ברכת האילנות

ברכת האילנות 94

"אמר רב יהודה האי מא דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי יברך בא"י אמן"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מה [להתנאות בה [ בני אדם " .95

ביאור הברכה בברכה זו אנו נותנים שבח והודאה להשי"ת שברא בשביל האדם ג דברי שאין בה הכרח לחיי האדם כמו פירות האילן .96

הטעם בברכה זו

משום שלבלוב האילנות בא מזמן לזמן וגבורת ה' ניכרת כשרואים עצי יבשים שפורחי .97

טעם אחר: כדי שיזכור האדם כשיראה את האילנות וישי אל ליבו שהאילנות בזמן הזה הינם דשני ורענני ואחר כ נהפכו בימות החור לעצי יבשים כי אדם ע השדה. טעם אחר: אנו מודים לקב"ה על שלא הסתפק בנתינת צרכינו המינימלי אלא הוסיף הוא והעניק לנו פירות משובחים עצי נוי ועוד .98

"בריות טובות"

הטעם שמזכירים בברכה לשון "בריות טובות": כדי שילמד אדם מוסר מאילנות הטובים המלבלבי והאדם ע השדה להיות ג"כ בחינת טוב למצוא ח ושכל בעיני אלהים ואדם .99

חיוב או מידת חסידות

אין חיוב ללכת ולראות את האילן בפריחתו כדי לברך עליו, א מידת חסידות היא כדי לשבח את הקב"ה ,100 ומדייקים מלשון הגמרא בברכות 101 שכתבה "האי מא דנפיק וחזי" משמע א יצא וראה, וכן מלשון הראשונים והפוסקים שנקטו לשון "הרואה בימי ניסן ". ועל הנזהר בברכת האילנות נאמר 102 "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'.. ויתן ל אלוהים " וכו' .103

על מה מברכים

אין מברכים ברכת אילנות אלא על לבלוב של אילנות דווקא ולא על זרעים וירקות א שהוציאו פרחי .104

מקורות

שו "ע רכו . ברכות מג, ב. ערוה"ש רכו יא. שטמ"ק ברכות מג, ב ד"ה האי מאן דנפיק. ערוה"ש רכו א. הגדש"פ לבן איש חי דרוש לחודש ניסן. שו"ת תשובות והנהגות ח"א קד. מג, ב. בראשית כז כז. סדר ברכות ה, ב, מובא בא"ר רכו א. פמ"ג רכו א, עורה"ש שם.

הטעם שאין מברכים ברכה זו ג על זרעים וירקות

לפי שהברכה היא על דבר שאינו הכרחי לאדם לקיומו ובכל זאת ברא אות הקב"ה משא"כ זרעים וירקות ה הכרחי לחיי האדם .105

סוגי אילנות

אין לברך אלא על אילנות של פירות הראויים לאכילה שעתידים ליהנות מה בני אדם 106. ולכן ע סרק אין מברכים עליו.

הטעם שמברכים דווקא על אילני פרי

משום שבפירות של אילני סרק שאינם עומדים לאכילה אין שו הנאה לבריות בחידוש ולבלוב האילנות באביב ולא שייך לומר "וברא בו אילנות טובות ליהנות בה בני אדם ".

מהו לבלוב: כשהפרי קטן מאוד ומתחיל לבצב יש בראשו כעין פרח בדמות שושנה וכשמתחיל הפרי לצמוח נופל הפרח ונראה הפרי .107

זמן הברכה

הטור והשו"ע 108 כתבו "היוצא בימי ניסן ", משמע דווקא ימי ניסן 109, [וכן על פי הקבלה יש עני לברך בחודש ניסן דווקא 110.[

הטעם : לפי שהנשמות מעולם העליון משוטטות בימי ניסן בגנים ובפרדסים ועל ידי הברכות זוכות לעילוי נשמה ומתפללים על החיים אשר בעולם הזה, ומטעם זה יש להקפיד לברך ברכה זו דווקא בחודש ניסן .111

המשנ"ב 112 כתב אורחא דמילתא נקט [ניסן ] שאז דר ארצות החמים ללבלב האילנות, וה"ה בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך .

