סדר התפילות

ביאור: ה ההרוגים שהרגם אדריינוס וגזר שלא לקבור אות , ולאחר שבע שני ק מלך אחר והתיר להביא את ההרוגים לקבורה וזה היה בט"ו באב. טעם אחר: רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יו שפסקו מלכרות עצי למערכה .1226 ביאור: לפי שהיו חוטבי עצי כדי להבעיר את אש המזבח בביהמ"ק והיו עושים זאת במשך כל תקופת הקיץ עד ט"ו באב שמט"ו ואילך תשש כוחה של חמה, ואינה מייבשת העצים הכרותי מהר ונכנסים בה תולעים ונפסלי לגבי המזבח לפיכך אותו היו שהשלימו בו את המצוה עשו אותו יו שמחה וקראוהו יו תברך מגל היינו יו שבירת המגלי הקרדומות.

הטעם שעשאוהו יו"ט ביום גמר כריתת העצים : לפי שעתה יכלו להתפנות לעסוק יותר בתורה שלא יהיו טרודים יותר בכריתת העצים .1227

טעם אחר: לפי שבאותו יו היו משלימים מצוה גדולה כזאת הרישהשלמה שלמצוה שמחים עליה .1228

גדר יו"ט

יו"ט לעני שמחה והודאה ולא כיון"ט שהוא חג ואסור במלאכה ומצאנו כדבר הזה יו"ט לעני שמחה והודאה בשבת 1229 "אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנ דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן ", וכן ביומא 1230 "ויו טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מ הקודש" ואינו יו"ט של איסור מלאכה אלא של שמחה והודאה .1231

סדר התפילות

תחנון ערב ט"ו באב [י"ד באב] אין אומרים בו תחנון , והטעם : לפי שצריך לעשות זכר ליו"ט להשלימו כליל יו"ט ויומו .1232

ט"ו באב אין אומרים בו תחנון , והטעם :דאיתא בגמרא שהיה יו "ט גדול בזמן המקדש .1233

"יהי רצו " אין אומרים "יהי רצו "שאחר קריאת התורה [כשחל ביום ב' או ה'] .1234 "אא"א" "ולמנצח" [כשחל ביום ב' או ה'] אומרים אא"א קודם קריאת התורה, וכן אומרים מזמור "למנצח" אחרי אשרי ,1235 והטעם : לפי שאא"א ולמנצח שווים ה .1236 [ומנהג בני ספרד שאין אומרים למנצח ואא"א כתחנון ].

מקורות

תענית שם. רבנו גרשום ב"ב קכא, ב ד"ה יום שפסקו. רשב"ם שם קכא, ב ד"ה ברכת הטוב והמיטיב מניסן. קיח , ב. פרק ז משנה ד. מאירי תענית פ"ד משנה ח. סידור יעב"ץ, שו"ע קלא ו, משנ"ב שם ס"ק לב. מג"א קלא טו, בית ברוך על החיים אדם כלל לב לד. שו "ע קלא ו . שו"ע קלא ו, משנ"ב שם ס"ק לה, חיים אדם שם. חיים אדם שם.