לימוד אחר חצות

"ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי א בדברי המותרים בט"ב, ולכן א חל בשבת אין אומרים פרקי אבות" .1069

הט"ז מפקפק בענין מניעת הלימוד בשבת, ומסיים דהלומד בשבת אחר חצות לא הפסיד אפילו כשחל ט"ב בשבת וכל שכך שחל ערב תשעה באב בשבת. ולדינא: נראה שהרוצה להקל בזה אין מוחים בידו, והטעם : לפי שהוא מביא לידי ביטול תורה ללומדים שמתרשלים ללמוד דברי המותרים בט"ב דאין אדם לומד אלא מה שליבו חפץ ,ועוד שבחיי אדם 1070 כתב שהוא חומרא בעלמא,ועוד דאפילו כשחל בחול כמה אחרונים מקילים ללמוד אחר חצות .1071

בשם החזו"א מובא שהיה מחמיר שלא ללמוד בשבת אחר חצות אלא דברי המותרים בתשעה באב .1072

סעודה שלישית אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו ,1073 והטעם : כדי שלא לזלזל בכבוד שבת .1074 אכילת בשר

אסור להימנע מאכילת בשר ואע"ג דאין חיוב לאכול בשר, והטעם : כיון שנמנע משום אבל עבירה היא .1075

צורת אכילה

ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה .1076 ולמעשה לא נהגו כ אלא כדעת הבכור שור שהובא ש במשנ"ב וכן הורה הגרשז"א לשיר את הזמירות הרגילים .

דיבוק חברי

לא ישב בדיבוק חברי , ומי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודת שלישית ע חבריו מותר, והטעם שמותר: דא מונע אכילה שכזאת הוי אבילות בפרהסיא ואסור .1077

אכילה ע בני ביתו

מותר לכו"ע, והוא הדין שמותר לזמן כשאוכלים ג' בני אדם ,1078 והטעם : כיון שהוא שבת .1079

מקורות

שו"ע תקנג ב. כלל קלד י. משנ"ב תקנג ס"ק ט י. ארחות רבינו ח"ב לו. שו"ע תקנב י. לבוש תקנב יט. משנ"ב תקנב ס"ק כג. משנ"ב תקנב ס"ק כג. משנ"ב תקנב ס"ק כג. משנ"ב ס"ק שם. אליה רבא תקנב יד.

מי אחרונים

ניתן ליטול מי אחרונים ג אחרי השקיעה, והטעם : דהוי נטילה של מצווה.

זמירות שבת

הגרשז"א הורה לתלמיד הישיבה שאת הזמירות הקבועות בסעודה ורגילים לזמר בשאר השבתות השנה יזמרו ג בשבת זו בלי שינוי א בסעודת שלישית, אבל שירי אחרי לא .1080

באגר"מ כתב שמותר לזמר זמירות בשבת א שאין רגיל לזמר בכל שבת, והטעם : דהוי לכבוד שבת, וכמו שמותר לאכול בשר בסעודה שלישית של ערב תשעה באב א למי שאינו נוהג כ כל השנה כיון שהוא לכבוד שבת הכא נמי שרי .1081

הפסק מבעוד יו

צריך להפסיק מבעוד יו , 1082 היינו קודם השקיעה ,1083 והטעם : כי אחר השקיעה אסור לאכול ולשתות ג כשחל בשבת .1084

זהירות מאיסור הכנה

לא יאכל בשבת ויאמר שאוכל כדי שיהיה לו כח לצום , והטעם : משום איסור הכנה .1085

לקיחת תרופות בשבת להקלת הצום

אין לקחת תרופות בשבת להקלת הצום , והטעם : כיון שאין זה מאכל הראוי לאכילה נחשב לקיחתו כהכנה מחול לשבת .1086

תרופה שמוכנה מערב שבת

מותר לקחת תרופות כשהם מעורבי ע מי בערב שבת וראוי לשתיה אבל לערבב ע מי וסוכר בשבת אסור, והטעם : לפי שעצם הערבוב נחשב הכנה משבת לחול .1087

חליצת הנעלים

מיד אחרי השקיעה נאסרי בכל העינויים חו מנעילת הסנדל שמותר עד הלילה, והטעם דכל העינויים אסורים ג בשבת בין השמשות, ונעילת הסנדל מותר עד חשכה: דאלו שאיסור הוא משום עינוי מותר להפסיק ג בשבת , משא "כ נעילת הסנדל הוי משום אבילות, ואבילות בפרהסיא אסור בשבת .1088

מקורות

הליכות שלמה פרק טו הערה 33. או"ח ח"ד קיס אות א. שו"ע תקנב י. בשונה מכל שבת שממשיכים לאכול אף אחר השקיעה. משנ"ב תקנב ס"ק כד. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד יב. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 12. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד יב. הגר"א תקנג ס"ק ז עמק ברכה ט"ב אות א.

