צו שבעה עשר בתמוז

חייבים להתענות בתשעה באב ובין"ז בתמוז .15

מקור התענית בין"ז בתמוז: מהפסוק בזכריה 16 "צו הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהפוך לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים ", ואמרו חז"ל צו הרביעי זה י"ז בתמוז שהוא בחודש הרביעי למנין החודשים [שמונים מניסן ] .17

סיבת הצום

משום חמש צרות שאירעו לישראל באותו היו 18. ואלו ה

א. נשתברו לוחות הראשונות כשירד משה מ ההר .19 ב . בוטל קרבן התמיד בבית ראשון על פי גזירת מלכות הרשעה. ג.הובקעה העיר בחורבן בית שני .20 ד . שר אפוסטמוס הרשע את התורה.ה . הועמד צל בהיכל .21

מי העמיד צל בהיכל, יש אומרים : שאפוסטמוס העמידו בזמן בית שני, ויש אומרים : שמנשה העמיד בזמן בית ראשון .22

מהות הצום

כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה, שנשוב ממעשינו הרעים שאין עיקר הצום אלא התשובה כמו שמצאנו באנשים נינווה שכתוב 23 "וירא אלהים את מעשיהם " ואמרו חז"ל 24 "לא נאמר וירא אלהים את שק ואת תענית אלא וירא אלהים את מעשיהם " ולכן אין התענית אלא הכנה לתשובה והתשובה היא העיקר .25

הנהגה ביום צו

אסור להרבות בשחוק ובשמחה אלא צריך להשרות עצמו באוירה של כובד ראש ,26 וראוי לנהוג כ ג בלילה שלפני הצום .27

החיוב לצום

הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ,28 והטעם : כיון שקיבלו ורצו להתענות חייבים להתענות 29, וקטנים צריכים להתענות מדין חינוך , וגם לאוכלי 3130 אין לה לאכול בשר ויין , וקטנים שאינם צמים יאכיל לח ומי ולא יתענגו .32

תחילת הצום : הצום מתחיל מעלות השחר .33

מקורות

שו"ע תקמט א. ח יט . טור תקמט א , משנ "ב שם ס"ק א. גמרא תענית כו, א. שמות לב יט . ירמיהו נב וז. גמרא תענית כו, א. ירושלמי פרק ד הלכה ה, ב"ח תקמט. יונה ג י. תענית טז, א. רמב"ם פרק ה' מהלכות תענית הלכה א, משנ"ב תקמט ס"ק א. שו "ע תקסח יב. דיני ארבע תעניות צבור הקבועים ב להגר"ש דבילצקי שליט"א. שו"ע תקנ א. לבוש שם א. כגון קטנים פחות מגיל חינוך, חולה עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה (שו"ע שם). משנ"ב תקנ ס"ק ה. שו"ע תקנ ב.

חומרות בין"ז בתמוז

בין"ז בתמוז אין נוהגים כחומרות של תשעה באב, והטעם : לפי שבתחילה כשקיבלו עליה לצום לא קיבלו שיהיה כחומר של תשעה באב לפי שאין רוב הציבור יכול לעמוד בגזירה זו 34 מה שאין כ בתשעה באבהואיל והוכפלו בו צרות החורבן ב' פעמים .35 הטעם שמתענים בין"ז בתמוז א שבפסוק 36כתיב "בחודש הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר"

אע"פ שבבית ראשון הובקעה העיר בט' בתמוז, מ"מ תקנו להתענות בין"ז, כיון שבבית שני הובקעה העיר בין"ז בתמוז .37

הטעם שבעשרה בטבת צמים משום שסמך מלך בבל על ירושלים בבית ראשון , ולפי זה צריך לצום ביום שבו סמך ידו בבית שני דחמיר טפי, כיון שחורבן הבית היה בחודש אחד אין קפידא לשנות מט ' לי"ז אבל שהזמני חלוקי לא אמרינן .38 בירושלמי 39 מתרץ : שגם בית ראשון נחרב בין"ז בתמוז ומה שנכתב בירמיה שהובקעה בט' מחמת הצרות טעו בחשבון .40

נפק"מ בין התירוצים : הא בעל נפש יחמיר על עצמו לצום ג בט' לתירוץ א' בעל נפש יחמיר על עצמו, לתירוץ ב' אין צריך לצום אפילו משום מידת חסידות .41 הטעם שלא גזרו להתענות ג בט', לפי שאין מטריחים על הציבור יותר מדאי .42

