שלושת השבועות

נהגו מנהגי אבלות בשבועות אלו, לפי שהם היו ימי קשים לישראל לפי שאז התחילו צרות החורבן ולכן נוהגים בה מנהגי אבלות.

בני אשכנז: מתחילים מנהגי אבלות מי"ז בתמוז, ומר"ח מוסיפים יותר באבלות באיסור אכילת בשר ושתיית יין רחיצה וכיבוס,ובני ספרד : רק משבוע שחל בו [מלבד שמיעת כלי נגינה[.

התחלת ימי בין המצרים

יש אומרים : שמתחילמלילי"ז ,171 והטעם : כיון שהיו הולך אחרי הלילה ורק לגבי תענית י"ז בתמוז איסור אכילה ושתיה מתחיל מהבוקר לפי שאין הציבור יכול לעמוד בו ,172 ויש אומרים : שמתחיל מהבוקר .173

מנהג העולם : ונהגו לנהוג כל דיני בין המצרים מצאת הכוכבים בליל י"ז .174

נשואים בליל התענית

יש אומרים : שאפשר לערוך חופה וקידושין לפני השקיעה אפילו שהשמחה והריקודים ימשכו אחר השקיעה .175 ודעת הגרשז"א לאסור אפילו במקום הדחק .176 שבע ברכות בליל י"ז בתמוז: יש אומרים שאין נכון לעשות שבע ברכות בליל י"ז בתמוז, וא עושים ישנו קצת מרגילות .177

תספורת

לכתחילה אין להסתפר בליל י"ז בתמוז, ובדיעבד מותר ,178 והטעם : לפי שבמקום הצורך יש לסמוך על השיטה שכל דיני בין המצרים מתחילים מהבוקר.

אירוסין

אירוסין [בלא סעודה] מותר ואפי' בתשעה באב, והטעם : שמא יקדימנו אחר .179 ברחמים 180 וכן סעודת אירוסין מותר א בשבוע שחל בו ,181 ומיהו ריקודים ומחולות אסורים מי"ז בתמוז והילך אפילו בסעודת אירוסין .182

מקורות

א"א בוטשאש סעיף ז. שו"ת חיים שאל לחיד"א סימן כב. בעה"מ תענית יא הובא באגר"מ ח "א קסח . ארחות רבינו ח"ב ע קכז בשם הגר"י קניבסקי, הגריש"א פסקי הלכות עמוד לה. ארחות רבינו ח"ב ע' קכז כתב בשעת הדחק, הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 3. הליכות שלמה פרק שלשה עשר א ארחות הלכה 1. הגרשז"א הליכות שלמה מועדים פרק יח ס"ק ח. הגרמ"פ הלכות ט"ב תקנא שמעתא דמשה שם יא, הגריש"א מבקשי תורה קובץ מז עמוד ט. שו"ע תקנט א. לבוש תקנא ב עיין שם. משנ"ב תקנא ס"ק יט. משנ"ב שם ס"ק טז.

נישואין

"ונהגו להחמיר שאין נושאים [נשים ] משבעה עשר בתמוז" .183 והטעם : ע"פ הגמרא בב"ב סו חזקת הבתים 184 "תניא אמר ר' ישמעאל ב אלישע מיו שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרים גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולים לעמוד בה", ובזמן מועט כזה אפשר לעמוד בזה ולכן נהגו שלא נושאים נשים .185

טעם אחר: משום שלא מסמנא מילתא .186

בשו"ת שבות יעקב: חשש לנישואים בימי אלו וכתב חמירתא סכנתא מאיסורא .187 נישואין בלא סעודה: אין נושאים נשים אפילו בלא סעודה, והטעם : משום שנישואין אפילו בלא סעודה יש בזה שמחה .188

מנהג בני ספרד

בני ספרד מעיקר הדין מותרים בנישואין עד ר"ח אב: וכמה קהילות נהגו להחמיר כבני אשכנז בנשואין מי"ז בתמוז 189. מהטעם דלא מסמנא מילתא.

