ברכת "שהחיינו"

"טוב להיזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או מלבוש" .243

הטעם : כיון שהזמן הזה הוא זמן של פורענות ואין כדאי לומר שהחיינו לזמן הזה .244 טעם אחר: כדי למעט השמחה ,245 ואין הטעם משום אבילות 246 והראיה שלא מצאנו שאבל אסור בברכת בשהחיינו .247

שהחיינו של שמחה

שהחיינו של שמחה כגון בברית או פדיון הב מותר .248 הטעם : כדי שלא להחמי המצווה, שמיום השלושים ואילך עובר בעשה כל יו שלא פודה 249, וכן על הולדת בת .250

שהחיינו בליל י "ז בתמוז

יש אומרים : שאין לברך שהחיינו בליל י"ז בתמוז, והטעם : משום דס"ל דאבילות חלה מהערב .251

שהחיינו בשבת

בשבת מותר לברך ברכת שהחיינו ,252 והטעם : שהרי מעלה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו .253

טעם אחר: משום עונג שבת 254, ור"ח אב דינו כמו בשבת .255

יש שמחמירים בשבת שלא לברך שהחיינו על בגדי , והטעם : משום שמחה יתירה שאסור א בשבת .256

יש הנמנעים ג בשבת מלברך שהחיינו, והטעם : ע"פ הסוד ,257 והמשנ"ב כתב שאין להחמיר בזה,והטעם : דהרבה אחרונים כתבו להקל .258

י"ז בתמוז שחל בשבת ונדחה

יש אומרים : שמותר לברך שהחיינו ,259 והטעם : משום ספק ספיקא שמא בשבתות בין המצרים מותר לברך שהחיינו, ושמא בליל י"ז בתמוז עדיין לא התחילו ימי בין המצרים .260

מקורות

שו"ע תקנא יז. אליה רבא תקנא מא, משנ"ב שם ס"ק צח. מהרי"ל תשעה באב אות ח. עיין שו"ע רכב ב. מג"א תקנא מב. שו"ע תקנא יז. לבוש תקנא טז. בעל שבט הלוי הובא בעלון מים חיים גליון 263. שו"ת חיים שאל לחיד"א ח"א כד, שו"ת שבט הלוי ח"ח קסח ז . עיין משנ"ב תקנא ס"ק צח. לבוש תקנא יז. אבני נזר תכח. משנ"ב תקנא ס"ק צח ושעה"צ שם. אליהו זוטא תקנא ס"ק כז בשם מלבושי יו"ט, וכן בקצוש"ע. האר"י שער הכונות הובא במג"א תקנא מב. תקנא ס "ק צח . מג"א תקנא מג, אגרת הרמ"ז הובא בשע"ת תקנ. ספר יקהיל שלמה סימן תקנא.

יש אומרים שגם לשיטות שסוברות שמותר לברך שהחיינו בשבתות בין המצרים בשבת זו אין מברכים ,261 והטעם : משום ששבת זו חמורה יותר משאר שבתות בין המצרים , שכך שאר שבתות אין השבת ריע מזליה אלא שעומדות בבי המצרים , אבל י"ז בתמוז שחל בשבת היו עצמו ריעמזליה וא שמפני כבוד השבת אין מתענים , מ "מ עיצומו של יו רע הוא ואין מברכים בו שהגיענו לזמן הזה .262

שבתות מר"ח: ג למתירים עד ר"ח בשבתות מר"ח אב יש להחמיר .263

ברכת "שהחיינו" על פרי חדש

פרי חדש שאפשר לשומרו לשבת ישמור לשבת ויברך "שהחיינו ", וא א "א לשומרו עד שבת מפני שמתקלקל אפשר לברך עליו שהחיינו ולאכלו .264

מעוברת

מעוברת מותרת באכילת פרי חדש ואינה מברכת שהחיינו ,265 והטעם שמותר : כיון שחוששים שע"י הימנעותה מלאכול יגרם נזק לולד, ומובא בשערי תשובה 266שתאכל פרי אחר אחרי ט"ב ותברך שהחיינו ותכון לפטור את הפרי שאכלה בתשעת הימים , ולשיטת הכף החיים מברכת שהחיינו.