הכרזה

בני ספרד: נהגו שבשבת שלפני צו י"ז בתמוז [וצום עשרה בטבת], אחרי קריאת ההפטרה, שהשליח ציבור מכריז ומודיע לציבור המתפללים באיזה יו יחול הצום .43 הטעם : לפי שבזמן חז"ל תעניות אלו לא היו קבועות, אלא היו תלויות ברצון הציבור כדאמרינן 44, רצו מתענים , לכן נהגו להכריז עליה , כדי להודיע שאכן רוצים ה להתענות. הטעם לבני אשכנז שאין מכריזים דקיי"ל שעכשיו אינו תלוי ברצון דכבר קבלנו עלינו התעניתי לכן כתב הרמ"א דמנהג האשכנזים שלא להכריז דעכשיו אינו תלוי ברצון .45

צו נדחה

כשחל צו י"ז בתמוז בשבת הוא נדחה עד לאחר השבת .46

הטעם : לפי שנאמר 47 "אכלוהו היו כי שבת היו לה'" מכאן שבשבת אסור להתענות .48

מקורות

מג"א תקנ ג, משנ"ב שם ס"ק ב. לבוש תקנא ב. ירמיהו נב ו . טושו "ע תקמט ב, גמ ' תענית כח, ב. לחם משנה רמב"ם תענית פרק א הלכה ב. תענית פרק ד. הובא במג"א תקמט ב. עיין באר היטב תקמט ג. מג"א תקמט ב בשם הרמב"ן. אבודרהם עמוד רנד, שו"ע תקנ ד. ר"ה יח , ב. ביאור הגר"א או"ח סימן תקנ, ערוה"ש שם. שו "ע תקנ ג. שמות טז כה. פמ"ג רפח א "א ז .

טעם אחר: לפי שיש מצווה להתענג באכילה ושתיה בשבת שנאמר 49 "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכבד" .50

טעם אחר: לפי שנאמר 51 "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה", והביאור דברכת ה' זו השבת שנאמר 52 "ויברך אלהים את יו השביעי", ועליה נאמר "ולא יוסי עצב עמה" .53

הטעם דנדחה ולא מקדימים ליו חמישי

משום דאקדומי פורענותא לא מקדימינן .54

מלבד תענית אסתר שמקדימים , והטעם : משום שתענית זו משום סליחת עו ואין בה משום אקדומי פורענותא, ועוד דאין אפשר לאחר משום פורים שחל ביום א' .55 בדיניו: מקילים בתענית נדחה בחיוב התענית למי שאינו חש בטוב יותר משאר תעניות שאינם נדחה .56

דיני ליל הצום

תעניות אלו [מלבד תשעה באב ויו"כ] מתחילים מעמוד השחר ועד צאת הכוכבים .57 ולכן בליל הצומות מותר לאכול ולשתות לפי שהצו מתחיל מעלות השחר .58

מחצי שעהלפני עלות השחר אסור להתחיל לאכול פת יותר משיעור כביצה 59 דברי המותרים לאכול: פירות ושתיה או תבשיל מחמשת מיני דג מותר אפילו הרבה 60ובשעת הדחק יש להקל בפת א אין מספיק לו הפירות ומיני דג לצורך התענית .61 אכילה קודם עלות השחר: יש שינת קבע בליל התענית אסור לו לאכול אפילו ק לפני עלות השחר אא "כ התנה לפני השינה שיאכל לאחר שיקום .62 שתיה קודם עלות השחר: יש אומרים שמותר אפילו לא התנה על כ , והטעם : דמסתמא דעתו של אדם לשתיה אחר השינה והוי כאילו התנה .63

ולכתחילה: ראוי להחמיר ולהתנות ג על שתיה כדעת המחבר 64, וא רגיל תמיד בשתיה בקומו אין צריך להתנות .65

שטיפת הפה

אין לשטוף את פיו במי בבוקר ובמקום צער מותר לעשות כ א יזהר לכפוף ראשון ופיו כלפי מטה כדי שלא יכנסו מי לגרונו .66

מקורות

ישעיהו נח, יג. מנחת חינוך מצוה שיו. משלי י כב. בראשית ב ג. תוס' מ"ק דף כג, ב ד"ה מאן דאמר. מגילה ה, א, משנ"ב תקנ ס"ק ט. לבוש תקנ ג. עיין ביאור הלכה תקנט ט ד"ה ואינו בשם רע"א. תקסד א. שו"ע תקנ ב. משנ"ב פט ס"ק כז. שו"ע רלב ס"ק לד. תשובות והנהגות ח"ב סימן תד. שו"ע תקסד א, רמט ג. רמ "א תקסד א. שו "ע תקסד ו, משנ"ב שם ו. משנ"ב תקסד ס"ק ו. משנ"ב תקסז ס"ק יא.

