מצות יד או מכונה

"יוצאים א לכתחילה ידי חובת כזית מצה במצה שנאפית במכונה, ומ"מ נכון לקיים המצווה במצות יד שנאפו בהידור" .926

טעמי האוסרים והמתירי במצות מכונה 927

חסרון בעשיה לשם מצות מצווה

לפי שנתבאר 928 שצריך אפיה לשם מצות מצווה ולכן אסור לכתחילה לצאת במצה שנאפית על ידי גוי וחש"ו, ה"ה מכונה תהיה אסורה כיון שאין המעשה נעשה בידי אדם ודומה לחש"ו ואיכא חסרון בלש מצת מצווה .929

הטעם למתירים : משום שאינו דומה לחש"ו וגוי כיון שתחילת כח הגלגל נעשה על ידי כח אדם , וע"י שאומר בתחילה שעושה לשם מצות מצווה נחשבים כל סיבובים הגלגלי שאחר כ ג"כ ככוחו ולשם מצות מצווה .930

ולכאורה מטעם זה נכון רק במכונות של פעם שהיו עובדי על ידי גלגלי ותחילת מעשה על ידי כח אדם ממש אבל במכונות של היו שהכח המסובב הוא החשמל לכאורה דומה לחש"ו .931

ומיהו נקטו הפוסקים שגם על ידי לחיצת הכפתור ואמירת "לשם מצות מצווה" נחשב כל מעשה המכונה עד סו פעולתו ככחו .932

טעם אחר: לשיטת המנחת חינוך 933 שלא מהני שמירת ישראל גדול בנכרי וחש"ו הוא משום חזקה אין אדם משמר מה שביד חבריו לפי זה במכונה שפיר מהני לפי שאין המכונה נחשבת כיד אחר .934

מקפח שכר עניים

טעם נוסף לאסור: לפי שמקפח שכר עניים , היינו לפי שעניין ישראל היו מתפרנסי מאפית מצות, ועכשיו כמעט הכל נעשה על ידי מכונה ולא צריך יד אדם וכעין זה מצאנו בגמ' במגילה 935 בשם רב יוסף שמבאר מדוע אין קוראים את המגילה בשבת מפני שעיניה של עניים נשואות למקרא מגילה וביאר רש"י 936 לקב נדבות .937 הטעם למתירים : משום דלא מצאנו שגזרו חכמים על הדפסת ספרי מחשש לקיפוח עניים שהיו מתפרנסי על ידי העתקת התלמוד.

מקורות

הגרשז"א הליכות שלמה פרק ז י. מבשר טוב הגדש"פ צורף. שו"ע הרב תנד יד. רבי שלמה קלוגר בספרו מודעה ישראל, ובשו"ת האלף לך שלמה בהשמטות סימן לב. רבי שלמה קלוגר שם. רבי יוסף שאול נתנזון רב של לבוב. חזו"א או"ח סימן ו' ד"ה ונאכל, שו"ת דעת סופר או"ח סימן סב, שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סימן כ. מצוה י אות י. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ז דבר הלכה טז. ד, ב. שם ד"ה נשואות. מהרש"ק.

טעם אחר: לפי שמגילה עיקר קריאתה כדי שיתנו מנות לאביונים ואין ראוי לקרוא ולא לקיים מה שכתוב בה, אבל כא עיקר אפית המצות שיצא בה ידי חובה ומה ענינו לעניים .938

טעם אחר:אדרבה על ידי המכונה יהיה רווח לעניים שהמצות ימכרו יותר בזול .939

דין"ח דקות שיעורו רק במצות יד ולא במכונה

טעם נוסף לאסור: שהחשש שאע"פ שאמרו חכמים שעד י"ח דקות לא חוששים לחמם , זה דווקא בעיסה העשויה ע הרבה מי לרככה אבל עיסה קשה שרק על ידי מכונה מצליחים לעבד אותה יפה בא לידי חימום ג בפחות מי"ח דקות וביותר שרואים שהעיסה עצמה חמה יותרמעיסה שליד .940

חסר בטירחא דמצווה

טעם נוסף לאסור: לפי שראוי לאדם להטריח עצמו וגופו בעסק המצה וכמו שכתב הטור ורב האי גאון וכו' ובעלי מעשה וחסידי לשי בעצמם , כדאמרינן לח עוני מה דרכו של עני הואמסיק ואשתו אופה ולכן מצוה על כל אחד להשתדל באפית המצה , ועלידי מצות מכונה אין טירחא כיון שהכל נעשה על ידי המכונה. הטעם למתירים : שאפשר לקיים את הטירחא ג במצות מכונה על ידי שיבדוק את המכונות בעצמו, ולא יסמוך על הבדיקה של העובדי .