להשתתף בחתונה

ב אשכנז: ספרדי העושה חתונה אחר י"ז בתמוז מותר לב אשכנז להשתתף ש ולאכול ש וא לשמוע תזמורת , והטעם : כיון שהחתן עושה על פי דין יש בזה משום שמחת חת וכלה אבל ירקוד פחות מהרגלו .190 ויש אומרים : דאסור להשתתף .191 ב אשכנז לנגן בשמחת נישואין של ב ספרד אחר י"ז: לב אשכנז מותר לנגן בחתונה של ב ספרד עד ראש חודש אב א זו פרנסתו .192

שבע ברכות

שבע ברכות בשלושת השבועות: מותרים לעשות סעודת שבע ברכות כרגיל א לאחר ר "ח אב 193 וא ע בשר ויין וא ע חל בשבוע שחל בו תשעה באב .194

בר מצווה

מותר לעשות סעודת בר מצווה כרגיל בכל ימות השנה, והטעם : משום שהוי סעודת מצווה 195. א יעשה ללא תזמורת וכן ללא כלי שיר ומחולות, 196. ושירה בפה מותר א בשבוע שחל בו .197

מקורות

רמ"א תקנא ב. ס, ב. ביאור הגר"א סט. יעב"ץ דיני בין המצרים חרך ד ה. ח"ב ס' לה. טור תקנא ב לבוש שם ט. ר' חיים פלאזי בספרו מועד לכל חי ט ס כ"ו. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד ג. הגר"נ קרליץ הובא בעלון מים חיים תמוז תשעג. ביאור הלכה ריש ס' תקנא בשם פרי מגדים. לבני ספרד שמתחתנים עד ר"ח אב. עיין שו"ע ורמ"א שם ס"י. מג"א רכה ד. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד ג. קרא עלי מועד פרק ב הערה יב בשם הגריש"א.

סיום

מותר לשיר לכבוד הסיום אבל אסור לרקוד וגם לא להפליג בשירי .198

תספורת

בני אשכנז: נהגו איסור תספורת וגילוח אחד אנשי , ואחד הנשים מי"ז בתמוז ,199 והטעם : משום אבילות .200

הטעם שהחמירו בתספורת מי"ז בתמזו [בשונה מכיבוס ושאר איסורי שנאסר רק מר"ח[: כיון שתספורת אינה ניכרת בזמן מועט ולכן בתשעה ימי לא יהיה ניכר האיסור ולכן התחילו האיסור מי"ז בתמוז .201

ומנהג בני ספרד: להתיר בתספורת עד שבוע שחל בו תשעה באב. סריקת הראש: לסרק שערות ראשון מותר אפילו בשבוע שחלבו תשעה באב .202 שער המעכב את האכילה: מותר לספר השפ כל שמעכב את האכילה .203 והטעם : משום שבכה"ג לא גזרו ב חכמים ,204 ויש שכתבו: שאין להתיר זאת בשבוע שחל בו תשעה באב .205

תספורת בנשים : אשה בשעת הצורך מותרת בתספורת ולכן נהגו להתיר גילוח השערות כשכוונתה לצורך צניעות 206 .

ב ישיבה מבני ספרד שלומד בישיבה אשכנזית לעני תספורת

הגרשז"א כתב: דמותר לה להסתפר כפי מנהגו, והטעם שלא שייך כא "לא תתגודדו": לפי שיודעי שנחלקו בזה הרמ"א והמחבר 207 וכל אחד נוהג כמנהגו .208 הגריש"א כתב: מ הראוי לנהוג כמנהג המקום ולא להסתפר מי"ז בתמוז .209

ב אשכנז לספר ב ספרד

מותר לב אשכנז לספר ב ספרד, והטעם : לפי שאבלות אינו איסור אלא בתספורת של עצמו ולא גילוח של אחר, ולפני עיור לא שייך בכה"ג כיון שלכו"ע אין בזה איסור מדברי סופרים רק מנהג והספרדים לא נהגו כ .210