סדר תפילה בתעניות

תפילת שחרית "עננו"

מתפללים שחרית כיון חול, בחזרת הש" בתפילת שחרית ובמנחה אחר ברכת "ראה בעננו" מוסיף הש" תפילת "עננו " ומסיים "ברוך אתה ה ' העונה בעת צרה " .67 הטעם ששליח ציבור אומר שחרית [בשונה מהציבור שאומר רק במנחה] להודיע לציבור ולהזכיר לה התענית .68

הטעם שתקנו לשם" אמירת עננו בברכה "ראה בענינו"

לפי שמצאנו עניה תיכף לגאולה בתהילים דכתיב 69 "ה' צורי וגואלי" וסמיך ליה 70"יענך ה '" 71וכיון שמזכירים "גואל ישראל" מזכירים "עננו כי בצרה גדולה אנחנו". טעם אחר: על פי הגמרא במגילה 72 שהביאה טעמי לסדר הברכות בשמו"ע והביאה מקור מהפסוקים , ולברכה שביעית ושמינית לא הביאה פסוקי כי א סברא לכן תקנו חכמים ברכת עננו ש כי לא רצו להפסיק בתפילת עננו במקום שהסדר נקבע על ידי פסוקי המקשרי אותה .73

שליח ציבור כשמתפלל בלחש בשחרית דינו כיחיד ואינו אומר עננו .74

שליח ציבור שטעה

ש" שלא אמר עננו, א לא סיים ברכת "רפאינו" יחזור ויאמר "עננו" ,75 חת הברכה אינו חוזר, ואומר "בשמע קולנו" .76

בדיניו: אין השליח ציבור אומר "עננו" אלא א"כ יש עשרה שמתענים .77 שליח ציבור שאינו מתענה לא יתפלל ,78 והטעם : משום דאינו יכול לכלול עצמו בתפילת עננו ולומר "ביום צו תעניתנו" שהרי אינו מתענה 79. וא עבר ועלה יאמר בשומע תפילה "עננו" .80

"עננו" ביחיד

יחיד המתענה בין תענית ציבור בין תענית יחיד אומר "עננו" וחותם "עונה בעת צרה". ואומר זאת בתפילת מנחה ב"שמע קולנו" לפני "כי אתה שומע תפילת" ומסיים "שומע תפילה" .81 והטעם : לפי שאותה ברכה והחתימה משמע בין התענית בין כל מילי 82ואפילו היה מתפלל ע הש" והגיע הש" לברכת עננו ישתוק היחיד ויאמר ב"שומע תפילה" .83

מקורות

תוס' תענית יג, ב ד"ה אלא, שו"ע תקסו א. תוס' תענית יא, ב ד"ה לן בתעניתו בסופו. יט טו . כ ב. משנ"ב תקסו ס"ק א. יז, ב. הר"ח אלבק בהשמטות. שו"ע תקסה א. שו"ע קיט ד טז. שו"ע קיט. שו"ע תקסו ג. שו"ע תקסו ה. לבוש תקסו ה. משנ"ב תקסו ס"ק יח. שו"ע תקסה א. רש"י תענית יג, ב ד"ה בשומע. בה"ל תקסה א.

