זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי על שזכיתי להוציא לאור ספר נוסף בסידרת
אין מטרתי בחיבור לחדש דבר על מה שכתבו הפוסקים , אלא כבשאר הספרים לסדר טעמה של כל הלכה ומנהג, למען ידע האדם את אשר הוא עושה ולא יהיה כמצוות אנשי מלומדה.
מקור הדברים נאספו תחילה מלימוד דברי הגמרא ומפרשיה , ומלימוד טור שו"ע ומפרשיה , ספרי האחרונים לבוש, ערוה"ש ועוד, עד לספרי בני זמנינו. מקור הטעמים נכתבו ממקורות הקדמונים עד כמה שהשיגה ידי, למען ידע הלומד את חשיבותו של הטעם , ופסק ההלכה נכתבו מהמשנ"ב ופוסקי זמנינו. כיון שיש בהלכות חמורות אלו הרבה דיני ופרטי דיני ודקדוקי אין סו , לכן לא יסמוך עלי הלומד הלכה למעשה, אלא בדברי הידועים אשר ההנהגה מושרשת בה ומפורסמת, ובשאר הדברים יש להעביר את הדברים לת"ח ומורי הוראה.
כשם שאין לברך בלא תב כ אין לספר ללא טעויות, והזמן קצר והמלאכה מרובה ויתכן שהדברים נכתבו שלא בדקדוק גמור, המוצא איזה טעות או דבר שיכול להתפרש כטעות, אנא יודיעני א בכתב או בעל פה כדי שאוכל לתקן את הדברים במהדורות הבאות, ויקיים בזה אל תמנע טוב מבעליו.
זה המיחד את הספר שמבאר לא רק את ההלכות אלא בעיקר את הטעמים שהם הפנימיות והלב של ההלכות.
הריני להודות מתוך עומק ליבי לרעייתי מרת מרי תחי', מנשי באהל תבור , על אשר עמדה לי לעזר, ואשר לקחה את עולם הבית עליה כדי שאוכל לשבת וללמוד באהלה של תורה, ושלי שלה הוא וידועים דברי הט"ז (אהע"ז ס"ב ס"ק ג( מה חשיבות מיוחדת יש במי שנישא לבת ת"ח וכתב שמי שאינה בת ת"ח איננה מבינה לקרא ד"כי היא חיים ואור ימי " שחושבות ה שאם יעסקו בעליה בתורה אזי אמנם יזכו לחיי העולם הבא , א א יצאו לסחורה יהיה לה טובות העוה"ז ואינם משכילות להבין שחיי תורה מלבד שהם חיים העולם הבא ה ג חיים העולם הזה, ומי שהיא בת ת"ח וראתה בבית גידוליה שמחת תורה מהי, היא יודעת שהתורה אינה רק לעוה"ב אלא ג בעולם הזה נותנת היא חיות ושמחה למתעסקי בה.
בברכה בבית מדרשא, ושיהיה ביתינו מקום להשראת השכינה, ויהי בית ועד לחכמים , ונזכה לרוב נחת ושלום ולאריכות ימי ושני טובים , ולראות בני ובני בני עוסקים בתורה ובמצוות ועושים רצו קונ ית"ש באמת, ולא תמוש התורה הזאת מפינו ומפי זרעינו עד עולם , ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים בביאת גואל צדק בב"א כי"ר.
