סדר התפילות

יו"ט ראשון של פסח

מעריב של יו"ט ראשון שלפסח

מתפלל ערבית של שבת שמו"ע של יו"ט "אתה בחרתנו", "ותית לנו", "זמן חרותינו", "יעלה ויבא", "והשיאנו" וחותם "מקדש ישראל והזמנים ".

ניגון התפילות: נוהגים להתפלל בניגון וזמרה ביום"ט, הטעם : לפי שיש ביום"ט חיוב שמחה ומתפללים בניגון המיוחד ליו"ט.

אמירת הלל

אחר שמו"ע אומרים הציבור "הלל" ומכיוון שהלל הוא חובת הציבור יחיד אינו אומרו. הטעם באמירת הלל

מכיון שאין מברכים בברכת "ההלל" שאומר על סדר ההגדה מברכים על הלל בבית הכנסת .1246

טעם אחר: להוציא ידי חובה את מי שאינם יודעים לקרוא את ההלל ולא יקראו בבית .1247

טעם אחר: יש לחוש שישכחו לגמור את ההלל בבית מפני עייפות או מחמת שינה ובעיקר לעמי הארצות שלא יודעים שצריך לגמור את ההלל אחר ברכת המזון .1248 טעם אחר: זכר להלל שהיו אומרים בשעת הקרבת הקרבן .1249 טעם אחר: מדין יו"ט לקרוא את הלל ולומדים מהפסוק 1250 "השיר יהיה לכן כליל התקדש חג" ודרשו חז"ל לילה המקודש צריך הלל, והלל שאומרים בסעודה אינו מדין הלל אלא מדין יציאת מצרים .1251

יו"ט שחל בשבת קבלת שבת

מנהג בני אשכנז שאין אומרים פזמון "לכה דודי", ופרק "במה מדליקים " ואומרים רק "מזמור שיר ליו השבת" ו"ה' מלך ".

הטעם שאין אומרים "לכה דודי": לפי שנאמר בו "פני שבת נקבלה", והוי כמבייש את יו"ט שדווקא פני שבת ולא יו"ט .1252

טעם אחר:לא פלוג מיו"ט שחל להיות בערב שבת .1253

מקורות

טור תעג. ביאור הגר"א סו"ס תפז. הגדת אמרי חמודות בשו"ת יא. מאירי פסחים פרק י. ישעיה ל כט. שיעורים לזכר אבא מרי עמוד ג. בית דוד לר' יוסף דוד משאלינקי ח"א סימן דסד. לבוש ער מנהגים כא, משנ"ב ער ס"ק ד.

הטעם שאין אומרים פרק "במה מדליקים " .1254

לפי שאומרים בפרק זה "עשרת " ואין מעשרים ביום"ט .1255

טעם אחר: כיון שביו"ט אין טרודים בשו דבר כי א בבישול והדלקה, ודבר זה עושים מבעוד יו לכן אין צריך להזהיר כמו בשאר ערבי שבתות .1256 נוסח ספרד: אומרים ב"לכה דודי" שני בתי ראשונים ושני בתי אחרונים . הטעם : משום שיו"ט הוא זמן שמחה ואין לעורר בו אבלות על איחור הגאולה שזהו תוכן הפזמונים האמצעי "קומי צאי", "התעוררי", משא"כ ב' פזמונים הראשונים והאחרונים שתוכנם הוא לקבל את השבת .1257

מעריב "ותודיענו": אומרים בשמו"ע "ותודיענו".

"ויכולו השמים "

מקדימים אמירת "ויכולו" לאמירת הלל, הטעם : לפי "שתדיר ["ויכולו"] ושאינו תדיר [הלל] תדיר קודם " .1258

ברכת "מעין שבע"

אין אומרים ברכת "מעין שבע" בחזרת הש" ,1259 הטעם : לפי שברכת "מעין שבע" נתקנה מפני המזיקים בדרכי , ופסח הוא ליל שימורים .1260

טעם אחר: לפי שהטעם שאומרים ברכת מעין שבע בליל שבת משום המאחרים 1261 וכיוו שאומרים "הלל" תתאר התפילה מספיק בשביל המאחרים .

יו"ט שחל במוצ"ש

אמירת "לדוד ברוך ה" 1262 "ולמנצח במנגינות" 1263

אין אומרים מזמור "לדוד ברוך ", ומזמור "למנצח בנגינות", הטעם : כיון שאין מבקשי תחינה בשבת ויו"ט .1264

קידוש בבית הכנסת

הנוהגים לקדש בכל ליל שבת בבית הכנסת, בליל שבת זו אין מקדשים , הטעם : לפי שהטעם שמקדשים לפי שחוששים שיש מי שאין לו יין לקידוש ובליל פסח אפילו עני שבישראל לא יסב עד שיאכל דר גדולה וחירות ומחויביי ליתן לו מד' כוסות .1265

מקורות

טור ער. ר' יחיאל אחיו של הטור, לבוש מנהגים כא. פרישה ער ב. אלף המגן תרכה נו. משנ"ב תפז ס"ק מג. שו"ע תפז א. משנ"ב שם ס"ק ט. כמבואר באו "ח רסח ט . תהילים קמד. שם סז . פרי מגדים מ"ז תצא א. אבודרהם סימן נ דין תפילת ערבי פסחים.