הטעם שיחיד אומר "עננו" בתפילת מנחה ולא בתפילת שחרית [כשם" ] לפי שחוששים שמא יאחזנו בולמוס, או מחמת אונס אחר יצטרך להפסיק את תעניתו, וא יאמר שחרית נמצא דאמירתו היתה לבטלה, ובמנחה אע"פ שיפסיק תעניתו מ"מ צ חצי יו ולא הוי לבטלה, ובשליח ציבור אין חשש זה מכיון שמתפלל עבור הציבור ובודאי יש בציבור אנשי שיצומו כל היו ולא הוי לבטלה א א הוא לא יסיים לצום .84 מנהג הספרדים : לאומרו ג בשחרית א דעתו להשלים התענית ,85 והטעם : דאפילו יאחזנו בולמוס ויאכל אינו שקר בתפילתו דכיון שתקנו לה חכמים להתענות אפשר לומר "צו תעניתנו" אע"פ שאינו מתענה כיון שהוא של יו תענית .86

"עננו" במנחה גדולה

אע"פ שחוששים שמא יאחזנו בולמוס אומרים במנחה גדולה "עננו", הטעם : דאפילו יאחזנו בולמוס התענה על כל פני עד חצות .87

הטעם שיחיד אומר ב"שמע קולנו" ולא כשליח ציבור ב"גואל ישראל": לפי שאין יחיד קובע ברכה לעצמו .88

הטעם שאינו מסיים כשליח ציבור "העונה בעת צרה": לפי שאין לשנות ממטבע התפילה ליחיד .89

יחיד שסיים העונה בעת צרה: חוזר, והטעם : דהוי משנה ממטבע ברכות והוי כמו שדילג והפסיד את הברכה .90

שכח ולא אמר: אינו חוזר ,91 והטעם : משום שאם יחזור הוי כקובע ברכה לעצמו וקי"ל שיחיד אינו קובע ברכה לעצמו .92 נזכר קודם שעקר רגליואומרו בלי חתימה לאחר תפילתו קודם "יהיו לרצון " .93

שכח להתפלל מנחה: אדם ששכח להתפלל מנחה דינו שמתפלל ערבית ב' פעמים ואינו אומר "עננו ", והטעם : משום דהיום אינו יו תענית והוי כמשקר .94 חולה שאוכל ביום התענית אינו אומר "עננו" .95

אכל בשוגג הדין שיכול לומר "עננו", והטעם : מכיון ששייך לומר "ביום צו התענית הזה" דהיינו כמו שתקנו חכמים להתענות ביום זה .96

קטן שאינו צ : לא יאמר עננו במנחה, והטעם : משום שגם גדול שאינו צ אינו אומר ולא שייך בזה דין חינוך .97

מקורות

שו"ע תקסה ג. תוס' תענית יא, ב ד"ה שם ולי נראה, שו"ע תקסב א. לבוש תקסה ג. ערוה"ש תקסה ד. לבוש תקסה א. תוס' תענית יג , ב ד "ה אלא, לבוש תקסה ב. הגרשז"א הליכות שלמה יג ח, דבר הלכה שם. שו"ע תקסה ב. לבוש תקסח ב. שו"ע תקסה ב משנ"ב ס"ק ו . שו"ת משכיל לעבדי או"ח ח"ה ח"י. ביאור הלכה תקסה ד"ה בין יחיד. משנ"ב תקסח ס"ק ג. שו"ת שבט הלוי ח"ח סימן קלא.

סליחות

נהגו לומר סליחות אחר סיום י"ח ברכות ,98

הטעם שתקנו הפיוטים בלשון שאינה מובנת: כדי שלא ילמדו הגוים את השבחים ויבאו לשבח בה לאלוהיהם .99

י"ג מידות: בין פזמון לפזמון אומרים "אל מלך " וי"ג מידות. והטעם שמגביהים קול בעת הזכרת הי"ג מידות: סמך לדבר מלשון פרקי דר"א 100 דכתב "וכשעבר הסיר הקב"ה את כ ידו התחיל משה צועק בקול ר ואמר ה' ה' אל רחום וחנו ".

הטעם דמפסיקי ב"ונקה" והא קימ"ל 101 כל פסוק דלא פסק משה רבינו אנ לא פסקינן :לפי שכל החסרון שכל פסוק שמשה לא פסק נאמר רק באומרו דר קריאה, אבל כשאומר דר תפילה ובקשה מותר לפסוק .102 טעם אחר: כיון שאומרים זאת ברבי מותר יש כח לרבי להפסיק הפסוק .103 טעם אחר: לפי שהקב"ה אמר את הי"ג מידות וכיון שהקב"ה אמר אין בכ איסור .104

שמע קולנו:

פסוקי "שמע קולנו" אומרים אות החזן והקהל פסוק בפסוק. ופותחים את ארון הקודש .105 הטעם שפותחים את הארון הקודש: כדי להחשיב פסוקי אלו שמתפללים יותר בכוונה כשארון הקודש פתוח,ועוד לרמז על פתיחת שערי שמי לתפילותינו .106

