סדר התפילות בט"ב

קינות

בתפילת ערבית ותפילת שחרית ביום , אומרים קינות על חורבן בית המקדש .719

צורת אמירתו

כתב המהרי"ל 720 וז"ל "ואז אומר הש" קינות בקול ר ונעי וכו' עד "אנה בכיה"". בדיניו: אסור לצאת או להפסיק בדיבור בקינות, והטעם :כדי שלא יפסיק ליבו מ האבל .721

סדר הקינות: מתחילים בקינות על חורבן הבית ומסיימים בקינות של נחמה .722

חיוב האבל לגשת לפני העמוד בט"ב

יש אומרים : שמותר לאבל לגשת לפני העמוד בתשעה באב א אין חיוב בדבר וכן מנהג העולם ,723 והטעם שאבל ניגש א שתשעה באב נקרא מועד: כיון שאם שנקרא מועד אינו יו של שמחה .724

ויש אומרים : שאין לאבל לגשת לפני העמוד, והטעם : כיון שתשעה באב נקרא מועד , טעם אחר: שלא להגביר את כוח הדין 725

בית המדרש פרוכת

מסירים את הפרוכת מארון הקדש, והטעם : על ש הפסוק באיכה 726"בצע אמרתו " 727 ודרשו חז"ל 728 "בזע פרפורי דיליה" פירוש קרע מלבושיו .729 ויש שנהגו : להוריד ג את המפה שעל הבימה .730

טעם אחר: על פי המבואר במדרש 731 שטיטוס הרשע נכנס לבית קודש הקודשים כשחרבו שלופה בידו וגירד את הפרוכת .732

אור בית המדרש

"אין מדליקים הנר אלא לצורך התפילות וקריאת המגילה" ,733 והטעם : על פי מה שנאמר באיכה רבתי 734 "אמר הקב"ה למלאכי השרת בשעת חורבן הבית מלך בשר וד

מקורות

שו"ע תקנט א. מנהגים הלכות תשעה באב. טור תקנט ה. משנ"ב תקנט ס"ק ג. קובץ מבית לוי תשעה באב יא. בקד"ב פנ"ו סעיף סד. סידור יעב"ץ. ב יז . רמ"א תקנט ב. ויק"ר פרשה ו פיסקה ה. מנהגים דף יח. וזרח השמש הגר"ש דבילצקי ט"ב א. ויק"ר פרשה כב סימן ב. אוצר כל מנהגי ישורון תענית וט"ב סימן סו ז. טור תקנט ג. פרק ג כה.

כשהוא אבל מה דרכו לעשות אמרו לו מכבה פנסיה אמר לה א אני אעשה כ שנאמר 735 "שמש וירח קדרון" .736

טעם אחר: לרמוז שביו זה כבה נר ישראל "כותבים "במחשכים הושיבינו" .737 טעם אחר: על פי הפסוק באיכה 738 "במחשכים הושיבני" .739

ובשחרית אין מדליקים נר, ובמנחה מדליקים .740

מתפללים כאבלים

מתפללים בנחת ודרך בכי כדרך האבלים ,741 הטעם : שאין צריך לשנות מקום כדי אבל ,742 לפי שהישיבה על הרצפה היא השינוי .743

ישיבה על האר

יושבי על האר , והטעם : כדרך אבלים 744. ומבואר בבריתא בתענית 745 "כל המצוות הנהוגות באבל נוהגות בתשעה באב .746 ועוד על ש הנאמר באיכה 747 "ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון " .748

ישיבה יותר מג' טפחים

יש אומרים : שהישיבה צריכה להיות פחות מג' טפחים 749, ובמשמיה דחזו"א אפילו א גבוה ג"ט אין קפידא 750, וכן משמיה הגרשז"א שאין צריך שיהיה פחות מג"ט אלא העיקר שנמו מהרגיל .751

הליכה לבית הכנסת

הטעם דשרי ליל לבית הכנסת א שאבל אסור ביציאה מהבית ואנו דינינו כאבלים , לפי שדי אבל בט"ב הוי כאבילות לאחר ג' ימי שמותר לאבל ליל לבית אבל אחר .752 "ברכו": ישיבה על האר במעריב אחרי שאמרו "ברכו", והטעם : לפי ש"ברכו" דינו בעמידה .753