טעם אחר למה נקטו ימי ניסן : שאם היה כתוב סת שמי שרואה אילנות מלבלבי מברך היה צד לומר שאם ראה פעם אחת ובירך ולאחר ל' יו ראה יברך שנית כמו רואה מקום שנעשה לו נס ע"כ כתבו יומי ניסן דרק אז פעם אחת מברך ולא יותר .113 החת"ס בהגהות על השו"ע 114 כתב ימי ניסן הכוונה תקופת ניסן שעל פי חודשי החמה, 115 וכן מביא בא"ר 116 בשם ספר צידה לדרך 117 ה"ה א רואה בחודש אדר, וכן כתב בערוה"ש 118 ובמדינותינו אינו בניסן אלא באייר או תחילת סיום .

מקורות

ערוה"ש רכו א. משנ"ב רכו ס"ק ב. עיין משנ"ב רכו ס"ק ב. רכו א. שו "ת לב חיים ח"ב סימן מד. החיד"א בספרו מורה אצבע סימן ז אות קצח. חיד"א שם קצט. רכו ס"ק א בשם אחרונים. שו"ת ישיב משה או"ח כ. רכו א. וכן"כ ריטב"א ברכות יא, א, ספר האשכול הלכות ברכות ההודאה כט. רכו א. מאמר א כלל ג. רכו א.

ראש חודש ניסן : מצווה מ המובחר לברך מיד בראש חודש ניסן , הטעם : משום זריזים מקדימים למצוות,ועודכדי שלא ישכח לברך .119

טעם אחר: שמא יפלו הפרחים לאחר ראש חודש .120

[טעם אחר: על פי הקבלה כדי למהר תיקון הנשמות המתגלגלות בעצי 121.]

בחול המועד:

יש מקומות שנהגו לברך ברכת אילנות ברוב ע בחול המועד, הטעם : מפני שאז כל הציבור בטלים ממלאכת ופנוי לצאת לגינות לברך ברכת האילנות .122

שעת הברכה

מברך בשעת הפריחה, הטעם : לפי שאז ניכר שיוציאו הפירות .123

צורת הברכה

צריך להסתכל על הפריחה לפני הברכה ואין צריך להחזיק בידו .124

עמידה בברכות

יש אומרים : שיש לברך ברכת האילנות בעמידה, ומיהו התפילות ומזמורים שיש אומרים ע הברכה יכול לומר בישיבה.

הטעם בעמידה: ככל ברכות שבח והודאה הנאמרות בעמידה 125 וכשמבר בציבור יש לעמוד ג מפני כבוד הציבור .126

לברך בעל פה

לכתחילה ראוי שלא יברך בעל פה אלא א"כ התבונ קודם לכן בברכה .127

ברכה ברוב ע

ראוי לומר ברכה זו בעשרה בני אדם 128 או לכל הפחות בג' אנשי וכן משמע בכה"ח 129 שכתב שיש לברך ברכה זו בקיבוץ בני אדם , הטעם : משום שנאמר 130 "ברוב ע הדרת מלך " 131 שמצווה שעושים בציבור יש בה הידור יותר.

מקורות

מבית לוי חודש ניסן פרק נח א הערה א. מוהר"ח הכהן מחכמי תוניס בספר ערב פסח סעיף כ. מעשה חמד פרק א ו הערה א בשם אחרונים. ספר ברית כהונה מערכת ב אות י שכך מנהג ג'רבא. ערוה"ש רכו א. קובץ אורייתא ח"י עמו קנג בשם הגר"ש דבילצקי. ר' יעקב עמדין בסידורו לגבי ברכת אשר יצר. ספר יזרח אור פרק יז לענין ברכת הלבנה. שו"ע ק. מועד לכל חי א ו . רכו אות ז . משלי יד כח. עיין ר"ה לב, ב.

