ליל הסדר שחל בשבת

הטעם שלא גזרו על אכילת מצה בליל הסדר שחל בשבת שמא יל אצל בקי ללמוד הלכות הברכה ויעבירנו ד' אמות ברה"ר כמו שגזרו בלולב 910 שחל בשבת שנדחה לאחר השבת:

לפי שבפסח נהגו אנשי שבקיאי בסדר לעשות את הסדר אצל מי שאינו בקי 911וא"כ אין חשש שילך אצל הבקי שהרי הבקי בא עליו .912

טעם אחר: החשש הוא רק בלולב שיש בו ד' מיני ויש לחוש שלא ידע על איזה מי מברכים , אבל במצה אין ספק ברכה כדי שילך אצל חכם .913

טעם אחר: לולב ואתרוג צריך לבוא איתן לרב כדי שיראה לו אין מברכים ואין נוטלים את הלולב וא"כ יש חשש שמא יעבירנו, משא"כ במצה אין צורך במצה בכדי ללמוד הלכות מצה .914

טעם אחר: משום שדבר שזמן קיומו בלילה לא חוששים שילך אצל הבקי ללמוד לפי שאין דר לצאת בלילה .915

טעם אחר: משום שבדבר מאכל לא גזרו חז"ל א א יש בו מצווה , והראייה שאם לא כ תיאסר אכילת פת בשבת לדעת הרמב" 916 שזוהי מצות עשה דאורייתא כאכילת מצה בליל פסח מחשש שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר .917

טעם אחר:על פי דברי הט "ז 918 שבדבר המפורש בתורה אין כח ביד חכמים לגזור שלא לקיימו וא"כ במצה כיון שמפורש בתורה כדכתיב 919 "בערב תאכלו מצות" אין יכולים לגזור על כ ורק בלולב יכלו לגזור משום שאינו מפורש כל כ וגם אפשר לקיים המצווה בשאר ימי .920

טעם אחר: לולב מצוותו ביום וא"כ יש חשש שמא יל בלילה אצל בקי ללמוד, משא"כ מצה שזמנה בלילה וא צריך ללמוד יל מבעוד יו .921

טעם אחר: מכיון ששיעור אכילת מצה בכזית, ושיעור חיוב הוצאה בשבת הוא ככותבת שהוא שיעור יותר גדול מכזית וא א ישכח ויעבירנו בשבת אינו חייב ולכן לא גזרו שלא גזרו אא"כ יתחייב חטאת במה שמעביר את החפץ בשבת .922

מקורות

רש"י סוכה מב, ב ד"ה ללמוד. עיין פסחים כז, א בדפי הרי"ף, טור תפד. עמק שאלה פרשת ויקהל שאילתה סז אות כא. פני יהושע סוכה מג, בד"ה פיסקא. עיין שו"ע תרנא ה, משנ"ב שם ס"ק כד כה, ספר טל תורה סוכה מב, ב. עמק שאלה פרשת ויקהל. הלכות שבועות פרק א הלכה ו . משנה הלכות שו"ת ח"ו סימן קא. או"ח תקפח ה. שמות יב יח. משנה הלכות שם. מקראי קודש ח"ב סימן יג אות ב. מקראי קודש הלכות פסח חלק ב עמוד נ בשם הרב יצחק ירוחם דיסקין.

טעם אחר: כיון שאת המצה צריך לאכול בביתו וא א יל לבקי לא ייקח עימו את המצה שלו שצריך לערב.

טעם אחר: דווקא בדברי שמקיימים ביום ויהיה מילתא דפרהסיא גזרינ שמא יעבירנו משא"כ במצת מצווה .923

טעם אחר:לפי שחז"ל לא עוקרי מצווה לגמרי, דהיינו לפי שבכל מצוה יש ב' חלקי חלק הלימוד וחלק המעשה וחז"ל עקרו רק את החלק המעשה אבל את החלק הלימוד השאירו שאפשר לקיים המצווה בחלק הזה, וזה שייך דווקא בלולב [ושופר] שאינם נוהגים בנשים ואפשר לקיים על ידי לימוד, אבל במצה שגם נשים חייבות בה ובה לא שייך חלק הלימוד א חכמים יגזרו על כ נמצא שהמצווה נעקרת לגמרי מהנשי ולכן לא גזרו על המצה .924

טעם אחר: שדבר שהוא צורך החג אין כח בידי חכמים לבטל [יש שכתבו בשונה שלא רצו לבטלו[ ולכן בחג המצות שהמצה היא צורת החג לא יכלו חכמים לבטלה וגם בסוכות א היתה שייכת הגזרה עצמה בסוכה חכמים לא היו מבטלים אותה ורק בלולב שאין צורת החג בלולב שאינו נקרא חג הלולב יכלו חכמים לבטל המצווה .925

מקורות

כלי חמדה מועדים סימן ו. חמדת ישראל לבעל כלי חמדה הקדמה ד"ה. קונטרס המועדים לגרי"ח יפהן סימן יד עמוד עח.