ברכת הלבנה במוצאי שבת נחמו

"שבת נחמו"

השבת שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו". הטעם בשם זה: על ש ההפטרה שמפטירים בה 1200 "נחמו נחמו עמי".

שבע דנחמתא

ביאור: חז"ל תקנו לקרות בז' השבתות שלאחר תשעה באב ז' הפטרות של נחמה שאמר ישעיהו הנביא ואלו ה :

פרשת ואתחנן "נחמו נחמו עמי" 1201. פרשת עקב "ותאמר ציון עזבני ה'" 1202. פרשת ראה "עניה סערה לא נוחמה" 1203. פרשת שופטים "אנכי אנכי הוא מנחמכם " 1204, פרשת כי תצא "רני עקרה לא ילדה" 1205. פרשת כי תבוא "קומי אורי כי בא אור " 1206, פרשת נצבים וילך "שוש אשיש" .1207

הטעם בסדר הזה

לפי שבתחילה אמר הקב"ה לנביאים "נחמו נחמו עמי", ועל זה משיבה כנסת ישראל ואומרת "ותאמר ציון עזבני ה'" כלומר איני מתפייסת מנחמת הנביאים , והנביאים חזרו ואמרו להקב"ה "עניה סערה לא נוחמה " כלומר שכנסת ישראל לא נתפייסה. ועל זה חוזר הקב"ה ואמר "אנכי אנכי הוא מנחמכם " ואומר עוד "רוני עקרה לא ילדה" ואומר "קומי אורי" ועל זה משיבה כנסת ישראל "שוש אשיש בה'" כלומר עתה יש לי לשוש ולשמוח "כי תגל נפשי באלהי " .1208

הטעם בשבע: כיון שמספר ההפטרות דפרענותא שלש הכפילו כנגד שש הפטרות של נחמא, והשביעי שכנסת ישראל מקבלת את הנחמה .1209

ברכת הלבנה במוצאי שבת נחמו

יש שנהגו שלא לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב וממתינים למוצאי שבת נחמו ,1210

הטעם : לפי שברכת הלבנה נחשבת כקבלת פני שכינה, ואין מקבלים את השכינה אלא מתוך שמחה, ובמוצאי תשעה באב עדיין אסורים בשמחה .1211

מקורות

ישעיה פרק מ. ישעיה מ, ב. שם מט יד. שם נד יא. שם נא יב. שם נד א. שם ס א. שם סא י. פסיקתא הובא באבודרהם סדר הפרשיות והפטרות. אהבת ציון בינה לעיתים. מנהגי מהרי"ל, הלכות תשעה באב עמוד רמד. מנהגי מהרי"ל שם.

שבת נחמו שאינה סמוכה לט"ב ונראה דדווקא א שבת נחמו סמוכה לט"ב כגון שחל תשעה באב ביום ה', אבל א חל ביום ג' שיוצא ששבת נחמו בין"ג מקדשים בחול אחר תשעה באב, והטעם : משום שיש לחוש ליו המעונן .1212

תשעה באב נדחה: נראה דדברי המהרי"ל להמתין עד מוצ"ש נחמו דוקא בתשעה באב בזמנו שנמשכת האבלות עד למחרת, אולם בתשעה באב נדחה שכבר פסקה האבלות שרי .1213

כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימי טובים וימי ששון שמחה שנאמר 1214 "כה אמר ה' צבאות צו הרביעי וצום החמישי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו" .1215

מקורות

דרכי משה תכו. ספר החיים ב. זכריה ח יט . רמב"ם תענית פ"ה י"ט.

ט"ו באב

א''ר שמעון ב''ג לא היו ימי טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה''כ שבה בנות ירושלים יוצאות בכלי לב שאולי שלא לבייש את מי שאין לו .1216

טעם אחר: אמר רב יהודה אמר שמואל יו שהותרו שבטי לבוא זה בזה .1217 ביאור: יו שהותרו השבטים להתחת זה בזה והותר שבט בנימין לבא בקהל שמימות משה רבנו ע"ה בת היורשת נחלה משבט אביה לא יכלה להינשא אלא לב שבטה בלבד כדי שלא תעבור נחלה ממטה למטה ובט"ו באב הותרו.

טעם אחר: אמר רב יוסף אמר רב נחמן יו שהותר שבט בנימין לבוא בקהל .1218 ביאור: בימי פלגש בגבעה 1219 נשבעו ישראל במצפה לאמר 1220 "איש ממנו לא ית בתוך לבנימין לאשה"' עקב הגנאי שעשה שבט בנימין בפלגש בגבעה, שני איסורי אלה א שנעשו כתורה וכמצווה היו קשים על ישראל לכן היתה לה שמחה גדולה ביום שהותרו. טעם אחר: אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן יו שכלו בו מתי מדבר .1221 ביאור: שישי ריבוא מישראל שעליה נגזרה גזרת "במדבר הזה יתמו ושם ימותו" ,1222 ומתוך מה ט"ו אל בכל תשעה באב, ט"ו אל האחרונים א ה חפרו קבריהם ונכנסו בה בליל תשעה באב והקב"ה ויתר לה מפני שאחרוני היו ונבדלו לחיי ואולם בתשעה באב שחרית כשקמו על רגליה עדיין לא ידעו שנבדלו לחיי וחשבו שמא טעו בחשבון והיו חוזרים ונכנסים לקבריה עוד חמישה לילות כיון שהגיע ט"ו באב וראו את הירח במלואו הבינו כי בטלה הגזירה מעליה ועשאוהו ליו ט"ו באב יו טוב .1223 טעם אחר:עולא אמר יו שביטל הושע ב אלה הפרסדיאות [מחסומי דרכי ] שהושיב ירבעם ב נבט.

ביאור: כשקרע ירבעם ב נבט מלכות ישראל מירושלים התפלג העם ושררה איבה בין ממלכת אפרים לממלכת יהודה ביקש ירבעם ב נבט למנוע מבני ישראל מלעלות לירושלים ולכן הושיב פרסדיאות [משמרות] בכל הדרכי המובילות ירושלימה כדי שלא יעלו ישראל לרגל ולא יביאו ביכוריה לבית המקדש .1224

טעם אחר: רב מתנה אמר יו שנתנו הרוגי ביתר לקבורה .1225

מקורות

תענית ל, ב, ב"ב קכא, א. תענית שם. תענית שם. שופטים יט כא. שם כא א. תענית שם. במדבר יד לה. מדרש איכה וב"ב קכא, ב. תענית לא, א. שם.