ג''' דפורענותא

שבתות אלו מפטירים ג' הפטרות דפורענותא, ונקרא כך לפי שמוזכר בהפטרות אלו תוכחה, ואלו הן::: שבת ראשונה "דברי

צרים

בין המצרים

כל רודפיה השיגוה בין המצרים" דהיינו

בין המצרים,,,, גימטרייא "המה

(רוקח,,,, מטה משה תרצו.)

ז בתמוז עד תשעה באב נקראים ימי בין ל (איכה א) יומי דעקא ימי צרות

לפי שקוראים בשבתות אלו פרשיות מטות מסעי מענין חלוקת הארץ וזה רמז לנחמת ציון וירושלים "לאלה תחלק את הארץ" ומן

(טעמי המנהגים ליקוטים קעו).

מקור התענית בי"ז בתמוז

צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי

וצום העשירי יהפוך לששון ושמחה", ורביעי הכוונה רביעי לחודשי שבמנין חדשי השנה ניסן הראשון (טור תקמט א.)

סיבת הצום

משום חמש צרות שאירעו לישראל באותו היום, א. נשתברו לוחות בוטל קרבן התמיד בבית ראשון

הובקעה העיר בחורבן בית שני. ד....

. ה. הועמד צלם בהיכל (גמרא

גרסאות מי העמיד את הצלם א....

מנשה הוא זה שהעמיד את הצלם (תקמט א).

ז והרי בפסוק (ירמיהו נב ו) כתיב "בחודש

הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר"

בט' בתמוז, מ"מ תקנו להתענות

בית שני הובקעה העיר בי"ז בתמוז (טושו"ע תקמט ב, גמ'

הירושלמי (תענית פרק ד

ומה שנכתב בירמיה ש

במג"א תקמט ב.( נפק

לצום גם בט', לתירוץ א

צריך לצום אפילו משום מידת חסידות

הטעם שלא גזרו להתענות גם בט

יותר מדאי (מג"א תקמט ב בשם הרמב

כשחל י"ז בתמוז בשבת

והטעם::: לפי שיש מצווה להתענג באכילה ושתיה בשבת שנאמר (ישעיהו נח, יג) "וקראת לשבת עונג לקדוש ה

שיו.(

טעם אחר::: לפי שנאמר

עצב עמה", והביאור ברכת ה

אלהים את יום השביעי

מ"ק דף כג, ב ד"ה מאן דאמר

והטעם דנדחה ולא מקדימים

לא מקדימינן (מגילה ה

בי"ז בתמוז אין נוהגים בחומרות כשל ת

שרצו וקיבלו עליהם לצום לא קיבלו שיהי

לפי שאין רוב הציבור יכול לעמוד בגזרה זו

ב( חוץ מתשעה באב הואיל

תקנא ב.(

בג' שבתות אלו מפטירים ג

שמוזכר בהפטרות אלו תוכחה

בין המצרים

אמר הנביא (איכה א- ג) "כל רודפיה השיגו בין י"ז בתמוז לט''' באב השיגוה

כ"א יום מי"ז בתמוז ועד ט''' באב"

שלושת השבועות מי"ז בתמוז עד תשעה באב נקראים ימי בין המצרים (שו"ע תקנא יז) ופירשו חז"ל

(של"ה.) טעם אחר: לפי שקוראים בשבתות אלו ודברים שיש בה מענין חלוקת הארץ וזה רמז לנחמת ציון וירושלים שנזכה לחלק הארץ כמו שנאמר "

המיצר נזכה לעלות ברחבה לארצנו (

מקור התענית בי

מהפסוק בזכריה (ח יט) "צום הרביעי

וצום העשירי יהפוך לששון ושמחה

השנה שבמנין חדשי השנה ניסן הראשון

סיבת הצום

משום חמש צרות שאירעו לישראל באותו היום הראשונים כשירד משה מן ההר. ב. בוטל קרבן על פי גזרת מלכות הרשעה. ג.... הובקעה העיר ב שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.

