במנהגי חודש ניסן

הספד

אין מספידים בחודש ניסן 49 חו מחכם בפניו דהיינו בעוד שלא נקבר וגם בזה יקצרו ,50 הטעם : מפני שכולו קודש.

הספד מוקלט: אין לשמוע הספד מוקלט .51

תענית

נהגו שאין מתענים בחודש זה, ומיהו הבכורים מתענים בערב פסח ,52 הטעם שאין מתענים : כיון שיצא רוב החודש בקדושה, א' ניסן הוקם המשכן י"ב ימי אחריו הקריבו הנשיאים קרבנם , ואח"כ חג הפסח שבעת ימי וכיון שרובו בקדושה אין להתענות כל החודש .53

טעם אחר:לפי שבכל יו שהיה נשיא מקריב היה יו"ט רק לשבטו ולא לשאר שבטי נו שאין אנו יודעים איזה שבט אנו אסור להתענות כל י"ב ימי וא .54

תענית חת וכלה

חת וכלה מתענים ביום חופת אפילו בר"ח ניסן א שבשאר ר"ח אין מתענים .55

הטעם : לפי שתענית חת וכלה הוא מדינא 56 ודוחה לאיסור תענית בחודש ניסן שאינו אלא מנהג, ובלאה"כ יש להתענות בר"ח ניסן כמבואר בשו"ע 57 מפני שמתו בו שני בני אהרון נדב ואביהו .58

הטעם שפסק הרמ"א כא שכל התעניתי אסורים ובתענית חתנים כתב שמתענה: כ יו שבנישואי יש חשש קידושין טעות כשיאכל וישתכר לכן התירו להתענות .59 טעם אחר: כיון שהנושא אשה נמחלים לו כל עונותיו כיון"ט דידה חשיב וה"ה כלה .60

תענית יארצייט:א תענית זו נהגו שאין מתענים .61

הטעם : כיון שתעניות אלו חומרא, אין להחמיר בה .62

מקורות

שו "ע תכט ב. שעה"צ תכ ב. שו"ת שבט הקהתי סימן רא בשם הגריש"א. טושו"ע תכט ב. ב"י תכט ב. ר' יונתן איבשיץ בספרו מטה יונתן על הלכות פסח תכט עיין שם. משנ "ב תכט ס"ק י. עיין שו"ע תקעג א. תקפ ב. ליקוטי מהרי"ח סדר הנהגות חודש ניסן. ב"ח תכט ו בסופו. ב "ח שם. רמ"א תכט ב, משנ"ב ס"ק ט. אוצר הלכה בית האוצר דיני תענית בחודש ניסן הערה ח.

ללכת לבית החיים

יש אומרים : שאין ליל לבית הקברות בחודש ניסן ,63 הטעם :לפי שחודש ניסן כולו קודש 64 [כיון שאין אומרים ברובו תחנון עשו אותו קודש כולו].

טעם אחר: לפי חוששים שמא יבוא לומר צידוק הדין .65

יש אומרים : שאפשר ללכת, הטעם : לפי שרק בשבת ויו"ט וחול המועד אין הולכים משום שאין תועלת בכ כיון שאין הנפש נמצאת בימי אלו על הקבר אבל בחודש ניסן הולכים .66

לעלות לקברי צדיקים

יש אומרים : שלעלות לקברי צדיקים בחודש ניסן מותר, הטעם : שמה שאמרו שאין ליל לקברי דווקא כשמגיעים להתפלל על הנשמות, אבל בקברי צדיקים שהיא תפילה בעד החיים מותר א בחודש ניסן .67

קריאה של הנשיאים

"וטוב לקרוא בכל יו הנשיא שלו וביו י"ג פרשת בהעלותך עד כ עשה את המנורה" .68 הטעם : משום שבאחד בניסן הוקם המשכן 69 ומאותו יו ואילך הקריבו י"ב נשיאים קרבנם לחנוכתו 70 וכל נשיא ונשיא היה לו סודות גדולות אשר המשיכו שפע הרוחניות כל אחד לשבטו כל ימי עולם ובקריאת הפרשה הוא מעורר קדושת היו .71

קריאה מס"ת או מחומש

יש הנוהגים לקרוא את קריאת הנשיאים מתוך ספר תורה ולא חששו משום טלטול שלא לצורך .72

ויש שכתבושאי להוציא ס"ת , הטעם : על פי הירושלמי שכתב שאין לקרוא בס"ת בלא ברכה משום זילותא דס"ת .73

מקורות

קב הישר פרק פח, תשובות והנהגות ח"ב סימן סה. קב הישר שם. אורחות רבינו ח"ה עמוד שהם. אורחות רבינו שם תשובות והנהגות שם, קובץ מבית לוי חודש ניסן פרק נז ז, ומוסיף ובלבד שלא יספידו. נשמת ישראל ח"ב סימן לו. משנ"ב תכט ס"ק ח. שמות מ יז. במדבר ז יא. של"ה ריש מסכת פסחים פרק נר מצוה אות ז. ליקוטי מהרי"ח הנהגות חודש ניסן שהביא שראה שני גדולי הדור שנהגו להוציא מרן הגה"ק מו"ה חיים הלברשטאם מצאנז, והאדמו"ר הגה"ק מו"ה יקותיאל יהודה ליב זיע"א. ספר פאת השולחן סימן ג, בית ישראל סימן ס"ק לו.

