שבת חזו

נתינת מתנה

יש אומרים : שאין לתת מתנות בתשעת הימים וכן אין לשלוח פרחי , והטעם : לפי שגור שמחה ומשנכנס אב ממעטים בשמחה ואין לגרום שמחה לחבריו .481 ויש אומרים : שמותר , והטעם : לפי שמדייקי מדברי המג"א 482 שאוסר לתת דורו רק בתשעה באב משום שנחשב כשאילת שלו משמע שבשאר הימים מותר .483

מתנה לברך מצווה

לתת מתנה לברך מצווה יש להקל .484

שבת חזו

בשבת חזו קוראים את ההפטרה השלישית והאחרונה מתלתא דפורענותא.

הטעם שנקראת בשם שבת חזו

על ש שמפטירים בה בישעיה 485 "חזו ישעיהו" .486

טעם אחר: על פי המדרש "לא היו ימי טובים לישראל וכו' כי כל הימים שהיה בה צרה יהיה נהפך לששון ולשמחה וליו "ט" וכתוב 487 "עוד חזו למועד" ר"ל שבת חזו יהיה ליו טוב גדול וע"כ נקרא על ש הנחמות .488

טעם אחר: לפי שהחודש הזה חציו זע וחציו נחמה על כ נקרא שבת חזו , "חזו " ר"ת חציו ז ע וחציו נחמה לומר שעוד ינחם אותנו ה' .489

שבת השחורה

יש שקוראים לשבת זו שבת השחורה, והטעם : לפי שיש בה מנהגי אבילות או כעין אבילות .490

בני ספרד אין מכריזים כשאר צומות בשבת לפני צו ט"ב

מנהג הספרדים שבשבת קודם לצום מכריז שליח ציבור באיזה יו הצום , חו מתשעה באב, הטעם שאין מכריזים לפני תשעה באב: לפי שבט' באב כתוב 491 "אל יחד בימי שנה", טעם אחר: לפי שצומו ידוע ומפורסם לכל כמו צו כיפור שידועי ומפורסמי מראשי חודשיה בעיניהם ואין צריך להכריז .492

מקורות

מועדי ישורון פרק ז הערה 162. תקנד כא. דרכי הוראה דיני בין המצרים פרק ח כ. הגריש"א גלאט תשנ"ט באבני ישפה. א , א. תשובות הגאונים דף קמג. חבקוק פרק ב פסוק ג. ספר מטעמים ענין שבת כא בשם דברי שלום. מטעמים שם כב בשם ש"י. לוח דבר בעתו חודש אב. איוב ג ה. מוהר"א אזולאי בשם ספר תיקון יששכר תקננ ד.

טעימת האוכל שיש בו בשר לפני שבת

יש אומרים : שבערב שבת חזו אין לטעום ממאכלי הבשר כדי לבדוק טעמן אפילו אכילה מועטת ,493 ויש אומרים : שלטעו מותר רק שלא יבלע את מה שטועם מ התבשיל, כיון שהמנהג הוא שלא לאכול בשר בתשעת הימים .494

ויש אומרים : שהרגיל לטעום בכל ערב שבת מותר, הטעם : כיון שטעימה זו אינה לשם הנאה אלא משום "טועמיה חיים זכו" כמבואר בשער הכוונות 495 דהוי כמכין סעודה למלך שטועם התבשילים א ה טובים וזה סוד טועמיה חיים זכו .496

רחיצת גופו בערב שבת

הרגיל לרחוץ במי חמים בכל ערב שבת רשאי בערב שבת חזו לרחוץ פניו ידיו ורגליו, ולחפו ראשון בחמין , אולם לא ישתמש בסבון , מיהו כל גופו אסור אפילו בצונן .497

ויש שהתירו לרחוץ כל גופו בחמין לכבוד שבת 498, הוספה והרגיל בכל שבת מותר א בסבון .499

זמן הרחיצה

ערב שבת חזו שחל בח' באב יזהר לכתחילה לחפו ראשון בחמין קודם חצות ובדיעבד ג אחר חצות מותר .500

טבילה במקווה

רגילה לטבול במקווה בכל ערב שבת מותר לו לטבול בער"ש חזו 501. ובשו"ת שבט הלוי 502כתב שהמדקדקי מקפידים שלא לטבול בחמין .