חודש תמוז תשע"ח יהודה לב
תוכן הענינים
שלושת השבועות בין המצרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יא מקור הצום הטעם שאין מועדי בחודשי תמוז אב ואלול ג' דפורענותא הטעם שמפטירים אנו בהפטרות אלו דווקא
צו שבעה עשר בתמוז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יב מקור התענית בין"ז בתמוז סיבת הצום העומד צל בהיכל מי העמיד מהות הצום הנהגה ביום הצום החיוב לצום תחילת הצום חומרות בין"ז בתמוז הטעם שמתענים בין"ז א שבפסוק כתוב בחודש הרביעי בתשעה לחודש הטעם שבעשרה בטבת לא צמים ביום שסמך ידו בבית שני נפק"מ בין התירוצים הכרזת הצום לבני ספרד הטעם שבני אשכנז לא מכריזים צו נדחה: הטעם צו שחל בשבת נדחה הטעם שלא מקדימים הטעם תענית אסתר מקדימים ולא מאחרים דיני ליל הצום : אכילת קודם עמוד השחר שתיה קודם עלות השחר שטיפת הפה
סדר תפילות בתענית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טו תפילת שחרית "עננו" הטעם שליח ציבור אומר בשחרית הטעם שש" אומר זאת בברכת "ראה בעננו" שליח ציבור שטעה הטעם ש" שאינו מתענה לא יגש לעמוד עננו ביחיד: הטעם שיחיד אומר רק בתפילת מנחה ולא בשחרית מנהג הספרדים עננו מנחה גדולה הטעם שיחיד אומר בשמע קולנו ולא כשם" בגואל ישראל הטעם שאינו מסיים כשם" בדיניו: יחיד שסיים העונה בעת צרה שכח ולא אמר נזכר קודם שעקר רגליו שכח להתפלל מנחה חולה שאוכל ביום התענית אכל בשוגג קטן שאינו צ
סליחות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יז אמירת סליחות הטעם שתקנו פיוטי בלשון שאינה מובנת י "ג מידות : הטעם שמגביהים קול בעת הזכרת י"ג מידות הטעם שמפסיקים בנקה והא קי"ל כל פסוק שלא פסק משה אנ לא פסקינן שמע קולנו: פסוקי "שמע קולנו" אמירת הציבור והקהל העט שפותחים את הארון הקודש הטעם שאומרים חציו של הפרק בלחש יחיד באמירת סליחות קריאת התורה: "ויחל משה" הטעם שקוראים פרשה זו הטעם שאומרים ויחל ד' פסוקי ומדלגים לפסל ל סדר הקריאה: אמירת הציבור והחזן ניגון הי"ג מידות הטעם שאין חסרון במה שהציבור מתחילים "ה' ה'" הרי כל פסוק שלא פסקיה משה אנ לא פסקינן העולה לתורה בפסוקי אלו בדיניו הטעם שהציבור עונה בקריאה של כה ושל ישראל ובקריאה של לוי אין הציבור עונה הפטרה אין מפטירים בתעניות תפילת מנחה: קריאה "ויחל" "ותגלה ותראה" הטעם שאומרים במנחה בתענית ציבור "ותגלה ותראה" אע"פ שיש הפטרה ואומרים "שמחנו" הטעם שקוראים ג בתפילת מנחה הטעם שהמפטיר עולה למנין שלושה בשונה משבת שאין המפטיר עולה למנין ז' הטעם שבתפילת שחרית קוראים בתורה לפני שומן"ע ובמנחה קוראים קודם שמו"ע. הפטרה: "מפטירים "בדרשו" הטעם שמפטירים במנחה מנהג הספרדים הטעם שמסיימים ב"מג דוד" ואין אומרים "על התורה" כשבת הטעם שאומרים "שי שלו " ולא "שלו רב" נשיאת כפיים : נשיאת כפיים במנחה גדולה
שלושת השבועות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כב מנהגי אבילות לבני אשכנז ובני ספרד התחלת ימי בין המצרים נשואים בליל התענית שבע ברכות בליל י"ז בתמוז תספורת אירוסין נישואין מנהג בני ספרד ב אשכנז להשתתף בחתונה של ב ספרד ב אשכנז לנגן בשמחת נישואין של ב ספרד שבע ברכות בר מצווה סיום . תספורת הטעם שהחמירו בתספורת מי"ז בתמוז בשונה מכיבוס ועוד מנהג בני ספרד סריקת הראש שער המעכב את האכילה תספורת בנשים ב ישיבה מבני