בדיני המגילה

בדיני המגילה בדיני המגילה

יש שנהגו: לקורא מגילה מתוך הקל 789. ומברכים את ברכות המגילה כלקמ , ויש שאינם קוראים מתוך הקל ואין מברכים .

ברכות המגילה

מברך על מקרא מגילה, ומברך בלחש, באופן שישמעו כולם , ואין מברך "שהחינו" ודבר פשוט הוא שאין מברך ולעתיד לבוא שיהפו למועד יאמרו ברכת "שהחינו" .790

במנהגי הקריאה 791

מגביה קולו בקריאת המגילה כדרך הבוכי המגביהי קול כשמרבי הבכייה, בכל איכה מגביה קולו יותר, יפסיק בין פסוק לפסוק כדרך האומרים קינות 792, ופסוק אחרון בכל פרק שמתחיל באיכה יסיים בקול .793

"השיבנו ה'"

כשמגיע לפסוק 794 "השיבנו ה' אלי " אומרים הציבור, והבעל קורא חוזר אחריה .795 ובהרבה מקומות נהגו שהציבור אומר השיבנו רק בפעם השניה, ויש שנהגו שהציבור אומר ב' פעמים השיבנו.

הטעם שכופלים פסוק "השיבנו", לפי שמסיים בפסוק של תוכחה "כי א מאוס... קצפת עלינו עד מאוד" הוצרכו לכפול פסוק שלפניו פעם נוספת כדי שלא לסיים בפסוק של תוכחה .796

קדיש אחר איכה

אין אומרים קדיש אחר איכה, והטעם : לפי שהקריאה היא ליחידים ולא שייך על זה קדיש .797

קינות

אחרי המגילה אומרים כמה פזמונים של קינות, סדר הקינות: "זכור ה' מה היה לנו עד ואתה ה" המבוסס על פרק ה' שבאיכה, "בליל זה יבכו ", "שומרו ", "עד אנה בכייה בציון ", ומסיימים בנחמה "תרח ציון " 798. וכשחל במוצ"ש מוסיפים קינה "אין מפי ב ובת".

מקורות

לבוש תקנט א. לבוש תקנט א. שו"ע תקנט ס"א. מהרי"ל ט"ב אות כא. משנ"ב תקנט ס"ק ב. איכה ח כא. לבוש תקנט א. רש "י איכה ה פסוק כג. לוח הלכות ומנהגים אב. לבוש תקנט א.

בדיניו: אסור לצאת או להפסיק בדיבור בקינות, והטעם : כדי שלא יפסיק ליבו מ האבל .799

למנות את שנות החורבן

מנהג בני ספרד אחר קריאת איכה לפני "ואתה קדוש" למנות את שנות החורבן .800

סדר קדושה

אחר הקינות בתפילת מעריב אומרים סדר קדושה ומתחילים "ואתה קדוש יושב תהילות ", הטעם שאומרים קדושה דסידרא:

לפי שהתחייבו שונאי ישראל כליה על שעברו על דברי תורה מא' עד ת' 801 . טעם אחר: ע"פ הגמרא בסוטה 802 אין העולם מתקיים אלא על קדושה דסידרא והיא במקום תורה שאסורה לנו ביום זה .803

טעם אחר:דכתיב 804 "סלה כל אבירים" כאדם שאומר נפסלה מטבע זו ואין לה תקנה עמדה מגילת איכה לפני הקב"ה ואמרה א אלו כלי מי יקדש את שמן בעולם ומי יסדר קדושת בבתי כנסיות של ונתרצה לה ולכן כתוב ה' [רחמים ] ולא אלוקי [דין ] ולכן תקנו חז"ל שיהיו קוראים סדר קדושה לאחר איכה .805

הטעם שאין מתחילים ב"ובא לציון ": לפי שאין זמן גאולה בלילה .806 והטעם שאין הגואל בא בלילה: שלא יאמרו גנבים ה שברחו בלילה ולכן כתוב בגאולת מצרים 807 "ויהי בעצם היו יצאו כל צבאות ה" .808

הטעם שלא אומרים "ואני זאת בריתי": שנראה כמקיי בריתו על הקינות. טעם אחר: לפי שנאמר בו "לא ימושו מפי " ויו זה אסור בלימוד והכל בטלים בו מדברי תורה .809 כשחל ט' באב במוצ"ש אין אומרים "ויהי נועם ", והטעם : לפי שאין זה יו של נעימות אלא יו מר .810

קדיש בלי "תתקבל"

אומרים קדיש בלי "תתקבל", והטעם שאין אומרים "תתקבל": לפי שאומרים "תתקבל" רק לאחר שמו"ע .811

טעם אחר: כיון שאמרו באיכה 812 "ג כי אזעק ואשוע שת תפילתי" ואין יתפללו תתקבל והיא נסתמה .813

מקורות

טושו"ע תקנט ה. מקור הדין מס' תיקון יששכר דף רעה וכן הובא בכנה"ג ר"ס תקנט. פרדס בלוקטי דינים הובא בטעמי המנהגים תרמג. מט, א. הלכות קטנות ח"ש קל"ט. איכה א טו . מטה משה אות תשכט. טור תקנט ב. שמות יב מא. אבודרהם דיני נפילת אפים. אבודרהם ליל ט"ב. לבוש מנהגים כ. לבוש מנהגים כח. ג ח . ב"י תקנט ב.