צחצוח נעלי

לכבוד שבת מותר לצחצח מנעליו ,503 והטעם : דלא חמיר מכיבוס שמותר לכבוד שבת .504

טעם אחר: לפי שאין אבילות בפרהסיא .505

מקורות

לקט יושר עמוד 110, הגריש"א הליכות והנהגות בין המצרים עמוד 11. שש"כ ח"ב מב סא, הגריש"א בהליכות והנהגות בין המצרים עמוד 11, שו"ת רבבות אפרים ח"א שסז. דף סב. מקור חיים תקנא ט, אור לציון פרק כו ה ד. רמ"א תקנא טז משנ"ב שם ס"ק טו. רבבות אפרים ח"ג שז בשם הגר"מ פינשטין , וכן מובא בשם הגרי"מ הענקין בהקדמה לספר נחמת יוסף שכתב שבמדינה שנוהגים לרחוץ תדיר הכל בגדר איסטניס בזה ודינו להחמיר בשאר הימים ולא בער"ש. קרא עלי מועד פרק ג הערה יט בשם החזו"א. בה"ל תקנא סוף סט"ז. משנ"ב תקנא ס"ק צה. ח"ב ס' פא ס"ק ו . הגריש"א גלאט תשנ"ט עמוד 147. שו"ת בית אבי קלד, ארחות רבינו ח"ב עמוד קלג בשם החזו"א. אבני ישפה או"ח קיב ד.

שטיפת הרצפות

א שנהגו שלא לשטוף הרצפות בתשעת הימים , לכבוד שבת מותר .506 ויש שנהגו לשטוף רק ע מי 507 כחומרת ר' שמואל מסלנט שכתב שלא ישטפו כל כ .508

לבישת בגדי שבת

יש הנוהגים : כהגר"א ללבוש בגדי שבת כרגיל ,509 והטעם :כדי שלא להראות בשבת אבילות בפרהסיא 510 שתמיד נוהג ללבוש בגדי שבת ועכשיו לובש בגדי יו חול .511 טעם אחר: לפי שלא ראוי לאסור בגדי שבת שהוא מצווה מדברי קבלה של כבדהו בכסות נקיה .512

טעם אחר: דברי הרמ"א 513 שלא ללבוש בגדי שבת, היה בימי שלא היה ניכר ההבדל בין בגדי שבת לבגדי יו חול כ"כ ובדורינו שיש הבדל גדול וניכר לכל שזה בגד של חול הוי אבילות בפרהסיא, ומסיים שלפי זה שביטלו צורת מלבושי שבת שיהיו כחול והפרש רק בין זול ליקר ראוי ונכון לקיים מנהג קדמונינו .514

ובמשנ"ב 515 כתב שנהגו לשנות בגד אחד.

ויש הנוהגים : כדעת הרמ"א שאין ללבוש בגדי שבת בשבת זו, והטעם : שכיון שגיהוצ ניכר א"כ נהגו שהם בכלל בגדי מגוהצים שאסורים מדינא .516 והטעם דלא חשיב אבילות בפרהסיא, לפי שהרואה אומר שמא אין לו בגדי שבת .517 וגם א יודע שיש לו בגדי שבת, יאמר שלפעמים אין אדם מקפיד על עצמו כל כ לטרוח בשינוי הבגדים ולכן לא נחשב אבילות בפרסיה .518

טעם אחר: על פי הכלל שבמקום שכולם אבלים אין חשש אבילות בפרהסיא .519

זמן לבישת בגדי שבת

יש אומרים : שאפשר ללבוש בגדי שבת מחצות היו .520והטעם מחצות :לפי שמחצות היו יש כבר הארה של שבת ,521 ויש אומרים : ממנחה קטנה ,522 ויש אומרים : שלא ילבש אלא סמוך לשבת .523

מקורות

ארחות רבינו ח"ב עמוד קלג כ, קובץ מבית לוי ח י"ג עמוד כה. הגרשז"א הליכות שלמה פרק יד כא. הובא בקרא עלי מועד פרק ד הערה יז. חיים אדם כלל קלג כא. כמבואר בשו"ע יור"ד ח. ערוה"ש תקנא יא. שו"ת רדב"ז תקנא י. תקנא א. ערוה"ש תקנא יא. תקנא ס"ק ו. מג"א תקנא. מהרי"ל הלכות תשעה באב בשם מהר"י סג"ל. לבוש תקנא טז. עיין שו"ע יור"ד תקנא יא, מועדים וזמנים ח"ז רנו הערה א. הגריש"א, בקרא עלי מועד פרק ד הערה יט בשם מג"א. נטעי גבריאל בין המצרים פרק מה הערה יא. הגרנ"ק קרא עלי מועד פרק ד הערה יט. שש"כ פרק מב נו.

זמן הורדת הבגדים במוצ "ש חזו

יש אומרים : שאין חיוב להוריד את בגדי שבת מיד במוצ"ש 524 א מי שהוריד החליפה ראוי שיחזור וילבש בגדי יו חול, וא אינו יכול מותר לו לחזור וללבוש את החליפה של שבת א במוצ"ש עד השינה .525

ויש אומרים :שיש להוריד מיד במוצ"ש [וכן נהג החזו"א , 526], וכשט"ב נדחה יבואר בהמשך .