תענית כו, א(. הב"ח מביא ב' גרסאו

אפוסטמוס. ב' מנשה הוא זה שהעמיד את ה

הטעם שמתענים בי"ז והרי בפסוק

הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר

אע"פ שבבית ראשון הובקעה העיר בט

בי"ז, כיון שבבית שני הובקעה העיר בי

תענית כ"ח, ב(

גליון סד

משום שלא מסמנא מילתא (דיני בין המצרים ערך ד ת שבות יעקב חשש לנישואים בימים אלו וכתב חמירתא ח"ב ס' לה(.

מותרים בנשואין עד ר"ח אב, וכמה קהילות נהגו להחמיר כבני אשכנז בנשואין מי"ז בתמוז (ר' חיים פלאזי בספרו מועד לכל חי ט ס מהטעם דלא מסמנא מילתא,,,, להשתתף בחתונה בן אשכנז בחתונה של בן ספרד אחרי י"ז בתמוז שרי לאכול שם ואפילו לשמוע נגינת התזמורות, והטעם::: כיון שהחתן עושה על פי דין יש בזה משום שמחת חתן וכלה (הגריש"א לקנות חכמה בין

מותרים לעשות סעודת שבע ברכות כרגיל אף לאחר ח ואף עם בשר ויין ואפילו חל בשבוע שחל בו (עיין שו"ע ורמ"א שם י.)

בלא סעודה[ מותר אפי' בתשעה באב, והטעם::: שמא יקדימנו אחר (שו"ע תקנט א.) וכן סעודת אירוסין מותר אף משנ"ב תקנא ס"ק יט( ומיהו ריקודים ומחולות אסורים ז בתמוז והילך אפילו בסעודת אירוסין (משנ"ב ס"ק טז.)

מותר לעשות סעודת בר מצווה כדרך שרגיל בכל ימות אך יעשה ללא תזמורת וכן ללא כלי שיר ומחולות, (הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד ג.( והטעם::: משום שהוי סעודת מצווה )מג"א

תספורת

איסור תספורת וגילוח אחד אנשים, ואחד הנשים אסורים בתספורת ומנהג בני ספרד להתיר תספורת עד שבוע שחל בו. מותר להסתרק אפילו בשבוע שחל בו (משנ"ב תקנא

שער המעכב את האכילה: מותר לגלח שער המעכב את האכילה תקנא יג משנ"ב שם ס"ק פ.( ויש שכתבו שאין להתיר זאת בשבוע שחל בו תשעה באב (קיצור שו"ע תכב ד.) ומ"מ אשה בשעת הצורך מותרת בתספורת ולכן נהגו להתיר גילוח השערות כשכוונתה לצורך צניעות (עיין משנ"ב

בן ישיבה ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית לענין תספורת א כתב דמותר להסתפר כפי מנהגו, והטעם שלא שייך כאן לפי שידוע שנחלקו בזה הרמ"א והמחבר וכל אחד

מעדני שלמה עמוד נא.(

שמעו דבר ה" (ירמיהו ב), ובשבת

ישעיהו ו.(

דווקא כיון שבשלושה אופנים

יכול האדם לעבוד את בוראו ולהשיגו, בראיה, ובשמיעה, ובדיבור, אך תחת זאת חטאו ישראל בשלושה אלו, בדיבור עסקי לשון הרע, על כן אנו מפטירים "דברי ירמיהו" על עסקי על עסקי שמיעה, "וחזון ישעיה" על עסקי

מלשון חזית איש מהיר במלאכתו (רבי יהונתן אייבשיץ.)

