תפילת חול המועד

ערבית שחרית ומנחה מתפללים כחול אלא שאומרים בה "יעלה ויבוא" 1301

שחרית

תפילין

המנהג בא"י שאין מניחים תפילין בחול המועד, הטעם : לפי שימי חול המועד ג נקראים אות כשבת ויו"ט .1302

ויש הנוהגים להניח תפילין בחול המועד בלא ברכה: .1303

"מזמור לתודה" 1304

אין אומרים "מזמור לתודה" לפי שקרב תודה לא קרבן בפסח 1305לפי שעשוי מחמץ .1306

אמירת הלל

אומרים הלל ואין גומרים את ההלל ,1307 הטעם : לפי שאמר הקב"ה למלאכי שרצו לומר שירה בקריעת י סו , "מעשה ידי טובעים בין ואת אומרים שירה", ומכיון שבשביעי של פסח אין גומרים את ההלל בחול המועד ג אין גומרים את ההלל, שלא יראה כיותר חשוב משביעים של פסח .1308

טעם אחר: כיון שאין פסח חלוק בקרבנותיו מיו ראשון ואילך כמו קדושת חג הסוכות שכל יו יש בו קדושה בפני עצמה, לפיכך אין גומרים את ההלל כל שבעה לומר שאין קדושתו כקדושת יו ראשון .1309

טעם אחר: כיון שאין חיוב מצה אלא בלילה הראשון משא"כ בסוכה שחיובה כל שבעה .1310

קריאת התורה בחול המועד

בכל יו של חול המועד קוראים בתורה ומוציאין ב' ספרי בראשו קוראים את הפרשה של אותו יו ,וסימנך 1311 "מש תורא", "קדש בכספא", "פסל במדבר", "שלח בוכרא" .1312

ביאור:יו א '[יו"ט ראשון של פסח ] קוראים "משכו וקחו " .1313

יו ב' [ב' דחול המועד בא"י] קוראים "שור או כשב" .1314

מקורות

שו"ע תצ ב. לבוש תצ ב בשם הזוהר עיין לוח א"י דיני חול המועד. עיין לוח א"י דיני חול המועד. תהילים ק. פסחים יג, ב. חק יעקב תצ ב. שו"ע תצ ד. משנ"ב תצ ס"ק ז. ערכין י, א, מטה משה אות תרעה, מג"א תצ ז, לבוש שם ב. כל בו נז . מגילה לא, א. שו"ע תצ ה, משנ"ב שם ס"ק ח. שמות יב כא. ויקרא כב כו.

יו ג' [שהוא ב' של חול המועד בא"י] שחל ביום חול קוראים "קדש לי כל בכור" ,1315 יו ד' [שהוא יו ג' דחול המועד בא"י] קוראים "א כסף תלווה את עמי" .1316 יו ה ' [שהוא יו ד' דחול המועד בא"י] שחל בחול קוראים "פסל ל " .1317 יו ו' [שהוא יו ה' דחול המועד] קוראים "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" .1318 ביום ז' [שביעי של פסח] פרשת בשלח, שמדברת בקריעת י סו .1319 הטעם בסדר הזה: ביום א' ענינו של יו "ויהי בחצי הלילה", ביום השני פרשת אמור הכוללת את כל המועדים , וארבעת הפרשיות של חול המועד שיש בה מענייני יציאת מצרים וקוראים אות כסדר שכתובים בתורה .1320

טעם אחר: אין הקריאות של פסח קשורות לסדר הכתוב בתורה והסיבה שקוראים "משכו" ביום א ' להזהיר על הלכות הפסח, ביום השני קוראים פרשת "שור או כשב" לפי שביו זה מתחילים לספור ספירת העומר ובפרשה זו מוזכר עני ספירת העומר, ביום השלישי קוראים פרשת "קדש לי" לפי שמכת בכורות היתה תחילה ומכוחה נתקדשו הבכורות לעבודה.

ביום הרביעי קוראים "א כסף תלווה" וביו החמישי קוראים "פסל ל " לפי שיש בה אזהרה על איסור מלאכה בחול המועד כדרשינ 1321 מסמיכת הפסוקים 1322 "אלוהים מסכה לא תעשה ל " 1323 ו"את חג המצות תשמור" שכל המחלל את המועדות כאילו עובד עבודה זרה, ביום השישי קוראים פרשת פסח שני שהוא המאוחר מכולם שזמנו בין"ד תשרי, ביום השביעי קוראים פרשת בשלח משום שבאותו היו נבקע הי .1324 הטעם שקוראים פרשת "משכו" ביום הראשון

לפי שפרשה זו היא הפרשה הראשונה בתורה העוסקת בענין יציאת מצרים .1325 טעם אחר: לפי שמזכירים בה מכת בכורות שהיתה ביום הראשון .1326 הטעם שביו ב' קוראים "שור או כשב" א שהיא מאוחרת בסדר התורה לשאר הפרשיות שהוקבע קריאת לימות הפסח: לפי שביו זה מתחילים לספור ספירת העומר שנאמרה בפרשה זו .1327

הטעם שביו הרביעי מתחילים "מא כסף תלווה את עמי" א שהפרשה בה מוזכר עני של פסח רחוקה "מא כסף " לפי שיש בפרשה זו מצוות הלוואה ומצות השבת העבוט ומצוות מלאת ודמע לא תאחר וכן מה שכתב עני שביעית "ואכלו אביוני

מקורות

שמות יג א. שמות כב כד כגיט. שם לד א כו . במדבר ט א. שם יג יז – טו כו . רש"י מגילה לא, א ד"ה ת"ר, לבוש תצ ט. מכות כג, א. שמות לד יז . שם יח . מחזור ויטרי הלכות פסח קו. ספר הקריאה בתורה ובהלכותיה פרק פב הערה ו' על פי הר"ן בסוף"פ בני העיר. כל בו . ר"ן סו"פ בני העיר, שער אפרים שער ח טו.