כשתשעה באב חל בשבת ונדחה ליו א' נוהגים בני ספרד שאין לשבוע זה דין של שבוע שחל בו 211 ומותרי בתספורת עד שבת חזו ומ"מ ראוי להורות שלא להסתפר לפני שבת חזו כדי שיכנס ליו התענית כשהוא מנוול .212

מקורות

קרא עלי מועד פרק ב הערה יב בשם הגרנ"ק. שו"ע תקנא ד. לבוש שם ג. ערוה"ש תקנא טז. משנ"ב תקנא ס"ק כ. שו"ע תקנא יג משנ"ב שם ס"ק פ. לבוש שם יג. קיצור שו"ע תכב ד. משנ"ב תקנא ס"ק עט. תקנא ד. מעדני שלמה עמוד נא. לקנות חכמה בין המצרים עמוד 14. קרא עלי מועד פרק ב הערה יג בשם הגרנ"ק שליט"א. כה"ח ס"ק עח בשם הבן איש חי. שם.

חלאקה בימי בין המצרים

חלאקה בימי בין המצרים : מעיקר הדין מותר לעשות חלאקה בימי בין המצרים , והטעם : מכיון שאיסור תספורת הוא רק מנהג ולצורך מצווה מותר .213

יש שמתרי לגלח עד שבוע שחל בו, והטעם : כיון שעיקר השמחה היא שמחה של מצווה וכיון שעיקר איסור תספורת משום מנהג ובקטנים ובגיל הר לא החמירו בפרט בתספורת לחנכו למצווה .214

הגריש"א כתב נעש הב ג' אחריי"ז בתמוז מותר לגלח, נעשהב ג' אחרר"חאב יש לדחות החלאקה עד אחרי תשעה באב .215

יש שנוהגים : להמתין עד אחר תשעה באב, והטעם : דכיון שיכול להשהות התגלחת עד אחרי ט"ב אין להתיר לכתחילה ,216 טעם אחר: א לסוברים שמותר לגלח קטן בין המצרים מ"מ אין נכון לעשות את התספורת הראשונה בימי אלו מפני שיש בה ריבוי שמחה .217

קציצת הציפורנים

לקצוץ ציפורני מותר בימי אלו עד שבוע שחל בו .218

ריקודים ומחולות ושירה בפה

ריקודים ומחולות: אסור לעשות ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ואילך .219

שמיעת כלי זמר

אין לנגן בכלי זמר 220. או לשמוע שירי בכלי זמר .221

שירה ווקאלית [ללא כלי נגינה]

יש אומרים : שאין לשמוע א ללא ליוי כלי זמר ,222

בני ספרד בשמיעת כלי זמר

מנהג בני ספרד: שלא לשמוע שירי בימי בין המצרים , והטעם שהחמירו רק בשמיעת שירי :223 לפי שלכתחילה יש להימנע במשך כל ימות השנה לשמוע שירי 224 ואפי' למיקל לשמוע בכל השנה אין לו לשמוע בימי אלו לפי שהם ימי בין המצרים .225

כלי זמר בקטנים

קטן שלא הגיע לחינוך מותר להשמיע לו שירי א יש צורך בכ .226

מקורות

כפות תמרים ושבעים תמרים. שפע חיים ם ח"ה ש"ס. קונטרס הליכות גלאט תשס"ה עמוד .44 שו"ת מאורי ישע. שו"ת משנת יעקב תקנא. משנ"ב תקנא ס"ק כ. משנ "ב תקנא ס"ק טז. פמג"ד תקנא ובה"ל שם סב, שו"ת מנחת יצחק ח"א קיא ד. אגרות משה או"ח ח"ד כא ד. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 4, שו"ת שבט הלוי ח"ח סימן קכז ס"ק ב. ולא בשאר איסורים. עיין גיטין ז, ב, רמב"ם תענית פ"ה יד, שו"ע או"ח תקסס ג. אור לציון פרק כה ב' דיני בין המצרים. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 4.