חולה

חולה: מותר באכילת פרי חדש ואינו מברך ברכת "שהחיינו", והטעם שמותר: משום שהפירות פותחים לו תאותו לאכול דברי טובים ובמקום חולי לא קבלינן על .267

הטעם שאינו מברך שהחיינו: כיון שברכת שהחיינו היא ברכת הרשות ובחולה שהתירו לו לאכול מחמת חולי [או מעוברת שנתאווה ] אין ראוי לברך על אכילה כזאת שהחיינו לפי שחסר שמחה באכילה זו .268

קניית בגדי חדשים

אין איסור בקנית כלי חדשים , רק יש שנמנעים משימוש בה , מחמת שצריך לברך עליה ברכת "שהחיינו " .269

מקורות

זכור לאברהם הו"ד בשד"ח מערכת בין המצרים א א. שדה חמד שם. שו"ת קניני תורה ח"ו ס' לב. תשובת מהרי"ל לו, משנ"ב תקנא ס"ק קא. משנ"ב תקנא ס"ק צט. שם ס"ק לה. משנ"ב תקנא ס"ק צט. הגריש"א הלכות ומנהג בין המצרים עמוד לא הערה 30. משנ"ב תקנא ס"ק מה, הגרשז"א הליכות שלמה פרק יד ס"ק ו.

ברכת "הטוב והמטיב"

ברכת "הטוב והמטיב" כגון שמקבל מתנה לו ולבני ביתו , או שקנה כלי לביתו, מברך בכל עני ,270 והטעם : משום שאין בו הזכרת שהחיינו לזמן הזה דאין שייך זה לזמן פורענות .271

רחיצה בין

יש שמנעו עצמם מרחיצה בין , והמקור בספר מקור חיים לבעל הח"י 272. שכתב שיש להמנע מפני הסכנה וזה זמן המסוגל לרעה.

יש אומרים : שמותר לרחוץ בין או בברכה בימי בין המצרים , א יזהרו משאר ימות השנה ויהיה באופן שלא יבוא לידי סכנה, והמורגל בפי הבריות דלא שרי אלא א"כ היה קודם , והטעם שמותר א היה קודם : משום שפע ראשונה היא שמחה ,273 וכתב על זה הגרשז"א שאין לכן יסוד כלל וטעות וא א לא היה קודם מותר .274

במנהג שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מי"ז בתמוז

יש שנהגו להימנע מאכילת בשר ושתיית יין מי"ז בתמוז עד תשעה באב ,275 והטעם : משום שאז התחיל פורענות החורבן 276

טעם אחר: כנגד ג' שבועות שהתענה דניאל ,277 טעם אחר : דחדא צערא מי"ז בתמוז שבו הובקעה העיר עד ט"ב שנחרב הבית, טעם אחר : שבטל התמיד ונסו היין מי"ז בתמוז .278

אכילת בשר ושתיית יין בשבתות: ומטעם זה היה צריך לנוהג בחומרא אפילו שבתות שבין המצרים , אלא שמפני כבוד השבת לא החמירו .279

מקורות

סידור יעב"ץ ימי תמוז 7, שערי תשובה תקנא ז. הלכות ומנהגים בין המצרים פרק ג הערה כה. תקנא ס"ה. קרא אלי מועד פרק ב הערה נו. הליכות שלמה פרק יד ה וד"ה שם וארחות הלכה שם, הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 5. שו"ע תקנא ט. משנ"ב שם ס"ק נט. דניאל י ג. ט"ז תקנא יז. עיין משנ"ב תקנא ס"ק יט, ר"ח בשם מו"ח הובא במג"א תקנא יז, סדר היום ענין י"ז בתמוז.

דיני תשעת הימים

חודש "מנחם אב"

חודש אב נקרא "מנחם אב" ,280

הטעם : לפי שבחודש זה אנו זקוקים לנחמה בבני בית המקדש שנחרב בחודש הזה .281 טעם אחר: שכביכול הקב"ה מנחם את עצמו כמו אב שמנחם עצמו .282 טעם אחר: לפי שהפרקים שבמגילת איכה ה לפי סדר א' ב' ומבקשים מהקב"ה שינחם את אב, כלומר שינחמנו מהנאמר במגילת איכה הערוכה בסדר א' ב' .283 טעם אחר: ששמו של המשיח נקרא מנחם כמבואר בסנהדרין 284 ומתפללים שיבוא בחודש זה .285

טעם אחר: מכיון שבתשעה באב נולד המשיח ששמו כמבואר בסנהדרין 286 מנחם .287 טעם אחר: לפי שהוא עתיד להיות אב לכל החדשים מאחר שנעשו בו רעות מוכח שיהיו בו טובות מרובות יותר מכל החודשים על דר שנאמר 288 "שמחני כימות עניתנו" .289

"משנכנס אב ממעטים בשמחה 290 וממעטים במשא ומתן ".