ואינו מברך אלא פעם אחת 132 וכתב המשנ"ב 133 מדסת [שאינו מברך אלא פעם אחת] משמע שאפילו על אילנות אחרי לא יברך .

הטעם : דומיא דבריות טובות או בהמה ואילנות 134 שמברך עליה בפעם הראשונה שרואה ולא יותר.

טעם אחר: משום שברכה זו היא ברכה של הודאה כללית על חסדו וטובו של הקב"ה .135 טעם אחר: כי מדרך הטבע יודע שמאחר שהתחיל לגדול הרי ה ממשיכים לגדול, ואין שמחה אלא בראייה ראשונה .136

ראייה ראשונה

יש אומרים : שצריך לברך על ראייה ראשונה וא לא בירך בשעת ראייה ראשונה שוב לא יברך בשעת ראייה שניה.

ויש אומרים וכן נוהגים : שאפשר לברך ג אחר ראייה ראשונה 137 ומדייקים מדברי השו "ע שכתב דעד שגדלו הפירות אפשר לברך ומשמע אפילו שראה הרבה פעמים 138 וכן מוכח מזה שמברכים בחודש ניסן אע"פ שראו הרבה פעמים באדר או בשבת.

נשים בברכה זו

א נשים חייבות בברכה זו ולא נחשב מצוות עשה שהזמן גרמא שקי"ל שנשים פטורות. הטעם : לפי שכל הברכות והמצוות שזמנם קבוע מחמת המציאות ולא מחמת הדין לא נחשב כמצות עשה שהזמן גרמא 139, כמו שמצאנו במצות ביכורי 140 שנשים חייבות אע"פ שזמנה מעצרת עד חנוכה לפי שאינו נחשב שהזמן גרמא .141

קטן

קטן שהגיע לגיל חינוך מצווה לחנכו לברך ,142 ויש שכתבו : שטוב לקבצ יחד בצוותא לחנכם במצוות .143

קטן שיהיה לברך מצווה באמצע חודש ניסן או בסופו

יש אומרים : שלא יברך ע הציבור מיד בראש חודש אלא ימתין עד שיגדיל.

מקורות

מרדכי ברכות קמח, שו"ע רכו א. שם ס"ק ג. טושו "ע רכה י. ערוה"ש רכו א. פמ"ג משב"ז רכו א. משנ"ב רכו ס"ק ה. מאמר מרדכי סוף ס"ק א, פמ"ג מ"ז רכו ב. אלשיך הכהן חלק א י ברכת ה' חלק ד פרק א ה. ביכורים ריש פרק א. תוס' רע"א על המשניות ביכורים שם. משנ"ב תכו ס"ק א בשם ריעב"ץ. בספר מעשה חמד פרק ד הערה כ הביא שכך נהג הרה"צ רבי עמרם בלוי זצ"ל לצאת עם ילדים ירושלים למקום שנטועים שם אילנות ומברך הברכה כדי לחבב עליהם המצווה.

ויש אומרים : שלא ימתין מלברך אלא יברך מיד בראש חודש אלא א"כ יהיה לברך מצווה עד ז' ניסן שאז ימתין ולא יברך עד שיגדיל .144

איל אחד או ריבוי אילנות

מעיקר הדין : מברכים א עלאיל אחד .145

יש אומרים : שיש להדר לברך על ראיית שני אילנות לפחות 146 [ואין צריך שני מיני אלא כל שיש ב' אילנות אפילו מי אחד[, ויש שהקפידו שיהיה ג על שני מיני אילנות .147 וכן מוכח ממטבע הברכה שקבעו בו לשון "אילנות" בלשון רבי , ויש מדקדקים מדברי הגמרא בברכות 148 "וחזי אילני" אילני מלשון רבי 149, ודבר זה אינו לעיכובא דבהרבה מקומות מצאנו לשון רבי ואינו אלא אחד, כגון 150 בברכת הרי וגבעות ומל .151

אילנות שבשדות

מעיקר הדין יכול לברך על אילנות שבחצרו ,152 ומיהו מצווה מ המובחר לברך על אילנות שבשדות ופרדסים 153 וכן הרמב" כתב לשדות וגינות וכן כתב אבודרהם 154 "לברך על האילן שבשדות", [ויש אומרים : שעל פי הקבלה יש לברך על שדה ישראל [מפני גלגולי הנשמות[, ויש אומרים : שיש לברך על אילנות מחוץ לעיר[.

