זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
טעם אחר: לפי שאומרים "ומעשה ידינו כוננה עלינו" ואין לומר דבר זה בתשעה באב שהרי נאמר 1179 "כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה" .1180 טעם אחר: לפי שתשעה באב נקרא מועד כמו שנאמר 1181 "קרא עלי מועד" וכשם שבליל יו"ט שחל במוצ"ש אין אומרים "ויהי נועם ", ג בליל תשעה באב שחל במוצאי שבת אין אומרים .
"ואתה קדוש"
אומרים "ואתה קדוש" ומדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי" .1182
"ויתן ל "
אין אומרים "ויתן ל " אחר תפילת מעריב ,1183 והטעם : דאין זמנו בתשעה באב, דלאו זמן ברכה ושמחה היא .1184
טעם אחר: לפי ש"ויתן ל " הוי ברכה על מעשה ידינו, וקי"ל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה .1185
אמירת "שבוע טוב"
אין אומרים זה לזה "שבוע טוב" .1186
הבדלה במוצאי ט"ב
שתיה קודם הבדלה
מותר לשתות מי אחר צאת הכוכבים לפני הבדלה .1187
מבדיל על הכוס, ואין צריך להבדיל בתפילה "אתה חוננתנו " והטעם : כיון שהבדיל אתמול .1188
שכח מאתמול ולא הבדיל בתפילה אין צריך להבדיל בתפילה, והטעם : שכבר חל שעתא, וסגי במה שיבדיל על הכוס .1189
מקורות
שו"ע תקנד כד. הגר"א תקנט ב. איכה א טו . שו"ע תקנט ב, משנ"ב שם ס"ק ו . שו "ע תקנט ב. לבוש תקנט ב, משנ"ב שם ס"ק ט. נועם מגדים אות יז דף לג. הגר"ש דבילצקי דיני ט"ב שחל ביום א' ז הובא במג"א תקנט א שאין מברכים הבנים המוצ"ש זה וכן"כ במשנ"ב שם ס"ק ד. שו"ע רצט א. משנ"ב תקנו ס"ק ג. משנ"ב תקנו ס"ק ג.
"הנה אל ישועתי"
אין אומרים "הנה אל ישועתי" ושאר פסוקי אלא כשמבדילים במוצאי שבת ולא כשמבדילים ביום חול, ומתחילים מברכת הגפן 1190, והטעם : דכיון שפסוקים אלו נאמרים לסימן טוב בתחילת שבוע וכיון שעבר יו א' מימי השבוע אין לאומרו .1191
שתיית היין
במהרי"ל איתא "כשהחשיך בירך בורא פרי הגפן והבדלה", א"כ משמע שמותר להבדיל על היין , וכן משמע שמותר לשתות בעצמו ולא צריך לתת לקט אע"פ שעדיין אסור אכילת בשר ושתיית יין .1192
בשמים
אין מברך על בשמים ,1193 והטעם : משום דבשמי נתקנו משום הנשמה היתירה שעוזבת במוצאי שבת וטעם זה שייך רק במוצ"ש .1194
כיסוי הפת
כשמבדילים במוצאי תשעה רגילים מיד לאכול, לכן יש לכסות את הפת בשעת הבדלה או לא להביאו לשולחן עד לאחר הבדלה .1195
אבילות במוצאי ט"ב ובעשירי
בשר ויין : בלילה אסור, והטעם : מפני אבילות של יו מחמירים ג בלילה ,1196 טעם אחר : כדי שלא יתענג בסעודה ראשונה שאחר התענית ,1197 תספורת : מותר מהלילה 1198 שאר דברי : מלשון השער הציון 1199 משמע שמותר.
מקורות
מט"א תרכד ה, שש"כ פרק סב סעיף מד. שו"ת ברוך השם ס"ג, קצה המטה שם פא. משנ"ב תקנו ס"ק ג בשם דגול מרבבה. שו"ע תקנו א. משנ"ב תקנו ס"ק ד. עיין שו"ע רצט ט. משנ"ב תקנח ס"ק ד. שו"ת זרע אמת ח"א סימן פב. משנ"ב תקנח ס"ק ד. תקנח ס"ד.