תפילת שחרית

"עלינו לשבח" קדיש יתום : מסיימים "עלינו" ככל סיום תפילה, וקדיש יתום לאחריו.

ק"ש על המיטה בליל ט"ב

בליל תשעה באב שהולך לישון אומר כל סדר ק"ש שעל המיטה וגם הפסוקים שבו ,814 והטעם שאומר הפסוקים א שאסור בתלמוד תורה: משום שנחשב כסדר היו ופסק השו "ע 815 שבסדר היו מותר לקרוא בט"ב .816יש אומרים : שאם"א רק פרשה ראשונה של ק"ש, ביד , והמפיל, .817

שינוי בשינה בליל ט"ב

יש הנוהגים שמשימי אב מתחת מראשותיה בט"ב, והטעם :זכר למה שנאמר במדרש 818 ביעקב אבינו על הפסוק 819 "ויקח מאבני המקום " שראה חורבן הבית .820 ויש שנוהגים : לישון על המזרו ברצפה, 821 וכן נהג מר הגרי"י קניבסקי .822 ומכל מקום ישתמש בכרית אחת פחות מהרגיל .823

תפילת שחרית

נטילת ידי

"יזהר ליטול ידיו רק עד קשרי אצבעותיו " ,824 והטעם שמותר עד קשרי אצבעותיו: משום רוח רעה השורה על הידים והוי ליה כמלוכל בטיט ובצואה דמותר 825 ולאחר מכן כשהם לחות מעט מעביר על פניו .826

הנחת תפילין

"נוהגים שאין מניחים תפילין שחרית" ,827 והטעם : לפי שאין יו מר מט"ב ותפילין נקראים "פאר" וכתוב באיכה 828 "השלים משמים ארץ תפארת ישראל"ותפארת זו תפילין .829 טעם אחר: לפי שביו זה אנו כאבלים וכמו שאבל ביום הראשון לא מניח תפילין , ג בתשעה באב אין מניחים תפילין לפי שאין יו מר ונמהר ממנו יו קביעת בכיה לדורות .830

מקורות

יסוד ושורש העבודה שער ט פרק יב. תקנד ד. נטעי גבריאל בין המצרים יג יג. הגרח"ק אישי ישראל פרק לה הערה לד. ב"ר סט ז. בראשית כח יא. שו"ע תקנה ב בשם המרדכי מועד קטן. מועדים וזמנים ח"ב סימן שמב. ארחות רבינו ח"ב עמוד קלח. תוס' תענית ל , ב ד "ה כל העושה, שו"ע תקנה ב. שו"ע תקנד י. משנ"ב שם ס"ק כא. משנ"ב שם ס"ק כא בשם ב"י תריג. ומניחים במנחה עיין לקמן ערך מנחה. ב א. טושו"ע תקנה א. אבודרהם תשעה באב בשם הר' מאיר.

לבישת טלית גדול

אין לוב שי טלית גדול 831משום שנאמר באיכה 832 "בצע אמרתו" ותרגומו בזע פופירא דילה שזה הטלית 833. ומיהו לובשים טלית קטן תחת הבגדים ,834 והטעם : לפי שאינו נראה לעולם .835 טעם אחר: כדי שלא לבטל מצוות ציצית .836

ומנהג במקצת בני ספרד ללבוש טלית ותפילין ג בבוקר .837

ברכה על טלית קטן : לובשים טלית קטן , ואינו מברך עליו 838 וכתב במשנ"ב 839 ומ"מ א פשט בלילה יש אומרים שצריך לברך , ולכן ראוי שיש ע הטלית קטן בלילה, כדי שלא יכנס לספק ברכה בבוקר .840

החזקת הציצות בק"ש ו"ברוך שאמר"

אין מחזיקים את הציציות בק"ש "וברוך שאמר" .841 והטעם נראה:מדברי השו "ע 842 שכתב "אלא לובשים טלית קטן תחת בגדי בלא ברכה" למרות שבסימ ח' 843 כתב "שעיקר מצוות ציצית ללבשו על בגדו" ללמדינו שיש להצניע הציצית עד חצות .844

ישיבה על האר

יושבי על האר עד סו אמירת הקינות 845, כדרך אבלים דהיינו דומיא דאבל שיושב על גבי קרקע כל שבעה .846

תפילה שחרית: כחול, שמו"ע, "עננו", קריאת התורה, קוראים 847 "כי תוליד בני " קינות עד חצות, וקוראים מגילת איכה, "ועלינו".