ספרד שלומד בישיבה אשכנזית לעני תספורת ב אשכנז לספר ב ספרד חלאקה בין המצרים קציצת ציפורני ריקודים ומחולות ושירה בפה: שמיעת כלי זמר שירה ווקאלית בני ספרד בשמיעת כלי זמר כלי זמר בקטנים שירה בפה שירה בקבלת פני לחתן שירה וריקודים במסיבת תנאי לשמוע חזנות לשמוע קול זמר בשביל לא להירד ללמוד נגינה: וללמד נגינה להתלמד לעצמו מרכזיה של טלפון שמשמיעה שירי בהמתנה להחליף צלצול במכשיר סלולארי נתינת מתנה ברכת שהחיינו: שהחיינו בין המצרים שהחיינו של שמחה שהחיינו בליל "ז בתמוז שהחיינו בשבת שהחיינו בשבת על בגדי חדשים י"ז בתמוז שחל בשבת ונדחה שבתות מר"ח אב שהחיינו על פרי חדש שהחיינו למעוברת שהחיינו לחולה קניית בגדי חדשים ברכת הטוב והמטיב רחיצה בין המנהג שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מי"ז בתמוז
דיני תשעת הימים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לא חודש אב נקרא מנחם אב משנכנס אב ממעטים בשמחה מהו ממעטים בשמחה עד מתי ממעטים בשמחה בשכר הזהיר וממעט בשמחה מי שיש לו דין ע עכו" שידחה לאחר ט"ב עד מתי ישתמט מהדי ע נכרי הטעם שאבל מותר בבשר ויין ואסור בלימוד התורה ואנו בתשעת הימים מותרים בלימוד התורה ואסורים בבשר ויין נסיעה לקרובי לשבת הפטרה ראש חודש אב שחל בשבת
איסור רחיצה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לג מראש חודש מחמירים יותר באיסורי מפני הצער איסור רחיצה מנהג בני אשכנז מנהג בני ספרד מצטער הרבה מי שרגיל להתרחץ בכל יו מצטער מקום המלוכלך רחיצת פניו וידיו רחיצת רגליו רחיצה לצורך רפואי רחיצת קטנים אלו שאין מקפידים לרחצם כל יו רחיצת בחמין בר"ח אב שחל בערב שבת ריח להעביר הזעה צחצוח שיניים טבילה מצווה נטילת ציפורניים לגדולי וילדי
איסור אכילת בשר ושתיית יין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לה אכילת בשר אכילת בשר בשבת תבשיל שהתבשל ע בשר נפלה חתיכת בשר לתבשיל חולה בבשר ויין עדיפות בשר או עו הטעם שמקילים בבשר עו קטנים בבשר ויין אכילת בשר לקטנים בער"ש קטנים באכילת בשר בער"ש אחר חצות שכח ובירך על בשר או יין איסור שתיית יין : שתיית יין מי ענבים לערבב יין בעוגה עירב מסופק א עירבו בעוגה חנוכת הבית סעודת מצווה
ברית ובר מצוה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לז סעודת מצווה היתר סעודה זו בגדי שבת מתנה לברך מצווה בגדי שבת תספורת ביום הברית גילוח לבעל ברית רחיצה לכבוד הברית בשבוע שחל בו
אכילת בשר ושתיית יין בסעודת סיום בתשעת הימים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לח סיום מסכת לכוון לימודו כדי לסיים בימי אלו א בכל השנה אינו עושה סיום הא מותר לעשות כ בימי אלו השתתפות אחרי בסעודה
איסור החלפת בגדי ואיסור כיבוס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לט הכנת בגדי דר הכנת שכח להכין לבישת בגדי בשבת לצורך חול בגדי הסמוכים לגוף בגדי זיעה איסור כיבוס: הטעם באיסור כיבוס אופנים שהכיבוס מותר כיבוס לחולה כיבוס לקטנים גדר קטנים בדיניו: כיבוס לילדים גדולי צורת הכביסה תלית הכביסה בדברי שאין ניכר שהם של קטנים כיבוס במקום הפסד העברת כת מבגד נקי לכבס ולהניח לאחר תשעה באב כיבוס על ידי אחר בגדי האסורים בלבישה: בגד הסמוך לגופו בגדי זיעה קטנים בבגדי מכובסים בגדי שבת: בר מצווה לצורך ברית שאר קרובים שדרכם בשאר הימים ללבוש בגדי שבת בגדי חדשים זמן הורדת הבגדים לאחר הברית חת וכלה פגישות תנאי
