איסור חמץ בפסח במשהו

הטעם שחמץ אוסר במשהו

משום שהתורה החמירהבחמ יותר מכל האיסורים , כיון שחייבים על אכילתו כרת ולכן החמירו יותר בביטולו במשהו .1045

טעם אחר: משום שאנשי רגילים להשתמש בו כל השנה .1046 טעם אחר: דחמ הוי דבר שיש לו מתירים דחמ זה יהיה מותר לאחר הפסח ויש כלל שכל דבר שיש לו מתירים אינו בטל .1047

המוצא חמץ בפסח

המוצא חמץ בביתו בפסח: "ביום"ט כופה עליו כלי עד הלילה ואז שורפו" .1048 הטעם שלא מוציא ושורפו: לפי שאסור לטלטל משום שהוא מוקצה .1049 הטעם שכופה כלי: כדי שלא יבוא לידי אכילה .1050

הטעם שלא שור במקום : משום דהוי הבערה שלא לצורך .

בחול המועד

יוציאו ויבער מיד ולא ישהנו אפילו לזמן מועט" 1051,"יוציאו" הכוונה מרשותו מיד, הטעם : כדי שלא יבוא לידי מכשול באכילה .1052

הטעם שלא חוששים שמא ישכח ויאכל: כיון שמתעסק בו כדי לבערו מ העולם האי ישכח ויאכלנו .1053

יו"ט שני של גלויות

יש אומרים : שדינו כחול המועד שיוציא ויבערנו מיד .1054

ויש אומרים : שדינו כיון"ט ראשון שכופה עליו את הכלי .1055

ולהלכה:א ביטל חמצו יו"ט שני כראשו , וא לא ביטל חמצו או נתחמ בפסח דאינו בכלל ביטול והיה בזה כשיעור כזית ועובר משום "בל יראה ובל ימצא " יש לסמוך על סברת היש אומרים ולטלטל בעצמו את החמץ לי או לבית הכסא, הטעם : כיון שלדעת רוב הראשונים מותר בזה ג ביום"ט ראשון .1056

מקורות

רא"ש פרק כל שעה סימן ה. רא"ש עבודה זרה פרק ה סימן כט. רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה ט. שו"ע תמו א. רמ"א שם. משנ"ב שם ס"ק ה. שו "ע תמו א. משנ"ב תמו ס"ק א. ט"ז תמו א, שו"ע הרב ס"ק ז. שו"ע תמו ב. משנ"ב שם ס "ק ח . משנ"ב תמו ס "ק ח .

חמץ שעבר עליו הפסח

חמץ של אינו יהודי שעבר עליו הפסח מותר אפילו באכילה, חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה וא מכרו או נתנו לאינו יהודי שמחו לבית קודם הפסח אע "פ שישראל מכרו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד אחר הפסח ויחזור ויתננו לו מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלא שו תנאי או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט .1057

חמץ של יהודי שעבר עליו הפסח, אסור אפילו בהנאה ,1058 הטעם : משום דכתיב 1059 "לא יראה ל שאור" ובגמרא מפרש משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה .1060 חמץ שמצא אדם בביתו אחר הפסח: מעיקר הדין מותר באכילה, הטעם : כיון שביטלו לא עבר משום "בל יראה ובל ימצא" ואין סיבה לקונסו .1061

להלכה: קי"ל דאסור באכילה, הטעם : שחוששים שאם נתיר לו כשביטלו יש לחוש שיניח כל אדם חמצו לאחר הפסח ויאמר שהפקירו לפני פסח כדי שנתיר לו 1062 [בדק ביתו לפני החג במשנ"ב 1063 הביא מחלוקת אחרונים בענין זה ופסק שיש להקל בשעת הדחק[.

חמץ שנמכר לגוי באכילה אחר הפסח

חמץ שנמכר לגוי מבואר 1064 דמותר בהנאה לאחר הפסח .1065 יש הנוהגים : שלא לאכול חמץ הנמכר לגוי, ומובא שר' עקיבא איגר נזהר משתיית שכר בחור מפני חדש, ובקי מפני המאל הנמכר בתורת חמץ בערב פסח ומוסיף שגם מו"ח נזהר מליקח חמץ הנמכר .1066

הטעם שיש הנוהגים שלא לקנות חמץ שעבר עליו הפסח א שנמכר כדי לפי שחוששים לשיטות שסוברים שמכירת חמץ היא מכירה גרועה כיון שיש מכירות שחסר בה גמירות דעת של הנוכרי, ועוד כמה פקפוקי על כ לא יקנה רק משל אינו יהודי או דבר הנאפה מקמח של ישראל א אינו לתותה .1067

ספק חמץ

דבר שהוא ספק חמץ כגון קמח שנעשה בזמנינו מחיטים לתותות כשנמכר לגוי כדי , מותר לקנות ולאכול אחר הפסח .1068

מקורות

שו "ע תמח א. שו"ע תמח א. שמות יג ז . פסחים כח, א רש"י שם ד"ה משום. רא"ש פסחים פרק ב סימן ד. שו"ע תמח ה. תמח ס"ק כה. שו"ע תמח א. וכן"כ הריטב"א פסחים כז, א ד"ה ומוכר, הגריש"א מובא שהוי רק הידור הגדש"פ עמוד 29, מבית לוי חודש ניסן פרק סז ז. אגרות סופרים סימן מח כה. הגהות הגר"א במעשה רב אות קפא. מבית לוי חודש ניסן פרק סז ז.