קטן שהגיע לחינוך :יש להחמיר בקטנים שהגיעו לחינוך שלא ישמעו מכלי זמר, והטעם : דכיון דאבילות דרבי היא מחמירים א לקטנים שהגיעו לחינוך .227

שירה בפה

יש אומרים : שמותר לשיר שירה בפה שירה של התעוררות, והטעם : משום דאין השמחה ניכרת בפועל .228

ויש אומרים : שאין לשיר ולזמר ג לא מנגינות של עצב ותוגה, והטעם : דסוף סו יש בזה נעימות והנפש באה על סיפוקה מה .229

בספר לקט יושר הביא תלמיד התרומת הדשן שלא היה רבו שר אפילו זמירות של שבת בכל ימי בין המצרים , מכאן רואים שאם שלא נהגו להחמיר כ בשבת משום שהוי אבילות בשבת, מ"מ נלמד מכאן כמה יש להחמיר בימות החול א בשירה בפה .230

שירה בקבלת פני לחתן [סנטוחה]

מותר לשיר בפה ומ"מ ימעטו בשירה ולא ישירו במחיאת כפי , והטעם : כדי שלא יבואו לידי ריקוד .231

שירה וריקוד במסיבת תנאי

מותר לשיר בפה , והטעם : מפני שהוי סעודת מצווה, ואין לרקוד ויש למעט בשירי שמחה .232

לשמוע חזנות

הגריש"א אוסר לשמוע חזנות ,233 הגרשז"א כתב על חזנות לא ברירא לי מילתא .234 ובהליכות שלמה 235 מובא בשמו שאמר שנכון להימנע בימי אלו א משמיעת שירי שאינם מביאים לידי ריקוד ואפילו קטעי חזנות וכדאי הוא בית אלקינו להתאבל עליו ג בכגון זה.

לשמוע קול זמר בשביל לא להירד

הנוסע ברכב ובכדי שלא להירד רוצה לשמוע קול זמר, יש אומרים : דמותר , והטעם : כיון שיש חשש סכנה שירד מותר .236 ויש אומרים : שאם ישמע שירי ודאי ירד , וא רוצה ישמע שירי של איכה או ניגון "אלי ציון " .237

מקורות

אגרות משה ח"ד או"ח סימן כא ס"ק ד, הגריש"א שם. עיין שדי חמד בין המצרים סימן א אודך י, מועד לכל חי י ס "ק יט . קרא עלי מועד פרק א ו . מועדים וזמנים ח"ח סימן שלח. הגריש"א הליכות שלמה יד הערה ו. הגרשז"א הליכות שלמה פרק יד ד, הגריש"א לקנות חכמה עמוד 3. קונטרס בין המצרים עמוד 8. שלמי מועד סו"ס טו. פרק יד הלכה ה בדבר הלכה. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 14. הגרח"ק הובא פסקי משנה ברורה עם תשובות הגר"ח.

ללמוד נגינה וללמד נגינה

מורה לנגינה ותלמיד שלומד שמפסיד שכר הלימוד ששילם מותר ללמוד וללמד עד ר"ח אב, ולאחר מכן אסור .238

להתלמד לעצמו

תלמיד הרוצה להתלמד לעצמו מותר, ובתנאי שאינו יודע לנגן היטב ומתלמד אבל א כבר יודע אסור .239

מרכזיה של טלפון שמשמיעה שירי בהמתנה

א יש טירחא לנתק את השירה מותר להשאיר את זה בימי בין המצרים , וכן המטלפן אינו צריך להמנע מלשמוע זאת, והטעם : כיון שאין שומע להנאתו אלא כדי לדעת א הוא עדיין על הקו הטלפון .240

להחליף צלצול במכשיר סלולארי

אין איסור ואין צריך להחליף הצלצול, והטעם : משום שאינו מיועד לשמחה, ומ"מ א אפשר להחליף ראוי לעשות כ .241

נתינת מתנה

יש אומרים : שראוי להחמיר שלא ליתן מתנה חשובה שיש בה שמחה בשלושת השבועות .242

מקורות

הגריש"א פסקי תשובות עמוד לה. הגריש"א פסקי תשובות עמוד לה. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 4. הגריש"א קונטרס הליכות. הגר"מ פינשטיין מסורת משה או"ח שסח.