מנהגי לאחר הסדר

אמירת שיר השירים

חסידים ואנשי מעשה אומרים שיר השירים בליל שימורים .1196

מקור התקנה בסידור רשב" 1197 מובא שרבנן סבוראי תיקנו לקרוא את מגילת "שיר השירים " בליל הסדר .

טעם אמירתו: מפני ששיר השירים מדבר על אהבה שבין כנסת ישראל לאביהם שבשמים שהחלה ביציאת מצרים .1198

טעם אחר:לפי שחייב אדם לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה ולכן יש קוראים שיר השירים .1199

טעם אחר: לפי שמגילת 'שיר השירים ' מדברת על גלות מצרים במקומות רבי כמו שנאמר 1200 "לסוסתי ברכבי פרעה" וכו' .1201

טעם אחר: לפי שיש בשיר השירים קי"ז פסוקי , כנגד קי"ז פעמים שמוזכר יציאת מצרים בתורה [בתנ" ] שיצאו ישראל בפסח .1202

טעם אחר: לפי שחג הפסח הוא ראש וראשו לכל המועדים , וגם שיר השירים הוא ראש וראשו במעלתו ובחשיבותו לכל השירים כי כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשי 1203 ולכן נהגו לקוראו בפסח כי שניה בבחינת ראש בחשיבות ובמעלה .1204 טעם אחר: כיון ששיר השירים הוא שיר נבואי המנבא גלות וגאולת ישראל העתידה בימי משיח צדקנו ומספר בענין יציאת מצרים לכן קוראים אותו בפסח אשר הוא זכר ליציאת מצרים לנטוע בנפשותינו מידת הבטחון ושנאמי כי כאשר הוא יתברך שומר הבטחתו לישראל וגאל ממצרים ככה יגאל אותנו שנית מארבע כנפות האר .1205 טעם אחר: לפי שחג הפסח חל באביב ושיר השירים כתבו שלמה המלך באיבי ימי עלומיו .1206

מקורות

כתר שם טוב גאגין ח"ג, חיים אדם כלל קכט קיצור שולחן ערוך קיט ובסדר היום סוף ביאור ענין עשרה מכות , בהגדש "פ מבית לוי מובא כי מרן הגרי"ז מבריסק נהג לומר שיר השירים אחרי הסדר. ח"ב אות יד. ערוה"ש תצ ה, של"ה מסכת סופרים מצה עשירה סוף דרוש ג. חיים אדם הלכות פסח כלל קל טז . א ט . ספר זכר דוד לרבי דוד זכות מודינא מאמר ג פרק לג. פירוש רבינו אביגדור כהן צדק על שהם"ש עמוד ח. משנה ידים ג ה. ילקוט מעם לועז שהם"ש עמוד י. הקדמת המהרי"ץ לחמש מגילות. ספר כתר שם טוב גטגאין ח"ג עמוד רטו.

טעם אחר: על ידי סיפור יציאת מצרים שבו אנו מתבונני בניסי ה' ומרבים לספר ביציאת מצרים ורואים עצמינו כיוצאי מצרים שראו גדולתו וגבורתו זה מביא לידי אהבת ה ' וכן זה הזמן המתאים שנקרא שיר השירים שהוא שיר אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים .1207

טעם אחר: לפי שנאמר 1208 "כי הנה הסתיו עבר הגשם חל הלך לו" ובפסח מפסיקים לבקש על הגשמים .1209

טעם אחר:על פי מה שדרשו חז"ל 1210 על הפסוק "מדלג על ההרים " בזכות אבות, מקפ על הגבעות בזכות אימהות, "משגיח מ החלונות" זכות אבות "מצי מ החרכי " זו זכות אמהות, ובא לרמז לנו דגאולת מצרים היתה בזכות האבות והאימהות ולכן קוראים שיר השירים .1211

רמז ממספר הפסוקים : בשיר השירים יש קי"ז פסוקי כמספר השני שהיו בגלות [מצרים ] מפטירת לוי ועד גאולת מצרים .