שאר מנהגי אבלות בתשעת הימים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מד שירה: שירה ב"טובים מאורות" קניית דברי חדשים : קניית דברי לאחר ט"ב קנייה לצורך מצווה קניית בגדי לקטנים קניית בגדי לצורך בריאותו חידוש נעלי בתשעת הימים קניית תפילין קניית טלית גדול קניית טלית קטן קניית ספרי לימוד ספרי קריאה קניית דברי קטנים קניית דירה הרחבת דירה קניית מכונית סיוד דירה ונקיו רחיצת ריצפה שטיפת מכונית תפירה תיקון בגד תליית ציצית בבגד סירוק פאה נוכרית קציצת ציפורניים צחצוח נעלי ניקוי הכובע מאבק נתינת מתנה מתנה לברך מצווה
שבת חזו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מח הטעם שנקראת בשם שבת חזו שבת השחורה בני ספרד אין מכריזים כשאר צומות בשבת לפני צו ט"ב טעימת האוכל שיש בו בשר לפני שבת רחיצת גופו בערב שבת : זמן הרחיצה טבילה במקווה צחצוח נעלי שטיפת הרצפות בגדי שבת: מנהג הרמ"א הטעם דלא חשיב אבילות בפרהסיא זמן לבישת בגדי שבת הטעם מחצות זמן הורדת הבגדים במוצ"ש חזו בגדי חדשים ניגון "לכה דודי" הטעם שיש שלא נהגו כ קריאת התורה: פרשת דברי לפני תשעה באב הפסקה לשני בפסוק יב' קריאה במנגינת איכה הטעם שיש שלא נהגו כ הפטרת חזו : הפטרה במנגינת איכה הטעם שיש שלא נהגו כ יש הנוהגים שרב המקום עולה למפטיר הטעם שיש שאין מקפידים בזה זמירות שבת אמירת "ויהי נועם "
הבדלה שתיית כוס יין ומוצ"ש חזו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נג נתינת הכוס לקט א אין לו קטן יש לו רק בת קטנה הטעם שלא אומרים שיבדילו על חמר מדינא קידוש לבנה: זמן קידוש לבנה שירה "בטובי מאורות" שירה אחר הבדלה מלווה מלכה בבשר
תשעה באב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .נה מקור הצום צרות שאירעו בתשעה באב הטעם שקבעו את הצום בט' באב אע"פ שרוב ההיכל נשרף בעשירי תשעה באב לילו כיומו ערב תשעה באב אסור בטיול לימוד צורת הלימוד דברי שמותר ללמוד קטנים בלימוד אמירת תחנון
סעודה מפסקת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נו סעודה בצהריים נוהגים להרבות במקצת בסעודה ראשונה סעודה המפסקת למי שאינו צ אכילת שני תבשילין שני מיני פירות לאכול יחידי אכלו יחד אין מזמני אכילת מאכלי אבילות ביצה [ועדשים ] הטעם שהם מאכלי אבלים טבילת הפת באפר אמירת "זהו סעודת תשעה באב" ישיבה על האר ישיבה על גבי קרקע ממש חליצת מנעלים בסעודה זו נשים בישיבה על האר בסעודה זו ברכת המזון "שיר המעלות" או על נהרות בבל" אכילה אחר סעודה המפסקת בשר לקטנים בתשעה באב
דיני האסורים בט"ב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .נט איסור רחיצה וסיכה זמן האיסור רחיצת פניו וידיו שחרית אסטניס רחיצת ידיו אחרי עשית צרכיו הטעם שמספיק נטילה רק עד קשרי אצבעותיו להעביר הלכלו מותר ליטול ד' פעמים בבוקר ולאחר עשית צרכיו והטעם שרק עד קשרי אצבעותיו נטילת ידי לכהנים נטילת ידי לאוכל בתשעה באב נעילת הסנדל: איסור נעילת הסנדל בנעליי מעור נעלי שאינם מעור שנוחי להליכה נעלי שאינם של עור שנוחי ביותר זמן חליצת המנעלים בדיניו: נטילת ידיו כשנגע בנעלי תשעה באב קניית נעלי ט"ב ולחדש בתשעה באב ישיבה על האר : נסיעה באוטובוס וברכב נסיעה ברכב עישון בתשעה באב: תשמיש המיטה לימוד תורה: דברי המותרים ללמוד קטנים בלימוד
