מנהגי תשעה באב

סעודה ע בשר ויין

מותר לעשות הסעודה בבשר ויין 1004 וכן מותר להשתתף בסעודה כל האורחים 1005, ההתר רק למי ששייך לסעודה אבל מי שלא שייך מחמת קרובה או אהבת רעי ורק בא לאכול ולשתות עבירה היא בידו .1006

פדיון הב בתשעה באב שנדחה

יש אומרים : שראוי לעשות הפדיון ביום התענית ובלילה יעשו הסעודה .1007

מנחה וסעודת מצווה

הורי הב והכהן מתפללים מנחה גדולה, ורוחצים ואוכלים , וצריכים לעשות הבדלה קודם האכילה .1008

השלמת התענית: אבי הב והכהן אינם צריכים להשלים התענית, והטעם : כיון שיו זה הוא יו טוב שלה .1009

מנהגי תשעה באב

שטיפת הבית אחר חצות

יש שנהגו לשטוף את הבית אחר חצות ולעשות בו סדר ונקיו ,1010 והטעם : לפי שזה הוא זמן שהמשיח נולד וצריך לעשות זכר לגואל ולמנח כדי שלא יתיאשו מהגאולה והוסיף שמנהג זה לנשים כיון שדעת קלות וחלושי אמונה לכן חזקו ידיהם לקבוע אמונת הגאולה ולא יתיאשו ח"ו .1011

להכין צרכי סעודה

לנוהגים לאכול בשרבלילה אין לשחוט קודם חצות ולמי שאינו אוכל בשר בלילה אסור א אחר חצות 1012 שאר צרכי סעודה מותר אחר חצות 1013. ולצורך רבי או מצווה יש להקל .1014

הטעם שאסור עד חצות: כדי שיהא יושב ושומ באבילות על ירושלים להתעסק ולהתאונ בנהי בכי וקינות ולא בדברי אחרי המשמחי ומסירי ליבו מ האבילות .1015

מקורות

ט"ז תקנט ז . שו "ע תקנט טז ז . שו"ע תקנא י, משנ"ב שם ס"ק עה. שו "ת אלף לך שלמה או"ח שמט. משנ"ב תקנט ס"ק לז. משנ"ב תקנט ס"ק לח. עיין ב"י תקנדכה בשם כלבוסימן סב. ברכי יוסף תקנט ז. משנ"ב תקנט ס"ק לט. שו "ע תקנט י, משנ"ב שם ס"ק לט. שו "ע תקנא ז . ביאור הלכה תקנט בשם הלבוש.

הליכת לקברי

"והולכים על הקברים מיד שהולכים מבית הכנסת" ,1016 והטעם :כדי שיבקשו עלינו רחמים .1017

טעם אחר: לפי מה שכתוב באיכה רבתי 1018 שהצדיקים ג בקבר מתאבלים על ירושלים .1019

וא אין קברי ישראל הולכים לקברי עכו" , והטעם : כדי לומר שחשובי אנו כמתים .1020

בדיניו: יעמוד ברחוק ד' אמות ולא על הקברים ממש אפילו של ישראל, והטעם : לפי שיש לחוש שיתדבקו החיצונים .1021

אין לילי בכנופיא [בחבורה] גדולה, והטעם : כי אין זה אלא טיול וגם מביא לידי שיחת חולי ומסיחי דעת מ האבלות ויכול ללכת ע עוד אחד ולא יפסיקו לדבר בענין החורבן .1022

וא ע"יהליכה יצטרכו ללכת ע מנעלים טוב יותר שלא ילכו .1023

יש שנהגו שלא ליל

חסידים ואנשי מעשה לא היו הולכים על הקברות בט"ב ורק בזמנים רצו כער"ח וערב ר"ה ויו"כ הלכו לבית הקברות .1024

זמן קידוש לבנה

דעת מהרי"ל, דרכימשה וכן פסק בשולחן ערוך שאין מקדשים הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם [יו כיפור], ודעת ערוך השולחן שמקדשים הלבנה קודם ט"ב, וכן כתב במעשה רב 1025 דאין להחמי המצוה ולהמתי עד אחר ט"ב.