ביאור: הרמז בפסוקי לומר שנפסקו שנות הגזרה דהיינו פסוקי מלשון הפסק ת"ל [430] נעשו רד"ו [210] ואח"כ מרד"ו נעשו קי"ז [117] וזהו הפסוקים ששתי פסיקות היו, ולא היו בגלות אלא קי"ז שני .1212

עד שתחטפנו שינה

"חייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בניסי ונפלאות שעשה הקב"ה לאבותינו עד שתחטפנו שינה" .1213

הטעם שאין רבי מקפידים בכ והולכים לישון אחר הסדר

לפי שאין הכוונה עד שתחטפנו שינה שיפול וירד בלי שירגיש שהרי צריך לקרוא ק"ש אלא עד שמרגיש צורך בכ .1214

טעם אחר: כיון שיש חשש שיטרד בתפילתו למחר לכן התירו ללכת לישון .1215 [בהגדה מבית לוי 1216 הביא בשם הגרי"ז הלוי תמיה, מדוע מקפידים להיות ערי כל הלילה בליל חג השבועות א שאין חיוב בדבר ואינו אלא מנהג, ובליל פסח שחייבים מ הדין לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה אין הכל נזהרים [.

מקורות

עלי שור חלק ב עמוד שצ. ב יא. סדר הערוך פרק קסא ג ב. מדרש שמו"ר א מ. סדר הערוך פרק קסא ג ח. חיד"א שפה אחת ד"ה וירד. טושו"ע תפא ב, מקור חיים שם ב. הגדש"פ הגריש"א עמוד 22. סידור ר"י עמדין שער השיר חד גדיא, הגדת חיים לראש סדר נרצה לגר"ח פלאג'י, ויגד משה. עמוד כד.

יש הנוהגים להיות ערי בכל ליל פסח: 1217, הטעם : לפי שאבותינו שיצאו ממצרים לא ישנו כל אותו לילה לפי שבחצי הראשון היו עסוקים במצות הפסח, ובחצי השני היו עסוקים ביציאת מצרים ולפי שחייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים לכן עלינו להרבות בסיפור יציאת מצרים כל הלילה .1218

קריאת שמע – ברכת המפיל

יש אומרים : שבליל פסח אין אומרים בקריאת שמע שעל המיטה אלא פרשת "שמע" וברכת "המפיל", ולא שאר פסוקי שסגולת להציל מהמזיקים ,1219 הטעם : לפי שליל זה הוא ליל שימורים דכתיב 1220 "ליל שימורים הוא לה'" לילה המשומר מ המזיקים ,1221 ובזה מראה שהוא מאמין ונכון לבו בה' ובתורתו דכתיב ביה "ליל שימורים " .1222

ויש אומרים : שאם ברכת המפיל לא יאמר .1223

נעילת הדלת

יש הנוהגים : שאין נועלים דלתות הבתים בליל פסח .1224

הטעם : כדי לזכור שהוא ליל שימורים ובזכות אמונה זו יבוא אליהו וישפוך חמתו על העכו " 1225 ובשעת סכנה יש לסגור לפי שאין סומכים על הנס, יש אומרים : שלא לנעול במנעול או בבריח חזק .1226

טעם אחר: לפי שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל 1227 וא יבוא אליהו ימצא הפתח פתוח ונצא לקראתו במהרה .1228

ובמקום ששכיח גנבים אין סומכים על הנס.