ביום שקוראים בתורה

יש אומרים : שיש לקרוא אחר הקריאה דהיינו גוללים וקוראים קריאת הנשיאים , הטעם : כיון שהס"ת נמצא על הבימה ומוכן לקריאה יש בזה משום אין מעבירים על המצוות .74

יש אומרים : שיש לקרוא אחר התפילה כבכל יו , הטעם : דאין ראוי שימתינו הציבור עד שיגללו את הספר לקריאת הנשיאים .75

טעם אחר:כדי שלא יבואו לחשוב שגם קריאת הנשיאים היא חיוב ולכן קוראים כבכל יו בסיום התפילה .76

סדר הקריאה

מתחילים בראש חודש ניסן 77 "ויהי ביום כלות משה", ויש הנוהגים : להתחיל מברכת כהנים 78 וביו י"ג קוראים פרשת בהעלותך 79 "עד כ עשה את המנורה" .80

אכילת מצה מר"ח

מעיקר הדין אסור לאכול מצה רק בערב פסח ,81 הטעם : כדי שיאכל מצה לתאבון .82 ויש הנוהגים : שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן .83

ויש הנוהגים :שלא לאכול ל ' יו קודם הפסח ,84 הטעם : מפני שמר"ח מתחילים להיזהר ולהכין צרכי הבית לפסח .85

ויש שלא נהגו כ כלל .86

מצות חמץ

יש אומרים : שאין לאכול א מצות חמץ [לנוהגים להחמיר מראש חודש] כיון שטעמם שווה למצוות כשירות .87

ויש אומרים :שמותר לאכול מצות חמץ עד ערב פסח , הטעם : לפי שהמנהג שלא לאכול מצה מר""ח אינו אפילו בגדר מנהג, לכן במצות חמץ אין צריך להחמיר ,88 טעם אחר: דמצות חמץ אין עליה ש מצה .89

מקורות

שו"ת הר צבי א ס' סט . שו"ת מנחת יצחק ח"ב קטן. שו"ת להורות נתן ח"י סימן מה אות ה. במדבר ז א. במדבר ו כו . במדבר ח א – ד. פסקי תשובה תכט אות ז. רמ"א תעא ב. רשב"ם פסחים צט, ב. באר היטב תעא ה בשם בעל כנסת הגדולה שם ג, משנ"ב תעא ס"ק יב. משנת יעקב ח"ג סימן תעא, מבית לוי חודש ניסן פרק נז ה. אגר"מ או"ח ח"א קנה. אורחות חיים תעא ה בשם מאורי אש, עיין חיד"א מעגל טוב שאכל בשבת הגדול מצה שאינה שמורה. מקראי קודש פסח ח"ב סימן כה. הגריש"א הגדש"פ עמוד 9 ואף שהתיר הקפיד לעצמו שלא לאכול אפילו מצות חמץ מראש חודש שם הנהגות עמוד 35 שו"ת שבט הקהתי ח"ג ס' קב. משנת יעקב ח"ג סימן תעא.

קטנים באכילת מצה, ובשעת הצורך

אין צריך למנוע מקטנים לאכול מצות הכשרות לפסח מר"ח, וגם גדול א יש לו צורך לאכול מצה כגון ללחם משנה וכדומה יש להתיר .90

מצה מטוגנת

מותר לאכול מצה מטוגנת [מצה ברייט] וכן עוגות מקמח מצה [ממצה כשרה לפסח ] עד ערב פסח, הטעם : משום ל דעל זה ליכא מנהג .91

סגולת חודש ניסן – פרנסה

ימי חודש ניסן ה ימי רצו להתפלל ג על הפרנסה כמש"כ 92 שאמר רבא לתלמידיו "לא תיתו קמאי לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא", וכי תלמידי רבא היו עובדי אדמה אלא רמז שבימי ניסן ותשרי עת לעשות לבקש ג כ על הפרנסה שלא יהיה לה טירדות כל השנה .93

מקורות

הגריש"א הגדש"פ עמוד 9. הגריש"א שם. ברכות לה, ב. תפארת שלמה לשבת הגדול.