איסור עשית מלאכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סג מנהג ישראל שלא לעשות מלאכה בין אנשי ובין הנשים מלאכה בלילה מלאכה אחר חצות טעמי נוספים באיסור עשית מלאכה מלאכות המותרות מלאכה לצורך מצוה מלאכה כדי שלא לעבור איסור מלאכה שאין בה שיהוי העושה מלאכה ביום זה אינו רואה סימן ברכה ביאור המג"א "אינו רואה סימן ברכה" הטעם שאינו רואה סימן ברכה
איסור שאילת שלו ודיני היו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סד איסור שאילת שלו אמירת "בוקר טוב" "וצהרי טובים " אמירת "מזל טוב" לתת מתנה לגלח שער המעכב את האכילה ביום ט"ב קריאת עיתוני שינוי בשינה בליל ט"ב היש ביום אחר חצות אור בית
סדר תפילות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סו אמירת קינות צורת אמירת בדיניו: סדר הקינות חיוב האבל לגשת לפני העמוד בט"ב בית המדרש: פרוכת אור בית המדרש מתפללים כאבלים ישיבה על האר ישיבה יותר מג' טפחים הליכה לבית הכנסת "ברכו" "עננו": הטעם שאומרים זאת בברכה זו הטעם שיחיד אומר "עננו" במנחה ולא בשחרית הטעם שיחיד אומר ב"שמע קולנו" ולא כשליח ציבור ב"גואל ישראל" הטעם שאינו מסיים "העונה בעת צרה" שכח ולא אמר
מגילת איכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סט הטעם שפרקי איכה והקינות נסתדרו לפי סדר האל בית הטעם שפרק ה' אינו בסדר אל בית הטעם שבפרקי ב' ד' מתחלפות האותיות עין ופה בסדר האל בית משא"כ בפרק א' הטעם שמתחלפות רק בפרקי ב' ד' ולא בפרק א' קריאת מגילת איכה: צורת הקריאה הזמן הקריאה קריאה בבוקר נשים בשמיעת המגילה בדיני המגילה בדיני המגילה ברכות המגילה במנהגי הקריאה "השיבנו ה'" הטעם שכופלים פסוק "השיבנו קדיש אחר "איכה"
תפילת מעריב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עא קינות למנות את שנות החורבן סדר קדושה הטעם שאומרים קדושה הטעם שאין מתחילים ב"ובא לציון " הטעם שאין הגואל בא בלילה הטעם שלא אומרים "ואני זאת בריתי אמירת "ויהי נועם " כשחל ט"ב במוצ"ש אמירת קדיש בלי "תתקבל" "עלינו לשבח" קדיש יתום ק"ש על המיטה: הטעם שאומר הפסוקים א שאסור בתלמוד תורה שינוי בשינה בליל ט"ב
תפילת שחרית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .עג נטילת ידי הנחת תפילין לבישת טלית גדול מנהג במקצת בני ספרד ברכה על טלית קטן החזקת הציצות בק"ש ו"ברוך שאמר" ישיבה על האר תפילה שחרית: ברכות השחר מברכים כל ברכות השחר וא ברכת "שעשה לי כל צרכי" הטעם שמברכים "שעשה לי כל צרכי" שהוא ברכה על מנעלים אע"פ שנאסרו ביום זה אמירת פרשיות הקרבנות בט"ב אמירת "מזמור לתודה" "עננו" ברכת כהנים מנהג בני ספרד דחית הטעמים אמירת תחנון וסליחות אמירת מזמור "למנצח" קריאת: התורה: ברכת "ברוך דין האמת" הטעם שמברכים בלא ש ומלכות הטעם שלא נוהגים כ היו קדיש אחר עליה שלישית הטעם שאין קוראים "ויחל" ככל תענית להכין הקריאה אמירת "מי שבר " הפטרה: ניגון ההפטרה ברכות ההפטרה הטעם שמפטרי בט"ב אע"פ שבתעניות אין מפטיר שחרית הטעם שאין קוראים למפטיר רביעי הכנסת ספר תורה אמירת קינות מנהג זריקת בובקסי הטעם למנהג זה אמירת קינת "אלי ציון ": עמידה בפזמון זה מגילת איכה סיום תפילה: אמירת "למנצח" שיר של יו "פיטום הקטורת" להשאיר הקינות בבית הכנסת.