מהו ממעטים בשמחה כתב המג"א 291 שאין שמחים כלל והוא לשון התוס' במגילה 292 שאין ששים כלל.

ביאור אחר: ממעטים בשמחה הכוונה היא שלא יעסקו כלל בעניני שמחה .293 עד מתי ממעטים בשמחה

יש אומרים : שיש למעט בשמחה מר"ח עד י' באב וי ' בכלל .294 בשכר הזהיר וממעט בשמחה: כתב ביפה ללב 295 שמי שניזהר לא לשמוח באות עשרה ימי זוכה לעשרה דברי שעתיד הקב"ה לחדש לעתיד לבוא המנויי במדרש פרשת בא .296

"מי שיש לו דין ע עכו" שידחה לאחר ט"ב" ,297

הטעם : לפי שהמזל רע לישראל ומגלגלי חובה ליו החייב .298 עד מתי ישתמט מהדי ע נכרי, יש אומרים : עד לאחר תשעה באב ,299 ויש אומרים : כל החודש .300

מקורות

ערוה"ש יור"ד קכו ס"ק טז. ערוה"ש שם. טעמי המנהגים תרלג בשם דביר המוצנע. כנסת יחזקאל. צח, ב. חת "ס. צח, ב. חת"ס. תהילים צ, טו. בן איש חי פרשת דברים עיין שם עוד טעמים. תענית כו, ב טושו"ע תקנא א. שם א. ה,ב ד"ה ממעטים. ערוה"ש שם א. כה"ח שם א. הובא בכה"ח שם. פרשה טו . שו"ע שם. תוס ' תענית כט, ב. כך משמע מלישנא דגמרא וכן עפ"י הזוהר פרשת יתרו. מג"א עלפי רבינו ירוחם תקנא, מחצית השקל ומקור חיים תקנא, משנ"ב שם ס"ק ב.

הטעם שאבל מותר בבשר ויין ואסור בלימוד התורה ואנו בתשעת הימים שאנו כאבלים מותרים בלימוד התורה ואסורים בבשר ויין

לפי שבאבל הצער מורגש מאליו ולכן תלמוד תורה אסור כיון שחוששים שעל ידי הלימוד והשמחה ישכח את הצער , משא "כ ט' הימים שהיא אבילות ישנה וצריך להזכיר את הצער על ידי איסור אכילת בשר ויין , אבל תלמוד תורה לא אסרו אלא אדרבה עסק התורה היא חיינו ואור ימינו בקושי הגלות ובזכותו נזכה לגאולה השלימה בב"א .301

נסיעה לקרובי לשבת

מותר לנסוע לקרובי לשבת ואין זה בכלל טיול .302

הפטרה ראש חודש אב שחל בשבת

ראש חודש אב חל בשבת: יש שמפטרי בהפטרה של ראש חודש 303 "השמים כסאי" .304 והטעם : משום שתדיר הפטרת ראש חודש ושאינו תדיר הפטרה של הפורעניות תדיר קודם .305

ויש שנהגו: להפטיר "שמעון דבר ה" 306 שהיא הפטרה השייכת לפרשה אחת מג' הפטרות של פורענות,והטעם : לפי שהיא ההפטרה השייכת לפרשה וכדי שלא לדחות את סדר ג' הפטרות של פורענות .307

טעם אחר: לפי שחודש אב רמוז בהפטרה דכתיב 308 "בחדשה ימצאנה" כדפירש רש"י ש .309

בני ספרד : נהגו בכל מקום להפטיר "שמעון", ויש שנהגו להוסיף את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת ראש חודש .310

מקורות

הגרשז"א הליכות שלמה ארחות הלכה פרק יד הלכה 27. הגריש"א כתבי האבני ישפה. ישעיה סו א. תוס' פסחים מ, ב ד"ה אבל, י"א ברמ"א תכה. תרומת הדשן סימן יט . ירמיה ב ד. דעה א ברמ"א תכה, ספר המנהגים לר' יצחק טירנא מנהג של ר"ח אב, משנ"ב תכה ס"ק ח וכן בלוח א"י. ירמיה ב כד. מטה משה תשח. זוכר ברית אבות בין המצרים ו, שו"ת יחווה דעת ד לה.

