שרויה

חסידים ואנשי מעשה נוהגים בכל שבעת ימי הפסח שאינם אוכלים מצה שרויה 286 או טבולה במי אלא אוכלים המצה כשהיא יבשה .287 איסור שרויה מצה שהושרתה במי או שנפל עליה מי במשך כל ימות חג הפסח יש הנוהגים שאין אוכלים אותה. הטעם : לפי שחוששים שכשאר לשון את המצה לא לשון היטב ונשאר בתוך המצה קמח שלא נתגבל וקמח זה יכול להחמי במגע ע מי .288

טעם אחר: כשיבשלו מצה אפויה חוששים שמא יבוא להחליף בקמח ואתי לשרויי א בקמחא .289 טעם אחר:שחוששים שמא נדבק עליו קמח מבחוץ ועל יד שריה במי יחמי .290

טעם אחר: כשם שיש שמקפידים לאפות את כל המצות לפני פסח כיון שחוששים שמא קמח הוי יבש ביבש ועל ידי האפייה בפסח יהא חוזר וניעור הקמח מחיטים שצמחו, כמו כ יש להקפיד שלא לעשות תבשיל ממצה בפסח משום שעל ידי הבישול חוזר וניעור .291

הטעם שיש רבי שלא קיבלו עליה חומרא זו 292 משום מניעת שמחת יו"ט לפי שרוב המאכלים מכניסי בה קמח מצה או מבשלים אות ע קמח ואינו יכול לאוכל .293 לטעם שעל ידי הבישול חוזר וניעור רוב הפוסקים חלוקי עליו .294 ולטעם שמא יבוא להחליף ע שאר קמחי דעת רוב הפוסקים שאין לחוש לזה .295 ולטעם שמא נשאר מעט קמח על המצה מבואר במחבר וברמ"א שבסת אין לנו לחוש לזה כמו שכתב בשערי תשובה 296 דאחזוקי איסורא לא מחזיקינ ובפרט בזמנינו שעושים המצוות דקות ורק שיש ריעותא שהדחיק הקמח או שהוסיף קמל לעיסה יש לחוש טובא שעל ידי זה לא נילוש יפה.

טעם הגאון מווילנא שאין לחוש לשרויה מחמת הקמח שלא נאפה. דא א לא לשון את המצות ונשאר בתוכו קמח, קמח זה נקלה מחמת החום שבתנור בזמן אפית מצות וקמח קלוי אינו בא לידי חימום כמבואר 297 בפסחים .298

והמחמירי טוענים שאמנ קמח שנקלה היטב אינו בא לידי חימום אבל הקמח שבתוך המצה ואינו חשון ישירות לתנור יתכן שלא נקלה היטב ויכול אח "כ לבוא לידי חימום והגר"א לא חשש לכן .

מקורות

משנ"ב תנח ס"ק ד. וכך נהג החפץ חיים ח"ח על שבת ומועדים עמוד צד. משנ"ב תנח ס"ק ד. טור תסג. שע "ת תס י ד"ה פאנדי"ש. עולת שבת תנג ג. יעב"ץ בספרו מור וקציעה סימן תס, ובשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב ס' כה כתב בשם אביו החכם צבי, הגר"א מעשה רב אות קפז, שערי תשובה תס יט ד"ה פאנדי"ש. שערי תשובה תס י שם, בשם חמדת צבי. עיין מג"א תנח א. עיין שו"ע תסג. תס ד"ה פאנדי"ש. לט, ב. מעשה רב קפז.

מי פירות

יש אומרים : שאין להחמיר אלא במצה שרויה במי אבל בשרויה במי פירות אין להחמיר, הטעם : משום שמי פירות אינם מחמיצי .299

יש אומרים : שהמחמיר במי פירות תבוא עליו הברכה, הטעם : לפי שחוששים שמעורר את כח המים שבתוך המצה וביחד ע מי הפירות ממהר להחמי .300 טעם אחר: שיש לחוש שבכלי ששורה בו לא יהיה נקי מלחלוחית מי , ומי ע מי פירות ממהר להחמי .301

שרויה פעם אחת בפסח

מובא שרבי ישראלהופשטיי בעל עבודת היו היה נוהג שפע אחת בתוך הפסח היה מטביל חתיכה מצה ברוטב רותח, הטעם : כדי להראות ששרויה אינה חלילה חמץ ואמר שבקי בשיעור חליטה וסומך על זה .302

שרויה בשעת אכילה

כשהמצה בתוך פיו מותר לשתות מעט מי כדי להקל על הבליעה ואין חשש שרויה, ובשערי תשובה 303 אומר שלמחמירי ולא אוכלים שרויה יכול לטבול בתוך מי ומיד נותן לתוך פיו, הטעם : דפשוט שאין בשיעור כזה בכדי להחמי כלל .