תפילת מנחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פ נטילת ידי למנחה מנחה גדולה ישיבה על גבי ספסל גבוה ישיבה ע"ג קרקע אחר חצות החזרת פרוכת הנחת תפילין קראית פרשיות של תפילין סדר תפילת מנחה: קריאת התורה "ותגלה ותראה" הטעם שאומרים במנחה בתענית ציבור "ותגלה ותראה" אע"פ שיש הפטרה ואומרים ברכת "שמחנו" בברכות הפטרה הטעם שהמפטיר עולה במנין שלושה בשונה משבת שאין המפטיר עולה למנין שבעה הטעם שבתפילת שחרית קוראים בתורה אחרי שמו"ע ובתפילת מנחה קוראים קודם שמו"ע הטעם שמפטירים במנחה הטעם שבברכות הפטרה מסיימים ב"מג דוד" ואין אומרים "על התורה
"נח " . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פב "נח " הזכרה מעין המאורע הטעם דלא הוי חתימה בשתי עניני הטעם שאין אומרים "נח " בתפילת שחרית ובמעריב כמו כל מועד מנהג הספרדים באמירת "נח " הטעם שאומרים נח בברכת "בונה ירושלים " בדיניו: שכח "נח " שכח ולא אמר ג ב"תחזינה" אמר "נח " בשאר ימות השנה מי שלא צ באמירת "נח " אמירת "שי שלו " ולא "שלו רב" נשיאת כפי במנחה מנחה גדולה אמירת "אבינו מלכינו" אמירת תחנון "נח " בברכת המזון
ברית ופדיו הב בט "ב ובט "ב נדחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פד זמן המילה יש שנהגו למול אחר חצות הטעם של דעה שמלים לפני חצות לבישת בגדי שבת לבישת נעלי עור רחיצת פניו ידיו ורגליו לבישת טלית ותפילין כסא של הסנדק אחר חצות שתיית הכוס על ידי קטן הטעם שאין חוששים שמא יסר כשיהיה גדול הדלקת נרות בברית החזרת פרוכת ההיכל קריאת ש התינוק "מנחם " ברית שחל בט"ב נדחה: זמן המילה מנחה עליה לתורה תענית הבדלה פדיון הב בט"ב: זמן הפדיון לבישת בגדי שבת ברכת שהחיינו שתיית הכוס זמן הסעודה סעודה ע בשר ויין פדיון הב בט"ב שנדחה: מנחה סעודת מצווה השלמת התענית
תשעה באב שחל בשבת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צא תשעה באב שחל בשבת הטעם שנדחה לאחר השבת הטעם שלא מקדימים ליו חמישי שבוע שחל בו כשט"ב חל בשבת תפילות ומנהגים של שבת זו: פרוכת ומפות שירה באמירת "לכה דודי" ובשאר חלקי התפילה שלו זכר טיול בשבת זו אפרו אמירת "אב הרחמים " אמירת "צדקתך " במנחה לימוד אחר חצות
סעודה שלישית ומוצ"ש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צג אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו אכילת בשר צורת אכילה דיבוק חברי אכילה ע בני ביתו מי אחרונים לשיר זמירות שבת הפסק מבעוד יו זהירות מאיסור הכנה: לקיחת תרופות בשבת להקלת שמוכנה מערב שבת חליצת המנעלים : הטעם דכל העינויים אסורים ג בשבת בין השמשות ונעילת הסנדל מותר עד חשכה חליצה אחרי "ברכו" הטעם שלא נוהגים כרמ "א לחלוץ אחר "ברכו " הטעם דלא חשיב אבילות בפרהסיא החלפת הבגדים : אמירת "ברוך המבדיל" ישיבה ע"ג קרקע אמירת שלו הנוהגים כר"ת עשית מלאכה: ניקוי כלי כלי שצריך ליו קיפול הטלית עוד בעניני איסור הכנה: הבאת קינות לבית הכנסת הבאת נעלי תשעה באב לבית הכנסת סידור הספסלים הסרת הפרוכת
