נעילת הסנדל

הטעם : ליטול ידיו מותר לפי שכך דרכו תמיד, והטעם שרק עד קשרי אצבעותיו אע"פ שכך דרכו כל השנה מפני שאין זה כ"כ עיקר .647

טעם שמותר ליטול ג' פעמים : מכיון שאין בה תוספת רחיצה כיון שהיא על אותו מקום לפי שיש עליו עדיין מי הנטילה הראשונה, משא"כ נטילת ידי מעל פרקי אצבעותיו .648

נטילת ידי לכהנים

כה העולה לדוכן במנחה נוטל ידיו כדרכו עד הפרק, והטעם שמותר: לפי שאין רוחצים ידיהם משום הנאה, אלא משום טהרה כמו שהכהנים היו רוחצים ידיהם לפני העבודה .649

נטילת ידי לאוכל בתשעה באב

האוכל בתשעה באב נוטל ידיו כדרכו, והטעם : לפי שהחיוב מדינא בנטילה עד סו פרק היד ואין זו רחיצה של תענוג .650

נעילת הסנדל איסור נעילת הסנדל בנעליי מעור .651

הטעם : משום החסרון בשל עור משום הוראת שלטו על הברואים ויו"כ ותשעה באב אינו זמן שכך ולפי זה נעלי שאינם של עור שאין בה שו הוראת שלטו על הברואים מותר .652

נעלי שאינם מעור שנוחות להליכה: לפי הטעם לעיל [שהחסרו משום הוראת שלטו על הברואים [ מותר ליל בנעלי כל שאינם של עור.

נעלי שאינם של עור שנוחות ביותר: יש מקום להחמיר שלא ליל .653

זמן חליצת המנעלים

המהרי"ל כתב שיחלו המנעלים קודם שהולך לבית הכנסת 654 ועל כל פני יראה לחולצ קודם בין השמשות .655

בדיניו

נטילת ידיו כשנגע בנעלי תשעה באב: אע"פ שלובשים מנעלים העשויות מגומי או מבד הנוגע בה צריך ליטול ידיו לתפילה, והטעם : כיון שהולך עימהם מתלכלכות וצריך נטילה .656

מקורות

עיין הגרשז"א שם דבר הלכה ג וארחות הלכה 14 בשם הבן איש חי פרשת תולדות ב. הגרשז"א שם ארחות הלכה 15. שו"ע תריג ז, לבוש שם ז, משנ"ב שם ס"ק ז. הגרשז"א בשש"כ פרק לט סעיף לח. טור תקנד טז. הגרשז"א הליכות שלמה הלכות תפילה מילואים עמוד שסו. הגרשז"א הלכות שלמה תשעה באב פרק טו ד. משנ"ב תקנג ס"ק ה. שם. טור תקנד טז.

קניית נעלי ט"ב וחידוש בתשעה באב

מותר לקנות וללבוש נעלי ט"ב אפילו בט"ב כשאין לו מה ללבוש .657 והטעם : משום דקשה ליל יח ובפוזמקאות [גרביים ] בלבד.

הכף החיים כתב: דמנעלי חדשים כיון שהם זכר לאבלות אפשר דמותר לחנכם בתשעה באב .658

והוסיף וטוב הדבר לחדש ביום"כ והמחמיר תבוא עליו הברכה, ומה שכתב המחמיר תבוא עליו הברכה כשיש לו מה ללבוש אבל כשאין לו מה ללבוש ינעל אע"פ שהם חדשים .659

ישיבה על האר

בתשעה באב עד חצות היו יש לשבת על האר כמנהג אבלים על פי הפסוק 660 "ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון " .661

נסיעה באוטובוס וברכב

בנסיעה באוטובוס א אין המקום דחוק ויש אפשרות לעמוד ראוי לדקדק בכ ולעמוד .662

נסיעה ברכב: הנוסע ברכב יכול לשבת כרגיל, והטעם : מכיון שאין דעתו לנוחיות או לתענוג בכה"ג לא תקנו שצריך לשבת על הרצפה .663

עישון בתשעה באב

יש אומרים : שאין לעש בתשעה באב, וכתב המשנ"ב שהיה ראוי לנדות על זה .664 הטעם : מפני שלישמעאלי בתענית שלה אסור לעש ועל כ א ישראל בתענית יהיו מעשני יהיה חילול ה' .665

טעם אחר: משום חומרו ואבלו של יו וכן דבר זה מסיח הדעת מאבילות וכדרך שאמרו חז"ל שאסור לעסוק בדברי תורה בט"ב .666 וכן כתב בספר בני חיים 667 בשם הגאון משה ב חביב שנקיי הדעת בירושלים נוהגים שלא לעש בתשעה באב מפני אבלו של יו . טעם אחר: משום שזה נחשב כתענוג וטיול .668

מקורות

אגרו"מ חאו"ח ג סימן פכ ה"ח תקנא צו. סימן תקנא צו בשם הלכות קטנות ח"ב סימן קלט. אגרו"מ חאו"ח ג סימן פ. איכה ב י. שו"ע תקנט ג. הגרשז"א הליכות שלמה פרק טו ו . ספר תורת היולדת פרק מח הערה יז. משנ"ב תקנה ס"ק ח. אגרות ורשימות קהילות יעקב סימון לח א. שו"ת דרכי נועם או"ח סו"ס ט. סימן תקסז. עיין מור וקציעה תקנז, יעב"ץ בסידורו דף שיב ע"ב בשם בעל כנסת הגדולה וכתב וכן נהג אבי מורי החכם צבי למחות ולענוש על העובר על זה במזיד.