תפילת שחרית

אמירת הלל

לאחר שמו"ע מברכים את "ההלל" ואומרים הלל השל .

קריאת התורה 1266

מוציאים ב' ספרי ואומרים י"ג מידות ותפילת "ריבונו של עולם ", חל יו"ט בשבת אין אומרים י"ג מידות, לפי שאין מבקשי בקשות בשבת.

י "ג מידות

הטעם שאומרים ביום"ט י"ג מידות, לפי שאמרינן בר"ה 1267 בארבעה פרקי בשנה העולם נידון בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן , ובחג על המים ובראש השנה כל בני האדם וכו'", לכן אומרים י"ג מידות, כדי שביו זה יזכר זיכרוננו לטובה .1268

סדר הקריאה

בספר ראשון קורא חמשה קרואים [ואין להוסיף על חמשה] בפרשת בא 1269 "משכו " עד "מארץ מצרים לצבאותיכ ", הטעם : לפי שהיא הפרשה הראשונה שבתורה שמדברת בענין הפסח והוא מענינא דיומא, חל בשבת עולים שבעה קרואים .

מפטיר

בספר השני קוראים מפטיר מפרשת פינחס 1270 "ובחודש הראשון ", הטעם : לפי שהוא מענין קרבנות דיומא, ואמרו חז"ל 1271 "אמר לו הקב"ה לאברהם בזמן שאין בית המקדש קיים שיהיו ישראל קוראים בסדר הקרבנות מעלה אני עליה כאילו הקריבו לפני ומוחל אני על כל עונותיהם " .1272

קדיש על הספר: שגומר הקריאה בספר ראשון נוטל את הספר השני ומניחו על הבימה ואמר קדיש על שניה .

הפטרה

מפטיר ביהושע 1273, "ויאמר יהושע אל העם ... בעת ההיא" .1274

הטעם : לפי שהוא מדבר בענייני הפסח בגלגל כדכתיב 1275 "ויאכלו מעבור האר ממחרת הפסח וכו'".

מקורות

שו"ע תפח ג. דף טז, א. מטעמים ענין סוכות לו בשם ילקוט דוד. יב כא נח . כח טז כה. מגילה לא, ב. ספר עטרת פז. כה ו עד כז . מגילה לא, א, טושו"ע תפח ג. שם ה יא.

ברכות הפטרה:כירמז בברכת על התורה את יו "ט, וא חל יו "ט בשבת מזכיר שבת באמצע וחותם "מקדש השבת וישראל והזמנים " טעה והזכיר רק של שבת או רק של יו"ט אינו יצא ידי חובה.

תפילת מוסף

מחזירים את הספרים לארון הקודש בחול אומרים 1276 "לדוד מזמור" וא חל בשבת אומרים 1277 "מזמור לדוד" 1278 ומנהג בני ספרד לומר תמיד "מזמור לדוד" כשבת. משאירים את הארון הקודש פתוח מתפללים תפילת טל.

תפילת טל

בפסח מפסיקים לבקש על הגשמים , ומתחילים לומר "מוריד הטל", וכן ב"בר עלינו" אומרים "ות ברכה", בתפילת טל אנו מתפללים "שיהיה לברכה וכו"'. הטעם שמתחילים ביום"ט של פסח: מפני שהטל סימן יפה לעולם וראוי שיאמרו אותו בכל המועדות מפסח עד שמיני עצרת סוכות שבועות.

הטעם שבפסח מברכים טל ביום א' ותפילת גשם בסוכות ביום אחרון .: לפי שהברכה שבירך יצחק את יעקב 1279 "ויתן ל אלהים מטל השמים " היתה ביום הראשון דפסח כדאיתא במדרש 1280 על הפסוק 1281 "קח לי שני גדיים עזים טובים " אחד הקריב לפסח והשני למטעמי או לחגיגה, וכן בירכו ברוב דג ופסח נידונים על התבואה, וכן בתירוש וע"כ שותים יין ד' כוסות .1282

הטעם שלא מתחילים מהלילה: מפני שלא כל הציבור נמצאים בבית הכנסת שטרודים במלאכת או בעיסוקי מצוות הסדר ונמצא שאחד יגיד והשני לא יגיד ונמצאו ישראל אגודות אגודות .1283

