שתיית כוס של הבדלה

זמירות שבת

שרי זמירות שבת ככל שבת אפילו אינו נוהג כ בכל שבת, והטעם : דהוי לכבוד שבת וכשם שמותרלאכול בשר בסעודה שלישית של ערב ט"ב א למי שאינו נוהג כ בכל השנה כיון שהוא לכבוד שבת הוא הדין זמירות שבת .556

ובקונטרס קיצור הלכות בין המצרים הביא בשם ספר יוסף אומץ 557 שכתב שיש לזמר זמירות שבת בשבת חזו בקול נמוך .

אמירת "ויהי נועם "

אע"פ שקי"ל יו"ט שחל באמצע השבוע אין אומרים "ויהי נועם ", כשחל תשעה באב אמצעב השבוע אומרים "ויהי נועם " א שתשעה באב נקרא מועד , והטעם : משום שהטעם שאין אומרים כשחל יו"ט באמצע השבוע כיון שלא שייך לומר "ומעשה ידינו כוננה עלינו" כיון שאין ששה ימי מלאכה מכיון שיו"ט נאסר במלאכה משא"כ תשעה באב מותר בו מקצת מלאכה שייך לומר "ומעשה ידינו כווננה" .558

שתיית כוס של הבדלה

נתינת הכוס לקט : במוצאי שבת עושים הבדלה על יין כרגיל ומכיון שנוהגים להחמיר שלא לשתות יין מר"ח, יש הנוהגים לתת לקט שהגיע לגיל חינוך של ברכות, ואינו יודע להתאבל על ירושלים לשתות את כוס הבדלה, וא אין לו קטן ישתה הוא בעצמו את הכוס ,559 ומיהו הגרשז"א היה שותה בעצמו ולא היה נותן לקט .560 הגריש"א כתב כאשר הקטן שותה לא יטעם המבדיל כלום מהכוס, אין לו קטן כלעיל [שהגיע לחינוך ברכותואינו יודע להתאבל על ירושלים ] עדיף לתת לקט עד בר מצווה ממה שישתה הוא בעצמו, יש לו רק בת קטנה לא ית לה לשתות אלא ישתה בעצמו .561

הטעם שלא אומרים שיבדילו על חמר מדינא

לפי שכל היתר של חמר מדינא הוא רק כשאין לו יין ומה שיש איסור בתשעת הימים לא מספיק בכדי להחשיבו כאי לו יין וזו חומרא שבאמת הוי קולא .562

זמן קידוש לבנה

יש אומרים : שיש לקדש הלבנה קודם תשעה באב, ,563 והטעם : דאין להחמי המצוה ולהמתי עד אחר ט"ב.

מקורות

אגרות משה ח"ד קיב א. סימן תכא. לבוש מנהגים ד. שו"ע תקנא י, ומשנ"ב שם ס"ק ע. הליכות שלמה בין המצרים יד כז. גלאט מהדורא כא עמוד 146. הגרמ"פ מסורת משה או"ח שעו. מעשה רב קנט.

ויש אומרים : שאין לקדש לפני תשעה באב 564 לפי שאין שרוי בשמחה 565 מפני החורבן וקידוש לבנה צריך לומר בשמחה .566

שירה "בטובי מאורות": בקידוש לבנה א בשבוע שחל בו מותר לשיר "טובים מאורות" וא לצאת במחול של מצווה אחרי קידוש לבנה .567

ויש אומרים : שאין לשיר ולצאת במחול בשירת "טובים מאורות" .568

שירה אחר הבדלה: אחר הבדלה לא ישירו פיוט "אמר ה' ליעקב" .569

מלווה מלכה בבשר

יש אומרים : שאם שבתשעת הימים אין אוכלים בשר, יש להקל לאכול בשר מבושל שנשאר מסעודת שבת בסעודת מלווה מלכה, והטעם : כיון שהכין את הבשר לכבוד שבת ואוכל בסעודה רביעית ששייכת לשבת , ועוד יש בזה משום בל תשחית א לא יאכל .570

טעם אחר: לפי שחוששים שאם נאסור עליו לאכול השיריי ימנע ויקנה לשבת רק בדוחק ובצימצו ויחסר ממנו עונג שבת .571

טעם אחר: הכהן"ח 572 להקל בסעודת מלווה מלכה עד ארבע שעות כיון שעדיין יש הארת שבת ,573

טעם אחר: כיון שסעודת מלווה מלכה היא סעודת מצווה .574

דין זה נאמר רק למי שנזהר בכל מוצ"ש בסעודת מלווה מלכה לאכול ע בשר בכה"ג יש לו על מי לסמוך לאכול שיורי השבת .575

ויש אומרים :אין לאכולש בשר במוצאי שבת חזו א א נוהג כ כל השנה לאכול בשר במלווה מלכה .576

מקורות

רמ"א תכו א. משנ"ב שם ס"ק י. מהרי"ל תשעה באב ט. הגריש"א הובא בספר אשרי האיש פרק סט, יד. ספר נחמת ישראל בשם הגרשז"א. הגריש"א האוה"ל. ברכי יוסף תקנא ו עיין שם ראיתו, שערי תשובה תקנא ט כה"ח תקנא. טעם זה וטעם משום בל תשחית לא שייך כ"כ בזמנינו שיש מקררים. שם. עיין א"ר תקנא כד שכתב שבמוצ"ש יש קצת קדושת שבת אחר חצות. שדי חמד מערכת בין המצרים, תשובות והנהגות ח"ב קסו בשם הגאון ר' חיים מוולוז'ין, סעודת מצווה עיין פמג"ד מ"ז יור"ד צד ט. שדי חמד מערכת בין המצרים. שערי תשובה תקנא סעיף ט, שו"ת אגרו"מ או"ח תקנא ד, הגריש"א לקנות חכמה בין המצרים עמוד 4.