ברכות השחר

מברכים כל ברכות השחר וא ברכת "שעשה לי כל צרכי."

הטעם שמברכים "שעשה לי כל צרכי" שהיא ברכה על מנעלים אע"פ שנאסרו ביום זה, לפי שבמקום שיש חשש לעקרב יכול לנעול מנעלים עור, והוסיף בשו"ת תשב" 848 שהרי לא אסרו אלא בסנדל של עור וא רוצה לנעול מנעל של בד שרי. ובשו"ת מהר" שיק 849 כתב שאם ההולך יח יכול לברך , והטעם : לפי שהברכה על שיש לו מנעלים בשאר ימות השנה.

מנהג הגר"א לא לברך אלא בלילה 850וכן נהג מר החזו "א .851

מקורות

טושו"ע תקנה א. ב, יז . מג"א תקנה א. שו "ע שם. עטרת צבי תקנה ס"א. לבוש תקנה א. שערים המצוינים בהלכה קכד ס"ק ב הביא מדברי השאילת יעקב סימן צט שהמהר"ם שיק הניח תפילין בבוקר. שו"ע תקנה א. שם ב. לוח א"י הערת הר"נ ויס. קובץ מבית לוי הנחת תפילין יד הערה כ. תקנה א. יא. שו"ת רבבות אפרים חלק א שפג. שו"ע תקנט א. שו"ע שם ג משנ"ב שם ס"ק י. דברים ד, כח. ח"ב קפו. ח"א כ. מעשה רב אות ט. ארחות רבינו ח"ב עמ' קמ.

אמירת פרשיות הקרבנות בט"ב

אומרים פרשת התמיד 852 והרגיל בה בכל יו אומר ג "איזה מקומן " וכן "ברייתא דר' ישמעאל",והטעם דשרי א שאסורים בדברי תורה: 853 דלא גרע ממה שקוראים בתורה ומפטיר בנביא והכל שרי מפני שהוא סדר היו .854

"מזמור לתודה" 855

אומרים "מזמור לתודה", והטעם :משום דהוי מסדר היו .856 טעם אחר: כאשר יבנה בית המקדש יהיה הצום הזה לבית יהודה וישראל לששון ולשמחה וישובו הלוי לדוכנ וכהני לעבודת ויקריבו קרבנות כחוקת ותמידי כסדר ומוספים כהלכתם .857

"עננו"

ש" אומר עננו בברכת "גואל ישראל" כשאר תעניות .858

ברכת כהנים

אין הכהנים נושאים כפיהם בשחרית ואין אומרים "אלוקינו ואלקי אבותינו ברכנו בברכה וכו'" [במנחה נושאים כפיהם ] ,859 והטעם : משום איסור שאילת שלו בתשעה באב 860 ואין יאמר הכהן "ויש ל שלו " .861

טעם אחר: זה נלמד מדין אבילותדי כמו שכה אבל אין נושא כפיו בשבעת ימי אבלו 862, א הכהנים בתשעה באב אבלים על חורבן הבית .863

טעם אחר: מדכתיב 864 "ובפרישכ כפיכ אעלי עיני מכן " .865

מנהג בני ספרד

הכהן"ח 866 מביא שמנהג בני ספרד בירושלים ע"פ הארי לישא כפי א בשחרית 867 וכשאין כהנים אומר השליח ציבור "או"א ברכנו בברכה".

