חודש ניסן פסח · פרק 41 מתוך 45 · עמוד 155

שבת חול המועד

זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.

קבלת שבת: אומרים קבלת שבת מקוצרת "מזמור שיר ליו השבת" ומזמור "ה' מלך גאות" ,1347 הטעם : בכדי לא לבייש את החג שאומרים שמקבלים רק את פני השבת ולא את פני יו"ט .1348

ערבית מנחה ושחרית: מתפלל תפילות של שבת אלא שמוסיף "יעלה ויבוא" .1349 קריאת מגילת "שיר השירים " 1350

לפני קריאת התורה קוראים מגילת "שיר השירים ", הטעם : לפי שמפורש בה יציאת מצרים . .1351

טעם אחר: לפי ששיר השירים מדבר על אהבה בין כנסת ישראל לאביהם שבשמים שתחילתה היתה ביציאת מצרים .1352

טעם אחר: מפני שמרומז בו עני יציאת מצרים כדכתיב 1353 "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתי רעיתי" וכן מפורש בו עני הארבע גליות וגאולת ישראל מה .1354 הטעם שקוראים אותה בשבת ולא ביום"ט ראשון

לפי ששבת הוא רמז לעולם הבא ושיר השירים יש בו ג כ הרבה רמזי על עולם הבא .1355

טעם אחר: לפי שביו"ט היו בשדות כמבואר במסכת 1356 ראש השנה .1357 טעם אחר: לפי שביו"ט הראשון מרבים בפיוטים יותר משבת .1358 טעם אחר: לפי שהפיוטי של אותה שבת מיוסדים על שיר השירים .1359

מקדימים קריאת המגילה לקריאת התורה 1360

הטעם שלא מקדימים את קריאת התורה שהיא תדיר בכל שבת למגילת שיר השירים כמו שמצאנו במגילת אסתר:

לפי שתדיר ושאינו תדיר אומרים כאשר שני הדברים חובה, וכאשר אחד מהדברים אינו חובה אלא רק מנהג מקדימים את המנהג מפני חביבותו, ולכן במגילת אסתר שהיא חובה מקדימים קריאת התורה לקריאתה .1361

מקורות

פמ"ג תפח מא, ערוה"ש ער ג. עיין תפלת יו"ט שחל בשבת. שו "ע תצ ט . רמ "א תצ ט . מג"א תצ ח, משנב שם ס"ק יז. ערוך השולחן תצ ה. א ט . מחזור ויטרי תפלת חול המועד שבת חול המועד יח, אבודרהם קריאת המגילות במועדים, עיין עוד טעמים באמירת שהם"ש בליל הסדר. פרי מגדים תצח. לה, א . ביאור הגר"א על השו"ע תצ ט ד"ה בשבת. פמ"ג א"א תצ ח. משנ"ב תצ ס"ק יח. מהרי"ל עמוד קמז. הגרשז"א שמירת שבת כהילכתו פרק נח הערה קו.

טעם אחר: היכן שהמגילה היא מענין של קריאת היו קוראים אחר קריאת התורה, כמו מפטיר שהוא מענין היו שתקנהו במקום קריאת התורה [כשגזרו שלא לקרוא בתורה] משא"כ כשעני המגילה אינו מענין פרשת היו רק עני בפני עצמו קוראים קודם קריאת התורה, להורות שהוא עני בפני עצמו וע"כ מגילת אסתר שהיא מענינא דיומא קוראים אחר קריאת התורה, משא"כ מגילת רות ושאר מגילות .1362

טעם אחר: יש לבאר על פי מה דמבואר באו"ח 1363 שאין לברך על שאר מגילות לא על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים [וכן נוהגים בני ספרד] וע"כ א יקראו את המגילות אחר קריאת התורה יהיה בזה ביזוי לכתובים לפי שיברכו על התורה, ולא יברכו על הכתובים ויאמרו אינה חשובה לברך עליה ומשום כ קוראים קודם קריאת התורה, קודם שיברכו על התורה, ועל הנביאים , ואח"כ קריאת התורה, משא"כ מגילת אסתר שחייבים לברך עליה ג' ברכות 1364 שפיר קוראים אחר קריאת התורה .1365