עות אלו לפי שהם היו ימים קשים לישראל

לפי שאז התחילו צרות החורבן ואלו הם::

בני אשכנז מתחילים מנהגי אבילות מי"ז בתמוז, ומר"ח מוסיפים יותר באבילות באיסור אכילת בשר ושתית יין, רחיצה וכיבוס, ובני משבוע שחל בו [מלבד שמיעת

ימי בין המצרים

מתי מתחיל איסור דיני בין המצרים, יש אומרים: א בוטאשטש סעיף ז(, והטעם::: לפי שאבלות ז שהרי היום הולך אחרי הלילה ורק לגבי

ז בתמוז איסור אכילה ושתיה מתחיל מהבוקר לפי שאין ת חיים שאל לחיד"א סימן כב(, ויש אומרים:::

מ תענית יא הובא באגר"מ ח"א קסח(.

ל דיני בין המצרים מצאה"כ בליל י"ז (אורחות רבינו ח"ב

במקום הדחק מותר לערוך חופה וקידושין לפני ם ימשכו אחר השקיעה (אורחות

לאסור אפילו במקום הדחק (הליכות

וכן לכתחילה אין להסתפר בליל י"ז, ובצורך גדול מותר

ב תקנא שמעתא דמשה שם יא, הגריש"א מבקשי תורה

לפי שבמקום הצורך יש לסמוך על השיטה

שכל דיני בין המצרים מתחילים בבוקר.

אירוסים

נושאים נשים מי"ז בתמוז (רמ"א תקנא ב) והטעם: ב סוף חזקת הבתים (ס, ב) תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה ובזמן מועט זה אפשר לעמוד בזה (ביאור

היעב"ץ כתב טעם משום שלא מסמנא מילתא ה(, בשו"ת שבות יעקב

סכנתא מאיסורא (ח

ובני ספרד מותרים בנשואין עד ר

כבני אשכנז בנשואי

כ"ו.( מהטעם דלא מסמנא מילתא

שרוצה להשתתף ב

שם ואפילו לשמוע

פי דין יש בזה משום שמחת חתן וכלה

המצרים עמוד ג.(

שבע ברכות: מותרים לעשות סעודת שבע ברכות כרגיל אף לאחר ר"ח ואף עם בשר ויין

ארוסין: אירוסין [בלא סעודה

שמא יקדימנו אחר

בשבוע שחל בו (משנ

מי"ז בתמוז והילך אפילו בסעודת אירוסין

בר מצווה::: מותר לעשות סעודת בר מצווה כ השנה, אך יעשה ללא תזמורת וכן ללא כלי שיר ומחולות

לקנות חכמה בין המצרים עמוד ג

רכה ד.(

איסור תספורת וגילוח אחד אנשים

(שו"ע תקנא ד) ומנהג בני ספרד להתיר תספורת עד סריקת הראש::: מותר להסתרק אפילו בשבוע שחל בו

סק"כ.(

שער המעכב את האכילה

דהיינו שפם (שו"ע תקנ

זאת בשבוע שחל בו תשעה באב

תספורת בנשים –

נהגו להתיר גילוח השערות כשכוונ

תקנא ס"ק עט( .

בן ישיבה ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית לענין תספורת הגרשז"א כתב דמותר

"לא תתגודדו" לפי שידוע

נוהג כמנהגו (מעדני שלמה עמוד נא

ירמיהו" (ירמיהו א'), שבת שניה "שמעו דבר ה שלפני תשעה באב "חזון ישעיהו" (ישעיהו ו

הטעם שמפטירים אנו בהפטרות אלו

יכול האדם לעבוד את בוראו ולהשיגו

אך תחת זאת חטאו ישראל בשלושה אלו

בראייה, ובשמיעה, על כן אנו מפטירים

דיבור, "שמעו דבר ה'" על עסקי שמיעה

ראייה, מלשון חזית איש מהיר במלאכתו

נהגו מנהגי אבלות בשבועות אלו לפי שהם היו ימים קשים לישראל לפי שאז התחילו צרות החורבן ואלו הם

בני אשכנז מתחילים מנהגי אבילות מי

יותר באבילות באיסור אכילת בשר ושתית יין ספרד נוהגים מנהגי אבילות רק משבוע

נגינה[.