הטעם שלא מתחילים בתפלת שחרית: כדי שלא יבוא לטעות לשנה הבאה שיחשוב שמתחילים מהלילה .1284

טעם אחר: לפי שאז שערי טללי נפתחים ולכן אנו מתפללים בזמן ששערי טללי נפתחים .1285

קיטל בתפילת טל

נוהגים שהשליח ציבור מתעטף בבגד לב [קיטל] בשעת תפילה זו, הטעם : כדי לשבר את ליבו להתפלל בכוונה, לפי שראש השנה והושענה רבה ה ימי דין על האדם והטל

מקורות

תהילים כד. תהילים כט. שו"ע קלד י, קמט ד. בראשית כז כח. פרקי דר"א פרק כט. בראשית כז ט. מטעמים יום טוב מג. לבוש תפח לג, משנ"ב קיד ס"ק ג. ט"ז קיד ג. עיין לבוש תפח ג.

הוא יו הדין על המזון שנקרא ג כ חיים שאחד תלוי בשני שאם"א להתקיים בלי מזו [ובשבועות שנידונים על האילן אפשר לאדם לחיות ע לח בלבד] .1286 טעם אחר: כדי להזכיר להמון שביו זה מפסיקים לומר "משיב הרוח", שהוא נפק"מ לדינא א טעה בשמו"ע .1287

ולאחריו חצי קדיש: שמו"ע של מוסף שליו"ט.

מעריב מוצאי יו"ט ראשון

הבדלה ב"אתה חונן ": "באתה חונן " מזכירים "הבדלה" כבכל מוצאי שבת .1288 "ות ברכה": מתחילים לומר ב"בר עלינו" "ות ברכה".

"יעלה ויבוא": בברכת עבודה לפני "מודים " אומר "יעלה ויבא". ספירת העומר: לפני "עלינו לשבח" מתחילים לספור ספירת העומר שבע שבתות .1289

הבדלה מוצאי יו "ט

סדר הבדלה במוצאי יו"ט

במוצאי יו"ט מבדילים כבכל מוצאי שבת על הכוס .1290

אמירת "הנה אל ישועתי" ושאר פסוקי

אין אומרים פסוקי "הנה אל ישועתי" כבכל מוצ"ש, הטעם : כיון שטעם אמירת פסוקי אלו הוא לסימן טוב למעשה ידיו 1291 ושייך לומר זאת רק בין שבת לחול שיש בו משום סימן טוב לעשית מלאכה ולא בין שבת ליו"ט .1292

בשמים

אין מברכים על בשמים במוצאי יו"ט ,1293 הטעם : לפי שטעם הרחת בשמים בכל מוצאי שבת כדי להפיג צער הפרידה מהנשמה יתירה וביו"ט אין נשמה יתירה .1294 טעם אחר: לפי שבכל שבת שובת אור הגהנו ואינו מסריח ובמוצ"ש חוזר ומסריח ועל זה אנו מריחי בשמים שיג מאותו הריח על ידי ריח הבשמים .1295 אש

אין מברכים על האש, הטעם : לפי שמבדילי רק על נר שהיה אסור בשימוש במשך היו וביו"ט לא נאסר האור דמותר לצורך אוכל נפש .1296

מקורות

מטעמים סוכות אות קכז. מטעמים פסח אות כא. שו"ע תרכד א. בענין ספירת

שש"כ פרק ס הערה סד. שו"ע תצא א. תוס' ד"ה ביצה לג, ב ד"ה כי, משנ"ב שם ס"ק ג. כל בו . משנ"ב תצא שם ס"ק ג.

וא חל במוצאי שבת מבדילים כבכל שבת.

מלווה מלכה

הטעם שאין חיוב אכילת מלווה מלכה במוצאי יו"ט

כיון שמלווה מלכה ניתקנה ג בשביל ללוות את הנשמה יתירה וביו"ט אין נשמה יתירה 1297 ולכן לא שייכת סעודת מלווה מלכה .1298

טעם אחר: כיון שבשבת מיד אחר צאת השבת הוא יו חול משא"כ יו"ט, במוצאי יו"ט ראשון עדיין חול המועד ובמוצאי יו"ט אחרון יש איסורו חג ומבואר בספר הכוונות 1299 שיש עדיין הארה מיו"ט ביום של אחריו ולכן אין צורך בסעודת מלווה מלכה. טעם אחר: כיון ששבת נקראת שבת מלכתא שייכת בה מלווה מלכה משא"כ ביום"ט שאינו נקרא מלכה.

יש הנוהגים :לאכול סעודת מלווה מלכה .1300

מקורות

עיין ביצה לג, א ד"ה כי הינן, פסחים ק, ב. אמרי ישראל עיין סדר היום עמוד קלח. אסרו חג דף עח. מרן החזו"א מועדים וזמנים להגר"ח שטרנבוך ח"ז סימן קנו.