עיסוק על ידי מכונה לא מהני שהעיסה לא תחמי

טעם נוסף לאסור: לפי שמה שאמרינן שהעיסוק מבטל את החימום דווקא עיסוק בידיים אבל עיסוק על ידי מכונה אינו מבטל את החימום .

הטעם למתירים : משום שלא מצינו שרק מעשה בידיים מבטל החימום , ולא חילקו בין כלי ע לכלי מתכת.

דבעינן מצות עגולות

טעם נוסף לאסור: מפני שחוששים לשיטת מהר"י אסאד שכתב שהמצות צריכות להיות עגולות כדכתיב בקרא 941 "עוגות מצות" .942

אינו נחשב ללחם

טעם נוסף לאסור: כיון שנילושו במעט מי אין דינם כלחם אלא כעיסה שנילושה במי פירות .943

מקורות

ר' יוסף שאול נתנזון. שם. תשובות והנהגות ח"ד. שמות יב לט. מהרש"ק שו"ת האלף לך שלמה בהשמטות סימן לב. שו"ת לבוש מרדכי ס"ס ז.

ח מקצתו ח כולו

טעם נוסף לאסור: לפי שחששו שכאשר העיסה של המצות נכנסת לתנור יתכן שתהיה מחוברת במקצת לשאר הבצק וח מקצתו ח כולו אמרינן .

הטעם למתירים : לפי שלא אמרינן ח מקצתו ח כולו אלא בכלי מתכת. ובימינו מקפידים שהבצק הנכנס לתנור נפרד משאר העיסה בשעה שנכנס לתנור.

חששות במכונות ישנות

ניקוי המכונה:לפי שחששו שלא יכלו לנקות את המכונה והגלגלי כמו שצריך כל י"ח דקות, שהרי ה מורכבות מחלקים קטנים שלעיתי אינם נראים ונדבקי בה פירורי .

חימום הבצק פחות מי"ח דקות

טעם נוסף לאסור: לפי שחוששים שמחמת גלגולי המכונה תתחמ העיסה ויחמי , הבצק בפחות מי "ח דקות .944

ערבוב הבצק ע שמן המכונות

טעם נוסף לאסור: יש שחששו שמא יתערב שמן המכונות בעיסה ומי פירות ממהרים להחמי .945

הטעם למתירים : לפי שאפשר היו על ידי השגחה טובה לנקות את המכונות טוב ולדאוג שהבצק לא יחמי בגלגולי המכונה, כמו כ ניתן להקפיד שהשמן לא יגע בעיסה.

מצות יד בלילה הראשון

יש אומרים : שאם הנוהגים לאכול מצות מכונה זה דווקא בשאר ימי החג, אבל מצות מצוה בלילה הראשון צריך דווקא מצות יד .946

ויש אומרים : שאפשר לאכול א בלילה הראשון מצות מכונה .947

מצות יד כל החג

יש הנוהגים : לאכול מצות יד כל שבעת ימי החג, הטעם : על פי דעת הגר"א 948 שסובר שיש מצות אכילת מצה כל שבעת ימי החג, לכן צריך שיהיו המצות נעשים לשמה.

מקורות

קונטרס מועדי קודש. דברי יחזקאל שינאווע. הגרשז"א הליכות שלמה פרק ז אות י. שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן יג אות ג כתב שכל גדולי אשכנז וגליציא היו אוכלים מצות מכונה, ובהגדש"פ ארזי הלבנון הביא שבעל הלבושי מרדכי והרח"ע גרודזינסקי ז"ל היו אוכלים בלילה הראשון מצות מכונה. מעשה רב תפה.