הטעם שאין מקדשים לפני ט' באב: לפי שבמוצאי תשעה באב נולד ב דוד על כ יש לקדש במוצאי ט"ב ומבשרי ללבנה ולישראל שהם עתידים להתחדש .1026 טעם אחר: לפי שברכת הלבנה צריך להאמר בשמחה ומר"ח עצובים מחמת החורבן ולכן מקדשים הלבנה אחר ט "ב .1027

מוצאי תשעה באב

יש שנהגו לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב

מקורות

שו"ע תקנט י. משנ"ב שם ס"ק מא. לא נמצא לפנינו. מטה משה בשם מהרי"ל בשם מהרא"ק הלכות תשעה באב יד. משנ"ב שם. משנ"ב שם ס"ק מא. משנ "ב תקנט ס"ק מא. משנ"ב תקנט ס"ק מא. עיין נמוקי או"ח, עיין מג"א תקנט יד בשם האר"י שאין לילך לבתי קברות אלא לצורך הלוית המת. אות קנט. בשם הארי ז"ל. מהרי"ל תשעה באב ט.

הבאר היטב 1028 הביא בשם האר"י שמנהג ירושלים לקדש את הלבנה במוצאי תשעה באב .1029

הטעם : לפי שבתשעה באב נולד מלך המשיח ומבשרי ללבנה ולישראל שלמרות שנחרב בית המקדש וישראל גלו מארצם , הרי ה עתידים להתחדש כפי שהלבנה מתחדשת .1030 יש שנהגו לקדש במוצאי שבת חזו , והטעם : לפי ש"שיהוי מצוה לא משהינ " .1031 טעימה קודם : קודם קידוש לבנה צריך שיטע דבר מאכל ,1032 והטעם : כדי שלא לקדש הלבנה כשהוא בתענית לפי שברכת הלבנה צריכה להאמר בשמחה וכששרוי בתענית אינו יכול לברך בשמחה ,1033

[בשונה מיו"כ שאין צריך טעימה, הטעם שאם"צ טעימה ביום"כ: מתוך ששמחים שיצאו בדימוס מקדשים א קודם שיטעמו[ .1034

וכשחל תשעה באב במוצאי שבת יש להבדיל קודם האכילה.

מנעלים

צריך להיזהר שלא לקדש ללא מנעלים .1035 והטעם : משום שיש בזה צער, וברכת הלבנה צריכה להאמר בשמחה .1036

נעלי גומי

יש אומרים : שההולכי במנעלי גומי וכדו' עליה להחליף מנעלים .1037 הטעם : לפי שעיקר הטעם שצריך לקדש הלבנה ע סנדל מפני שצריך להיות בשמחה וכשלבוש מנעל של ט"ב שהוא מסימני אבילות אין נכון לקבל ככה פני שכינה כשצרי להיות בשמחה .1038

ויש אומרים : שמי שלובש נעלי גומי תקינות אין צריך להחליף לקידוש לבנה ,1039 הטעם : דמה שנאמר שלא לקדש הלבנה בלא מנעלים הכוונה שלא יהיה יח אבל במנעלי שאינם של עור מותר.

לברך את חברו "תזכו לראות בנחמת ציון "

יש שכתבו שמנהג טוב ויפה שאחר התענית כל אחד מברך את חבריו בזה הלשון "תזכו לראות בנחמת ציון בקרוב" .1040

מקורות

תכו ו . וכן בשו"ת שבות יעקב כ לא, משנ"ב שם ס"ק יא. פרי עץ חיים שער כג פרק א בשם מהרח"ו הובא באר היטב תקנא כה. כנה"ג בהגב"י סימן תכו. משנ"ב תכו ס"ק יא. חסד לאלפים. משנ"ב תכו ס"ק יא. פר"ח תכו ב, משנ"ב שם יא. ברכת החמה הערה 39. אישי ישראל פרק מ הערה נא בשם הגרח"ק. נטעי גבריאל פרק פז הערה ט. הגריש"א הליכות והנהגות עמוד 22. נהר מצרים הלכות תשעה באב אות כ.

אבלות בעשירי

נוהגים מנהגי אבלות עד לעשירי בחצות , והטעם : לפי שבט' הציתו אש המקדש ונשר עד שקיעת החמה ביום העשירי ואילו לא היה תש כוחנו היינו צריכים להתענות ג בעשירי , ולפי שאין גוזרים גזרה על הציבור כשאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה לא גוזרים ומה שקבעו בט' ולא בין' לפי שתחילת הפורענות עדיפא .1041

ומנהג הספרדים : שלא לאכול בשר ויין כל יו העשירי ושאר דיני אבילות מותר .1042

תשעה באב שחל ביום חמישי

כיבוס: מותר לכבס מהלילה א קשה לו ביום ו' 1043

מקורות

טור תקנח א. שו"ע ורמ"א תקנח א. הגריש"א פסקי הלכות או"ח עומד מו.