סדר התפילות

רמז מהפסוק: 14 "החודש הזה לכן ראש חודשי " דהיינו שכל החודש הוא בבחינת ראש חודש.

מזל החודש טלה

הטעם : על ש הפסוק 15 "שהם לבית אבות" ולכן ציותה תורה לישראל להביא קרבן .16 הטעם שציותה התורה ליקח דווקא טלה לקרב פסח: משום שמזל חודש ניסן הוא טלה ולכן ציותה תורה לשחוט הטלה להודיע שלא מכח המזל יצאו ממצרים אלא בגזרת עליו .17

יו תענית

יש אומרים : שראש חודש ניסן הוא יו תענית צדיקים עבור פטירת בני אהרון .18

סדר התפילות

יו כיפור קטן

בערב ראש חודש ניסן יש הנוהגים לומר תפילת יו כיפור קטן אע"פ שלא נהגו לעשות כ בכל השנה, הטעם : לפי שהוא סו שנה לפי ר' יהושע שסובר שבניסן נברא העולם .19

תחנון נפילת אפים

אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסן .20

הטעם בתחילת החודש: לפי שבראש חודש ניסן הוקם המזבח 21 וי "ב הנשיאים הקריבו קרבנות בכל יו אחד 22 וכל אחד עשה יו"ט ביומו .23

הטעם בין"ג ניסן [ביום זה לא הקריבו קרבן ואינו ערב יו"ט]: לפי שיו י"ג הוא כעין איסור חג לפי שי"ב נשיאים הקריבו את קרבנם בין"ב הימים הראשונים .24 טעם אחר: לפי שיו י"ג הוא ב ימי חשובי , י"ב בניסן יו הקרבת קרבן נשיא האחרון וי"ד בניסן הוא ערב פסח ודי בזה בכדי להחשיב ג אותו כחג .25 טעם אחר:י "ב ימי ראשונים היו כנגד י"ב שבטי ובה לא נמנה אהרון הכהן [משבט לוי[ ושבט לוי היה יומו ביום י"ג בהדלקת הנרות הרי י"ג ימי כולם קדושים .26

מקורות

שמות יב ב. שמות יב ג. ספר תודעה. רמב"ן, משנה שכיר מועדים שבת הגדול ד"ה פרעה. שו"ע תקפ א ב. דרכי חיים ושלום אות תקלה. טושו"ע קלא ז, תכט ב. שמות מ יז . במדבר ז יא. טור תכט בשם מסכת סופרים פרק כא הלכה ב. מהרי"ל קסב. דרישה תכט אות רג. של"ה אות קסה.

טעם אחר: לפי שביו זה נימול אברהם , מנין לפי שהמלאכים הפכו את סדום בט "ז ניסן ולפי זה המלאכים היו אצל אברהם בט"ו ניסן ואז הוא היה ביום השלישי למילתו נמצא שנימול ביום י"ג ניסן וראוי לעשות יו זה יו "ט ולכן אין אומרים בו תחנון ,27 והמילה היתה חשובה לקב"ה יותר מכל הקרבנות .28

טעם אחר: לפי שקרב נשיא האחרון נשיא שבט נפתלי אחירע ב עינ היה ביום י"ב בניסן וכיון שקרבנותיו היו שלמי ושלמים נאכלים לשני ימי ולילה אחר הרי שסיום זמן אכילת בשר הקרבן היה ביום י"ג בניסן ולכן ג הוא נחשב כחג .29 טעם אחר: כיון שהקריבו י"ב נשיאים קרבנות, ולא יתכן י"ב ימי בלא שבת בינתיים ועלינו לעשות זכר לחג של הנשיאים בין"ב ימי חול ולכן יו י"ג בניסן נכלל בימי שאין אומרים בה תחנון זכר לחג של הנשיאים .30

טעם אחר: ע"פ הנאמר 31 "אלמלא אגרות הראשונות ששלח המן לא נשתייר משונאיה של ישראל שריד ופליט" יוצא דכתיבת האגרות הראשונות נכתבו ביום י"ג בניסן ולכן י"ג בניסן יו"ט, ולפ"ז יש טעם על יו י"ג ניסן הג שאינו מ חשבו הנשיאים ולא ערב יו"ט אין אומרים בו תחנון 32 [עיין טעמי נוספים בקונטרס אור תורה ניסן תשנ"א].