הטעם שאומרים חציו של הפרק בלחש: על פי מה שכתב השו"ע 107 דפסוק הנכתב בלשון יחיד מותר לרבי לשנותו ללשון רבי דר תפילה, ופסוק "יהיו לרצון " 108 נכתב בלשון יחיד ואנו מתפללים בלשון רבי כשאר פסוקי ושרי, מ"מ כל אחד אומר בלחש וממילא דינו רק כיחידי שאומרים ומותר לומר בלשון רבי וחוששים לכתחילה כשו"ע שאינו אלא מנהג לאומרו ולהחמיר שלא לשנותו ברבי .109

יחיד באמירת סליחות

י"ג מידות: אין לומר בדרך תפילה או בקשה , והטעם : דדבר שבקדושה הוא ובעי עשרה, וא בא לאומרו דר קריאה בתורה שרי .110 וכן אין ליחיד לומר סליחות או ויעבור ,111 ולדינא: סליחות בלא י"ג מידות יכול לומר ביחיד .112

מקורות

שו"ע תקסו ד. שו"ת שערי אפרים ג. פרק מו . מגילה כב, א. מג "א ריש רפב. אגרו"מ חאו"ח ח"ב סימן קה. שו"ת אלף לך שלמה סימן מג. מטה אפרים תקפא א. שעי"נ פרק ו כח. קטז . תהילים יט , טו . קצה המטה תקפא ס"ק מ. שו "ע תקסה ה, משנ"ב שם ס"ק יא. שו"ע תקסה ה. משנ"ב תקסה ס"ק יג.

קריאת התורה

"ויחל משה" :113 הטעם שקוראים פרשה זו: לפי שענין היו הוא בקשת סליחה ורחמי , וקריאה זו מענינו של יו שיש בה בקשת רחמים ותחנונים .114 טעם אחר: משום שבקריאה זו מבואר 115 שנתעט הקב"ה כשם" והראה למשה רבינו סדר עבודות הסליחה ומחילה וי"ג מידות של רחמים ולכן תקנו לקרוא פרשת ויחל .116 טעם אחר: לרמז שכשם שכיפר לנו הקב"ה על מעשה העגל ונתן לנו את הלוחות השניות כ אנו מקווי שיבנה לנו את בית המקדש במהרה בימינו .117 הטעם שמתחילים ויחל 118ד ' פסוקי ומדלגים ל"פסל ל " 119 עד "אשר אני עושה עמ " :120 לפי שרוב התעניות קשורות לחורבן הבית ובקריאת ויחל אנו מביעים את בקשתינו שכשם שהם' סלח לבני ישראל על מעשה העגל ונתן לה את לוחות השניות כ יבנה לנו את בית המקדש, ולכן קוראים את שני הקטעים בפרשת כי תשא בקטע הראשון משהמבקש מחילה וסליחה ובקטע השני הקב"ה נעתר ואומר לו פסל ל לוחות ומבטיח לו 121"נגד כל עמ אעשה נפלאות " .122

סדר הקריאה

נהגו שבשלושה מקומות בקריאה הציבור אומר ואחריו החזן כדרך בקשה .123 א. "שוב מחרון אפ " ,124 והטעם : שזה כעין בקשה שישוב ה' מחרון אפו .125 ב . כשמגיע לפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" ,126 והטעם : כדי להזכיר י"ג מידות של רחמים .127

ניגון הי"ג מידותבמשנ "ב 128 מבואר שצריך לומר בדרך בקשה ולכן הטעמים ה של ימי נוראים כדרך בקשה .129

הטעם שאין חסרון במה שהציבור מתחילים "ה' ה'" הרי כל פסוקא דלא פסקיה משה אנ לא פסקינן וכן אין מסיימים בתיבת "ונקה" שהוא אמצע פסוק: כיון שהציבור אומר אותו בעל פה דר תחינה ובקשה אין בזה משום כל פסוק דלא פסקיה .130

טעם אחר: כיון שאומרים זאת ברבי יש כח לרבי להפסיק הפסוק .131 טעם אחר: לפי שהקב"ה אמר את הי"ג מידות וכיון שהקב"ה אמר אין בכ איסור .132