בגדי חדשים

ג לנוהגים ללבוש בגדי שבת בשבת זו אין ללבוש בגדי חדשים , כשיש לו בגדי אחרי , והטעם : דלא עדיף מחת דא שמתירים לו ללבוש בגדי שבת כתב המג"א 527 שאין לו ללבוש בגדי חדשים .528

ניגון "לכה דודי"

יש הנוהגים : לשיר את הפיוט "לכה דודי" במנגינה של "איכה", ויש שנהגו: לשיר במנגינת של קינת "אלי ציון " הנאמרת בסיום קינות של תשעה באב .529

ויש שלא נהגו כ , והטעם :כ דין שלא להראות אבילות בפרהסיא בשבת .530

קריאת התורה

פרשת דברי לפני תשעה באב: לעולם קוראים פרשת דברי לפני תשעה באב ,531 הטעם : כדי לקרוא בתוכחותיו של משה קודם תשעה באב, ומפטירים בחזו כדי לקרוא בתוכחותיו של ישעיהו על החורבן .532

טעם אחר: כדי שיקראו 533 "איכה אשא לבדי" ויפטירו בחזו 534 "איכה היתה לזונה" .535

הפסקה לשני בפסוק י"א

קוראים לכה "עד כוכבי השמים לרוב" בפסוק י' ולוי מתחיל 536 מ"ה' אלוהים אבותיכם " ,537 הטעם :על פי הרמ"א 538 שכתב שיש להתחיל ולסיים קריאת התורה בדבר טוב ולכן מסיים הכהן פסוק קודם שני כדי שלא להתחיל ב"איכה אשא לבדי" שהיא תוכחה.

מקורות

הגריש"א, בקרא עלי מועד פרק ד הערה יח. קונטרס יום השבת ח"א ע"ב. שש "כ פרק מב נו . תקנא ו . אגרות משה או"ח ח"ג סימן פ. מנהגי פרנקפורט חודש אב אות ז. דרכי חיים ושלום מנהגי חודש תמוז אב תרסב. שו"ע תכח ד. ביאור הלכה תכח ד ד"ה טוב. דברים א יב. ישעיה א, כא. סידור רש"י סימן תג מחזור ויטרי רסא. שם יא. רמ"א תקנד יט, משנ"ב ס"ק לט. קלח ד.

קריאה במנגינת איכה

בפסוק י"ב 539 "איכה אשא לבדי" יש שנהגו לנגן במנגינה של איכה ,540 והטעם : כדי להודיע שהשבוע יחול תשעה באב .541

ויש שלא נהגו כ , והטעם : כדי שלא להראות אבילות בפרהסיא .542

טעם אחר: ע"פ החיד"א 543 לשיטתו שאין לשנות את טעמי התורה לטעמי הכתובים .544

פטרה חזו ה

הפטרת חזו היא אחרונה מתלתא דפורענותא, ומפטירים בחזו ישעיהו 545 עד פסוק כז "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" .546

הפטרה במנגינת איכה

יש שקוראים : ההפטרה בניגון של איכה ,547 הטעם שהתירו לקונן בציבור: כיון שבזכירת החורבן והתאונ על הצרות שאירעו באותו הזמן חלק משורשי התשובה וכל שעיקרו לתשובה ולהכנעה הותרו שאר התפילות על גב 548

מלבד פסוקי הנחמה שבה שנקראת בניגון הפטרה רגילה ואלו ה : "לכו נא ונוכחה" 549 "א תאבו" 550 "לכן נאו וכו'" עד סו ההפטרה.

ויש שלא נהגו כ , והטעם : לפי שחששו משום אבילות שבפרהסיא .551

מפטיר לרב המקום

יש הנוהגים שרב המקום עולה למפטיר, ,552 והטעם : לפי שחלקי מהפטרת 'חזו ' נאמרים בניגון של מגילת איכה לכן עולה למפטיר הרב שיודע לקונן על החורבן .553

טעם אחר: לפי שנאמר בהפטרה 554 "שרי סוררי " מוטב שיתבייש מעצמו ממה שיתבייש על ידי אחרי .555

ויש שאין מקפידים בזה, והטעם : כיון שקוראים את הפטרה מתוך הקל ויש בעל קורא קבוע שקורא ואין העולה קורא ההפטרה לכן אין נפק"מ בדבר זה.

מקורות

שם. ליקוטי מהרי"ח בסדר קריאת התורה לשבת. א"א קלח . חזו"א הובא במועדים וזמנים ח"ח רנא בהג"ה. בהערותיו על ספר חסידים. ספר אבלות החורבן פרק ז הערה ד. ישעיה א, א. טושו"ע תכח ח. ע "פ מג "א רפב יד בשם הריב"ש. מאירי בספר מגן אבות סימן כד. שם יח . שם ט . דינים והנהגות לחזו"א פרק יט ז , דולה ומשקה עמוד כח בשם החזו"א ובשם הגרח"ק. מג"א רפב יד, שערי אפרים שער ט כז. שם. ישעיהו א כג. ליקוטי חבר בן חיים סימן רפב.