קמחא דפסחא

מנהג לקנות חיטים או קמח ולחלק לעני לצורך הפסח לכל אחד כפי צרכו .185 ביאור: נהגו לחלק לעניים העיר קמח למצות לכל ימי החג, ברמ"א 186 כתוב שנתנו חטי בחיי אדם 187 ובמשנ"ב 188 כתב לתת קמח, הטעם שנתנו קמח: שבזה מקרב את הנאה יותר מחיטים , הטעם שלא תיקנו לתת לה מצות לפי שבזמנם כל אחד היה אופה בבית .189 ובכך החיים 190 כתב דמנהג ירושלים הוא לחלק מצות,והיו קמחא דפסחא הוא בנתינת אוכל כגון מצות וכן עופות ויין , וציוו על כל בני העיר לתת לקמחא דפסחא בכדי שיהיה לכל בני העיר מספיק כדי לערוך את הסדר כהלכתו.

הטעם שתקנו קמחא דפסחא בפסח יותר משאר צדקה של ימי טובים לפי שפסח הוא זמן חירות ויושבי מסובים כל אחד הוא ובני ביתו ברוב שמחה ואין זה כבוד לה' שעניין יהיו אז רעבי וצמאי ולכן נותנים קמחא דפסחא שיהיה לה מה לאכול .191

טעם אחר: לפי שחמץ אין אפשר לאכול ומצה אינו מצוי כל כ להשיג לקנות וא לא יספקו לה מצות אפשר שישארו העניים רעבי או ח"ו יבאו לידי קילקול .192 טעם אחר: כיון שנתקן לומר בהגדה "הא לחמא עניא כל דיכפי ייתי ויאכול" וא יבוא עני ולא יתנו לו הוי כדובר שקרים לפניו יתברך , לכן תקנו לתת לפני פסח קמחא דפסחא לעני וא יבוא עני יכול לומר לו אני לא אמרתי רק כל דיכפי ייתי ויאכל אבל אתה אינם דיכפי כי כבר נתתי ל מעות חיטים וא נתת המעות על דבר אחר אתה גרמת לעצמם ולא יהיה כדובר שקרים לפני השי"ת .193

טעם אחר: כיון שבפסח העולם נידון על התבואה 194 ואיתה בזוהר 195 שהבריות נידונים על התבואה ממש, דהיינו שדנים בשמים א נהג בשנה שעברה כהוגן או לא וע"כ נותנים קודם הפסח צדקה לעני וליתומי כדי שבפסח ידונו לטובה ויצא לצדק דינינו .196 טעם אחר: לפי שקמחא דפסחא נותנים א לת"ח עניים שגנאי לה לקבל צדקה בשונה מצדקה של כל השנה .197

טעם אחר: ע"פ הגמרא בירושלמי 198 אמר ר' חלקיה בשם ר' אחא אין מטריחים על הציבור יותר מג' פעמים בשנה, א' מעות חנוכה, ב' מעות פורים [מתנות לאביונים ], ג' מעות חיטים [קמחא דפסחא] הרי ששוב אין מטריחים על הציבור יותר מג' פעמים .199

מקורות

רמ"א תכט א ומקורו מהירושלמי. שם. ס"ק ה. תכט ס"ק ד. חוט השני תכט ב. שם אות יב. שער הציון תכט י. שעה"צ שם בשם ספר מטה יהודה. ר' שלמה קלוגר בהגהותיו בספר חכמה שלמה. ראש השנה טז, א. בראשית דף יח ע"ב. ספר קב הישר צא בשם נחל"י על פי זוה"ת, ליקוטי מהרי"ח סדר תיקון המצות. חיד"א מחזיק ברכה תכא ו . שקלים פ"ב ה"ב. בשם זקני החסידים.

רמז לדבר:"פסח " בגימטריא "קמח" ו"קמח" בגימטריא "יחלק" ובא לומר שצריך לחלק קמח לעני בפרוס הפסח .200

רמז מהתורה: כתיב 201 "שבעת ימי תאכל מצת" [חסר ו'] ואח"כ כתיב 202 "מצות יאכל את שבעת הימים " [ע ו'] רמז למנהג זה דבתחילה כתיב "תאכל" היינו אתה בעצמם וזה יכול להיות חסר רשאי לצמצמ אכילתו עד כזית, ואח"כ דכתיב "יאכל" היינו אחרי העניים אז יהיה מלא שצריך ליתן לה כדי שביעה .203

סכום הנתינה

המשנ"ב 204 כתב שכל אחד צריך להערי לפי ממונו, ומ"מ אין חיוב דין זה תלוי בנתינה חשובה כמו במתנות לאביונים אלא כפי כח הנותן .205

קמחא דפסחא מכסף מעשר

יש אומרים : שקמחא דפסחא יכולים לתת מכסף מעשר, הטעם : כיון שלא קובעים סכום מסוים לכל אחד ואחד והנתינה בגדר צדקה .206

ויש אומרים : שיש לתת מקצת שלא ממעשר והשאר יכולים לתת מכספי מעשר .207

טעם החילוק בין קמחא דפסחא למתנות לאביונים , שבמתנות לאביונים כתב המשנ"ב 208 שעיקר החיוב לא ית מכסף מעשר וכאן אפשר, לפי שקמחא דפסחא לא תיקנו שיהיה חיוב על כל אחד ליתן אלא יסוד החיוב הוא לדאוג לצרכי העניים ולכן אפשר לתת מכסף מעשר, אבל מתנות לאביונים החיוב הוא לתת לעניים ועל כ צריך ליתן משלו ולא משל מעשר .209

החייבים בנתינה: מי שגר בעיר י"ב חודש, או שבא להשתקע ש ואז אפילו בפחות מי"ב חודש, ונוהגים לתת לכל מי שגר בעיר ל' יו .210

תלמידי חכמים : ג תלמידי חכמים חייבים לתת קמחא דפסחא א שפטורים מנתינת מס .211

מקורות

מדרש תלפיות ערך חמץ. שמות יג ו . שמות יג ז . בשם הגר"א הובא בפרדס יוסף על התורה עה"פ הנ"ל. תכט ס"ק ו . הגריש "א הגדש"פ עמוד 9. הגרשז"א הובא במעדנים שלמה עמוד ג, ובהליכות שלמה פרק ב ב. הגריש"א הובא באשרי האיש ח"ג פרק נ יג. תרצד ג. חוט שני תכט ב. מג "א תכט ב. באדם היטב תכט ד בשם שכנה"ג.