טעם אחר: לפי שמפטירים בנביא לאחר קריאת התורה וא יקראו את המגילה אחר הקריאה יראה הדבר כאילו יש ב' הפטרות ויבואו לברך על המגילה ז' ברכות כמו הפטרה, משא"כ קריאת מגילת אסתר שקוראים אחר קריאת התורה כיון שאין הפטרה בפורים אין חשש שיטעו .1366

ברכת המגילה

בני אשכנז נהגו לקרוא את המגילה מתוך הקל ועשויה כסף"ת 1367, ומברכים ב' ברכות "על מקרא מגילה", ו"שהחיינו" .1368

הטעם בברכת שהחיינו משום שבא מזמן לזמן .1369

נוסח ספרד: קוראים את המגילה מתוך הספר ואין מברכים 1370. וכן כתב בשו"ע יש הנוהגים שלא לברך ,1371 הטעם : משום שלא מצאנו בתלמוד שתקנו לקרותה שיאמר על זה וציונו לקרות, טעם אחר: שדברי מסכת סופרים 1372 שכתב לברך מדובר במגילות הכתובות כתיקונם בקלף ובגיליו כסף"ת אבל בחומשים שלנו פשיטא שאין לברך .1373

קריאת התורה

חול המועד שחל בשבת מוצאי ב' ספר תורה בראשו קוראים פרשת פסל ל 1374 "ראה אתה אומר", ומעלים בה ז' קרואים ככל שבת.

מקורות

וילקט יוסף מונקשט שנה י תרסח סימן ה. סימן תל ח . שו"ע תרצב א. שם. הגריש"א קב ונקי או"ח סימן מח. מעשה רב קעד. מסכת סופרים פרק יד הלכה ג, משנ"ב תצ ס"ק ט. לבוש תצ, מעשה רב אות קעה. רמ"א תצ ט, שו"ת הרמ"א לה. שו"ע תצ ט. פרק יד הלכה ג. שו"ת הרמ"א לה. שמות לג יב.

הטעם בקריאת "פסל ל " ולא של סדר הפרשיות: לפי שארוכה היא ועולה למנין שבעה.

טעם אחר: לפי שבפרשה זויש ג כ מענין שבתוג מענין חולהמועדשנאמר 1375 "את חג המצות תשמור שבעת ימי " ומכאן למדו חכמים לאסור מלאכה בחול המועד אלא שבשבת מתחילים מ 1376 "ראה אתה אומר אלי" כדי שיוכלו לקרות ז' קרואים .1377

הפטרה

מפטירים בחזו העצמות היבשות "היתה עלי יד ה'" ,1378 הטעם : לפי שתחיית המתים תהיה בניסן וגוג ומגוג בתשרי לכן מפטירים בניסן בחזו העצמות היבשות ובתשרי בוא גוג .1379

טעם אחר: כיון שעצמות היבשות הכוונה ליוצאי מצרים שיצאו לפני הק וקוראים כ משום עניניא דיומא .1380

ברכת ההפטרה

אין מזכירים בברכות הפטרה מענינו של פסח לא באמצע ולא בחתימה רק חותם מקדש השבת ,1381 הטעם : משום שבשבת זו הפטרה מגיעה רק בגלל שבת ולא בגלל יו"ט שהרי אין מפטרים בנביא בשאר ימי חול המועד לפיכך ברכת ההפטרה כמו שאר שבתות השנה שחותם רק מקדש השבת .1382

מוסף

מתפלל מוסף של יו"ט ומזכיר בה של שבת וחותם "מקדש ישראל והזמנים והשבת" .1383

מקורות

שמות כג טו. שם לג יב. שו"ע הרב תצ ח. ביחזקאל לז . טור תצ בשם רבינו האי, משנ"ב שם ס"ק יד. עיין רש"י מגילה לא, א, מטה משה הובא בילקוט דוד פר' טז אות ז . שו"ע תצ ט. משנ"ב תצ ס"ק טו. שו"ע תצ ט בה "ל ד"ה מתפלל.