ברכת אילנות בשבת ויו"ט

יש אומרים : שאין לברך ברכת האילנות בשבת .155

הטעם : שחוששים שמא יגע באיל ויטלטלנו, או יתלוש פרחי או יקח מהפרחי להריח [וכן הוא מנהג אלכסנדריא שהיו נוהגים ליקח אחרי הברכה פרח מ האילן לברך עליו "בורא עצי בשמים " ולכן יש לחוש לכן [, וכן חוששים שמא יוציא את הסידור לרה"ר .156

[טעם אחר: על פי הקבלה לפי שמברר ניצוצי הקדושה מ הצומח והוי בורר 157.]

ויש אומרים : שאפשר לברך ג בשבת ויו"ט וכן נהג בעל האדר"ת 158, וכן נהגו בעל הקה"י 159, והגרשז"א ,160 הטעם : כדי להשלים מאה ברכות שחסרים בשבת .161

מקורות

ספר פרח מטה הארון עמוד קעא סעיף נד. עיין שו "ת בצל החכמה ח "ו לה. שו"ת הלכות קטנות ח"ב סימן כח. מנהג ירושלים ע"פ הספר נחומי עם. מג, ב. כה"ח רכו אות ב. שו"ע רכד ו. וכן נהג הגרשז"א הליכות שלמה פרק שני חודש ניסן אורחות הלכה 10, הגריש"א הגדש"פ עמוד 9. לב חיים פלאג'י ח"ב ס' מד. הלכות קטנות ח"א ס' כח. ברכות השבח והודאה. כה"ח רכו אות ד, משנת יוסף ח"א סימן ס, מבית לוי חודש ניסן פרק נח א. כה"ח שם, מועד לכל חי א ח . כה"ח רכו אות ד. נפש דוד לבעל האדר"ת עמוד 138. אורחות הלכה ח"ג עמוד רכד. עיין הליכות שלמה פרק שני חודש ניסן הערה 10, הגריש"א הגדש"פ עמוד 9. נפש דוד שם.

זהירות טלטול: במקום שמברכים בשבת יזהרו במקום שאין עירוב שלא לטלטל הסידור כדי שלא יצא שכר בהפסד .

לברך בלילה

יש אומרים : שאין לברך ברכה זו בלילה 162, ומדייקים מלשון הגמרא 163 שכתבה "היוצא ביומי ניסן " משמע יו .164

טעם אחר: לפי שטבע הפרחים לפרוח מחוץ השמש, וצבעו וגווני הפרחים והעצי מראי נפלאותיו ועיקר הברכה על הנאת ויופי הפרחים א"כ עיקר התחדשות ניכרת ביום ולא בלילה .165

ויש אומרים : שיכולים לברך ג בלילה כשרואה היטב את לבלוב האילנות 166, דלא שנא משארברכות הראיה דמהני בהו א בלילה.

לברך על ע ערלה

יש אומרים : שאין לברך על ע של ערלה, הטעם :לפי שע ערלה אסור בהנאה ואין יכול לומר "ליהנות מה בני אדם " 167, שהרי נהנה בראייה ואע"פ דקול ומראה אין בו משום מעילה, מ"מ איסורא איכא.

ויש אומרים : שיכול לברך , הטעם :משום שהברכה היא על כללות האילנות 168, ואינו דומה לפוסקים שסוברים שבאילנות מורכבים אין לברך , דש נעשה באיסור אבל ערלה לא נעשה באיסור .