הטעם שאין אומרים תחנון אחר הפסח,

כיון שרוב החודש בקדושה לפיכך עושים כולו קודש .33

טעם אחר: כיון שלעתיד לבוא יהיה חינוך בית המקדש כל ז' ימי שאחר הפסח 34 דיבנה ביום"ט ואין מערבי שמחה בשמחה .35

יש שביארו בלשון אחר: כיון שיש לנו לעשות סימן שאנו מאמינים ומצפים ושמחים לקראת ביאת הזמן ההוא והמיקל בו חוששים שאינו מצפה או אינו שמח.

"א–ל ארץ "

אומרים "א'ל ארץ אפים " בשני וחמישי בהוצאת ספר התורה לקריאת התורה, מלבד ערב פסח כשיוצא בימי אלו ,36 הטעם : כיון שאא"א ולמנצח דינם שווה וכיון שאומרים למנצח אומרים ג אא "א .37

מקורות

חת"ס או"ח תכטא. פרדס יוסף. חת"ס שם. בעל הקנה תכט אות לו. מגילה יב, ב. בספר תורת משה למרן החת"ס זי"ע בחידושיו למגילת אסתר לאחר פ' ויקרא עה"פ אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר. מג"א תכט ב, לבוש שם א, משנ"ב שם ס"ק ז. עיין מסכת סופרים כא ה"א. חת"ס אות תכט. מהרי "ל הלכות חודש ניסן . עיין רמ"א קלא ז, ומשנ"ב שם ס"ק לה.

"יהי רצו "

אין אומרים ה"יהי רצו " בשני וחמישי שאחר קריאת התורה ,38 הטעם : משום שהוי כתחינה .39

"למנצח" 40

בני אשכנז: אומרים מזמור "למנצח" מלבד ערב פסח .41

מנהג בני ספרד:שלא לומר "למנצח ", הטעם : לפי שמוזכר בו 42 "יו צרה" ואין להזכיר יו צרה בימי ניסן שהם ימי גאולה ושמחה לישראל 43 וכלל הוא שכל יו שאין אומרים בו תחנון אין אומרים בו "למנצח" .44

הזכרת נשמות וצידוק הדין

אין מזכירים נשמות ואין אומרים "צידוק הדין ", הטעם : משום ש"צידוק הדין " ו"צדקתך " שווים ה .45

"אב הרחמים "

בכל שבתות השנה, לפני תפילת מוסף , מנהגינו לומר "אב הרחמים ", בשבתות שבחודש ניסן אין אומרים "אב הרחמים " מלבד שביעי של פסח שמזכירים בו נשמות [יזכור] שכך אומרים "אב הרחמים ", ושבת מברכים של חודש אייר כיון שהוא מימי הספירה .46

"צדקתך צדק"

אין אומרים במנחה בשבת "צדקתך צדק" בכל חודש ניסן ,47 הטעם : לפי שדינו כתחנון וכל יו שאילו היה חול לא אומרים בו תחנון הוא הדין שאין אומרים "צדקתך צדק" .48

מקורות

שו"ע תכט ב, משנ"ב שם ס"ק ח. לבוש שם ב. תהילים כ. רמ"א תכט ב, משנ"ב קלא ס"ק לה. פסוק ב. שיורי כנסת הגדולה תכט בהג"ה אות ט. שיורי כנסת הגדולה קלא הגה"ט אות ג. משנ "ב תכט ס"ק ח . מבית לוי חודש ניסן פרק נז ג. שו"ע תכט ב. טור רצב.