זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
נטילת ידי למנחה
מותר לרחוץ ידיו לתפלת מנחה, והטעם : דהוי כמקבל פני שכינה וכטבילת מצווה שהתירו .923
מנחה גדולה
יש המקפידים להתפלל מנחה גדולה, הטעם : כיון שמעיקר הדין חייבים להניח תפילין בבוקר, ורק משום מנהג אין מניחים בבוקר, ולכן זריזים מקדימים לקיים מצות הנחת תפילין מוקדם כמה שאפשר ,924 ורבי נוהגים שמתפללים כשאר הימים מנחה קטנה, והטעם : שרק בדיעבד יוצא במנחה גדולה .925
ישיבה על גבי ספסל גבוה
אחר חצות מקילים במנהגי אבלות ויושבי על גבי ספסל גבוה .926והטעם שמקלים : לפי שעבר כבר רוב היו .927
טעם אחר: משום שמנהג ישיבה על האר אינו מוזכר בתלמוד .928 טעם אחר: כיון שטעם הישיבה על גבי הקרקע כמו אבל וכיון שאינו חמור כמו כל חמשה העינוי לא הוצרכו לשבת על גבי קרקע כל היו .929
ישיבה ע"ג קרקע אחר חצות
מותר לישב על גבי קרקע, והטעם : שכל יומא קבוע לבכיה והספד ולענין זה לא אשגחינ במאי דאיקרי מועד .930
פרוכת
מחזירים הפרוכת לארון הקודש, ולבימה לפני תפילת מנחה .931
הנחת תפילין
מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בתפילת מנחה במקום תפילת שחרית ,932 הטעם : לפי שבזמן מנחה הציתו אש במקדש 933 "ות עונם " לפי ששפך כעסו על עצי ואבני .934
טעם אחר: כדי להראות נחמה ביום אבלינו.
מקורות
משנ"ב תקנד ס"ק כא בשם ספר מטה יהודה. תורת חיים תקנה ב. כמבואר בסימן רלג מנהג ישראל דינא תקנה ב , אמת ליעקב עמוד רכז הערה 526. שו"ע תקנט א. כה"ח תקנט ס"ק כ. קיצור של"ה עניני תשעה באב. משנ"ב תקנט ס"ק י. משנ"ב תקנט ס "ק יז . כף החיים תקנט אות יט בשם ספר פתחי עולם שם יח. שו"ע תקנה א. איכה דכב. הגר"א עיין משנ"ב תקנה ס"ק ג.
טעם אחר: לפי דקצת פסקה אבלות ושמחה קצת שנולד ב דוד במוצאי תשעה באב .935
קריאת פרשיות של תפילין
כשמניחי תפילין לא יקרא פרשיות "שמע" "והיה" וכו' "קדש" וכו' "והיה" וכו', והטעם : כיון שעכשיו הוא רק כקורא בתורה ות"ת אסור כל היו .936
ויש אומרים : שמותר לקרוא פרשת "קדש" "והיה כי יביא ", והטעם : משום שהוי מסדר היו .937
סדר תפילת מנחה
משלימים "שיר של יו " "ואין כאלהינו", מתפללים "אשרי" כיון חול, ח"ק ואח"כ אומרים את סדר הוצאת ספר תורה.
קריאת התורה
מעלים שלושה קרואים וקורין פרשת "ויחל" 938, ומפטירים בהושע 939 "שובה ישראל" ומסיים בספר מיכה 940 "מי אל כמו ".
"ותגלה ותראה"
ביום חול שאין בו מפטיר אומרים "ותגלה ותראה" ובזה אנו מבקשי על הגאולה העתידה, והטעם שאומרים במנחה בתענית ציבור "ותגלה ותראה" אע"פ שיש הפטרה ואומרים ברכת "שמחנו" בברכות הפטרה:כדי שלא להשוות תענית ציבור לשבת ויו"ט , ועודכדי להרבות בו בתפילות ובקשות על הגאולה .941
הטעם שהמפטיר עולה במנין שלושה בשונה משבת שאין המפטיר עולה למנין שבעה קרואים .942
לפי שד' צומות מותרים בעשיית מלאכה, ובכדי שלא לבטל את העם ממלאכה המפטיר עולה למנין שלושה, משא"כ בשבת שאין ביטול מלאכה אין המפטיר עולה למנין שבעה קרואים .943
הטעם שבתפילת שחרית קוראים בתורה אחרי שמו"ע ובתפילת מנחה קוראים קודם שמו"ע
לפי שמעיקר הדין צריך לקרוא בתורה קודם תפילת העמידה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה , אלא שבשחרית שיש הרבה שמאחרים ויפסידו קריאת התורה דחו אותה לסוף התפילה, אבל במנחה שמי שרוצה לבוא להתפלל מזדרז לבוא שאין בה אלא שמונה עשרה בלבד לכן קוראים קודם התפילה .944
מקורות
כה"ח תקנה י. משנ"ב תקנה ס"ק ה. כה"ח תקנה ס"ק ז. שמות לב יא. יד ב. ז יח . אוצר כל מנהגי ישורון סימן נה קריאת התורה א. או"ח רפ ב ד רמ"א שם. מנהגי בית יעקב סימן קמב. סידור צילותא דאברהם עמוד שסה.