התחלת ימי בין המצרים

נחלקו הפוסקים מתי מתחיל איסור

שמתחיל מליל י"ז (א"א בוטאשטש סעיף ז

החורבן מתחילה מליל י"ז שהרי היום הולך אחרי הלילה ורק לגבי תענית י"ז בתמוז איסור אכילה ושתיה מתחיל מהבוקר לפי שאין הציבור יכול לעמוד בו (שו"ת חיים שאל לחיד שמתחיל מהבוקר (בעה"מ תענית יא הובא באגר ונהגו לנהוג כל דיני בין המצרים מצאה

ע קכז בשם הגר"י קניבסקי(,

נשואים בליל התענית: במקום הדחק מותר לערוך חופה וקידושין לפני השקיעה אפילו שהשמחה והריקודים ימשכו אחר השקיעה רבינו ח"ב ע' קכז(. ודעת הגרשז"א לאסור אפילו במקום הדחק שלמה.(

תספורת::: וכן לכתחילה אין להסתפר בליל י

(הגרמ"פ הלכות ת"ב תקנא שמעתא דמשה שם יא

קובץ מ"ז עמוד ט(, והטעם::: לפי שבמקום הצורך יש לסמוך על השיטה שכל דיני בין המצרים מתחילים בבוקר

נישואים אירוסי

ונהגו להחמיר שאין נושאים נשים מי

ע"פ הגמרא בב"ב סוף חזקת הבתים

אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרין גז רוב צבור יכולין לעמוד בה ובזמן מועט זה אפשר לעמוד בזה

הגר"א סט.(

מחמירים אף לקטנים שהגיעו לחינוך (אגרות משה ח"ד או"ח סימן כא

אמנם שירה בפה של התעוררות שרי, והטעם: משום דאין השמחה ניכרת בפועל (שדי חמד, מועד לכל חי י ס"ק יט.)

שירה בקבלת פנים לחתן [סנטוחה]::: מותר לשיר בפה ומ"מ ימעטו בשירה ולא ישירו במחיאת כפים, והטעם: כדי שלא יבאו לידי ריקוד

הליכות שלמה יד הערה ו, הגריש"א.(

שירה במסיבת תנאים::: מותר לשיר בפה, והטעם: מפני שהוי סעודת ואין לרקוד ויש למעט בשירי שמחה (הליכות שלמה פרק יד ד

א לקנות חכמה עמוד 3.(

יש"א אוסר לשמוע חזנות (קונטרס בין המצרים עמוד א כתב על חזנות לא ברירא לי מילתא (שלמי מועד סו"ס ובהליכות שלמה (פרק יד הלכה ה בדבר הלכה) מובא בשמו ומ"מ בימים אלו אף משמיעת שירים שאינם מביאים לידי ריקוד ואפילו קטעי חזנות וכדאי הוא בית אלקינו להתאבל עליו גם

לשמוע קול זמר כדי שלא ירדם::: הנוהג ברכב ובכדי שלא ירדם רוצה הגריש"א כותב דמותר, והטעם::: דכיון שיש חשש לקנות חכמה בין המצרים עמוד 14.( הגרח"ק כתב,,,, שאם שמע שירים ודאי ירדם אם רוצה ישמע שירים של איכה או ניגון

פסקי משנה ברורה עם תשובות הגר"ח.(

ללמוד נגינה וללמד נגינה: מורה נגינה ותלמיד שלומד דמפסיד שכר הלימוד ששילם מותר ללמוד וללמד עד ר"ח אב ולאחר מכן אסור

א פסקי תשובות עמוד לה.(

תלמיד הרוצה להתלמד מותר ובתנאי שאינו יודע לנגן היטב ומתלמד, אבל אם כבר יודע אסור (הגריש"א פסקי תשובות

מרכזיה של טלפון שמשמיעה שירים בהמתנה טירחא לנתק את השירה מותר להשאירה בימי בין המצרים, וכן המטלפן אינו צריך להימנע מלשמוע זאת, והטעם::: כיון שאין שומע להנאתו אלא כדי לדעת אם הוא עדיין על קו הטלפון

א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 4.(

להחליף צלצול במכשיר סלולארי: אין איסור ואין צריך להחליף משום שאינו מיועד לשמחה, ומ"מ אם אפשר להחליף ראוי לעשות כן (הגריש"א קונטרס הליכות).