יש אומרים שמותר לעש , הטעם : לפי שהעישו אין בו ממש ואינו כלול בחמשת העינויים .669

טעם אחר: שהרי מה שאסרו חז"ל ללמוד תורה בתשעה באב, לא אסרו משום היסח הדעת מאבילות אלא משום שמחה שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב" וטעם זה לא שייך בעישו .670

הלכה למעשה: כיון שיש מאחרוני שמקילים בעישו סיגריות על כ מי שדחוק לו שמורגל בו ביותר יש להקל אחר חצות בצינעא בתוך ביתו .671

תשמיש המיטה

תשעה באב אסור בט"ב, ובלילה נוהגים להחמיר ג הרחקות וביו מקילים .672

ללמוד תורה

כשם שאסור לאבל בתוך ימי השבעה ללמוד תורה כ אסור ללמוד תורה בתשעה באב והטעם :כדי שלא להסיח את הדעת מהאבילות על החורבן ביום זה, טעם אחר: לפי שלימוד התורה הוא משמח שנאמר 673 "פקודי ה' ישרים משמחי לב " וביו זה איננו חפצי בשמחה כלל.

דברי המותרים ללמוד: דברי המצערים , כגון איוב, ירמיהו, ומדרש איכה, אגדת החורבן בפרק הנזיקי בגיטין , כ"כ סיפור החורבן שמובא בספר יוסיפו 674 ובפרק אלו מגלחי ואע"פ שאינם מדברי בענין החורבן כיון דליכא שמחה מותר ללמוד .675

קטנים בלימוד

ג לתשב"ר אסור ללמוד בט"ב .676

הטעם : משום שהמלמד שמח בדברי תורה הלומד איתן 677 .678

טעם אחר: משום שהתינוקות עצמם שמחים בדברי תורה שלומדים .679

מקורות

עיין ארחות רבינו ח"ב תשעה באב עמוד קמב כט. שו"ת הר הכרמל או"ח סימן יט. משנ "ב תקנה ס"ק ח, שערי תשובה שם ד, הגריש"א דברי חכמים תשובה תסג. טור תקנד א,שו"ע שם יח משנ"ב שם ס"ק לז . תהילים יט ט. טור תקנד א. עטרת צבי תקנד ב. שו"ע תקנד ח. ט"ז תקנד בביאור הלכה שם ד"ה בטלים. משמע שלבד מותר. ב"ח ומג"א תקנד בב"ה שם.

איסור עשיית מלאכה

מנהג ישראל שלא לעשות מלאכה בין אנשי ובין הנשים בתשעה באב .680 מלאכה בלילה: יש אומרים : שאיסור מלאכה חל מהלילה ,681 והטעם : כדי שלא יסיח עצמו מ האבלות וטעם זה שייך א בלילה .682

מלאכה אחר חצות

"ולא נהגו איסור מלאכה כי א עד חצות" .683

וכתב החיים אדם 684 מ"מ ראוי לכל יר"ש להחמיר על עצמו שלא לעשות מלאכה ולא משא ומתן כל היו [חו ממה שצריך לאכילה].

טעמי נוספים באיסור עשיית מלאכה בט"ב

משום שיש בה שמחה וט"ב הוא יו אבל ולא שמחה .685

טעם אחר: משום שעינוי הוא לה שיהיו בטלים ממלאכת 686, וכן כתב המג "א 687 דט"ב הוא משום עינוי וא מלאכת הדיוט אסור.

טעם אחר: משום חוששים שלא יוכל להשלים תעניתו מטורח המלאכה .688 טעם אחר: לפי שאם יעשה מלאכה לא ירגיש בתעניתו משום טירדת מלאכתו .689

מלאכות המותרות

מלאכה לצורך מצוה: כל מלאכה שהיא לצורך מצווה מותר לעשות, כגון בנית בית הכנסת א נחום מאוד וכן מצוה דרבי , וכן מותר להדפיס מודעות לצורך שיעורי תורה אע"פ שהם לאחר ט"ב א אין זמן אחר להדפיס אות , וכן לפתוח חנות מוצרי מזו .690 מלאכה כדי שלא לעבור איסור: מותר לעשות מלאכה כדי שלא לעבור איסור כגון 691 לבנות מעקה בט"ב משום דאיכא מצות עשה 692 ד"ועשית מעקה", ומצות לא תעשה של 693 "לא תשי דמי בבית ".

