וידוי יום כיפור

ה אם עברו ישראל על עשרת דיברות אביהם ניסיונות ועמד בכולם יצא עשר בעשר (יפטרו ישראל על שעברו עשרת הדברות בזכות אברהם אביהם שעמד ( ועל כן אנו מתודין עם השליח ציבור י' וידוים בו ביום לעורר זכות אברהם (כל בו סימן ע.)

מקום אמירתו

השליח ציבור אומר באמצע התפילה,,,, ויחיד אומר בסוף התפילה לפי שיחיד שעושים לו מקום מיוחד אחר התפילה מכוין דעתו יותר אבל השליח ציבור כיון שמסיים תפילתו לא נשארה מר באמצע (אוצר הגאונים חלק התשובות יומא פז ,ב). לפי שהשליח ציבור מאריך באמצע התפילה בסליחות ובפסוקים של רחמים תיקנו לערב גם הוידוי ביניהם (אורחות חיים.) יחיד תקנו בסוף התפילה כדי שלא יפסיק באמצע התפילה או שמא יחטא בשעת התפילה בלא כוונה לכן מתוודה אבל שליח ציבור שמתפלל כדי להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל לא היו נותנים ליבם עד סוף התפילה ויוצא שאינם יצאו ידי חובה לכן תקנו שיתוודה באמצע (לבוש תרז).

יהיו לרצון"

כיון דגמר תפילתו בהכרח צריך לומר ולבקש "יהיו לרצון" שזהו כ חלק מהתפילה ואחר הוידוי אומר שוב "יהיו לרצון" שיתקבל

, ג.(

הוידוי (אשמנו בגדנו) בזמרה ושירה,,,, ולא בבכי לפי שתשובה מאהבה הופכת את העבירות לזכויות א"כ ראוי לשיר ולשמוח על החטאים כזכויות (תפאר"י תענית פ"ד מ"ח אות סו). אומרים בקול בכיות לעורר הלבבות (מט"א תריט, יח.)

ביו"כ"

ובין לא תעשה אם עבר על אחת מהן

בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב איש או אשה כי יעשה מכל חטאת

את חטאתם אשר עשו" (רמב"ם תשובה פרק א ה"א)....

טעם הוידוי

סליחה וכפרה כדכתיב (ויקרא טז, ל) "כי ביום אדם שיתוודה על חטאיו כי כן מצאנו

כתיב בהם (במדבר ה, ז) "והתוודו

עשה כה"ג שהתודה ביו"כ בעדו

( "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד

שביו"כ

בערבית, ד' פעמים בד' תפילות

לבוש תכב א, משנ"ב שם ס"ק א(,

כנגד עשר פעמים שבהם מזכיר כהן גדול בית המקדש (יומא לט, ב) ג' פעמים

חטאת (לבוש תכב, א.)

על שפגמו בעולם שנברא בעשרה מאמרות. כנגד עשרה דיברות שעברו עליהם.

פעמים שבהם כה"ג מקדש ידיו ורגליו ביו"כ

כ בעשור לחודש, דעשור הוא קודש קודשים

סימן קצא.(

עשרה וידוים כדי לעורר זכות עשרה ניסיונות שנתנסה על דרך הגדה כדפירש רש"י על הפסוק בפרשת , יג, והוא ממדרש שמ"ר מד( אמר

משה לפני הקב"ה אם עברו

נתנסה בעשר ניס

ישראל על שעברו עשרת הדברות בזכות אברהם אביהם שעמד בעשרה ניסיונות(

ביום לעורר זכות אברהם

השליח ציבור אומר

והטעם::: לפי שיחיד שעושים לו מקום מיוחד אחר התפילה מכו דעתו יותר אבל השליח ציבור כיון שמס

השליחות לכן אומר באמצע

טעם אחר::: לפי שהשליח ציבור מאריך באמצע התפילה ובפסוקים של רחמים תיקנו לערב

טעם אחר::: ליחיד תקנו בסוף התפילה כדי שלא יפסיק באמצע התפילה או שמא יחטא בשעת התפילה בלא כוונה לכן מתוודה בסוף התפילה, אבל

את מי שאינו יודע להתפלל לא

ויוצא שאינם יצאו ידי חובה לכן תקנו שית

הטעם אחר "יהיו לרצון

כיון דגמר תפילתו

ג"כ חלק מהתפילה ואחר הוידוי אומר שוב הוידוי (ערוה"ש תרז,

הטעם שאומרים הוידוי

לפי שתשובה מאהבה הופכת את העבירות לזכ לשיר ולשמוח על החטאים כזכ

טעם אחר::: אומרים

כל מצווה שבתורה בין עשה ובין לא תעשה אם עבר על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות שנאמר (במדבר ה,,,, ו,,,,ז) "איש או אשה כי יעשה מכל חטאת האדם והתוודו את חטאתם אשר עשו

טעם הוידוי

לפי שיו"כ הוא יום סליחה וכפרה כדכתיב הזה יכפר עליכם" צריך כל אדם שיתוודה על חטאיו כי כן מצא בכל קרבנות שבאו על הכפרה דכתיב בהם את חטאתם אשר עשו", וכמו שעשה

ובעד כל ישראל כדכתיב (שם טז, יז)

כל קהל ישראל" (לבוש תרז, א.)

