זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
תשעה באב שחל בשבת נדחה לאחר השבת 1044
הטעם : לפי שנאמר 1045 "אכלוהו היו כי שבת היו לה'" מכאן שבשבת אסור להתענות .1046
טעם אחר: לפי שיש מצווה להתענג באכילה ושתיה בשבת שנאמר 1047 "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד" .1048
טעם אחר: לפי שנאמר 1049 "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה", והביאור ברכת ה' זו השבת שנאמר 1050 "ויברך אלהים את יו השביעי" ועליה נאמר "ולא יוסי עצב עמה" .1051
דוחים התענית ליו ראשון , הטעם דנדחה ולא מקדימים ליו חמישי והטעם : משום דאקדומי פורענותא לא מקדימינן .1052
שבוע שחל בו כשט"ב חל בשבת
כשתשעה באב חל בשבת, יש אומרים : שאין דיני שבוע שחל בו לשבוע שלפניו נוהגים כלל וכן נוהגים רוב בני ספרד, ולענין תספורת: יש אומרים שראוי שלא להסתפר בימי הסמוכים לתשעה באב .1053
ויש אומרים : שנוהגים מיו ראשון שלפניו .1054 ולדינא: בדברי שהם מעיקר הדין יש להחמיר ובדברי שהם מנהג יש להקל .1055
תפילות ומנהגים של שבת זו פרוכת ומפות
מחליפי הפרוכת בבית הכנסת לפרוכת של שבת ומניחים מפות על השולחן הטעם שעושים כ א שהרמ"א כתב שבשבת תשעה באב אין מחליפי הפרוכות 1056 לפי שהוא כתב לפי המנהג שאין לובשים בגדי שבת ולכן חילקו ב שבת חזו לשבת שחל בה תשעה באב אבל לדידן שלובשים בגדי שבת מחליפי הפרוכת והמפות .1057
מקורות
שו"ע תקנ ג. שמות טז כה. פמ"ג רפח א"א ז. ישעיהו נח יג. מנחת חינוך מצוה שיו. משלי י כב. בראשית ב ג. תוס' מועד קטן דף כג, ב ד"ה מאן דאמר. מגילה ה, א. כה"ח תקנא עה בשם בא"ח. שו"ע תקנא ד. קובץ מבית לוי דין שבוע שחל בו א. וכן בקיצור שולחן ערוך סעיף טז. דיני ט"ב שחל ביום א מאת
שירה באמירת "לכה דודי" ושאר חלקי התפילה
הנוהגים לשיר בקבלת שבת ושאר חלקי התפילה , יכולים לשיר ג בשבת זו , והטעם : לפי שאם ימנעו משירה בשבת זו הוי אבילות בפרהסיא, ובבתי הכנסת שאין נוהגים לשיר פשיטא שלא ישירו בשבת זו, ובבתי כנסת שלפעמים שרי ולפעמים לא שרי לא ישירו בשבת זו .1058
שלו זכר
יש אומרים : שאין הולכים לשלום זכר בשבת זו 1059 ובמקומותינו נהגו ללכת .1060
טיול בשבת זו
יש שכתבו שראוי שלא לטייל כל אותו היו , ויש אוסרים : רק מחצות .1061
אופרוף
תשעה באב שחל בשבת נוהגים בו מנהג עליה לתורה של חת ומ"מ לא יעשו בפרהסיא וברוב ע כנהוג בשאר שבתות השנה, והטעם שמותר: משום שאין לנוהג מנהגי אבילות בפרהסיא, ואין אומרים להקדים האופרוף לשבת הקודמת משום זילותא דשבת .1062
"אב הרחמים "
אומרים "אב הרחמים " בשבת זו בתפילת מוסף [א דט"ב נקרא מועד] .1063 הטעם :לפי שתוכנו דומה לקינות הנאמרות בט"ב .1064
"צדקתך "
אין אומרים צדקתך במנחה ,1065 והטעם : לפי שאם חל ט"ב בחול אין אומרים בו תחנון , משום דאקרי מועד שנאמר 1066 "קרא עלי מועד", וכן 1067 "תקרא כיון מועד" וכלל הוא שבימי שאין אומרים בה תחנון בחול, אין אומרים בשבת "צדקתך " לפי שצדקתך הוא צידוק הדין על משה רבינו והוי כתחינה .1068
מקורות
הגאון ר' שריה דבליצקי. דיני ט"ב שחל ביום א' יב מאת הגאון ר' שריה דבליצקי. לקט יושר או"ח 111. קובץ מבית לוי דיני תב שחל בשבת ז. שערי תשובה תקנג ה. הגרשז"א הליכות שלמה ט"ב טו יא, דבר הלכה יג ארחות הלכה 38. משנ"ב תקנב ס"ק יב בשם א"ר תקנד. אליה רבא תקנד יח. שו"ע תקנב יב בשם מהרי"ל. איכה א טו . איכה ב כב. שו"ע תקנט א.