עמ " ויש מוסיפים 1328 שגם פסוק "בכור בני תת לי" ג כ שייך ליציאת מצרים לפי שקדושת בכור באדם ובבהמה היא לפי שהם' הכהן כל בכור מארץ מצרים , ועוד כתוב ש "וגרם לא תלח כי גרים היית באר מצרים " .1329

שבת חול המועד: 1330 כשחל פסח ביום חמישי, שיו שלישי של חול המועד הוא שבת קורא פסל בשבת וביו ראשון ושני ושלישי קורא קדש בכספא ובמדברא .1331 הטעם שקוראים "פסל" תמיד בשבת אפילו הוא יו א' של חול המועד משום שיש בו מצות שבת ורגלים וחול המועד שהגמרא בחגיגה לומדת איסור מלאכה בחול המועד מהפסוק 1332 "את חג המצות תשמור" שנאמר בפרשת פסל .1333 טעם אחר: לפי שהיא קריאה ארוכה שיש בה לקרוא שבעה קרואים .1334 טעם אחר: משום שיש בהמעני שבת .1335

מפטיר: מפטירים בכל הימים בקרבנות שבפרשת פנחס 1336 "והקרבת ". רביעי

בכל ימי חול המועד קורא הרביעי בספר השני בקרבנות היו המוספים שבפרשת פנחס ומתחיל "והקרבת " 1337 עד סו הפיסקא.

קדיש

אין אומרים קדיש עד אחר שקרא הרביעי שנשל מנין הקרואים , משא"כ בשבת ויו"ט שנשל מנין הקרואים קודם שקוראים מפטיר ולכן אומרים קדיש מיד .1338 הטעם שנתנו חז"ל סימן בלשון זה

כתב הלבוש 1339 נראה לי שאין אפשר שנפלו עליו במקרה בלי שו כוונה... ע"כ אני אומר שרצו לרמז בצחות לשונם זה מה שנעשה לישראל על ידי מעשה העגל שנשלחו הבכורות מעבודתם השי"ת ונבחרו הלווים .

והכי פירושו "מש תורא" ר"ל כשמשכו ישראל לעשות לה את תבנית השור לעבודה זרה שמשכוהו ושמטהו לה מתחת כסא הכבוד שהוא א' מ הדם' פני שבמרכבה. "קדש בכספא" ר"ל אז קדשוהו ועשאהו בכסף על ש הנאמר 1340 "וכס הרביתי לה וזהב עשו לבעל".

ואח"כ מפרש ואומר ואין זה "פסל במדברא" כלומר הוא אותו פסל שעשו ישראל במדבר,

מקורות

קיצור דיני קריאת התורה ה ב. שלמי חגיגה דף רסה, א. עיין להלן עוד בענין זה. שו"ע שם. שמות לד ח . מחצית השקל תצ, שו"ע הרב תצ ח. מהרשי"ק. משנ"ב תצ ס"ק ט. במדבר כח יט - כה. במדבר כח כז . שו"ע תצ ו, משנ"ב שם ס"ק י. תצ ט . הושע ב י.

ומה נעשה לה על כ "שלח בוכרא" דהיינו ששלח הבכורות מעל עבודתו ובחר בשבט לוי שלא חטאו בעגל.

ולפי שעל ידי עיקר הגאולה הזאת נבחרו הבכורים לעבודת השי"ת משום שנצלו ממכת הבכורים וה מרדו בעגל ומאסו בעבודת השי"ת לכן נתנו חז"ל סימן זה ברגל על דר התוכחה לזכור מה שנאבד מה בפשיעות וכל אחד ית אל ליבו.

ביאור אחר: הסימנים רומזים על מה שאירע ע פרעה ביציאת מצרים : "מש תורא"הוא יוסף הנקרא 1341 "בכור שורו" שבסיבתו ירדו ישראל למצרים ומתחילה העביד פרעה בפה ר בגלל "קדש בכספא" היינו לפי שקדשו בכסף שכיון שלקט יוסף את הכסף מאנשי מצרים בשנות הרעב לכן גדלו פרעה ונשאו והסיר טבעתו מעל ידו ויתן על יד יוסף 1342 ככלה המתקדשת בכסף וזה הביאור "מש תורא קדש בכספא" .1343

ביאור אחר: "מש תורא קדש בכספא" רמז לישראל שיצאו ממצרים בכסף וזהב שהוכ לה מאז על ידי יוסף , ושוב אחר ששלח פרעה את בני ישראל נמל ורד אחריה במדבר וזהו "פסל במדברא" שמצא פרעה פסול בצאת במדברא אחר שכבר "שלח בוכרא" שהכוונה לבני ישראל וכמו שאמר הפסוק 1344 "בני בכורי ישראל" כי צווה ה' שלח עמי .1345

הטעם שבפסח תקנו בכל יו קריאה שונה מחברתה מה שאין כ בסוכות שקוראים בכל יו בקרבנות המוספים

לפישבפסח יש הרבה פרשיות העוסקות מענין חג הפסח מה שאין כ בסוכות שאין פרשיות המדברות מענין המועד מלבד מה שקראו ביום"ט עצמו כ"א פרשת הקרבנות בלבד .1346

מקורות

דברים לג יז. בראשית מא מב. מור וקציעה תצ. שמות ד כב. מור וקציעה שם. א"ר תרסג בשם אבודרהם.