מקורות

שמות לב יא יד. מחזור ויטרי סימן רעב בשם השימושא רבא. שם לד ה-ח. מחזור ויטרי שם בשם הגאונים. ערוה"ש תקסו ב. שמות לב יא. פרק לד. פסוק י. שמות לד י. ערהו"ש תקסו ב. משנ"ב תקסו ס"ק יג. שמות לב יב. ערוך השולחן תקסו ג. שמות לד ו. ערוך השולחן שם. תקסו ס"ק יג. הובא בלוח הלכות ומנהגים זלזניק בשם הגר"ש דבילצקי צום גדליה. שערי אפרים שער י ס"ה ובפתחי שערים שם. אגרו"מ חאו"ח ח"ב סימן קה. שו "ת אלף לך שלמה סימן מג.

ג. כשמגיע הבעל קורא ל"וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו" .133 והטעם : שזה ג כ בקשת סליחה שהם' יסלח לעונותינו .134

העולה לתורה בפסוקי אלו: כשהקהל אומר "שוב מחרון " "וה' ה'" הבעל קורא והעולה שותקים , ורק אחר שסיימו הקהל אז החזן קורא ע העולה .135 בדיניו:וראוי להיזהר שהש" ימתין עד שיסיימו כולם ואח"כ יתחיל והטעם : כדי שישמעו כולם את הקריאה מהס"ת .136

הטעם שהציבור עונה בקריאה של כה 137 ושל ישראל 138 ובקריאה של לוי אין הציבור עונה עימהם .

לפי שכל תענית היא על צרה הבאה על ישראל על סקירת עוונותיהם ואין שו פקודה שלא הגיעה מחטא העגל כדכתיב 139 "וביו פקדי ופקדתי" לכן קוראים פרשה זו להזכיר הסליחה ולעורר רחמים האל על עני זה. ולפי שהרבה מישראל היו נלכדים בחטא זה כמו כ אהרון הכהן אע"פ שהיה אנוס וכוונתו לשם שמי היתה, בכל זאת היה צריך כפרה וסליחה לפיכך בקריאה של כה ושל ישראל הציבור עוני ומזכירים פסוקי דרחמים שבתוך הפרשה להתפלל עליה אבל שבט לוי שלא היה בכלל חטא העגל שנאמר 140 "ויאספו אליו כל בני לוי" 141 ועדיין ה בתומת כי לעולם לא עבדו לעבודה זרה, ע"כ בקריאה של לוי אין הציבור עונה ומתפלל למען יהיה לאות כי שבט לוי נקי מאותו החטא ואין הציבור צריך להתפלל עליו .142

הפטרה

אין מפטירים בתעניות 143 מלבד מט' באב שמפטירים 144 "אסף אסיפ " ,145 הטעם שאין מפטירים : מפני ביטול מלאכה .146

תפילת מנחה

מוציאים ס"ת וקוראים שלושה קרואים בפרשת "ויחל" כשחרית ,147 "ותגלה ותראה": ביום חול שאין בו מפטיר אומרים "ותגלה ותראה" ובזה אנו מבקשי על הגאולה העתידה, ובשבת מבקשי על הגאולה בברכת שהחיינו שבברכת ההפטרה. ומה שאומרים במנחה בתענית ציבור "ותגלה ותראה" אע"פ שיש הפטרה ואומרים ברכת "שמחנו" בברכות הפטרה.כדי שלא להשוות תענית ציבור לשבת ויו "ט, ועוד כדי להרבות בו בתפילות ובקשות על הגאולה .148

מקורות

שמות לד ט . ערוך השולחן שם. משנ"ב תקסו ס"ק ג. משנ"ב תקסו ס"ק יג. "שוב מחרון". י"ג מידות". שמות לב לד עיין רש"י שם ד"ה וביום. שמות לב כו. עיין רש"י שם ד"ה מכלל שכל השבט. ספר המנהגים לרבינו אברהם קלויזנר מנהגי חודש חשוון. שם ב. ירמיה ח ג. לבוש תקסו ב. לבוש תקסו ב. שו"ע תקסו א. אוצר כל מנהג ישורון סימן נה קריאת התורה א.