אחר צאת השבת אומר תחילה "המבדיל בין קודש לחול" בלא ש ומלכות וחול מנעליו , והטעם :כדי שלא יראה עינוי בשבת .1089

חליצה אחרי "ברכו": הרמ"א 1090 כתב שחולצים המנעלים אחר "ברכו" ונועלים נעלי תשעה באב וכן נהג החזו"א ובעל הקה"י .1091

הטעם שלא נוהגים כרמ"א לחלוץ אחר ברכו: כיון שיצטרכו לרחוץ ידיהם אחר חליצת הנעל וזה יגרום הפסק מחמת רוב הציבור שרוצים לרחוץ ידיהם לכן חולצים מקודם .1092 ויש שנהגו להסיר המנעלים בבית בין השמשות באופן שלא יהיה ניכר שעושים מעשה אבילות כגון ששוכבים על גבי המיטה ,1093 וכשמגיע זמן התפילה הולכים לבית הכנסת .1094

הטעם שלא נחשב אבילות בפרהסיא, מפני שטעם שנחשב אבילות בפרהסיא מפני אנשי שיבוא לביתו ויראו שחלצן בין השמשות אינו זמן שיבאו אנשי לביתו ולא נחשב כאבילות בפרהסיא .1095

טעם אחר: לפי שהרבה אנשי הולכים בבית ללא מנעלים ושוב לא נקרא אבילות בפרהסיא .1096

הגרשז"א נהג לשבת בבגדי שבת עד חצי שעה אחרי השקיעה ואז החליף לבגדי חול ומנעלי ט "ב, .1097

החלפת הבגדים

יחליף בגדיו ע צאת השבת, והטעם : לפי שבשעת אמירת איכה והקינות אין ראוי ללבוש בגדי שבת .1098

אמירת "ברוך המבדיל"

לא יעשה אדם כל מלאכה וא לא יחלו מנעליו ולא יחליף בגדיו כל עוד לא אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" .1099

ישיבה ע"ג קרקע

ישיבה ע"ג קרקע אינו נוהגת רק משתחשך , והטעם : משום שישיבה על גבי קרקע אינו אלא מנהג ולא מדינא וק "ו מנעילת הסנדל שלא נוהג בשבת .1100

מקורות

משנ"ב תקנג ס"ק ז. תקנג ב. ארחות רבינו ח"ב תשעה באב עמוד קלז ג. עיין הגרמ"פ מסורת משה או"ח שעה. הגרשז"א הליכות שלמה פרק טו הערה 44. שש "כ ס' כח אות קלט. ע"פ מרדכי פ"ג דמ"ק. הגריש"א לקנות חכמה. הליכות שלמה פרק טו יב. זה השולחן ח"ב הערה תקנט. משנ"ב תקנו ס"ק ב. הלכות ומנהגים בין המצרים פרק ח ה הערה 8.

אמירת שלו

אמירת שלו מותרת משום אבילות שבפרהסיא, וביותר לתרומת הדשן שהתיר לומר לילה טוב, וא נחמיר בזה מיחזי כעינוי בשבת .1101

לנוהגים כר"ת

הנוהגים בכל השנה להחמיר להוציא את השבת בזמן ר"ת בשבת זו יתחילו מנהגי אבילות בזמנה כפי הזמן המופיע בלוח, והטעם : כיון שזו חומרא ראויה וטובה א לא מעיקר הדין וכדי שלא יבואו עקב כ לעבור איסור .1102

עשית מלאכה – ניקוי כלי

נהגו שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי בתשעה באב עד חצות היו 1103. ולכן יש אומרים שאין להדיח ולשפש הכלי במוצאי שבת ליל תשעה באב .1104

ויש אומרים : שמותר , והטעם : משום דס"ל שעיקר החשש בשטיפת כלי הוא משום איסור רחיצה ולא משום איסור מלאכה, ולכן כתבו שישטפו ע כפפה גומי .1105

כלי שצריך ליו : כלי שצריך ליו כגון לסעודה בלילה או להאכיל את ילדיו מותר ויותר מזה אסור .1106

קיפול הטלית

מותר לקפל אתהטלית במוצאי שבת ליל תענית תשעה באב, א שאין עושים מלאכה בתשעה באב .1107

הטעם : לפי שמובא בספרי שמי שאינו מקפל את טליתו מיד במוצאי שבת הוא נמצא בסכנה גדולה .1108

טעם אחר: לא אסרו בתשעה באב אלא מלאכה שיש בה שיהוי 1109, וקיפול הטלית לא נקרא מלאכה שיש בה שיהוי .1110

מקורות

הלכות ומנהגים בין המצרים פרק ח ה הערה 8. הליכות שלמה פרק טו דבר הלכה טו, מוע"ז ח"ז סימן רנז, הגריש"א קובץ הליכות והנהגות. שו"ע רמ"א תקנד כב, משנ"ב שם ס"ק מג. שו"ת שלמת בנימין סימן ב יוסף אומץ תתפג. שו"ת מחזה אליהו סימן פו. שו "ת מחזה אליהו סימן פז. נטעי גבריאל הלכות בין המצרים פרק כג סעיף ה. שם. עיין רמ"א תקנד סעיף כב. שם.