יו"ט אחרון של פסח בחו"ל

יש נהגו שאם שהחמירו בכל ימי הפסח שלא לאכול שרויה , ביום"ט אחרון של חג בחו"ל אכלו מצה שרויה.

הטעם : כיון שאין אכילתשרויה אינו אלא חומרא וא ינהג בחומרא זו ג ביום"ט אחרון ל חג א כ מחזיק הדבר לחמם גמור ולא רצוי לקב"ה שיאמרו כ ש .304 הטעם שלא חוששים לזלזול יו"ט שני באכילת שרויה ביום זה 305. דהחשש לזילותא דיו"ט שני נאמר רק במנהג שהוא משום איסור, אבל דברי שנאסרו רק משום חומרא לא אומרים משום שיש לומר שחומרא זו קיבלו רק לז' ימי ולא ליו השמיני .306 טעם אחר: שזלזול לא הוי רק מה שעושים בפרהסיא מעשה זלזול ואז אומרים שגם בצנעא אסור לעשות דהוי זלזול אבל בדבר שבפרהסיא אינו מעשה זלזול ומותר אפילו א יודע שעושה כ רק ביום"ט אחרון דהיינו כשאוכל ביום השמיני מצה שרויה אפילו

מקורות

שו"ע הרב תשובה ו, שערי תשובה תס י. מעדני שלמה קו אות בו בשם ספר סמא דחיי יג ו. מעדני שלמה שם. שארית ברוך חלק ב בתוך אור ישע ברוקלין ניו יארק תשמ"ה עמוד 3 אות ז. תס ד. ספר דרך פיקודך לבעל הבני יששכר מצווה יב, חמד משה סימן מד. שו"ת פרי שדה חג לא, תשובות והנהגות רלה, נטעי גבריאל עמוד קלו. שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן ו אות ז.

א אנשי רואים אינם יודעים שלא אכל כל הפסח מצה שרויה ואפילו א יודעים מ"מ אינו מינכר ואינו עושה מעשה זלזול לכן מותר .307

שינוי מנהג אבותיו

לשנות המנהג, אין לשנות המנהג אלא במקום הצורך לפי ראות עיני המורא .308

התרת נדרי

אדם שמנהג אבותיו שלא לאכול שרויה ורוצה לשנות המנהג ולאוכלם שרויה צריך התרת נדרי .309

הטעם דשרי ולא אמרינן "אל תיטוש תורת אימ "

משום ש"אל תיטוש" נאמר רק במנהג שנהגו בו כל בית אביו או בני עירו אבל מנהג סייג וחומרא שנוהג אדם לעצמו אין חיוב לבניו להחזיק מדין אל תיטוש .310

אשה נוהגת כמנהג בעלה

אשה שהמסורת שלה בענין שרויה וקטניות שונות יש לה לנהוג כמנהג בעלה בין לחומרא בין לקולא .311

הפרת נדרי לאשה

אשה המשנה מנהג אבותיהם בגלל בעלה אינה צריכה הפרת נדרי , הטעם : כיון שהאשה משועבדת לבעלה וצריכה לנהוג כמותו וכיון שעתידה להינשא לבעלה מעיקרא לא חל עליה חיובי מנהג בית אביה אלא עד שעה שתינשא לבעלה .312

מצה עשירה

מצה עשירה היא מצה הנאפית מקמח רגיל כשר לפסח ע מי ביצים או מי פירות או חלב או יין וכדומה וללא מי .

מנהג בני ספרד לאוכלה בפסח אבל אין יוצאים ידי חובה בלילה ראשון מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב 313 "לח עוני" .314

מנהג בני אשכנז: שלא לאוכלה בימי הפסח .315

מקורות

חמד שלמה סימן מד, וכעין זה כתב בספר פרי השדה ח"ג סימן לא. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ד יט . הגרשז"א הליכות שלמה פרק ט יט, חזו"א אורחות רבינו ח"ב עמוד פ. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ד דבר הלכה ל. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ד כ. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ד לב. דברים טז ג . שו"ע תסב א. עיין רמ"א תסב ד.