שתיה ואכילה לאחר הסדר

אכילה: "אחר האפיקומן לא יאכל שו דבר" 1229

הטעם :כדי שלא יעביר ממנו טעם המצה של אפיקומן .1230

טעם אחר:לפי שדרך העבדים אחר גמר אכילת א יזדמן לה איזה דבר מאכל יאכלו לפי שאינם אוכלים בסעודה כדי שביעה, אבל בני חורים שנפש מלאה כל טוב ואוכלים

מקורות

עיין שער הכוונות דרוש ג לפסח, ספר אור לצדיק סימן לב סעיף ב. הגדת אברבנאל. רמ"א תפא ב, משנ"ב שם ס"ק ד. שמות יב מב. מהרי"ל סדר ליל שני עמוד קכג, תשובת מהר"י וויל סימן קצג. ספר יסוד יוסף סו"פ ה. דעת האר"י עיין כה"ח תמא אות יד. מהרי"ל סדר ליל שני עמוד קכג. רמ"א תפ. חק יעקב תפ ו. ר"ה יא, א. מנהיג לראב"ן הלכות פסח סימן ב. שו"ע תעח א. משנ"ב שם ס"ק א.

כאוות נפש לא יוכלו לטעום בקלות אחר הסעודה, וכיון שאפיקומ הוא זכר לקרב פסח שבא להורות שיצאנו מעבדות לחרות אין לאכול לאחריו כדרך בני חורים .1231

שתיה:"לא ישתה אחר ד ' כוסות " .1232

הטעם : שלא יראה כמוסיף על הכוסות ולפי זה ג חמר מדינא אסור לשתות. טעם אחר: שלא יתבטל טעם המצה בפיו ולפי זה כל משקה אסור מלבד מי . טעם אחר: שלא ישתכר ולא יוכל לספר ביציאת מצרים לפי זה אסור רק משקה חריף .

ולמעשה כתב המשנ"ב 1233 שיש להחמיר בכל הטעמים ולא ישתה אלא מי בלבד וכן משקה תפוחי ומי זנגוויל ותה, הטעם : משום שדברי אלו אינם מעבירים טעם המצה.

סעודת יו "ט

יש להרבות בסעודה ביום ראשון של פסח ,1234 הטעם : לפי שהוא יו גאולה וחירות .1235

סעודה זכר לסעודת המן

ביום שני של פסח דהיינו ט"ז ניסן יש שנוהגים להוסיף מאכל נוסף בסעודה.

הטעם : לפי שהמן נתלה ביום ט"ז בניסן בערב 1236 לכן מציינים דבר זה על ידי מאכל .1237

אכילת לשון מיובשת: במנהגי חת"ס 1238 מובא שנהג לאכול ביום זה לשון מיובשת זכר לתלית המן .

הטעם שבני ליטא לא נהגו כ : נראה כיון שהמשנ"ב לא הביא להלכה א שהמנהג הוזכר כבר במג"א .1239

לעסוק בפרשת העומר

יש אומרים : שטוב לעסוק בפרשת העומר בט"ז בניסן בפרשיות המדברות בענין זה, פרשת אמור 1240 "וידבר וכו' דבר אל בני ישראל וכו' עד ולחם ", ובפרשת ויקרא 1241 "וא תקריב מנחת ביכורי " עד "אשה ה'" ויאמר אח"כ ריבו העולם , וילמד בפרק י' דמנחות "ר' ישמעאל אומר העומר" .1242

מקורות

בית הבחירה צפון אות ה בשם נחלת בנימין. שו"ע תפא א. שם ס"ק א. משנ"ב תקכט ס"ק יא. שעה"צ שם יג. רש"י מגילה טו, א ד"ה יום טוב, פרקי דר"א פ"ג. מחיצת השקל שם. ספר תומר דבורה פרק י אות י. הגרח"ק המבשר תשע"א. ויקרא כג י. ויקרא ב יד. סידור ר' יעקב עמדין, הגהות יש נוחלין אות ט פתח עינים אות ט .

לימוד המסכתות הקשורות לחג

יש אומרים : שראוי ללמוד בפסח מסכתות השייכות למועד זה דהיינו מסכת פסחים מסכת יו"ט, מסכת חגיגה ומסכת מועד קטן [וה"ה בשאר הימים טובים ]

הטעם : על פי הגמרא 1243 "כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם " וכן איתא במסכת סופרים 1244 "כל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו הכתוב כאילו בונה מזבח ומקריב עליו קרבן " .1245

מקורות

פסחים קא, א. פרק יח הלכה א. כה"ח תכט ו.