הטעם שקוראים בתענית ציבור ג בתפילת מנחה

לפי שחטא אדם הראשון היה בשעה עשירית מ היו ולכן נהגו לקרוא אז בתורה .149

טעם אחר:לפי שתפילת מנחה היא עת רצו וגם אבותינו לא נענו אלא בתפילת מנחה ביצחק כתיב 150 "לפנות בוקר" בדוד כתיב 151 "משאת כפי מנחת ערב" באליהו כתיב 152 "בעלות המנחה" וכן בדניאל וכן עזרא נענו בשעת תפילת מנחה .153 הטעם שהמפטיר עולה במנין שלושה בשונה משבת שאין המפטיר עולה למנין שבעה קרואים .154

לפי שד' צומות מותרים בעשית מלאכה, ובכדי שלא לבטל את העם ממלאכה המפטיר עולה למנין שלושה, משא"כ בשבת שאין ביטול מלאכה אין המפטיר עולה למנין שבעה קרואים .155

הטעם שבתפילת שחרית קוראים בתורה אחרי שמו"ע ובתפילת מנחה קוראים קודם שמו"ע

לפי שמעיקר הדין צריך לקרוא קודם התפילה, כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, אלא שבשחרית שיש הרבה שמאחרים ויפסידו קריאת התורה דחו אותה לסוף התפילה , אבל במנחה שמי שרוצה לבוא להתפלל מזדרז לבוא שאין בה אלא שמונה עשרה בלבד לכן קוראים קודם התפילה .156

הפטרה

מפטירים בישעיהו 157"דרשו ה '" ,158 והטעם : לפי שהוא מדבר בדבר התשובה .159

הטעם שמפטירים במנחה: דכתיב 160 "שמרו משפט ועשו צדקה", ואגרא דתעניתא לעת ערב, היינו הצדקה של התענית היא לעת ערב לכן מפטירים בערב אחר שנתנו צדקה .161 מנהג הספרדים : שלא להפטיר במנחה בתעניות מלבד תשעה באב 162 ורצוי שלא יעלה למפטיר ב עדות המזרח במנין שמפטירים בו .163

הטעם שבברכות הפטרה מסיימים ב"מג דוד" ואין אומרים "על התורה" כשבת ויו"ט, לפי שברכת התורה נתקנה רק לשבתות וימי טובים שמזכירים אותה בו ביום , ומודה בה לה' על המתנה הנכבדה שנת לנו באות הימים דלכו"ע בשבת ניתנה תורה .164

מקורות

אבודרהם. בראשית כד סג. תהילים קמא ב. מלכים א נח. ספר מטעמים החדשים בשם ספר לקוטי הפרדס. או"ח רפב ד רמ"א שם. מנהגי בית יעקב סימןקמב. סידור צילותא דאברהם עמוד שסה. נח ו . שו"ע תקסו א. לבוש תקסו ב. ישעיהו נו א. תוס' מגילה כא, א. ב"י תקסה, מנהגי האר"י כה"ח תקסו י. דיני ארבע תעניות קבועים להגר"ש דבילצקי סדר מנחה ד. כל בו סב.

"שי שלו "

במנחה בתענית ציבור אומרים "שי שלו " ולא "שלו רב", והטעם : נקוט כלל זה ביד כי בכל עת שקוראים בתורה אומרים בתפילת שמו"ע "שי שלו " לפי שנאמר בו "תורת חיים " .165

טעם אחר:לפי שנכלל בברכת "שי שלו " כל ברכת כהנים והוי כעין המשך לה ולכן אומרים "שי שלו " בתפילה שיש בה ברכת כהנים .166

נשיאת כפי

כל תענית ציבור יש בה נשיאות כפי במנחה 167 מלבד יו"כ שממתינים עד נעילה שהיא במקום מנחה דשאר תעניות. והטעם : לפי שבמנחה בשאר ימות השנה אין נושאים כפיהם מפני שחוששים לשכרות, ובצום אין החשש הנ"ל .168

מנחה גדולה

יש הנוהגים : שאין נושאים כפיהם במנחה גדולה, והטעם : כדי שלא יבואו להחליף ע מנחה של שאר תעניות, ובמנחה קטנה אין חשש שיחליפו מפני שדומה לנעילה .169

ויש הנוהגים : שנושאים כפי ג במנחה גדולה .170

מקורות

תשב"ץ אות רלט. משנ"ב קכז ס"ק יב. שו"ע תקסו ח. לבוש תכט א. לבוש, הגרישז"א הליכות שלמה פרק יג יא. חזו"א או"ח סימן כ.