עשרה וידוים

ביום כיפור אומרים י' וידוים: ב' בערבית

ובחזרת הש"ץ, הרי עשרה (לבוש תכב א

הטעם בעשרה וידוים: כנגד עשר פעמים שבהם מזכיר כהן גדול שם ה' המפורש ביום כיפור בבית המקדש בכל וידוי, ואחד כשאומר לה' חטאת

טעם אחר: על שפגמו בעולם שנברא בעשרה מאמרות טעם אחר::: כנגד עשרה דיברות שעברו עליהם טעם אחר::: כנגד עשר פעמים שבהם כה

(מהרי"ל הלכות יו"כ.)

טעם אחר::: לפי שיו"כ בעשור לחודש

(אליה רבה תרכ ס"ק ב בשם מהרי"ל ויל סימן קצא

טעם אחר::: עשרה וידוים כדי לעורר זכות עשרה אברהם אבינו, על דרך הגדה כדפירש רש כי תשא "זכור לאברהם" (שמות לב,

גליון מ'

הוא יצר הרע( יכרע כנחש ויתקן דומיא שקלקל

ופף עצמו: די שישחה את ראשו ובפרט בוידוי השני שחוזר ואומר עם הש"ץ (שער הציון תרז ס"ק ו.)

אין לסמוך על דבר כל שהוא בשעת אמירת הוידוי ומה נחשב לסמוך שאם ינטל החפץ יפול, והטעם::: משום דסמיכה כזאת (לבוש תרז, משנ"ב שם ס"ק י.)

שמזכיר חטא יכה באגרוף על החזה או על הלב (האר"י ז"ל הובא באר והטעם: כאומר אתה (הלב) גרמת לי שאחטא שהוא סיבה ראשונה לחטא (ערוה"ש תרז ס"ק ח, משנ"ב תרז סו"סק יא).

יכה ביד ימין על ליבו שבצד שמאל, "באשמנו" על כל תיבת יכה הכאה אחת (מקובלים, שער הכוונות לאר"י מובא כה"ח קלא יכה בתיבת "חטאנו", וי"א שיכה כשאומר על חטא קובץ תשובות להגר"ח קניבסקי ס'שמא( "ובעל החטאים" יכה בתיבת שערים מצוינים בהלכה קלא ס"ק א, מקו"ח תרז א(.

הטעם שאין חותם בוידוי "האל הסלחן"

במנחה של ערב יו"כ,,,, הטעם::: לפי שחתם בשמו"ע "חנון המרבה ואין לחתום ב' חתימות מענין אחד בתפילה אחת (לבוש כ אין חותמים,,,, הטעם::: אע"פ שאין אומרים "סלח הברכות שתקנו חז"ל לא יוסיף (לבוש תרז ס"ק ה.)

"אלהי עד שלא נצרתי" לפי שהוא כענין הוידוי

דיבור בשעת הוידוי: אין לדבר בשעת הוידוי (מגן אברהם תרז ס"ק ה,

בסדר הוידוי

בשגגה ובזדון,,,, הטעם בסדר זה דצריך לבקש על הקל באר היטב תרז ס"ק ג, משנ"ב שם ס"ק יא.(

בסדר הוידוי על החטאים::: עולה, חטאת, קרבן עולה ויורד, אשם ואשם תלוי, הטעם בסדר זה על פי סדרם בפרשת ויקרא

מלקות ארבעים,,,, ומיתה בידי שמים,,,, וד''' מיתות ב"ד, לפי שצריך לבקש תחילה על הקל ואחר כך על

ש שם ס"ק ה.(

לפי שמצוות תשובה זה מצוות עשה א"כ צריך לעשות את המצווה בשמחה עצומה כמו כל מצווה שצריך לעשות

שאומרים בלשון רבים ולא בלשון יחיד

לפי שכל ישראל גוף אחד וכל אחד אבר פרטי לעצמו וזה ערבות יש לכל עם ישראל וכשאחד חוטא כאילו שכולם פ שאין לו עוון הזה צריך להתוודות, ולכן מתוודים בלשון רבים בגלל החטאים של כולם (הארי ז"ל מובא בא"ח פרשת כי

הטעם שסדר הוידוי לפי אלפ"א בית"א

על שעברנו על התורה שניתנה באלפ"א

לפי שכל תפילה שהיא על סדר אלפ"א בית"א מסוגלת לפי שלא נברא העולם אלא בשביל כ"ב

חיים ושלום לבין איש חי.(

העונות שהתוודו על ליבם( בפיהם

כרם אותם (בהמשך הזמן) ולא יחזרו

א בית"א גם על חטאים שלא חטא::

כדי לא לביש את החוטא תקנו שכולם יאמרוה (ספר חסידים תכא), לפי שכל ישראל ערבים זה לזה.