מן הראוי לנהוג כמנהג המקום ולא להסתפר מי"ז

אשכנזי לספר בן ספרד, והטעם: לפי

שאבלות אינו איסור אלא בתספורת של עצמו ולא בגילוח של ג כיון שלכו"ע אין בזה איסור מדברי

והספרדים לא נהגו כן (הובא בספר קרא עלי מועד

בין המצרים

מעיקר הדין מותר לעשות חלאקה בבין

משום דהוי לצורך מצווה ושרי (כפות תמרים ושבעים

מתירים לגלח עד שבוע שחל בו,,,, והטעם::: כיון שעיקר השמחה היא שמחה של מצווה וכיון שעיקר איסור תספורת משום מנהג בפרט בתספורת לחנכו למצווה

אחרי י"ז בתמוז שרי לגלח, נעשה

ח יש לדחות החלאקה עד אחרי ת"ב (קונטרס הליכות.)

להמתין עד אחר תשעה באב, והטעם::: דכיון שיכול ב אין להתיר לכתחילה (שו"ת מאורי

אף לסוברים דשרי לגלח קטן בין המצרים מ"מ אין נכון לעשות את התספורת הראשונה מפני שיש בה ריבוי שמחה.

קציצת הציפורנים

עד שבוע שחל בו (עיין משנ"ב תקנא

ריקודים ומחולות ושירה בפה

אין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו (משנ"ב

כמו כן אין לנגן בכלי זמר או לשמוע שירים בכלי

הגריש"א כתב שאין לשמוע אף ללא

לקנות חכמה בין המצרים עמוד 4.(

לא לשמוע שירים בימי בין המצרים

לפי שלכתחילה יש להמנע במשך

' למיקל לשמוע בכל השנה אין

בימים אלו לפי שהם ימי בין המצרים (אור לציון פרק כה ב' יש להחמיר בקטנים שהגיעו לחינוך

::: דכיון דאבילות דרבים היא

מחמירים אף לקטנים שהגיעו לחינוך

ס"ק ד.(

שירה בפה: אמנם שירה בפה של התעוררות שרי דאין השמחה ניכרת בפועל

שירה בקבלת פנים לחתן

בשירה ולא ישירו במחיאת כפים

(הליכות שלמה יד הערה ו

שירה במסיבת תנאים

מצווה, ואין לרקוד ויש למעט בשירי שמחה

הגריש"א לקנות חכמה עמוד

לשמוע חזנות::: הגריש

8(, הגרשז"א כתב על חזנות לא

טו.( ובהליכות שלמה

נכון להימנע בימים אלו אף משמיעת שירים שאינם מביאים לידי ריקוד ואפילו קטעי חזנות וכדאי הוא בית אלקינו להתאבל עליו גם בכגון דה.

לשמוע קול זמר כדי שלא ירדם

לשמוע קול זמר.

סכנה מותר (לקנות חכמה בין

ישמע שירים ודאי ירדם

"אלי ציון" (פסקי משנה ברורה עם תשובות הגר

ללמוד נגינה וללמד נגינה

הלימוד ששילם מותר ל

(הגריש"א פסקי תשובות עמוד לה

להתלמד בעצמו: תלמיד הרוצה להתלמד מותר ובתנאי שאינו יודע לנגן היטב ומתלמד

עמוד לה.(

מרכזיה של טלפון שמשמיעה שירים בהמתנה אם יש טירחא לנתק את השירה מותר להשאירה וכן המטלפן אינו צריך להי