איסור רחיצה מראש חודש מחמירים יותר באיסורי מפני הצער 311 איסור אכילת בשר ויין ,

רחיצה, כיבוס וכו'.

איסור רחיצה

מנהג בני אשכנז: מראש חודש אב עד עשירי בחצות היו שלא לרחוץ גופם אפילו בצונן .312 מנהג בני ספרד: להימנע מרחיצה רק בשבוע שחל בו. מצטער הרבה: א מי שמצטער הרבה אסור ברחיצה, דמה שמצטער אינו סיבה להתיר לפי שתיקנו איסור רחיצה בשביל צער, וכן דעת החזו"א שאסור א ע מי קרי א 313 הרגיל להתרחץ בכל יו .314

והוסיף הגרשז"א 315 דהמצטער הרבה וסבלו רב מחמת החום מסתבר שעל דעת כ לא תקנו כ .

ויש שכתבו: שהאיסור הוא רק ברחיצה של תענוג וכל רחיצה שאינה של תענוג אלא של נקיות אין איסור ולכן מותר להתרחץ בימי החמים דאין כוונתו ברחיצה אלא להעביר הזוהמה .316

מי שרגיל להתרחץ בכל יו

מי שהוא איסטניס ומזיע הרבה ורגיל לרחוץ כל יו את כל גופו, ובפרט למי שרגיל ג בחור להתרחץ כל יו יש להקל לרחוץ בתשעת הימים בצונן וללא סבון , ועדיף לרחוץ אבר אבר, [כלומר שלא יעמוד כל גופו תחת המקלחת ויתרחץ אלא ירחוץ כל אבר בנפרד [ .317

מצטער

מצטער מחמת ריבוי הזיעה שאינה יורדת ברחיצה במי בלבד יש להקל לשטוף א בסבון במקומות המלוכלכי .318

מקום המלוכלך : מקום המלוכלך בגופו רוחצו א בחמין .319

רחיצת פניו וידיו: מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצוננים .320

רחיצת רגליו: בתשעת הימים מותר לרחוץ את רגליו בסבון ע מי צוננים , והטעם : דלענין זה כולנו נחשבים כאיסטניסי א שאין הולכים יחפי .321

מקורות

שו"ע תקנא ב. שו"ע תקנא טז, משנ"ב שם ס"ק פח. הגרשז"א הליכות שלמה בין המצרים פרק יד יח דבר הלכה כז . ארחות רבינו ח"ב תשעה באב טו. שם. שו"ת שלמה חיים ריט, אגרו"מ אהע"ז ח"ד סימן פד. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 5. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 5. הגריש"א גלאט תשסה עמוד 146. משנ"ב תקנא ס"ק צד. הגריש"א פסקי תשובות או"ח עמוד מט.

רחיצה לצורך רפואי

לצורך רפואי מותר להתרחץ א בחמין , ואפילו בשבוע שחל בו , היתר זה כולל ג אדם חלוש שאמר לו הרופא להתרחץ בכל יו .322

רחיצת קטנים

קטנים שהרגילות לרחצם בכל יו יש להקל משום דהיינו רביתייהו [שהרחיצה חשובה לה לצורך גידול [ 323ואין צריך להקפיד אבר אבר, ומותר ג בסבון עד גיל בר מצווה ,324 ויש שכתבו דשרי עד שנה לפני הבר מצווה .325

ומיהו באלו שאין מקפידים לרחצם כל יו , יש לחלק בין הגילאים , עד גיל חמש אין איסור לרחצם , ואח"כ דינו כמו גדול שרוח לפי הצורך ,326 ויש שסוברים שילדים עד גיל חינוך יכולים להתרחץ מעבר לכן אסור .327

רחיצת בחמין בר"ח אב שחל בערב שבת

רחיצה בחמין בסבון בר"ח אב כשחל בערב שבת א בכל שנה אסור לרחוץ בחמין מר"ח אב ואילך , כשחל בערב שבת כל מי שרוח תמיד בערב שבת לכבוד שבת מותר לרחוץ כל גופו בחמין 328. אפילו א סבון .329

ריח להעביר הזעה

מותר לשי בוש או כל דבר שמעביר הזוהמה, והטעם : לפי שאינו נחשב כרחיצה .330

צחצוח שיניים

מותר לצחצח שיניו בתשעת הימים א למי שאינו מקפיד כ בכל יו , והטעם : לפי שהצחצוח אינו בגדר רחיצה אלא בגדר רפואה .331