הטעם שמזכיר חטא אבות

שהוא נענש עליהם כשאוחז מעשה אבותיו בידו, וכן כתיב את עונם ואת עון אבותם" (של"ה הלכות תשובה).

וידוי בעמידה

ג( והטעם: משום שבעמידה יש

לבוש תרז, משנ"ב שם ס"ק ג(,

על חטאים שאנו חייבים עליהם

שם ס"ק י(, והטעם שנקטו כמו

ל כל שאינו כורע במודים שדרתו נעשת

אלמה דכריעה דומה לנחש ולכן בא העונש מדה כנגד מדה ולכן בשעת הוידוי על חטא שבא מכח הנחש

(נחש הקדמוני- הוא יצר הרע

(של"ה ).

ואם קשה לו לכופ

השני שחוזר ואומר עם הש

סמיכה: אין לסמוך על דבר כל שהוא בשעת אמירת הוידו נחשב לסמוך שאם ינטל החפץ

נחשבת כישיבה (

שמזכיר חטא יכה

היטב תרז א(,,,, והטעם

סיבה ראשונה לחטא

יכה ביד ימין על

"אשמנו" יכה הכאה אחת

ה( "בעל חטא" יכה בתיבת

(קובץ תשובות להגר

"שאנו חייבים" (שערים מצוינים בה

הטעם שאין חותם בוידוי

במנחה של ערב יו

לסלוח" ואין לחתום ב

תרז ס"ק ד.( וביו"כ אין חותמים

לנו" כיון שכלו ז' הברכות שתקנו חז

הטעם שאומרים "

(לבוש תרז.)

דיבור בשעת הוידוי

משנ"ב שם ס"ק יא.(

בסתר ובגלוי,,,, בשגגה ובזדון

תחילה (באר היטב תרז ס

בסדר הוידוי על החטאים

ודאי, ואשם תלוי

(ערהו"ש תרז, ה.)

מכת מרדות,,,, מלקות ארבעים

הטעם בסדר הזה

החמור (ערוה"ש שם ס

להערו

להצלחת

הרב נתן ב"ר יוסף מנחם

לפרנסה והצלחה בכל העניינים

טעם אחר::: לפי שמצוות תשובה זה מצוות עשה א את המצווה בשמחה עצומה כמו כל מצווה שצריך לעשות בשמחה (חת"ס מהדורא רביעאי לעיו"כ).

הטעם שאומרים בלשון רבים ולא בלשון יחיד לפי שכל ישראל גוף אחד וכל אחד אבר פרטי לעצמו וזה ערבות הדדית שיש לכל עם ישראל וכשאחד חוטאים ואע"פ שאין לו עוון הזה צריך להתוודות בלשון רבים בגלל החטאים של כולם

תשא.(

הטעם שסדר הוידוי לפי א

לפי שאנו מתוודים על שעברנו על התורה שניתנה ב בית"א (פירוש התפילות לר"י בר יקר.)

טעם אחר::: לפי שכל תפילה שהיא על סדר א להתקבל יותר ברצון, לפי שלא נברא העולם אלא בשביל כ אותיות של תורה (חיים ושלום לבין איש חי

טעם אחר::: כדי שיהיו מורגלים (העונות

ויחזרו בתשובה שלמה בזכרם אותם

לסורם (כף החיים תרז, יח.)

הטעם שמתודה על סדר אלפ"א בית

כדי לא לביש את החוטא תקנו שכולם יאמרוה טעם אחר::: לפי שכל ישראל ערבים זה לזה

"אבל אנחנו ואבותינו חטאנו" הטעם שמזכיר לפי שהוא נענש עליהם כשאוחז מעשה אבותיו בידו (ויקרא כו מ) "והתוודו את עונם ואת עון אבותם

וידוי בעמידה

צריך להתודות מעומד (טושו"ע תרז, ג

יותר הכנעה ומתודה בלב שלם (לבוש תר

והעמידה צריכה להיות עד אחר "על חטא

ד' מיתות ב"ד" (משנ"ב תרז ס"ק י).

וטוב שישחה כמו במודים::: (משנ"ב

במודים::: לפי שאמרו חז"ל כל שאינו כורע נחש, אלמה דכריעה דומה לנחש ולכן בא העונש מדה כנגד מדה ונעשה שדרתו נחש, ולכן בשעת הוידוי על