שומע להנאתו אלא כדי

(הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד

להחליף צלצול במכשיר סלולארי

הצלצול, והטעם

להחליף ראוי לעשות כן

הגריש"א כתב::: מן הראוי לנהוג כמנהג המקום ולא ל בתמוז (לקנות חכמה בין המצרים עמוד 14

אשכנזי לספר ספרדי: מותר לבן אשכנזי לספר שאבלות אינו איסור אלא בתספורת של עצמו ולא אחר, ולפני עיור לא שייך בכה"ג כיון שלכו

סופרים רק מנהג, והספרדים לא נהגו כן

פרק ב הערה יג.(

חלאקה בבין המצרים

חלאקה בבין המצרים: מעיקר הדין מותר לעשות חלאקה המצרים, והטעם::: משום דהוי לצורך מצווה ושרי תמרים(.

יש המתירים לגלח עד שבוע שחל בו

היא שמחה של מצווה וכיון שעיקר איסור תספורת משום מנהג ובקטנים ובגיל הרך לא החמירו, ובפרט בתספורת לחנכו למצווה

(שפע חיים ח"ה ש"ס.)

הגריש"א כתב,,,, שאם נעשה בין ג' אחרי י

בן ג' אחר ר"ח יש לדחות החלאקה עד אחרי ת

יש הנוהגים::: להמתין עד אחר תשעה באב להשהות התגלחת עד אחרי ת"ב אין להתיר לכתחילה ישע(, טעם אחר::: אף לסוברים דשרי לגלח קטן בין נכון לעשות את התספורת הראשונה מפני שיש בה ריבוי שמחה

קציצת הציפורנים

לקצוץ ציפורנים מותר בימים אלו עד שבוע שחל בו

ס"ק כ.(

ריקודים ומחולות ושירה בפה

ריקודים ומחולות::: אין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו תקנא ס"ק טז.(

שמיעת כלי זמר::: כמו כן אין לנגן בכלי זמר או לשמוע שירים בכלי זמר.

שירה ווקאלית[ללא כלי נגינה]::: הגריש

ליוי כלי זמר (לקנות חכמה בין המצרים עמוד

בני ספרד: מנהג בני ספרד שלא לשמוע שירים בימי בין המצרים והטעם שהחמירו בשמיעת שירים: לפי שלכתחילה יש להמנע במשך כל ימות השנה לשמוע שירים, ואפי'

לו לשמוע בימים אלו לפי שהם ימי בין המצרים דיני בין המצרים(. כלי זמר בקטנים::: יש להחמיר בקטנים שהגיעו לחינוך שלא ישמעו מכלי זמר, והטעם:::

מעוברת מותרת באכילת פרי חדש ואינה מברכת שהחיינו ק צט( והטעם דשרי::: שחוששים שע"י הימנעותה לולד, ומובא בשערי תשובה (שם ס"ק לה) שתאכל ב ותברך שהחיינו ותכון לפטור את הפרי שאכלה ולשיטת הכף החיים מברכת שהחיינו.

אכילת פרי חדש ואינו מברך שהחיינו, והטעם דשרי: משום שהפירות פותחין לו תאותו לאכול דברים טובים ובמקום חולי משנ"ב תקנא ס"ק צט(.

אין איסור בקנית כלים חדשים, רק יש שנמנעים שימוש מחמת ברכת "שהחיינו" (משנ"ב תקנא ס"ק מה, הגרשז"א

ד הלכה ו.(

הטוב והמטיב

ברכת הטוב והמטיב כגון שמקבל מתנה לו ולבני ביתו מברך מיד ת ס"ק ד(, והטעם::: משום שאין בה הזכרת שהחיינו לזמן הזה דאין שייך זה לזמן פורענות (הלכות ומנהגי בין המצרים פרק ג