טעם אחר: יש שמחדשי דאיסור ערלה אינו אלא משנעשה פרי אבל מי שמברך על לבלוב האילן טרם צמיחת הפירות מברך לכתחילה .169

ראייה מהגמרא בב"ק שאפשר לברך ברכת האילנות על אילנות ערלה מדברי הגמרא שאומרת 170 שהיו מציינים על אילנות שהם ערלה בשביעית בחרסית, כיון שבשנה השביעית האילנות הפקר וחששו שמא יבואו בני אדם לידי מכשול שיאכלו פירות ערלה, אבל בשאר השני לא היו מציינים ולא חששו שגנבי יאכלהו משום הלעיטהו לרשע וימות, וצ"ב שאם אסור לברך ברכת אילנות על איל ערלה, ג בשאר השני היו צריכים לציין שזה אילנות של ערלה כדי שלא יבוא לידי ברכה לבטלה, וע"כ שאפשר לברך על אילנות ערלה .171

מקורות

שו"ת אור ציון קיח. ברכות מג , ב. ספר הר צבי ח"א סימן קיח. ספר חמדת צבי ח"א סימן יח. שו"ת ציץ אליעזר חי"ב ס"ק ו. גליון רע"א רכו נסתפק בדבר זה, ובשו"ת דברי גמליאל ח"ג סימן ב החמיר בדבר זה. שו"ת דובב מישרים ח"ג סימן ה. מקור חיים מבעל החוות יאיר סימן רכז . שם סט, א. שו"ת דובב מישרים ח"ג סימן ה.

ספק ערלה:בחו "ל מותר , הטעם :משום שספק ערלה בחו "ל מותר ובא "י הוי מיעוט שלא שכיח דתו ג' שני ילבלבו וכל שכך שישארו פירות ,172 ועוד שנאסר בערלה רק הפירות .173

אילנות מורכבים

אילנות המורכבים מי בשאינו מינו, יש אומרים : שאין לברך על אילנות אלו, הטעם : היות וה נעשו נגד רצו הבורא אין לברך עליה .174

ויש אומרים : שמותר לברך עליה .175

וא ההרכבה לא נעשתה באיל הזה אלא נטעו את גרעיני פירותיה וצמחו מה אילנות מותר לברך עליה .176

ברכת שהחיינו

הטעם שאין מברכים ברכת שהחיינו על ברכת האילנות משום שאין מצווה לראות ולברך עליה , ועוד שעצם הברכה היא כמו ברכת שהחיינו, ועודדאפשר דהוי כדי פירות בוסר שאין מברכים עליה 177 שהחיינו .178

טעם אחר: לפי שאין מברכים שהחיינו אלא על דבר שיש בו שמחה והנאה לגוף .179 טעם אחר: לפי שאין מברכים ברכה [שהחיינו] על ברכה [ברכת האילנות] .180 טעם אחר: לפי שהיא ברכה קצרה .181

נקיות מקום הברכה

קודם שיברך יבדוק שהמקום שמברך נקי שלא יהיה ש צואה או אשפה או ריח רע , הטעם : לפי שאסור לומר דבר שבקדושה והזכרת ש הש עד שירחיק ד ' אמות ממקום שכלה הריח .182

עיקר המצוההיא הברכה כשלעצמה 183 ויש קהילות שנהגו להוסיף תפילות ובקשות נוספות עיין כה"ח 184 הנוסח.

מקורות

עיין יור"ד ריש סימן רצד. מקור חיים קיצור הלכות רכו. שו"ת הלכות קטנות ח"א סימן סח ורסה. שו"ת שאילת יעב"ץ סימן סג. הגרשז"א הליכות שלמה פרק כג אות יח. כמבואר בשו"ע רכה ז. ספר ברכת השיר והשבח עמוד כג. אבודרהם ריש שער שלישי בשם תשובת הגאונים, תוס' סוכה מו, א ד"ה העושה. אחרונים לגבי ברכת החמה. שבילי דוד רכט לגבי ברכת החמה וכתב שם דה"ה בכל ברכות הראייה. עיין משנ"ב עט ס"ק ה ומשנ"ב תכו ס"ק כא. וכן מנהג הגר"א ובני אשכנז. רכו אות ח .