"נח"

הטעם שמפטירים במנחה

דכתיב 945 "שמרו משפט ועשו צדקה", ואגרא דתעניתא לעת ערב, היינו הצדקה של התענית היא לעת ערב לכן מפטירים בערב אחר שנתנו צדקה .946

הטעם שבברכות הפטרה מסיימים ב"מג דוד" ואין אומרים "על התורה", לפי שברכת התורה נתקנה רק לשבתות וימי טובים שמזכירים אותה בו ביום , ומודה בה לה ' על המתנה הנכבדה שנת לנו באות הימים דלכו"ע בשבת ניתנה תורה .947

"נח "

בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע בתפילה ולכן אומרים בברכת "בונה ירושלים " "נח " ומסיימים "ברוך אתה... מנחם ציון ובונה ירושלים " .948 והטעם דלא הויחתימה בשתי עניני דקי"ל 949 שאין חותמים בשתי [מנחם ציון ובונה ירושלים ] לפי שמנחם ציון ובונה ירושלים דבר אחד ה .950

הטעם שאין אומרים "נח " בתפילת שחרית ובמעריב כמו כל מועד

לפי שבערבית ושחרית נחשב כמי שמתו מוטל לפניו שאין מנחמים אותו אלא מזכירים קינות .951

טעם אחר: לפי שזמן מנחה הוא עיקר זמן הצריך נחמה לפי שלעת ערב הציתו בו את האש הלכך באותה שעה מזכירים שפלות ירושלים ואבליה ומתפללים על תנחומיה .952 מנהג הספרדים : לומר "נח " בכל שלוש התפילות כמו "עננו" .953

הטעם שאומרים "נח " בברכת "בונה ירושלים "

לפי שהוא מענינו של ברכת "נח " 954. וסמכו בה כשיטת ר' שמואל ב שיטת 955 דאמר א בא לומר בסוף כל ברכה מעין אותה ברכה אומר .

בדיניו

שכח "נח ": שכח ולא אמר "נח " אין משלי "בשמע קולנו" אלא לפני "ותחזינה עינינו", ואינו חותם "בברוך ... מנחם ציון " .956

שכח ולא אמר ג ב"תחזינה": אינו חוזר, וא נזכר לפני "יהיו לרצון ..." אומרו ש , וא לא נזכר אינו חוזר, והטעם : לפי שבימי שאין בה קרבן מוסף א טעה ולא אמר מעין המאורע אינו חוזר .957

מקורות

ישעיהו נו א. תוס' מגילה כא, א. ב"י בשם כל בו סב. טור תקנז א. ברכות מט , א. ש"ך יור"ד שעט ד. ריטב"א בתשובות ס"ג, לבוש תקנז א. לבוש שם. אור לציון ח"ג פרק כט כא, משנ"ב תקנז ס"ק א. טור תקנז א. ע"ז ח, א. משנ"ב תקנז ס"ק ב. משנ"ב תקנז ס"ק ד.

אמר "נח " בשאר ימות השנה

אמר נח בשאר ימות השנה אפילו בימי שאין אומרים בה תחנון א"צ לחזור ולהתפלל, והטעם : משום שתפילה זו שייכת בכל השנה כל זמן שלא נבנה בית המקדש, ואע "פ שלא תקנו לומר זאת כל השנה לא נחשב כמזכיר שקר בתפילה .958

מי שלא צ באמירת "נח "

יש אומרים : שגם מי שאינו צ אומר "נח ", והראיה מדברי הרמ"א שפוסק שאומרים "נח " בברכת המזון וגם המשנ"ב 959 שמביא דעות שלא אומרים "נח " ברכת המזון אין זה מטעם שאוכל אלא מטעם שלא תיקנו אמירת נח בברכת המזון שהרי לא אוכלים .960

"שי שלו "

במנחה בתענית ציבור אומרים "שי שלו " ולא "שלו רב" הטעם : כתב התשב" נקוט כלל זה ביד כי בכל עת שקוראים בתורה אומרים בתפילת שמו"ע "שי שלו " לפי שיש בו תורת חיים .961

טעם אחר: לפי שנכלל בברכת "שי שלו " כל ברכת כהנים והוי כעין המשך לה ולכן אומרים "שי שלו " בתפילה שיש בה ברכת כהנים .962

נשיאת כפי

"כל תענית ציבור יש בו נשיאות כפי במנחה" 963 חו מיו"כ שממתינים עד נעילה שהיא במקום מנחה דשאר תעניות, והטעם : לפי שבתפילת מנחה כל ימות השנה אין נושאים כפיהם מפני שחוששים לשכרות, ובצום אין החשש הנ"ל .964

מנחה גדולה

יש אומרים : דאין נושאים כפיהם כדי שלא יחליפו ע מנחה של שאר הימים , ובמנחה קטנה אין חשש שיחליפו מפני שדומה לנעילה .965

ויש אומרים : שנושאים כפי א במנחה גדולה .966

"אבינו מלכנו" ותחנון

אין אומרים "אבינו מלכנו" ככל תענית ולא תחנון , והטעם : משום שתשעה באב נקרא מועד .967

"נח " בברכת המזון

האוכל בט"ב כגון קטן , או חולה, יש אומרים : שלא יאמר "נח " בברכת המזון .

מקורות

אגרות משה חאו"ח ח"ג סימן פד. תקנה ס"ק ה. שיח מרדכי פ"י הערה א. אות רלט . משנ"ב קכז ס"ק יב. שו"ע תקסו ח. לבוש קיד ד. לבוש, הגרשז"א הליכות שלמהיג יא. חזו"א או"ח סימן כ. שו "ע קלא ז , ותקנט ד.