רחיצה בים

עצמם מרחיצה בים, והמקור בספר מקור חיים לבעל הח"י שכתב שיש להימנע מפני הסכנה וזה זמן המסוגל לרעה. מותר לרחוץ בים או בבריכה בימי בין המצרים, אך יזהרו משאר ימות השנה ויהיה באופן שלא יבוא לידי סכנה, הבריות דלא שרי אלא א"כ היה קודם, והטעם דשרי משום שפעם ראשונה היא שמחה (קרא אלי מועד פרק ב וכתב על זה הגרשז"א שאין לכך יסוד כלל וטעות (הליכות

ה שם ואורחות הלכה שם, הגריש"א לקנות חכמה עמוד 5.(

במנהג לא לאכול בשר ויין מי"ז בתמוז

מבשר ויין מי"ז בתמוז עד תשעה באב (שו"ע תקנא

לפי שדניאל התענה ג' שבועות, ב. דחדא צערא מי"ז בתמוז שבו הובקעה העיר עד ט"ב שנחרב הבית ג. שבטל התמיד ונסוך היין

ז תקנא יז(,

אכילת בשר ושתית יין בשבתות: ומטעם זה היה צריך לנוהג בחומרא שבתות שבין המצרים, אלא שמפני כבוד השבת לא

ח בשם מו"ח הובא במג"א תקנא יז.(

הרב הגאון רב יוסף לב זללה"ה ב"ר מאיר אריה הי"ד מישיבת גרודנא מתלמידי הגר"ש שקאפ והגה"ק רבי שלמה הרכבי זללה"ה הי"ד

שהחיינו

יש להיזהר מלברך ברכת שהחיינו בימים אלו (שו"ע תקנא יז.) כיון שהזמן הזה הוא זמן פורענות אין לברך שהחיינו (אליה משום שמחה (מהרי"ל אות ח), ואין הטעם

משום אבילות דלא מצאנו שאבל אסור בשהחיינו (מג"א תקנא מב.) אמנם שהחיינו של שמחה כגון ברית או פדיון

א שאין לומר שהחיינו בליל י"ז בתמוז,

ל דאבילות חלה מהערב (שו"ת חיים שאל לחיד"א

והטעם::: שהרי מעלה על שולחנו

יז(, טעם אחר: משום עונג שבת

ח אב הדין כמו בשבת (משנ"ב תקנא צח ושעה"צ שם.) יש שמחמירים בשבת שלא לברך שהחיינו על בגדים,,,, והטעם::: משום אף בשבת (אליהו זוטא תקנא ס"ק כז בשם

ויש הנמנעים גם בשבת מלברך שהחיינו אף על שאר דברים,,,, והטעם: י שער הכונות הובא במג"א תקנא מב(, והמשנ"ב )שם ס"ק דהרבה אחרונים כתבו להקל.

א שמותר בשהחיינו (מג"א תקנא מג,

א שבליל שבת זה מותר,,,, והטעם::

משום ספק ספיקא שמא בשבתות בין המצרים מותר לברך שהחיינו, ז בתמוז עדין לא התחילו ימי בין המצרים (ספר

שגם לשיטות שסוברות שמותר לברך שהחיינו בשבת זו אין מברכים (זכור לאברהם הו"ד

הטעם: משום ששבת זו חמורה יותר

בשאר שבתות אין השבת ריע

עומדות בבין המצרים, אבל י"ז בתמוז שחל בשבת היום עצמו ריע מזליה ואף שמפני כבוד השבת אין מתענים, מ"מ עיצומו של יום רע הוא ואין מברכים בו שהגיענו לזמן הזה.