"עננו"

בחזרת הש" בתפילת שחרית ובמנחה אחר ברכת "ראה בענינו " מוסיף הש" תפילת "עננו " ומסיים "ברוך אתה ה ' העונה בעת צרה " .754

מקורות

יואל ד טו. אבודרהם ליל תשעה באב. אוצר דינים ומנהגים 450. ג ו . מנהגים יז, משנ"ב תקנט ס"ק טו. משנ"ב תקנט ס"ק טו. שו"ע תקנט א. שו "ע תקנט ד. לבוש תקנט א, משנ"ב שם. טור תקנט א. ל , א. ט"ז תקנט ד. ב י. אשכול ח"ב עמוד 17. ספר מעורר ישנים עמוד קכא. ארחות רבינו ח"ב תשעה באב עמוד קלז יד. הליכות שלמה פרק טו הערה 25. קרבן נתנאל פ"ג דמו"ק אות ט. משנ "ב תקנט ס"ק יא. שו"ע תקסו א.

והטעם שאומר זאת בברכה זו לפי שכתוב בתהילים 755 "ה' צורי וגאלי" וסמיך ליה 756 "יענך ה'" 757 וכיון שמזכירים "גואל ישראל" מזכירים "עננו כי בצרה גדולה אנחנו" .

שליח ציבור כשמתפלל בלחש בשחרית דינו כיחיד ואינו אומר "עננו" .758

יחיד המתענה בין תענית ציבור בין תענית יחיד אומר "עננו" וחותם "עונה בעת צרה" ואומר זאת במנחה ב"שמע קולנו" לפני "כי אתה שומע תפילת" ומסיים "שומע תפילה" .759 והטעם : לפי שאותה ברכה והחתימה משמע בין התענית בין כל מילי 760ואפילו היה מתפלל ע הש" והגיע הש" לברכת עננו ישתוק היחיד ויאמר בשומע תפילה .761

הטעם שיחיד אומר "עננו" במנחה ולא בשחרית

לפי שחוששים שמא יאחזנו בולמוס או מחמת אונס אחר יצטרך להפסיק את תעניתו, וא יאמר שחרית נמצא דאמירתו הוי ברכה לבטלה, ובמנחה אע"פ שיפסיק תעניתו מ"מ צ חצי יו ולא הוי לבטלה, ובשליח ציבור אין חשש זה מכיון שמתפלל עבור הציבור ובודאי יש בציבור אנשי שיצומו כל היו ולא הוי לבטלה .762

הטעם שיחיד אומר ב"שמע קולנו" ולא כשליח ציבור ב"גואל ישראל" לפי שאין יחיד קובע ברכה לעצמו .763

הטעם שאינו מסיים "העונה בעת צרה"

לפי שאין לשנות ממטבע התפילה ליחיד 764. יחיד שסיים העונה בעת צרה חוזר, והטעם : משום דהוי משנה ממטבע ברכות והוי כמו שדילג והפסיד את הברכה .765

שכח ולא אמר: אינו חוזר ,766 והטעם : משום שאם יחזור הוי כקובע ברכה לעצמו וקי"ל שיחיד אינו קובע ברכה לעצמו .767 נזכר קודם שעקר רגליואומרו בלי חתימה לאחר תפילתו קודם "יהיו לרצון " .768

מקורות

יט טו . כ ב. משנ"ב תקסו ס"ק א. שו"ע תקסה א. שו"ע תקסה א. רש"י תענית יג: ד"ה בשומע. בה"ל תקסה א. שו"ע תקסה ג. לבוש תקסה א. לבוש תקסה ב. הגרשז"א הליכות שלמה יג ח, דבר הלכה שם יג. שו"ע תקסה ב. לבוש תקסח ב. שו"ע תקסה ב, משנ"ב ס"ק ו.

מגילת איכה

יהו הנביא כתב את מגילת איכה ברוח הקודש מפי הקב"ה כדכתיבירמ 769 "ויהי בשנה הרביעית... היה דבר הזה אל ירמיהו מאת ה' לאמר לו קח ל מגילת ספר וכתבתם אליה את כל הדברים אשר דברתי אלי על ישראל ועל יהודה וכו'".