מלאכה שאין בה שיהוי: ומחמירי בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט , אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת הנר או קשירה וכדומה יש לו על מי לסמוך , והטעם יו שהאיסור: כ עשיית מלאכה מפני שלא יסיח דעתו מהאבלות א בדברי הנעשי בזמן קצר אין בכ חשש היסח הדעת .694

מקורות

שו"ע תקנד כב. ב"י תקנד כב, משנ"ב שם מא. ערוה"ש תקנד כא, חיים אדם כלל קלה טו. רמ"א תקנד כב בשם מנהגים. כלל קלה טו, קצוש"ע קכד טו. לבוש תקנד כב. תרומת הדשן סימן קנג. שם כה. כלבו סימן סב. ארחות חיים הלכות ט' באב אות יב. כה"ח תקנד קו. בכה"ח סק לב. דברים כב ח. שם. ערוה"ש תקנד כא.

העושה מלאכה ביום זה אינו רואה סימן ברכה, [אמנם דבר האבד שרי] .695

ביאר המג"א מהו "אינו רואה סימן ברכה" 696שאם זורע איזה דבר אינו מצמיח וכתב שזה נאמר ג במקום שמדינא מותר לעשות מלאכה.

הטעם שאינו רואה סימן ברכה: לפי שכל מקום שיש בו נדנוד עבירה אינו רואה סימן ברכה .697

איסור שאילת שלו

אסור לשאול בשלום בין אדם לחבריו כאבלים , והדיוטות שאין יודעים ונותנים שלו , משיבים לה בשפה רפה ובכובד ראש ,698 הטעם שאין שאילת שלו : לפי שלא עת שלו הוא עכשיו אלא עת צער ויללה על חורבן בית המקדש .699

אמירת "בוקר טוב" "וצהרי טובים "

המשנ "ב 700 כתב וה"ה לומר צפרא טבא אסור, ובבאר היטב 701 כתב כתוב ביור"ד 702 ומה שאומרים היו שלו לא מקרי שאילת שלו שבימיהם , והמג"א חולק ואומר שאין להקל, ולדינא כתב הגרח"ק טוב להיזהר באמירת בוקר טוב וצהריי טובים .703

אמירת "מזל טוב"

מותר לומר "מזל טוב" בתשעה באב, והטעם : משום שאינו בגדר שאילת שלו .704

מתנה

אסור לשלוח דורו איש לרעהו ,705 והטעם : דהוי בכלל שאילת שלו .706

לגלח שער המעכב את האכילה ביום ט"ב

ביור"ד 707 פסק לאבל לאסור לגלח שער המעכב את האכילה א הוא תוך שבעה, וצריך לומר דהוא הדין בט"ב עצמו אסור לגלח אפילו מה שמעכב את האכילה .708

קריאת עיתוני

אע"פ שאסור בלימוד בתשעה באב, אסור להסיח דעתו מ האבלות בקריאת עיתוני או ספרי מדע וכל שכך א יש לו עונג בקריאת דודאי אסור .709

מקורות

שו"ע תקנד כג כד, לבוש תקנה א. תענית ל, ב תרצו ג בשם הב"י. ספר חסידים סימן קכא. טור תקנד כ. לבוש תקנד כ. תקנד ס"ק כ. שם ס"ק טז. סימן שפה. פסקי משנ"ב בסופו. הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 11, שו"ת להורות נתן ח"ב לז, הגר"ש דבילצקי דיני ט"ב ביום א' נח. משנ"ב תקנא ס"ק מא. מג"א הובא בבאר היטב תקנד לז . סימן שצ. עולת שבת תקנא ס יג. על פי ערוה"ש יור"ד שפד ט לענין אבל, פסקי תשובות תקנד א.

שינוי בשינה בליל ט"ב

יש הנוהגים : שמשימי אב מתחת מראשותיה בט"ב, והטעם : זכר למה שנאמר במדרש 710 על יעקב אבינו על הפסוק 711 "ויקח מאבני המקום " שראה חורבן הבית .712

ויש שנוהגים : לישון על מזרו ברצפה, 713 וכן נהג מר הגרי"י קניבסקי .714

ומכל מקום : ישתמש בכרית אחת פחות מהרגיל .715

היש ביום : ג היש ביום צריך למעט בהנאתו קצת, והטעם דנקטו לילה: משום שלכתחילה אין לישון ביום ט"ב כדי שלא להסיח דעתו מ האבלות .716

אחר חצות: יש אומיר שאין צריך להקפיד בכ אחר חצות .717

אור בית: וראוי למעט ג את האור שבבית .718

"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה אותה בבניינה".

מקורות

ב "ר סט ז . בראשית כח יא. שו"ע תקנה ב בשם המרדכי מועד קטן. מועדים וזמנים ח"ב סימן שמב. ארחות רבינו ח"ב תשעה באב עמוד קלח ט. תוס' תענית ל, ב ד"ה כל העושה, שו"ע תקנה ב. שו"ת הקהתי ח"ב ס"י. קובץ שו"ת מהגר"ח קניבסקי ח"ד ע"ט. הגרשז"א הליכות שלמה טו הערה 21.