דחית הטעמים

לטעם שלא אומרים מפני שנאמר "ובפרישכ כפיכ אעלי עיני מכן " לפי זה נאמר בהמשך "ג כי תרבו תפילה איני שומע" ונאמר לפי זה שיש להימנע מתפילה. טעם אחר: משום שהדרשה של הפסוק "ובפרישכ כפיכ " אינה אלא דר דרוש .868

מקורות

שו"ע תקנד ד. כמבואר בשו"ע תקנד א. שו"ע שם ד, ומשנ"ב ס"ק ז. תהילים כ. משנ"ב תקנט ס"ק כ. מטה משה תשי בשם שו"ת מהרש"ל ס ס"ד. טור תקנט ב. קצושו"ע הלכות ט"ב ג. שו"ע תקנד כ. דגול מרבבה או"ח תקנט ד. שו"ע קכח מג. שכנה"ג תקנט הגהות הטור אות יא. ישעיה א טו. אליהו רבה בשם כנסת הגדולה תקנט יב הגהות הטור אות יא. קכח רסב, תקנט ל. וכן"כ בחסד לאלפים בהלכות נשיאת כפים סעיף יח. דגול מרבבה או"ח תקנט ד.

ולטעם שלא אומרים מפני שתשעה באב אסור בשאילת שלו , יש לדחות א"כ אין נושאים כפי במנחה לכו"ע, והרי כל היו כולו אסור בשאילת שלו , אלא ודאי לא חשיב שאילת שלו , וכמו שאנו אומרים בתפילה "שי שלו טובה וברכה" ובסיום הברכה אנחנו אומרים "המברך את עמו ישראל בשלום " .869

לטעם שלא אומרים מפני אבילות הא קימ"ל שכה שעלה אין מורידים אותו .870

תחנון וסליחות

אין אומרים תחנון וסליחות, ואין נופלים על פניהם , וא"א צידוק הדין , וא חל בשני וחמיש יאי אומרים "אל ארץ אפים ", וכלשכ שאין אומרים "והוארחו " ,871 והטעם : משום דאקרי מועד, ומטעם זה אין אומרים "אבינו מלכנו" לא בשחרית ולא במנחה .872 טעם אחר: מדכתיב 873 "שת תפילתי" .874

"למנצח" 875

אין אומרים מזמור "למנצח" בתשעה באב, והטעם : משום שנאמר בו 876 "יענך ה' ביום צרה" ואין שייך לומר כ ביום זה משום דאיקרי מועד .877

וביאור העני "דאקרי מועד" שהוא לסימן כי אנו מובטחי בהשי"ת שעוד יתהפכו הימים האלה למועדים שמחים וימי טובים .878

קריאת התורה

קוראים בתורה בפרשת ואתחנן 879 בפרשת "כי תוליד בני " 880והטעם : לפי שהוא מעין המאורע 881, מעלים שלושה קרואים כה , לוי וישראל.

ברכת "ברוך דין האמת"

יש אומרים : שהקורא בתורה קודם שמתחיל פרשת "כי תוליד בני " יאמר בלחש "ברוך דין האמת" בלא ש ומלכות .882 והטעם : משום שקוראים בשמועה רעה שנתקיימה בעונתינו הרבים .883

הטעם שמברכים בלא ש ומלכות: לפי שהמג"א 884 הביא בשם הב"י ולבושם ושל"ה לברך , ובשם הדם"מ שלא לברך , והכריע לברך בלא ש ומלכות.

והטעם שלא נוהגים כ היו 885: לפי שהמחבר השמיט דין זה, וכן דין זה לא הובא במשנ"ב .886

מקורות

שו"ת עולת שמואל קוידר סימן עט. דגול מרבבה שם. שו"ע תקנט ד. לוח א"י להגרימ"ט. איכה ג ח . ארחות חיים סדר תפילה ט"ב יו. תהילים כ. פסוק ב. משנ"ב תקנט ס"ק י. ערוה"ש תקנב יד. דברים ד כח. טור תקנט ד. לבוש תקנט ד. מסכת סופרים פרק יח ה"ז, ב"י תקנט, מג"א תקנט ה. לבוש תקנט ד. תקנט ה. ערוה"ש תקנט ה. עיין של"ה מסכת תענית.