הבדלה במוצ"ש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צז מבדיל בלילה בתפילה אין מבדילים על הכוס אפילו בביתו הטעם שאין אומרים שיבדיל בביתו ויתן לקט לשתות היין כמו שמצינו במילה בתשעה באב הטעם שנותנים לתינוק לאכול ולשתות ולא חוששים שמא יבוא לאכול לכשיגדל ברכת האש : יש שנהגו לברך ברכת האש בבית הכנסת ברכת האש לנשים זמן הברכה בדיניו: : שכח לברך על הנר לפני איכה עבר הלילה ברכה על בשמים דיני הבדלה למי שאוכל בתשעה באב, : חיוב קטן בהבדלה הטעם שאין הקטן מבבדיל לעצמו מדין חינוך הבדלה לחולה שאוכל בתשעה באב אמירת פסוקי "הנה אל ישועתי" ברכת האש על מה מבדילים : חמר מדינא – מי טבעי בירה [קפה] מהו חמר מדינא יין או מי ענבים לסחוט ענבים שתיית הכוס שיעור השתיה הבדלה לאשה שאינה צמה: על מה תבדיל בשעת הצורך יש להקל לאשה אכול בלא הבדלה ברכת האש כשאשה מבדילה לעצמה נשים בעשית מלאכה
תפילת ערבית מוצ"ש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קב נהגו לאחר תפילת מעריב אמירת "והוא רחום " באריכות נשים בתפילת ערבית אמירת מזמור "לדוד ברוך ה' צורי" אמירת מזמור "למנצח בנגינות" אמירת קינות קינה מיוחדת למוצ"ש אמירת "ויהי נועם " אמירת "ואתה קדוש" אמירת "ויתן ל " אמירת "שבוע טוב"
הבדלה במוצאי תשעה באב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קג שתיה קודם הבדלה אמירת "הנה אל ישועתי" שתיית היין ברכה על בשמים כיסוי הפת בשעת הבדלה אבילות במוצאי ט"ב ובעשירי: אכילת בשר ושתיית יין איסור תספורת ושאר דברי
שבת נחמו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קה השבת שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו שבע דנחמתא ביאור הטעם בסדר הזה הטעם בשבע ברכת הלבנה במוצאי שבת נחמו: יש שנהגו שלא לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב וממתינים למוצאי שבת נחמו שבת נחמו שאינה סמוכה לט"ב תשעה באב נדחה
ט"ו באב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קז א''ר שמעון ב''ג לא היו ימי טובים לישראל כחמשה עשר באב הטעמים : יו שהותרו שבטי לבוא זה בזה יו שהותר שבט בנימין לבוא בקהל יו שכלו בו מתי מדבר יו שביטל הושע ב אלה הפרסדיאות שהושיב ירבעם ב נבט יו שנתנו הרוגי ביתר לקבורה יו שפסקו מלכרות עצי הטעם שעשאוהו יו"ט ביום גמר כריתת העצים גדר יו"ט סדר התפילות: תחנון ערב ט"ו באב ט"ו באב "יהי רצו " אא "א " "ולמנצח" מנהג בני ספרד