הטעם שפרקי איכה והקינות נסדרו לפי סדר האל בית .770

א"ר מפני מה לקו באלף בית [שבאיכה] מפי שעברו על התורה שניתנה באלף בית .771

טעם אחר: אמר ר' יהושע למה נכתבו הקינות באלף בית מפני שעברו ישראל על כ"ב עבירות כנגד כ"ב אותיות שבתורה .772

טעם אחר: משום שהסדר א' ב' מוכן ורגיל לכל לסייע לה לישראל לשנן את דברי התוכחות והקינות .773

הטעם שפרק' ה אינו בסדר אל בית

לפי שד' פרקי ראשונים עוסקים על תיאור עזות ע ישראל ובעקבותיה את המצב המצפה לה בעקבות כ , משא"כ פרק ה ' שהוא תפילה לקב"ה שיתבונ על מצב העם ולכן בפרק ה' בין לטעם [שסידרו על סדר א' ב'] לפי שעברו על דברי תורה שניתנו בכ"ב אותיות, בין לטעם שעברו עברות כנגד כ"ב אותיות, וכן לטעם של המדרש תדשא שיהיה שנו בפיהם , פרק ה ' אינו קשור לחטאות בני ישראל ולכן לא באו להזכיר ולא לפרט ואין צריך שיהיה שנו בפיהם .774

הטעם שבפרקי ב' ד' מתחלפות האותיות עין" ופן"ה בסדרהאל בית, משא"כ בפרק א' מסודר כסדר הא' ב ' .775

לפי שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם וכעין זה מובא בסנהדרין 776 בשביל המרגלי שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם .777

הטעם שמתחלפות רק בפרקי ב' ד' ולא בפרק א'

לפישא היומשני ג בפרק א' היה נראה לומר שזה היה סידרו של ירמיהו באלף בית פ"ה קודם לעין" , ולכן הראה לנו בפרק א' את סדר האל בית ובפרקי האחרים הקדים פה לעין .778

מקורות

ירמיהו לו א ב. פרקים א ד. סנהדרין קד, א. ילקוט שמועני איכה תתרב. מדרש תדשא פרק כ. אורות משפט ע"מ שסו. מדרש איכה ב ג אות פה. קד, א. מדרש שם. מהרש"א.

טעם אחר: לפי שפרק א' מדבר על העיר ירושלים ועליה לא שייך לומר שאמרו בפה מה שלא ראו בעי , משא"כ שאר הפרקים העוסקים באומה הישראלית שעליה נאמר שהקדימו בעוונותיה פה לעין .779

טעם אחר:הקדימו פהלעי כנגד נביאים השקר שהקדימו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם או כנגד זה שרדפו אחר אכילת פיה ולא השתוקקו לגאולת עין .780

קריאת מגילת איכה

קוראים מגילת איכה 781 לפי שמספרת על חורבן הבית.

צורת הקריאה

מגילת איכה נקראת בישיבה וא הבעל קורא יושב בקריאתה, והטעם : כדרך האבלים

זמן הקריאה

יש הנוהגים לקרוא מגילה רק בלילה, והטעם : על ש הנאמר 783 "בכה תבכה בלילה" 784 "קומי רוני בלילה" 785 .

קריאה בבוקר

"וטוב שיחיד יקרא ג ביום " 786, וקוראים בלא ברכה, והטעם : דהוי רק מנהג, ועל מנהג שאינו קבוע לא מברכים .

נשים בשמיעת המגילה

יש שכתבו : שלא נהגו הנשים לשמוע או לומר מגילת איכה .787

ויש שכתבו: שראוי לכל אשה א אינה יכולה ללכת לבית הכנסת שתשב באר ותאמר איכה ומקיימת בזה מצות אבילות בתשעה באב, וא היא טרודה בגידול ילדיה פטורה .788

מקורות

בעל ידי משה. ילקוט מעם לועז איכה ב טז בשם ספר אלון בכות. שו"ע תקנט ב. תשובות והנהגות רצ. איכה א ב. שם ב יט . ספר מנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג עמוד 334. א"ר תקנט ד, משנ"ב שם ס"ק ב. ספר הליכות ביתה כה יט . תשובות והנהגות רצ.