"ח אב בשבתות מר"ח אב יש

פרי חדש שאפשר לשומרו לשבת ישמור לשבת ויברך לשומרו עד שבת מפני שמתקלקל אפשר לברך

ל לו, משנ"ב תקנא ס"ק קא.(

מעוברת::: מעוברת מותרת ב

(משנ"ב תקנא ס"ק צט

מלאכול יגרם נזק לולד

פרי אחר אחרי ת"ב ו

בתשעת הימים, ולשיטת הכף החיים

חולה: מותר באכילת פרי חדש ואינו

משום שהפירות פותחין לו תאותו לאכול דברים טובים ובמקום חולי לא קבלינן עלן (משנ

כלים חדשים: אין איסור בקנית כלים חדשים משימוש מחמת ברכת

הליכות שלמה פרק יד

ברכת הטוב והמטיב כגון שמקבל מתנה לו ולבני ביתו מברך מיד

(סידור יעב"ץ, שע"ת ס

לזמן הזה דאין שייך זה לזמן פורע

הערה כה.(

יש שמנעו עצמם מרחיצה בים

(תקנא ס"ה) שכתב שיש

ויש שכתבו שמותר לרחוץ בים או בבר

יזהרו משאר ימות השנה ויהיה באופן שלא יבוא לידי סכנה והמורגל בפי הבריות דלא שרי אלא א

אם היה קודם::: משום שפעם ראשונה היא שמחה הערה נו(, וכתב על זה הגרשז

שלמה פרק יד ה וד"ה שם ואורחות הלכה שם

במנהג לא לאכול בשר ויין מ

יש שנהגו להימנע מבשר ויין מי

ט(,,,, והטעם

לפי שדניאל התענה ג

הובקעה העיר עד ט

מי"ז בתמוז (ט"ז תקנא

אכילת בשר ושתית יין בשבתות

אפילו בשבתות שבין המצרים

החמירו (ר"ח בשם מו

זקננו הרב הגאון

מישיבת גרודנא מתלמידי הגר

ברכת שהחיינו

יש להיזהר מלברך ברכת שהחיינו בימים אלו והטעם: כיון שהזמן הזה הוא זמן פורענות אין לברך שהחיינו רבא תקנא מא.( טעם אחר: משום שמחה

משום אבילות דלא מצאנו שאבל אסור בשהחיינו שהחיינו של שמחה: אמנם שהחיינו של שמחה כגון ברית או פדיון הבן מותר (שו"ע תקנא יז.)

שהחיינו בליל י"ז בתמוז: י"א שאין לומר שהחיינו בליל י והטעם: משום דס"ל דאבילות חלה מהערב

ח"א כד, שו"ת שבט הלוי ח"ח קסח ז.(

שהחיינו בשבת: בשבת מותר, והטעם

כסעודת שלמה בשעתו (לבוש תקנא

(אבני נזר תכח) ובר"ח אב הדין כמו בשבת

יש שמחמירים בשבת שלא לברך שהחיינו על שמחה יתירה שאסורה אף בשבת

מלבושי יו"ט, וכן בקצוש"ע(.

ויש הנמנעים גם בשבת מלברך שהחיינו

ע"פ הסוד (האר"י שער הכונות הובא במג

צח(,כתב שאין להחמיר בזה, והטעם:::

י"ז בתמוז שחל בשבת ונדחה: י"א ש

אגרת הרמ"ז הובא בשע"ת תקנ(, י"א שבליל שבת זה משום ספק ספיקא שמא בשבתות בין המצרים מותר לברך שהחיינו ועוד שמא בליל י"ז בתמוז עדין לא התחיל יקהיל שלמה סימן תקנא(.

ויש אומרים::: שגם לשיטות שסוברות שמותר לברך שהחיינו בשבתות בין המצרים, בשבת זו אין מברכים בשד"ח מערכת בין המצרים א א(, והטעם

משאר שבתות בין המצרים, שכן ב

מזליה אלא שעומדות בבין המצרים

היום עצמו ריע מזליה ואף שמפני כבוד השבת אין מתענים עיצומו של יום רע הוא ואין מברכים בו שהגיענו לזמן הזה

שבתות מר"ח: גם למתירים עד ר"

להחמיר (שו"ת קניני תורה ח"ו ס' לב.)

פרי חדש: פרי חדש שאפשר לשומרו לשבת ישמור לשבת ויברך שהחיינו, ואם א"א לשומרו עד שבת מפני שמתקלקל אפשר לברך עליו שהחיינו ולאכלו (תשובת מהרי"ל לו