טבילה מצווה

טבילת מצווה מותרת 332 לפיכך הרגיל לטבול דר קבע כל ערב שבת רשאי לעשות כ א בערב שבת חזו , ודווקא במקווה צונ ונהגו שכאשר אין המקווה צונ טובלי א במקווה ח .333

איסור גזיזת ציפורניים

אסור לגזוז ציפורניים באמצע השבוע בשבוע שחל בו ט"ב, אלא לצורך שבת בלבד .334 לילדים מותר לגזוז ציפורני .335

מקורות

משנ"ב תקנא ס"ק פח. שו"ת קנה בשם ח"א לב. הגרנ"ק קרא עלי מועד פ"ג ס"ק טז הגריש"א קרא עלי מועד פ"ג בהערות הגרח"ק בשמו אות טז. הגרנ"ק שם פרק ג הערה טז. שיעורי הגר"מ . הגריש"א גלאט מהדורא כא עמוד 146. משנ"ב תקנא ס"ק פט. הגרנ"ק. פסקי תשובות ע"פ ביאור הלכה ד"ה סיכה. הגרשז"א שלמי מועד פרק צ עמוד תפד. שו "ע תקנא טו. הגריש"א גלאט תשס"ה עמוד 147. משנ"ב תקנא ס"ק כ. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 4.

איסור אכילת בשר אכילת בשר

מנהג בני אשכנז [וכן נהגו הרבה מבני ספרד] שלא לאכול בשר ואפילו בשר עו 336 מר"ח ור"ח בכלל .337 והטעם : מפני האבלות, לפי שאכילת בשר היא שמחה [כדאמרינן 338 "אין שמחה אלא בבשר ויין "[, וכן כתיב 339 "וזבחת שלמי ואכלת ש ושמחת" ומשום צער חורבן הבית נמנעים מזה .340

טעם אחר: על פי המשנה בתענית 341 שבין"ז בתמוז בטל קרבן התמיד .342

אכילת בשר בשבת

שבת שחלה בתשעת הימים , מותר באכילת בשר ויין א בסעודה שלישית , א א ממשיכים אותה בלילה מאוחר ,343 והטעם : מכיון שמזכיר שבת בברכת המזון בעבורו עדיין שבת, וה"ה בשבת חזו .344

תבשיל שהתבשל ע בשר

נהגו לאסור תבשיל שהתבשל ע בשר 345, מהו תבשיל שהתבשל ע בשר כגון תפוחי אדמה שהתבשלו ע בשר 346 א לבשל בסיר בשרי נקי פשוט שמותר.

נפלה חתיכת בשר לתבשיל: א יש שישי כנגדו בתבשיל מותר, וא אין שישי כנגד הבשר התבשיל אסור 347. וא אין בו טעם בשר א פחות משישים כנגדו מותר .348

חולה בבשר ויין

חולה הזקוק לאכילת בשר [או שתיית יין ] רשאי לאכול בשר [ולשתות יין ] והוא הדין בילד הזקוק לכן מבחינת בריאותית .349

עדיפות בשר או עו

במצב שבו זקוק אדם לאכול בשר, עדיף שיאכל בשר עו מאשר בשר בהמה וכל שכך שעדיף בתפוחי אדמה שהתבשלו ע בשר .350 הטעם שמקילים בבשר עו : כיון שאין מקריבים מה קרבנות וגם אין שמחה אלא בבשר בהמה .351

מקורות

שו"ע תקנא ט. משנ "ב שם ס"ק ט ט . פסחים קטן, א. דברים כז , ז . מהרי"ל הלכות תשעה באב ה. כו, ב. כל בו סימן סב בשם ה"ר אשר, שעה"צ תקנט ט. משנ "ב תקנא ס"ק נט. משנ"ב שם ס"ק נו. משנ"ב תקנא ס"ק סג. הגריש"א אשרי האיש. משנ"ב תקנא ס"ק סג. שער הציון שם ו. משנ"ב תקנא ס"ק סא, הגריש"א גלאט מהדורא כא עמוד 145. עיין משנ"ב תקנא ס"ק סד, אור לציון ח"ג פרק כו תשובה ו ע"פ מג"א לקמן. מג"א תקנא ס"ק כח, שעה"צ שם ס"ק סט.