טעם אחר: לפי שמנהגנו לברך רק על מקרה ומעשה שקרו עכשיו ולא על תשעה באב שהוי אבילות ישנה .887

קדיש אחר עליה שלישית

הטעם שקדיש זה נאמר אחרי העליה השלישית שהוא המפטיר בשונה מכל הקריאות שהקדיש נאמר לפני המפטיר, לפי שבשאר ימות השנה המפטיר הוא נוסף על מנין הקרואים הדרוש, וכאן המפטיר הוא ממני הקרואים לפיכך אין מפסיקים בקדיש שהרי עדיין לא קראו את חובת היו .888

הטעם שאין קוראים "ויחל" ככל תענית

כדי שלא להזכיראז י "ג מידות אבל במנחה קוראים "ויחל" לפי שהיא שעת נחמה .889 ועוד דפרשת "ונושנת " 890 היא יותר מעין המאורע .891

להכין הקריאה

מותר לחזור הפרשה בתשעה באב, ביאור מותר לבעל קורא להכין הקריאה של שחרית ומנחה בט"ב [א שט"ב אסור בלימוד], והטעם : משום שהקריאה היא מסדר היו .892

"מי שבר "

אין עושים "מי שבר " לעולה לתורה, וא לא ליולדת , או לברית המתקיימת באותו יו [לנוהגים לעשות "מי שבר " לעולי לתורה בקריאה של ימות החול] ויעשו ה"מי שבר " במנחה ולכן היו נוהגים שאות שעלו לתורה בשחרית עולים לתורה ג במנחה ואז עושים לה "המים שבירך " .893

הפטרה

מפטיר 894 "אסף אסיפ " עד "הנה ימי באים " ,895 והטעם : לפי שכתוב בה 896 "על מה אבדה האר " וכתבו במדרש החפץ של ר' יחייא בר סלימא ז"ל כשהיה אחז עומד בירושלים היה עושה הרע בעיני ה', ומרוב רשעו כשהיה הכהן מביא הקרבן מ הכבש למזבח היה רוקק בפני הכהן ואמר טהרת שחטת וכשירד הכהן מעל המזבח היה נוטל מד הקרבן וטח בפני הכהן .... נכנס אליו אחד מהכהנים ושאלו למה אתה מבזה מלכות שמי אמר לו בוא אצלי, בא אצלו לקח מספרי וגזז זקנו, לקח סנדלי והדביק על בשרו, נטל כלב מהשוק ותלה לו בצווארו וגזר עליו שיעבור בשווקי וברחובות עד שענה מלא מ השמים

מקורות

הגרמ"פ מסורת משה או"ח שפב ב. לבוש תקנט ד. ספר תניא רבתי סימן ס. דברים ד כה. לבוש מנהגים כח. שו"ע תקנד ד, משנ"ב ס"ק ז. כה"ח תקנד מ, נוהג כצאן יוסף עמוד רמט אות ז. בירמיהו ח יג. מגילה לא, ב. שם ט יא.

שנאמר 897 "ויהיו מלעיבי במלאכי אלוקי ובוזזי דבריו ומתעתעי נביאיו" על אות הפרוצות היה הנביא מקונן "על מה אבדה האר " .898

ניגון ההפטרה

קוראים במנגינה של איכה 899, מלבד שני פסוקי אחרונים "כה אמר ה' אל יתהלל... וכי א בזאת", והטעם : לפי שהם פסוקי של נחמה שקוראים אות במנגינת הפטרה הרגילה 900, ומברך הברכות עד "מג דוד".

ברכות ההפטרה

מברך ברכה אחת לפניה וגם' לאחריה, והטעם שאין מברכים ברכת "על התורה" [כשבת]: לפי שלא נתקנה אלא לשבת ויו"ט שמזכירים בה עני היו ומודים לה' על המתנה הנכבדה שנת לנו מאות הימים .901

הטעם שמפטירים בט"ב אע"פ שבתעניות אין מפטירים בשחרית , לפי שהטעם בכל תענית שאין מפטירים מפני ביטול מלאכה. ובט"ב אסור במלאכה ולא שייך טעם זה. הטעם שאין קוראים למפטיר רביעי: כדי שלא לעלותו לקדושת ר"ח וחוה"מ .902 הכנסת הספר: אומרים "יהללו" מכניסי הספר להיכל ומתחילים באמירת הקינות.

