תפילת ערבית במוצ"ש

נהגו לאחר תפילת מעריב כדי שיוכלו האנשים להחליף הבגדים והמנעלים קודם מעריב.

"והוא רחום "

המנהג הוא לומר בכל מוצאי שבת "והוא רחום " "וברכו" בנועם ובאריכות כמבואר בשו"ע 1163, כשחל תשעה באב במוצאי בשבת אין להאריך ,1164 והטעם : ע"פ מה שכתב במסכת סופרים 1165 דאין אומרים "ברכו" כלל, א כ א אנו שאין נוהגים כ מ"מ להאריך בזה בודאי אין ראוי מפני האבל .1166

נשים בתפילת ערבית

יש אומרים : שראוי לנשים לכתחילה להתפלל ערבית בתשעה באב שחל במוצאי שבת, והטעם : מכיון שעיקר תקנת הבדלה היתה בתפילה 1167 ואחר כ תקנו על הכוס ובמוצאי שבת זו שאין הבדלה על הכוס ראוי לכתחילה שיבדילו בתפילה .1168

מזמור "לדוד ברוך ה' צורי" 1169

אין אומרים מזמור "לדוד ברוך ", והטעם : מפני שהטעם שאומרים זאת כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, ותשעה באב אסור בלימוד תורה .1170

מזמור "למנצח בנגינות" 1171

אין אומרים מזמור "למנצח בנגינות" ,1172 והטעם : לפי שאין זמן חנינה היו .1173 טעם אחר : משום שאינו מסדר היו .1174

קינות

קינה מיוחדת למוצ"ש: תשעה באב שחל במוצאי שבת מוסיפים בקינות קינת "ויהי נועם נשבת במוצאי שבת".

"ויהי נועם "

אין אומרים "ויהי נועם " ,1175 והטעם : לפי שפסוק זה אמרו משה כעין ברכה אחר גמר מלאכת המשכן 1176 ואין נאמר בליל תשעה באב ברכה זו א אנו מתאבלים על החורבן .1177 טעם אחר: לפישאי זה יו שלנעימותאלא יו מר .1178

מקורות

רצג ג. תיקון תפילה. סוף פרק יח . הגר"ש דבילצקי דיני ט"ב שחל ביום א מא. ברכות לג, א. הגרשז"א שלמי מועד פרק צב. תהילים קמג. שו "ת התעוררות לתשובה סימן שנד. תהילים סז. שו"ע תקנט ב. לבוש תקנט ב, משנ"ב רצג ס"ק א. משנ"ב תקנט ס"ק ח. שו"ע תקנט ב. רש"י שמות לט יג. סמך "ק מצווה צו, משנ"ב תקנט ס"ק ז. לבוש מנהגים ד.