איסור חמץ

הגדרת 'חמץ '

חמשת מיני דג שבאו עליה מי 1034 כשהם תלושים מהקרקע או שנגע בקמח שלה מי ונשתהו בלא מעשה ולא נאפו תוך י"ח דקות הרי זה חמץ .

הטעם שהאיסור הוא דווקא מחמשת מיני דג , לפי שבדקו ומצאו שאין ל דבר שבא לידי מצה וחמץ אלא חמשת מיני אלו בלבד ושאר כל הדברים אינם באים לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחו .1035

חומרת חמץ

איסור חמץ אסרה תורה יותר משאר איסורי , שכך נאסר בהנאה וכן אסרה תורה שלא ישהה ברשותו, וכן חמץ שהתערב אוסר במשהו את כל התערובות .1036

האוכל חמץ בפסח

האוכל חמץ בפסח בשיעור של בכדי אכילת פרס במזיד עונשו כרת .1037

המשהה חמץ ברשותו

המשהה חמץ ברשותו בפסח עובר בשני לאוין "ולא יראה ל חמץ " 1038"וכן נאמר 1039 "שאור לא ימצא בביתכ " ומבטל מצות עשה שנאמר 1040 "א ביום הראשון תשביתו שאור מביתכ ".

משהה חמץ אחר הפסח [ולא מכרו] חייב לבערו אחר הפסח מדרבנן .ה

טלטול חמץ

אסור לטלטל חמץ אפילו של גוי, הטעם : שחוששים שמא ישכח ויאכלנו 1041 וטלטול על מנת לבער מותר.

הטעם שבפסח אסור לגעת בחמץ 1042 וביו"כ שיש ג איסור אכילה מותר לגעת באוכל :1043 משום שבפסח אוכל שאר דברי שאינם חמץ לכן חוששים שיאכל ג חמץ , משא"כ ביום"כ דבדיל מכל דבר אכילה ושתיה, ועוד שאימת הדין עליו לכן לא חוששים .1044

מקורות

מי פירות אינו מחמיץ העיסה. ירושלמי חלה נז, א. מג "א תמב ט . משנ "ב תמב ס"ק א. שמות יג ז. שמות יב יט. שם טו . שו"ע תמ ו. ביאור הלכה ריש סימן תמו בשם הריב"ש תא. רמ"א תריב י. משנ"ב תריב ס"ק לב.