קינות

אומרים קינות עד חצות ,903 הטעם שאומרים עד חצות: כדי שלא יבאו לעשות מלאכה בעת ההיא .904

זריקת בובקע'ס

יש הנוהגים לזרוק בובקע'ס איש על רעהו בשעת אמירת הקינות, מקור למנהג זה מובא במשנ "ב 905 דכתב "ורע עלי המעשה בזה שקצת נוהגים קלות וזורקים זה לזה בבית הכנסת וכו'". הטעם למנהג זה לפי שבשני קדמונים היו אנשי שהתאבלו מ אודך על חורבן הבית ולקחו הדבר ללב עד אשר היה חשש שתיטרף דעת מרוב צער לכן הנהיגו דבר זה בקינות כדי להסיח דעת קצת מ האבילות והיו שלא מצוי דבר זה אין לנהוג כ .906

קינת "אלי ציון "

פזמון זה אומרים אותו פסוק פסוק החזן תחילה ואחריו הקהל, ואין חוזרים על פיסקת אלי ציון בכל פעם רק באחרונה 907. יש שנהגו שהרב אומר פזמון זה .908 נהגו לומר פזמון זה בעמידה ולא נמצא טעם לאמירת פזמון זה בעמידה, ואדרבה הרי הוא בכלל הקינות

מקורות

דברי הימים ב לו טז. ספר שולחן הקריאה כד ילקוט דוד שם. טור תקנט ב. ערוה"ש תקנט ח . ב "י בשם הכל בו סימן סב. כף החיים תקנט טל , לבוש. שו"ע תקנט ג. משנ"ב שם ס"ק יג. תקנט ס"ק כז. שערי נחמה פרק ד לז בשם ר' משה שוואב. וזרח השמש להגר"ש דבילצקי ט"ב יז. ומנהג זה נמצא במנהגי וורמיישא אות קכג.

שאופ אמירת בישיבה על האר כאבלים .909

מגילת איכה

"וירא שמי יקרא ג ביום " ,910 וקוראים בלא ברכה,והטעם : משום שהקריאה בבוקר היא רק מנהג ועל מנהג לא מברכים .

סיום תפילה

אומרים "אשרי" "ובא לציון " ומתחילים מ"ואתה קדוש", קדיש, "עלינו לשבח", 911 ואין אומרים "שיר של יו " [בשחרית] .912

אמירת למנצח

אין אומרים "למנצח" ,913 והטעם : דכתיב ש 914 "יענך ה' ביום צרה" ואין שייך לומר זה ביום זה 915. משום דאיקרי מועד.

שיר של יו

אין אומרים שיר של יו בשחרית 916. ובמנחה אומרים , והטעם שאין אומרים שחריתאע"פ שהוא מסדר התפילה: לפי שאין אמירת שיר של יו הונהג בימי קדמונים קודם שהתקבלה אמירת שיר של יו לסדר תפילה, ולכן נהגו שלא לאמרו, ואע"פ שהשתנה המנהג ואומרים בכל יו , מ"מ נשאר המנהג שלא לאומרו אלא במנחה,ועוד דלשיטת הגר"א 917 אין אומרים כלל שיר של יו בט"ב ואע"פ שלא נוהגים כמותו מ"מ דוחים אמירתו למנחה .918

"פיטום הקטורת"

אין אומרים "פיטום הקטורת" ,919 והטעם : מפני שאינו מסדר היו , לפי שאין כל אדם אומרו .920

להשאיר הקינות בבית הכנסת

בספר תורת חיים 921 הביא שלאחר הקינות היה מניח הקינות בבית הכנסת ולא היה לוקח לביתו, והטעם : שאם יקח לביתו לשנה הבאה, נראה כמתיאש מ הגאולה .922

מקורות

הגרשז"א הליכות שלמה טו הערה 31. אליה רבא תקנט ד. לבוש תקנט ו, מהרי"ל סדר תפילת ט"ב אות כד. קיצור שולחן ןערוךקכדג. תהילים כ. פסוק ב. משנ"ב תקנט ס "ק י. קיצר שולחן ערוך קכד ג. מעשה רב אות ר. שערי נחמה שער ד' הערה נב. שו"ע תקנט ד. משנ"ב תקנ"ט ס"ק כ. סימן תקנט אות ב בשם המחצית השקל. מנהג ישראל תורה תקנט יב.